בתשובה לניק, 16/10/12 21:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מודה, מאז שיש "ישראל היום" אכן יש שינוי מבורך. אבל "ישראל היום" הוא אנומליה ככלי תיקשורת, כי אדלסון במוצהר הקים אותו כתגובה לכך שלא הייתה במה לעיתונאים מן הימין. (כמובן, תמיד היו יעקוב אחימאיר ואחרים, זכור שימיני כתב פעם שהוא שינה את דף הדעות במעריב, כשהוא ערך אותו, שיהיה יותר מאוזן, ולא יביא רק דיעה אחת, + עלה תאנה, כמו אורי אורבך, או אליצור, או במיקרים נדירים ביותר העצני). מן הסתם, השינוי החל לא עם "ישראל היום" אלא עם "מקור ראשון" אבל אותו קוראים פחות מאת "הארץ" אני חושבת. ואם העבודה זה לא שמאל, אז כל מה ששמאל להעצני, זה לא ימין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אממממ. יהיה מעניין לעשות את הבדיקה על "גלי צה"ל" מ-5 בבוקר עד 5 בערב. ועל "רשת ב"', ועל ערוץ 1, 2, ו 10, מ5 בערב עד 11 בלילה. והם מקבלים תקציבים מהמדינה לא ממליארדר מוזר עם הון שלו מהבית. משהו ששיעשע אותי הקשר למפלגת "העבודה", מעוז השבט הלבן, 8 חברי כנסת: בן אליעזר-מייצג נאמן של השבט הלבן בן סימון- כנ"ל איתן כבל- כנ"ל עמיר פרץ כנ"ל ראלב מג`אדלה- כנ"ל (יחמוביץ, (החברתית) הרצוג (נכדו של הרב הראשי), ובוורמן (המצחיק http://news.walla.co.il/?w=/9/1786179) ולעומת זאת, באותו זמן בליכוד... (אוי מה נעשה בלי שלום וכחלון...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע... עוד שניה... סליחה על העיקןב, לקח לי זמן להרים את הלסת מהרצפה. במיני פתילון שהחל בתגובה 604532 הצלחנו לייצר דוגמא כל כך מוצלחת להבדל בין הגישות שלנו... הדיון התחיל בקביעה שלך על המציאות ("עובדה שבתקשורת די נדיר לכתוב שלא במסגרת של מה שארז קרא") קביעה שהתחילה במילה "עובדה" שגרמה לי לחשוב שאולי באמת יש לך תימוכין אמיתיים ל"עובדה" הזאת, שאולי היא משאירה איזה סימן במציאות שלנו. בגלל שה"עובדה" הזאת לא היתה מוכרת לי, הרשתי לעצמי לפקפק בנכונותה. אילו אני הייתי במקומך הייתי הולך ומחפש תימוכין לאותה עובדה. אבל את קבעת שעצם הפקפוק שלי הוא "ענייו מוזר" (כמה מוזר, לפקפק במשהו שכתבת שהוא עובדה) והבאת בתור תימוכין אמירה שאת לא יודעת מי אמר (נדמה לך שזאת יחימוביץ') לא באיזה הקשר היא נאמרה, לא מתי היא נאמרה ושגם אילו נאמרה, ואפילו אילו היתה נכונה (הרי לא כל מה שיחימוביץ אומרת הופך לעובדה בגלל שיחימוביץ אמרה אותו) לא היה באמת מחזק את הטיעון שלך (כאמור, למי משנה לאיזה מפלגה מצביעה מחלקת התה). אני, בגלל שעדיין פקפקתי בנכונות העובדה הזאת הלכתי ובדקתי את נכונותה. ז"א ממש הלכתי ובדקתי אם היא תואמת את המציאות, דגמתי שבוע בעיתון הכי נפוץ במדינה ומצאתי שלפחות על פי המדגם האקראי שלי אין ממצאים לקיומה של ה"עובדה" שקבעת במציאות. אילו אני הייתי בנעלייך הייתי פשוט אומר: "אתה צודק, מה שכתבתי כ"עובדה" איננו נכון כלל", או, לחלופין, אילו הטיעון הזה לא שכנע אותך, הייתי מנסה למצוא בעיות במדגם שבחרתי, אולי השבוע האחרון היה חריג, אולי היה צריך לבחור את החודש האחרון (וכמובן שלא הייתי משאיר את זה כ"אולי" הייתי הולך ובודק... להראות שזה נכון) אולי החלוקה לשמאל וימין לא נכונה ("הרי ידוע לכל שגבי אביטל מצביע לעבודה"), אולי ישראל היום איננו העיתון הנפוץ במדינה... הרי בתגובה שלי הסתמכתי על כל מיני דברים שאפשר לפקפק בהם. אבל את בחרת לא לפקפק בדבר הזה שהבאתי (אצלינו קוראים לזה "עובדות", אצלכם, מן הסתם, קוראים לזה "עלבונות". "עובדות" זה משהו שקובעים בלי שום חיזוק במציאות על סמך תחושת בטן לא מבוססת וזכרון מציטוט לא רלוונטי מלפני עשר שנה.) זה בדיוק המקום בו מתפצלות הגישות שלנו, שגורמות לך לתלוש את שערותייך ולשאול את עצמך למה אני לא משתכנע מהטיעונים שלך, שגורמות לכריס להעלב ולפונז להיות משוכנע שאני לא "במחוזות ההגיון והעובדות". אם את רוצה לשכנע את עצמך, כריס והפונז, תמשיכי ככה (אבל מצד שני, כבר שכנעת אותם, אז מה הטעם) אם את רוצה לשכנע אותי, אולי כדאי לשנות גישה וכן להתייחס לעובדות (גם אם כריס קורא להם עלבונות) ובכל זאת לנסות לבסס את ה"עובדות" שלך על משהו מעבר לזה שקבעת שהוא עובדה ושמוזר לפקפק בה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא זאת. המילה "עובדה" לא היתה במקום, אבל אם אני אתנסח ואז אבדוק אלף פעם אם אין פגם באף מילה וכל מילה מדוייקת במיליון אחוז, אני לא אכתוב אף תגובה . אני מוותרת לעצמי כי אני מניחה שאתה תיקלוט את המסר וכוונת הדברים גם אם הם מנוסחים לא ממש בקפדנות. המידגם שדגמת, ואתה ידעת את זה מראש, אינו מוכיח שאין בימה לימנים, כי דגמת בכונה את מה שהוקם כבימה לימנים. הוקם בגלל שלא היתה בימה לימנים. כתגובת נגד לכך. "תיקשורת עוינת" זה לא המצאה שלי, זה משהו שמדברים עליו משנות ה- 70. אבל אני לא באמת מאמינה לך, שלא ידעת שתמצא ב"ישראל היום" יותר ימנים משמאלנים, אני הייתי מהמרת שזה כך בלי לעשות את "התחקיר" שעשית. עשית לך עבודה קלה. (אם היית בודק בגלי צה"ל יכול להיות שהיית מופתע לגלות שיש משהו בדבריי, מצד שני, יכול להיות שלא, לא בדקתי). נדמה לך שתפסת אותי על חם, שהצגת אותי במערומיי, וזה הופך אותך לצודק וחכם, ואת דרך המחשה שלך, ותפיסת העולם שלך לנכונות. אבל אתה לא מבין, הפונז וכריס אינם בהכרח מחזיקים בדעה שלי, ואני לא נעלבת, ובעיקר, התיסכול שלי לא היה בגלל זה שאני לא משכנעת, אני יודעת שאני לא אשכנע אותך. הדעה שלך לגיטימית, אתה חושב שאפילו מי שמטיף לרצח, כל עוד הוא לא רוצח, אין לגעת בו. אני וימיני חושבים שצריך לעצור אותו. אלה שתי דעות לגיטימיות ונכונות כל אחת בפני עצמה. אני לא מנסה לשכנע, אלא לחדד את הדעה שלי ע"י סיוף עם הדעה שלך. התסכול היה אך ורק בגלל הלולאה, כשלא מתקדמים וחוזרים על אותו הדבר בפעם האלף, והצופים וגם אנחנו כבר איבדנו את הסבלנות לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי היא עם המילה עובדה, הבעיה שלי היא עם הקביעה שבאה אחריה. למיטב הבנתי הקביעה הזאת לא נכונה. את חושבת שהיא כן נכונה? אם כן, אכפת לך להסביר איך הגעת לדעה הזאת? זה לא רק מילה אחת שנבחרה בטעות, זה סיפור שלם שסיפרת לעצמך ולנו שלמיטב ידיעתי אין לו ביסוס במציאות. וכן, זה בדיוק כמו הדיון שהיה לנו על ימיני. לא כל כך הבנתי את המשפט: "המידגם שדגמת, ואתה ידעת את זה מראש, אינו מוכיח שאין בימה לימנים, כי דגמת בכונה את מה שהוקם כבימה לימנים. הוקם בגלל שלא היתה בימה לימנים. כתגובת נגד לכך.". בואי נגיד היית אומרת שאין יהודים בניו יורק. ואני הייתי הולך לבורו פארק ודוגם את האוכלוסיה שם, ומן הסתם הייתי מגלה כמה יהודים. האם זה לא הוכחה שהמשפט: "אין יהודים בניו יורק" לא נכון? אני צריך ללכת להארלם בשביל להפריך אותו? בחרתי את ישראל היום בגלל שהתפוצה שלו גדולה פי 6 מהארץ, בגלל שלהבדיל מידיעות יש לו ארכיון זמין, ובגלל שהנחתי שזה תהיה הבחירה הכי פשוטה להראות את מה שרציתי להראות. ובאמת, זה היה פשוט, ובאמת הראתי את מה שרציתי להראות. מה הבעיה עם זה? שעשיתי לעצמי עבודה קלה? ואם הייתי עושה לעצמי עבודה קשה היית משתכנעת? אגב, את באמת רוצה שנבדוק כמה מביעי דעה בגלי צה"ל מביעים דעה שנמצאת ימינה מהעבודה? זה יקדם את הדיון? אם נמצא שמדובר ב-70%, או ב-12%, האם אז תסכימי שהקביעה שלך היתה לא נכונה? נכון, "תקשורת עויינת" זאת לא המצאה שלך. זה לא היה נכון בשנות השבעים, לא בשנות השמונים ובוודאי שלא היום. אני לא חושב ש"תפסתי אותך על חם" אני חושב שהצלחתי להבהיר (לפחות לי) למה תמיד יהיה פער דיוני ביננו (וכן, ביננו כאן זה לא רק בינך לביני). הרי גם עכשיו את לא מוכנה להגיד: "טעיתי". קבעת עובדה (ימיני לא סותם פיות, אין במה לימניים בתקשורת הישראלית...) וזהו - שום דבר בעולם לא יגרום לכם לשקול אותה מחדש וכל פעם תופתעו מחדש לשמוע שזה שקבעתם עובדה לא הופך אותה לנכונה לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זה שקבעתם עובדה לא הופך אותה לנכונה לדעתי". זה לא שקבענו עובדה. אני יפעת, אני העלתי את הסוגיה האם ימיני הוא קול ייחודי. (איש שמאל שלא חושב כמו ארז: שישראל אשמה, שהפלשתינאים הם הקורבנות. שהם אלו שמנסים להגיע איתנו לפיתרון שלום צודק שנוכל לחיות איתו, שהמיסתננים הם קורבנות אומללים שלא גורמים לנו נזק ולא יגרמו . וכן הלאה). ציינתי את הטענה, המוכרת, שנידונה אלפי פעמים לעייפה, שהתקשורת בישראל. (וגם בארה"ב דרך אגב, נעשו על זה מחקרים), מוטה שמאלה, ולאנשי ימין יש בעיה למצוא מקומם בתחום. כן, אני יודעת ש"ישראל היום" שהוקם כדיי לשנות את המצב, אכן, שינה משהו. אני לא עד כדי כך טיפשה, אם הייתי אומרת "מספר היהודים בארה"ב הוא זניח, משקלם בקולות הבוחרים הוא כמעט אפסי" היית מסביר לי שמספיק שיהיו עשר, ואז זה יותר מאפס? לא חשבתי שדעתי על התיקשורת או על ימיני נכונה לדעתך. קראתי את דעתך, הבנתי את דעתך, אין לי בעיה שאתה מחזיק בדיעה אחרת ממני. אני מיציתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |