|
||||
|
||||
אתה כמדומני תולה יותר מדי על 'האם ייתכן ש'. התשובה, כמעט תמיד, היא: כן, ייתכן. כשם שייתכן שאנשים באותו זמן קיבלו בחינם בתי אבן בקטמון ובעין כרם, שהיום שווים הון תועפות. אני לא מעריך את גברת אלוני לא כפוליטיקאית ולא כאדם, אבל כדי להוסיף לה את תואר 'מושחתת' תצטרך להביא ראיות קצת יותר חזקות מ'דעה מקובלת' (שמימי לא שמעתי עליה עד לתגובה הזו שלך). |
|
||||
|
||||
כנראה ש'דיעה מקובלת', כמו אצל גדולי המקובלים וחכמי הקבלה, היא דבר השמור לאנשי סוד בלבד, ולכן עדיין לא שמעת עליה. |
|
||||
|
||||
1. ומי האנשים שקיבלו בתי אבן בחינם בירושלים? האם היו אלה משפחות עולים עם 12 ילדים ("צדק חברתי"), או שמא מקורבי השלטון? 2. לא טענתי שהיא מושחתת (ודאי לא ביחס לנורמה ששררה בימי מפא"י העליזים), אלא שהנסיון לצייר דווקא אותה - כמי שעננה של חשד שורה מעל לראשה - כ"פוליטיקאית שאף אחד לא יכול לחשוד בה במניעים זרים" - שגוי. 3. דרך אגב, גם עצם העובדה שהיא פירקה משפחה (בעלה עזב את אשתו בשבילה) לא עומדת לזכותה כשמדברים על ענייני מוסר. |
|
||||
|
||||
1. גם וגם. אביה של אשתי, למשל, עשה טעות כלכלית קשה (טוב, לא הוא אלא הוריו) כשעברה משפחתו מבית שהיום שווה די הרבה כסף לשכונה חדשה ביישוב המבטיח לוד. אבל משפחתו, כשהגיעה לארץ לאחר מלחמת העצמאות, לא הייתה מקושרת כלל. 2. ייתכן. אבל זה שמישהו 'יכול' לחשוד, נכון לגבי כל העולם עד משה רבנו, בלי שום כוונה להשוות. תמיד אפשר לחשוד (למרות הסיסמה שציטטת). 3. אינני מכיר את זה, אבל בהחלט - דבר כזה לא עומד לזכות אף אחד כשמדברים על מוסר, לא לזכותה, לא לזכות רמטכ"ל לשעבר וודאי וודאי שלא לזכות שופט עליון לשעבר. |
|
||||
|
||||
שופט *בעליון* שופט עליון (למי שמאמין) יש אחד, והוא לא עושה דברים כאלה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהכוונה היא לסמיכות: "שופט (של בית המשפט ה)עליון" ולא "שופט שהוא עליון". |
|
||||
|
||||
אם כך אז שופט *ה*העליון |
|
||||
|
||||
הבחירה לתקן את העברית של ידידיה היא בחירה... מעניינת. אני הייתי מעדיף לבקש ממנו הסבר, אבל איש איש וסגנונו. בינתיים אני יכול להעיד, כדובר ילידי של עברית, שגם המינוחים ''שופט שלום'' ו-''שופט מחוזי'' מקובלים ונפוצים. |
|
||||
|
||||
לפסקה הראשונה: בוא נרגיע. כמו אצל רובנו, גם העברית שלי דפוקה, בדרך כלל. כשאני כותב כאן אני משתדל להגיה. לשניה: כך גם אני חשבתי, אבל בישראל יש כמה בתי משפט מחוזיים ורק בית משפט עליון אחד. אפילו כך, יש מקרים שבהם היידוע חסר (דוגמה: "חסדי שמיים"). |
|
||||
|
||||
3. מאיפה ה"עובדה" הזאת? |
|
||||
|
||||
1. העולים הראשונים לארץ, במהלך ואחרי מלחמת השחרור, קיבלו בתים שהתרוקנו מיושביהם הערבים. למה, כל יושבי השכונות-שהיו-ערביות של יפו מקורבי מפא"י? וכפר שלם? את המעברות הקימו אחרי שהתמלאו הבתים. 2. עננה של חשד? במה, במגורים בכפר שמריהו, רחמנא לצלן? אם היה מדובר בכפר אז"ר, גם כפר, גם במרחק יריקה מתל אביב - גם היית מתרעם? 3. למה היא פירקה משפחה? אולי בעלה זה שפירק? |
|
||||
|
||||
3. אני לא צעירה כל כך ואני די עוקבת במשך השנים אחרי הפרטים בנוגע לפוליטיקאים. חייבת להודות שהפתעת אותי מאוד, כי את זה שבעלה של שולמית אלוני עזב את אשתו בשבילה אני שומעת בפעם הראשונה בחיים. יש לך איזה לינק שאפשר לקשר אליו או שם של איזה ספר שבו זה מופיע? בינתיים אני לא מוצאת את הפרט הזה בשום מקום ברשת. |
|
||||
|
||||
1. לא יודע, אבל קשה לשפוט את שנות החמישים במשקפיים מודרנים. (גילוי נאות, המשפחה של אבי קיבלה פחון במעברת תל גיבורים). 2. אני לא מחבב פוליטיקאים, כולל שולמית אלוני. אבל בכל זאת אני לא קונה את "אשם על סמך החשד". 3. הגזמת. |
|
||||
|
||||
זכות בן זוג להפרד אם חיי הנישואין שלו לא מאושרים, אנו חיים רק פעם אחת. לכן ''פירוק משפחה'' אינו פגם מוסרי. |
|
||||
|
||||
זכות זוג להיפרד, אבל מכך לא נובע שזכותו של אחד מבני הזוג לפתח קשר רומנטי עם מישהו אחר במהלך הנישואין *ואז* להיפרד. |
|
||||
|
||||
מה פירוש "אבל מכך לא נובע שזכותו של אחד מבני הזוג לפתח קשר רומנטי..."? ומה זכותך לקבוע אם למישהו יש זכות או אין לפתח קשר רומנטי? |
|
||||
|
||||
ויש לדעתך איסור מוסרי קטגורי על בגידה? מבחינתך נכון להפוך זאת לעבירה פלילית? |
|
||||
|
||||
כבר אמרתי, ולא בעניין זה בלבד, שמוסר וחוק הם לא אותו דבר. מאותה סיבה שאני חושב שרמון נושא עמו קלון מוסרי גם אם משפטית מעשהו לא מוגדר כ'עבירה שיש עימה קלון' (ואני בספק אם בכלל היה צריך להרשיע אותו), אני חושב שמוסרית יש איסור על בגידה, וזה בלי קשר למעמד פלילי כלשהו. ואוי ואבוי אם כל התנהגות נמדדת לפי 'האם אפשר להרשיע על זה בדין פלילי'. |
|
||||
|
||||
טוב, כן. גם אני חושב כמוך. בקריאה חוזרת אני רואה שקודם הבנתי את דבריך לא נכון. סליחה. |
|
||||
|
||||
רמון כשל מוסרית בגלל בגידה או בגלל שכפה את לשונו על הקצינה? |
|
||||
|
||||
אם מבחינתך בגידה איננה כשל מוסרי, אז כפיית לשון היא מקסימום כשלון קטנטון. מבחינתי שניהם כשלים מוסריים. |
|
||||
|
||||
כפיית לשון, למעשה כל כפיה היא כשלון מוסרי גדול. בגידה בחיי זוג איננו כשלון מוסרי. |
|
||||
|
||||
והונאה של שותף עסקי? האם גם בה אין שמץ של כישלון מוסרי? הונאה של בן-זוג חמורה אף יותר. |
|
||||
|
||||
הונאה היא מעשה לא מוסרי. אי נאמנות בין בני זוג פחות חמורה לדעתי מהונאת שותף, הטרדה מינית, רמאות, גנבה וכד'. |
|
||||
|
||||
מדוע אי נאמנות בין בני זוג היא פחות חמורה (השאלה היא מבחינה מוסרית נטו, בלי קשר לשאלות משפטיות, דתיות, סוציולוגיות וכו')? |
|
||||
|
||||
בודאי שאין כאן קשר אלא לתפיסת העולם. עניין ה"נאמנות" קשור הרבה פעמים למערכת היחסים הזוגיים ולחוסרים האישיים של כל אחד מבני הזוג. ברור שאחד מבני הזוג עשוי להפגע קשות ויש כאן פגיעה באמון. עדיין נראה לי שהתאהבות של אחד מבני הזוג הרבה פחות פוגעת במוסר מדברים אחרים: הונאה, גנבה, אלימות. |
|
||||
|
||||
מכיר אבל לא במקרה הזה.יש מקרים רבים אחרים שהייתי שואל אותך:מוסר, מכיר? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |