|
||||
|
||||
הרבה סימני שאלה הם פתח להתעלמות מהתוכן. טרור יהודי היה קים. זה לא דבר חדש, ובני מוריס לא גילה את אמריקה, אלא הוסיף ואישש פרטים. מבלי לגרוע מחומרת הטרור הזה, אפשר לשאול האם יש "בני מוריס" ערבי שהוקיע טרור ערבי? טרור התחיל בשנות השלושים, ואני מתפלא שלא זיכית אותי בתגובה לזה תגובה 60084 מדינת ישראל לא קמה *באופן הזה* כי *זה* היה סממן שולי (אמנם אפשר להתווכח על רוחב השוליים), והזרם הציוני המרכזי נילחם בטרור (אם בסזון אם באלטלנה), אולי לא תמיד בחשק רב. אבל שוב עולה השאלה - היכן הזרם המרכזי או אפילו השולי הערבי שניסה, ולו בקול רפה, למחות על טרור ערבי? ניסה אז ומנסה היום. אני חושב שאת מתפרצת לדלת פתוחה, כי חוץ ממי שלא מעוניין ליטול קורה מבין עיניו, יסכימו הרבה שהציונות ומדינת ישראל גרמה וגורמת עוול לפלסטינים הארצישראלים (עוול שלא גורר מסקנה שכביכול הולדתה בחטא), אבל שוב אפשר לשאול. היכן היא דינה בארץ הזיתים? אלה שאלות חשובות שבאות לא כדי להשיג את תשומת הלב מנקודות חשובות ורלוונטיות שאת מעלה, אלא כדי לתהות על מידת חשבון הנפש הפנימי שקיים בקרב הערבים (חוץ ממה שהם לוחשים בחדר לטום פרידמן). כי הרי ברור שתמצאי ישראלים/יהודים שיתמכו בנקודות שאת מעלה, אבל היכן הוא הערבי שתומך |
|
||||
|
||||
...וזה חלק מהעניין המדהים בספר ההוא. זהו ספר היסטוריה הכתוב בנימה רצינית, מבלי להוקיע דבר. דיווח בלבד. אך הזכרתי את הספר בתגובה לשאלתו של ערן "האם מדינת ישראל נקטה בטרור?" ותשובתו "*כנראה* שכן" (ההדגשה שלי). נגד אותו *כנראה* אני ממליצה לקחת את הספר ההוא, במינון נמוך (מפאת לחץ הדם – זהו ספר קשה מאוד לקריאה עבור מי שגדל מתוך האמונה שישראל רק מגיבה ואף-פעם אינה מתחילה, אלא לצרכים טקטיים.) לא העליתי את השאלה של מה נאמר בארצות ערב בנוגע לטרור – אף כי יש שיח רב גוני ומעניין. ובעניין גרימת העוול – ישראל גרמה עוול גם לערבים מצרים במצרים, לערבים ירדניים בירדן, ליהודים עירקים בעיראק – וכפי שציינתי, עוד לא גמרתי לקרוא את הספר. אגמור – אדווח דיווח מלא. (אולי כדאי שאציע אותו לאייל בתור מאמר?) (אה, ולגבי אחותי מארץ הזית... אולי הגלו את הוריה? אולי היכו את אחיה? אולי היא ניסתה לעבור במחסום ובדיוק אז לא הרשו? אולי היא היתה אחת מה-47 שנרצחו בכפר קאסם? ואולי היא לא כותבת באייל הקורא אלא בכותאב אל-ג'אמוס?) |
|
||||
|
||||
האם יש בני מוריס שמדווח בצורה רצינית בפני הערבי המצוי את הטרור הערבי? האם חיפשתי בכלל את אחותך או ששאלתי שאלה קצת יותר כללית על חופש הדיבור, על הרצון לבדוק דברים ברצינות, על זה שטום פרידמן מהניו יורק טיימס הופתע שרק %64 מנשאלים ערבים חושבים שההתקפה על התאומים היא פרובוקציה אמריקו-ישראלית. אף אחד לא בא לערער על בני מוריס, והרבה אפילו משתמשים באינפורמציה שלו כדי לנגח את מדיניות ממשלת ישראל בעבר (אורי אבנרי) ובהווה. ישראל גרמה עוול לערבים מצריים? האם את מדברת על תקופת ה"פרשה" של שנות החמישים? (על רקע נסיונם של המצרים לגייס מדעני טילים גרמניים) שוב, הויכוח הוא לא מי עשה מה ולמי, אלא מי מוכן לבדוק את עצמו, ברצינות, וללמוד מזה. התרבות הערבית היתה תרבות מדעית לעילא לפני 1500 שנה. כדי להיות תרבות מדעים הם היו חייבים להיות ספקניים. האם מוצאים ספק כזה גם היום? עם דבר חשוב בדבריך אני מסכים. הישראלי/יהודי הממוצא לא יודע מה מרגיש וחושב הערבי הארצישראלי, שלא לדבר המצרי או העירקי. לפני כמה ימים המלצתי על הספר של אמיל חביבי האופסימיסט שפותח חלון בעברית למה שמרגיש פלסטיני ישראלי. לדעת מה חושב הצד השני זה לא אומר להצדיק אותו או לא אומר שמה זהוא חושב נכון אפריורית. |
|
||||
|
||||
וכאן קבור הכלב: הידיעה מה חושב הצד השני זה לא אומר להצדיק אותו או שמה שהוא חושב נכון א-פריורי. אבל זה כן אומר להכיר בצד השני כצד חושב, לראות לרגע את העולם מבעד לעיניו. בסיפורי המסתננים בשנת 1948 – כמה דם היה נחסך אם במקום להגדיר סטטוס של "נכסי נפקדים" ולגנוב את הכל במכה היו מתקבלי בחזרה כל מי שרצו לחזור לבתיהם? (ועכשיו, נשקלל זאת בריבית דריבית על פני חמישים וארבע שנים.) מצב הספק בתרבות הערבית לא נהיר לי. אחרי שאגמור לקרוא את ערימת הספרים הנוכחית, אוסיף גם שאלות כאלה לרשימת הקריאה. (המידע היחיד שיש לי בנושא הספציפי הזה הוא מספרו של מוחמד אסאד, הדרך למכה. והוא אמר בערך את מה שאתה אמרת. אבל הוא גם פעל כדי להגביר את הספקנות ולעגן אותה באיסלם, שם היא עגנה לבטח בתקופת תור הזהב שהזכרת.) אה, כן. לגבי "מי מוכן לבדוק את עצמו?" – לא מדינת ישראל. הסיבה היחידה שגורמת לישראל לרצות לחזור מהשטחים אינה ערך מוסרי (כפי שהציע לייבוביץ' בששים ושבע) אלא משום שקיימת תחושה מבוססת שהחזקת השטחים היא עניין מסוכן מדי. איפה הבדיקה העצמית? כל מה שהם בודקים זה מי ירה עליהם (או, בעברית מדוברת "מבינים רק כוח". – ואני מוצאת את המציאות הזו עצובה במיוחד.) |
|
||||
|
||||
ובסיפור החלוקה של 1947, כמה דם היה נחסך אילו הערבים היו מקבלים את החלטת האו"ם? ולא רק לייבוביץ הציע להחזיר את השטחים ב1967, גם בן-גוריון. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מצליחה להבין (וסליחה על כך שאני חוזרת על דברים שאמרתי במקומות אחרים) גם היהודים לא קיבלו את החלטת האו''ם. עד כמה שהבנתי מגיעה, היהודים והערבים המשיכו לטעון לבעלות מלאה על כל השטחים. רק שהיהודים העיפו החוצה את הדיירים המקוריים והערבים אספו את כוחות בני עמם במדינות השכנות לנסות לעשות בדיוק את אותו הדבר ליהודים. אבל בהתחשב בדרישתו של מר מאן חזרתי למקורות (ספרי הסטוריה) לחפש עדות לדברים אשר איננה מפי היסטוריון ערבי או יהודי. כפי שאמרתי לו... ...זה עלול לקחת די הרבה זמן. |
|
||||
|
||||
אעפס קשה לומר שהתושבים היהודים לא קיבלו את החלטת האו"ם לנוכח ההאזנה הקשובה לאותה הצבעה ב- 29 בנובמבר 1947 ולנוכח מפגני השמחה הפומביים שלאחריה. לא שמעתי (עדיין, את מוזמנת לחדש בנושא מתוך הספרות) על ציפיה דרוכה ומצהלות שמחה דומים בקרב התושבים הפלסטינים באותו יום. עם זאת, מרגע שהחלה הלחימה, איני חולק על כך שחלק מסויים ממבצעי הצבא כללו גירוש אוכלוסייה ונועדו כדי ליצור עומק אסטרטגי למדינה הצעירה. לו הייתה המדינה קמה בהסכם עם שכנותיה (ועם המדינה הפלסטינית שלא קמה. בעצם למה?) הרי שלא היה צורך בעומק אסטרטגי זה. יש כמובן לציין שחלק לא קטן מהפלסטינים עזב את מקומותיהם בלחץ צבא ההצלה של קאוקג'י וחלק אחר עזב מיוזמתו, עקב פחד שלא היה תמיד מבוסס (אך לפעמים כן, הדבר היה תלוי בגזרה ובהתנהגות המפקדים בשטח, עד לרמת מפקדי המחלקות) מפני הצבא הישראלי. נדמה לי שאפשר לסמוך על תום שגב ("הישראלים הראשונים") בנקודה זו. |
|
||||
|
||||
חבל שאת מוציאה את דברי מהקשרם. באותה תגובה ניסיתי להראות שבשאלה הבינארית "האם מדינה X נקטה בטרור" כנראה שכל מדינה תקוטלג בצד של ה-"כן": כל מדינה שמצביעה בעד המשך הסנקציות על עיראק היא בעקיפין תומכת בהענשה קולקטיבית של אוכלוסיה ולפיכך תומכת בטרור. אני יכול להביא דוגמאות למכביר שישאירו אולי רק את מדינות-האיים באוקיינוס השקט נקיות מאשמת טרור. לכן, הצבעתי על הסקאלה הרציפה, ההשוואתית, שמנסה להבחין האם מדינה נמצאת גבוה או נמוך בסקאלת הטרור, לאור תנאי הסביבה ובאופן יחסי למדינות אחרות. אני חושב, ועל כך היה לי דיון עם סמילי לפני מספר שבועות, שמדינת ישראל נמצאת מעל קו החצי בסקאלה רציפה זו. את כמובן יכולה לטעון אחרת. נדמה לי שיש קצת יותר ממאתיים מדינות ריבוניות בימינו. קדימה, למיין ולשקלל. אגב, אם תקראי את תגובותי באייל, בעיקר חפשי תגובות לדוב אנשלוביץ, תראי שאני רחוק מלהאמין לנראטיב הציוני הקלאסי. אני יודע שדיין נהג למשל לשלוח טנקי פרובוקציה לחרוש בשטחי ההפקר מול הסורים. ואגב נוסף, כפר קאסם זה 56, דיר יאסין זה 48. אבל אני פסימי מאוד לגבי דינה מארץ הזית, וראי מאמרו של זוהיר אנדריאס "שתיקת האינטלקטואלים הערביים" שפורסם לפני כחודש ונגע לעניין קרוב - שתיקתם של האינטלקטואלים הערביים בישראל לנוכח מעצרים פוליטיים בסוריה אל מול זעקתם שעלתה השמימה בסוגיית עזמי בישארה. |
|
||||
|
||||
לאחרונה שוויץ הצטרפה לאו"ם כמדינה ה190, והובהר שנשארה רק מדינה אחת מחוץ לאו"ם, הותיקן. כך שיש 191 מדינות. לפרובוקציות אפשר גם להוסיף את כיבוש הרמה, אבל זה לא משנה. |
|
||||
|
||||
באמת שכחנו לומר "מזל טוב" לשוויץ (היה שווה עדכון חדשות אתה חושב?). נדמה לי שיש עוד טריטוריות שטחי חסות שמעלים את המספר מעל 200. בשביל זה יש אינטרנט, לא? אצלי ארבע לפנות בוקר ואני לא במצב קוהרנטי לחיפוש. will you do the honores? |
|
||||
|
||||
שוויץ באמת שווה דיון, על כל עניין הניטרליות שלה, על זה שהיא שולחת חיל משמר למדינה אחרת (ותיקן) ומשתתפת כבר כמה שנים בכוחות שיטור של האו"ם. האם שיטחי חסות, כמו פורטו ריקו, גואם (אמריקה), או של הצרפתים, זכאים להגדרת של מדינה בונה-פידה? |
|
||||
|
||||
מוותר למישהו אחר. אני רואה את הסרט שצילם הצוות הדוקומנטרי הצרפתי על מכבי האש, מתוך התאומים הבוערים. |
|
||||
|
||||
שכחנו (או לפחות אני?) גם לומר מזל טוב לטל!!! |
|
||||
|
||||
נו, זה כבר רמז שני. תנו לי לנחש, בסיכון של הבכה עצמית לא-קטנה: ילד/ה? |
|
||||
|
||||
חמש דקות אחריי, שימו לב: מצטרף לברכות. |
|
||||
|
||||
ואני לתומי חשבתי שהבלונים הם לכבוד סט. פאטריק, חג בירת הגינס ו-וויסקי בושמיל. |
|
||||
|
||||
מזל טוב ענק לטל, לרעייתו ולבן החדש. ***************************************** ולרון- אם בעברית ויסקי= מי חיים, גינס= ? |
|
||||
|
||||
אבל וויסקי בושמיל זה כבר יותר מהחיים, זו ארוחה שלמה. גינס זה הקפה הטורקי של עולם הבירה. שניהם טובים שחורים חזקים ומלאים. |
|
||||
|
||||
1. בלונים לסט. פטריק חייבים להיות רק בירוק, לא? 2. ההצבה הקטנה שלי למעלה שגויה כמובן. צ"ל: ויסקי= מי חיים בירה= ? שם ג'נרי לועזי בצד ימין. תרגום עברי לשורש העתיק של אותו שם ג'נרי, בצד שמאל. 3. מטורקי לא מקיאים ברחוב בדרך המתנודדת הביתה. |
|
||||
|
||||
תלוי איזה טורקי. יש כאלה שגם טורקי קטן לא מספיק. בירה קשורה למשקה-דבש בבלי עתיק והשם עצמו, עד כמה שהצלחתי למצוא, בא מלטינית bibere לשתות. |
|
||||
|
||||
סיידר - שיכר. את מוכנה לפרט את התגלגלות "מי חיים" לוויסקי? זה נשמע מרתק. |
|
||||
|
||||
זה פרוש השם בגאלית |
|
||||
|
||||
אבל אסתי טענה שזה התגלגל משורש עברי מוקדם... ולכך כיוונתי בשאלתי. המילה סיידר באנגלית התגלגלה מהמילה העברית הקדומה ''שיכר''. |
|
||||
|
||||
מקורן של המלים שהוזכרו כאן, לפי Oxford Handy Dictionary ו- Brewer's* Dictionary of Phrase & Fable *["ברוארז" הוא שם הספר, בלי קשר לנושא שלפנינו!] Whisky הוא קיצור של המלה הגאלית usquebaugh שמשמעה "מי חיים". (מעניין שהברכה היהודית היא "לחיים") Beer היא מלה שמקורה באנגלית עתיקה (אולד אינגליש, כל מה שלפני 1150 לספירה). האוקספורד נותן מקורות קודמים לאנגלית כשיש, אך כאן לא מסומן מקור קדום יותר. אפילו לא גרמאנית. מוזר, אך זה כך. Cider (גלעד, צדקת!) מסומן כנובע מ- "צרפתית, לטינית, יוונית, עברית= משקה חזק" עוד קצת: באנגליה יש מלים למכביר לבירה- Ale, Beer, Porter, Stout, Lager אייל= שווה בעיקרון לבירה, אם כי במקומות מסויימים, כשכתוב על שלט הפאב "איילז, ביר, סטאוט"- האייל חלש יותר מהבירה. ובמקומות אחרים הבירה חלשה מהאייל.הסטאוט חזק משניהם. והפורטר הוא סטאוט חלש יותר. למרבה הדאגה, גיליתי ש"גינס" מסווג כפורטר.. אז מה בשם סט. פטריק, הם מוכרים לך כשאתה מבקש "סטאוט"?! Ale בא מ-אולד אינגליש alu ,ealu הקשורות לאולד נורת' ol (עם "צירה" מעל ה"או"). ו"סטאוט" בא מאנגלו-צרפתית, ולפני כן גרמאנית. לאגר- היא הבירה הקונטיננטלית, הבהירה, שאותה שותים קרה (בניגוד לבירות האנגליות). ולבסוף: השאמרוק -עלה התלתן- הוא הסמל הלאומי של אירלנד. והוא משמש גם כקמיע מזל. האגדה מספרת שסט. פטריק, הקדוש הלאומי של אירלנד, השתמש בעלה התלתן כדי להסביר את בעיית השלוש הקדוש- שלושה שהם אחד. זהו. אני הולכת לשתות מי-ברז. |
|
||||
|
||||
התאכזבתי לשמוע שוויסקי לא נובע מעברית, אבל שמחתי מאוד על כל השאר. בנוגע לסוגי הבירה השונים: Ale - בירה כבדה יותר מה-Beer הרגילה, אשר מכילה לתת וכשות רבים יותר (מה שמוסיף מרירות). Stout - כמו בירה או Ale, רק יותר כהה וחזקה מבחינת טעם. (גינס, למשל, היא מסוג סטאוט, ולא פורטר) Lager - בירה ממוצא גרמני ('lagern' בגרמנית, לאחסן) אשר מכילה מעט כשות ומשקעים רבים יותר, בשל תקופת אחסון ארוכה יותר משאר הבירות. Porter - בירה כהה, שדומה לסטאוט חלש, ומיוצרת בטמפרטורות גבוהות. טוב, נו, לא הייתה ברירה - פתחתי היינקן. (לגר, על פי התווית) |
|
||||
|
||||
דרגות החוזק שהזכרתי היו לפי מילון ברוארז (שוב, הקשר מקרי לגמרי). והידעת ש"גינס" התחיל מפאב אחד(!) וחברת הביטוח לוידז התחילה מבית קפה שלקוחותיו היו קשורים לעולם הספנות, וכך התחיל ביטוח הספינות, ולכן עד היום, כשטובעת ספינה, מצלצלים בפעמון גדול בבנין לוידז בלונדון, ו... אהמ. סליחה. |
|
||||
|
||||
והרשת הענקית סירס התחילה מעגלה וסוס |
|
||||
|
||||
והוצאת מזרחי התחילה עם חמור נושא ספרים בתורכיה בהרים. |
|
||||
|
||||
אה, ולא אמרתי ש''ויסקי'' זה תרגום לשורש עברי קדום אלא להפך, ש''מי חיים'' הוא התרגום לשורש העתיק של ''ויסקי''. ועל ''סיידר'' לא ידעתי, והופתעתי מכך מאוד. אבל סיידר אמיתי הוא תמיד תוסס. והוא יכול להיות חזק מאוד מאוד. (ואז קוראים לו ''סקראמפי'', אבל נראה לי שדי בירברתי..) |
|
||||
|
||||
סיידר - משקה אלכוהולי (או לא) עשוי מתפוחים שייכר, עד כמה שאני יודע, בספרות העברית זה לפעמים סיידר ולרוב בירה או המשקה הרוסי שהתגלגל לישראל כבירה שחורה. |
|
||||
|
||||
(ויש לי הרגשה שכן...) סמירנוף אייס- בירה? וודקה? אחר? אנא איילים נחמדים, עזרו לעלמה להבין ממה היא כל כך התלהבה בפאב אתמול... |
|
||||
|
||||
אולי מדובר בבירת-קרח (Ice Beer), בירה שעוברת קירור, וכאשר תהליך הקפיאה מתחיל, היא מסוננת מגבישי הקרח, מה שמביא לאחוז אלכוהול גבוה יותר, למרירות פחותה ולטעם "נקי" וקל יותר. מצד שני, אם היה בזה סמירנוף, אולי זה זה סתם בירה עם וודקה. בדרך כלל מומלץ לברר מה שותים, גם כדי להתאים את המשקאות שלפני ואחרי, וגם כדי להימנע ממצבים לא-נעימים. |
|
||||
|
||||
היא לא שתתה סמירנוף אייס-בירה. היא שתתה סתם סמירנוף אייס, ושאלה האם זאת בירה? אני לא מבין הרבה בתחום, אבל כמו שציינת סמירנוף היא וודקה, ולכן היא כנראה שתתה, משקה ש(לכל הפחות) מבוסס על וודקה. |
|
||||
|
||||
טוב, במקרה יצא לי להיתקל בסמירנוף אייס, ולברר מה טיבו. זה משקה מקורר שמגיע בבקבוקי זכוכית ומורכב מוודקת סמירנוף אדומה ומשקה לימון. לאחרונה יש משקאות רבים בסגנון הזה, כמו ה''בריזר'' שמורכב מרום בקרדי ומשקאות בטעמים שונים (אבטיח, אננס, וכו'). על פי רוב, זה נחשב למשקה ''נשי'', בשל אחוז האלכוהול הנמוך יחסית, והטעם המתקתק קלות עד מבחיל שלו. |
|
||||
|
||||
מה פירוש "נתקלת במקרה"? ירדת במדרגות, רגלך נתקלה בבקבוק ריק ולא מוכר ליד הדלת של השכן החדש, ואתה רחרחת אותו (את הבקבוק) וקבעת את רכיביו? |
|
||||
|
||||
התהלכתי, לראשונה מזה מספר שנים טובות, בסופרמרקט עירוני בגודל בינוני, ובעודי מחפש בקבוק יין או וויסקי טוב, נתקלתי במקרר שהכיל בירות שונות, ובמדפו התחתון בקבוקי ''סמירנוף אייס''. מיד קפצה לראשי תמיהתה של העלמה החביבה, והחלטתי לבחון את מרכיביו של המשקה, כפי שהיו מצוינים על העטיפה. אודה ואתוודה כי טרם טעמתי או רחרחתי את המשקה המדובר, אך אשתדל לעשות זאת בקרוב. |
|
||||
|
||||
הסודות האפלים שמתגלים פה באייל... :) |
|
||||
|
||||
למען האמת אני לא עלמה חביבה במיוחד, אבל אני שמחה לגלות שאני קופצת לראשם של זרים. בכל אופן, לסמירנוף אין טעם מתקתק ומבחיל קלות. אבל אני מניחה שזה עניין של טעם... |
|
||||
|
||||
זה דומה לפרברסיה אלכוהולית אחרת שנקראת wine cooler תערובת של יין ומיצי פירות מתקתקה. (לא שזה לא טעים בזמנים ומקומות מסוימים) |
|
||||
|
||||
המשקה הרוסי שהתכוונתי אליו התגלגל לישראל בדמות הבירה השחורה. נדמה לי ששמו, לפחות עפ''י שלום עליכם ושות' - קוואס (והוא משקה אלכוהולי). |
|
||||
|
||||
קוואס (מבוטא: kvas) הוא באמת משקה מאלט, מה שמכונה בארצנו בטעות "בירה שחורה". אין בו אלכוהול. ניתן כיום לקנות בארץ קוואס, שלדברי ידידים רוסים שלי הוא קוואס אמיתי. בדקתי: הוא יותר מר מ"בירה שחורה" (משקה מאלט ישראלי), אך אינו אלכוהולי. |
|
||||
|
||||
זכור לי מאיפשהו מרק קייצי המורכב ממשקה המכונה "קוואס" וירקות סלט קצוצים דק דק. הייתכן שזה אותו קוואס? |
|
||||
|
||||
ולי ידוע על התשובה היידישאית ל"מה?" -"תפוח אדמה." "וואס?" - "קפוסטה מיט קוואס". (כרוב עם הדבר הזה שמדברים עליו כאן). |
|
||||
|
||||
אפשר להכין אותו ממי סבון. |
|
||||
|
||||
מצאתי ת'מתכון- מכינים קבאס מלחם שיפון! |
|
||||
|
||||
אבל אצל שלום עליכם זה היה מתפוחים (תפוחי קוואס). מה קורה פה? |
|
||||
|
||||
חגים ומועדים בששון, http://www.youtube.com/watch?v=yjpbRq0wHRY |
|
||||
|
||||
אני מרשה לעצמי לנחש שאילו התנועה הציונית והסוכנות היהודית ואחריה מדינת ישראל היו רק מגיבות ולעולם לא נוטלות יוזמה, המצב היה אפילו יותר גרוע ממה שהוא היום, וזה לא ענין של מה בכך. יש איזה עיקרון מוסרי או פוליטי שמכתיב דרישה להיות פאסיביים, "לא להתחיל" בלשונך? |
|
||||
|
||||
"לא להתחיל באלימות" היא בהחלט עיקרון מוסרי אצלי. אצלך לא? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא, אין לי שום עיקרון מוסרי שגורס שאסור להתחיל באלימות, אלא אם כן את מרחיבה את המושג ''אלימות'' גם לאיום באלימות, לבצטיידות באמצעים מאפשרי אלימות וכד'. לדוגמא, אם מישהו יחליט שההתעצמות של החיזבאללה כשהיא מלווה באיומים להבעיר את הצפון מחייבת מכת מנע, לא בהכרח אראה בזה בעיה מוסרית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מותר לך לטעות. |
|
||||
|
||||
http://www.law.emory.edu/FEDERAL/independ/declar.htm... אני ממליצה שתקרא גם את היתר.
WE hold these Truths to be self-evident, that all Men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights, that among these are Life, Liberty and the Pursuit of Happiness |
|
||||
|
||||
הצהרת העצמאות האמריקאית מוכרת לי, אבל נחמד לקרוא אותה שוב. לטעמי האישי היה מוטב לוותר על ה Creator כמי שמעניק את הזכויות (ואף ניהלתי על כך ויכוח מר עם ג'ורג'י קשישא בשעתו), אבל המסמך בכללו בהחלט מתאים לתפיסת העולם שלי. אני מניח שלא שלחת את הלינק הזה סתם כך כדי לספק לי חומר קריאה מעניין, ואם זה רלבנטי למשהו ברצוני להודיעך שאני בהחלט תומך בזכותם של הפלשתינאים למדינה עצמאית בגבולות 67 (פחות או יותר). הויכוח שיש לי איתך (אני חושב) הוא בשאלות אחרות. |
|
||||
|
||||
"לא העליתי את השאלה של מה נאמר בארצות ערב בנוגע לטרור, אף כי יש שיח רב גוני ומעניין" פירוט יתקבל בברכה. כי מה שאני רואה זה שיח חד גוני עד מאוד, אלא אם דרגות שונות של תמיכה בטרור נחשבות אצלך לרב גוניות. (ואת דוקטרינת-דינה (דוקדינה?), לכשתיכתב, אולי תביאי לכאן, במקום לשם, לאור גוויעתו של הפורום ההוא בטרם עת...) |
|
||||
|
||||
בארצות ערב, את לא לגמרי טועה. יש שם מומחי בישול הטוענים שיהודים משתמשים בדם עוללים נוכרים לאפיית מצות פסח. אך המהדרין מוסיפים לכך גם את המתכון הסודי לאוזני המן של פורים- Special Dispatch - Saudi Arabia/Arab Antisemitism, 3/13/02, No. 354 תוסיפי לך את התרגומים של ממרי לרשימת הקריאה. אבל לא לקרוא בלילה, כשאת לבד, והרוח מייללת בחוץ, וקרשי הרצפה בקומה שמעל חורקים למרות שאין שם איש... www.memri.org
Saudi Government Daily: Jews Use Teenagers' Blood for 'Purim' Pastries In an article published by the Saudi government daily Al-Riyadh, columnist Dr. Umayma Ahmad Al-Jalahma of King Faysal University in Al-Dammam, wrote on "The Jewish Holiday of Purim." Following are excerpts of the article: Special Ingredient For Jewish Holidays is Human Blood From Non-Jewish Youth "I chose to [speak] about the Jewish holiday of Purim, because it is connected to the month of March. This holiday has some dangerous customs that will, no doubt, horrify you, and I apologize if any reader is harmed because of this." "During this holiday, the Jew must prepare very special pastries, the filling of which is not only costly and rare – it cannot be found at all on the local and international markets." "Unfortunately, this filling cannot be left out, or substituted with any alternative serving the same purpose. For this holiday, the Jewish people must obtain human blood so that their clerics can prepare the holiday pastries. In other words, the practice cannot be carried out as required if human blood is not spilled!!" "Before I go into the details, I would like to clarify that the Jews' spilling human blood to prepare pastry for their holidays is a well-established fact, historically and legally, all throughout history. This was one of the main reasons for the persecution and exile that were their lot in Europe and Asia at various times." "This holiday [Purim] begins with a fast, on March 13, like the Jewess Esther who vowed to fast. The holiday continues on March 14; during the holiday, the Jews wear carnival-style masks and costumes and overindulge in drinking alcohol, prostitution, and adultery. This holiday has become known among Muslim historians as the "Holiday of Masks." How the Jews Drain the Blood From Their Young Victims "Who was Esther, and why the Jews sanctify her and act as she did, I will clarify in my article next Tuesday,1 Allah willing. Today, I would like to tell you how human blood is spilled so it can be used for their holiday pastries. The blood is spilled in a special way. How is it done?" "For this holiday, the victim must be a mature adolescent who is, of course, a non-Jew – that is, a Christian or a Muslim. His blood is taken and dried into granules. The cleric blends these granules into the pastry dough; they can also be saved for the next holiday. In contrast, for the Passover slaughtering, about which I intend to write one of these days, the blood of Christian and Muslim children under the age of 10 must be used, and the cleric can mix the blood [into the dough] before or after dehydration." The Actions of the Jewish Vampires Cause Them Pleasure "Let us now examine how the victims' blood is spilled. For this, a needle-studded barrel is used; this is a kind of barrel, about the size of the human body, with extremely sharp needles set in it on all sides. [These needles] pierce the victim's body, from the moment he is placed in the barrel." "These needles do the job, and the victim's blood drips from him very slowly. Thus, the victim suffers dreadful torment – torment that affords the Jewish vampires great delight as they carefully monitor every detail of the blood-shedding with pleasure and love that are difficult to comprehend." "After this barbaric display, the Jews take the spilled blood, in the bottle set in the bottom [of the needle-studded barrel], and the Jewish cleric makes his coreligionists completely happy on their holiday when he serves them the pastries in which human blood is mixed." "There is another way to spill the blood: The victim can be slaughtered as a sheep is slaughtered, and his blood collected in a container. Or, the victim's veins can be slit in several places, letting his blood drain from his body." "This blood is very carefully collected – as I have already noted – by the 'rabbi,' the Jewish cleric, the chef who specializes in preparing these kinds of pastries." "The human race refuses even to look at the Jewish pastries, let alone prepare them or consume them!"2 -------------------------------------------------------------------------------- 1 In the second part of the article (March 12), the columnist tells the story of the Book of Esther and concludes, "Since then, the Old Testament, the Jewish holy book, requires the Jews to glorify this holiday and show their joy. This joy can only be complete with the consumption of pastries mixed with human blood." 2 Al-Riyadh (Saudi Arabia), March 10, 2002. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |