|
||||
|
||||
אני לא יודע, ולא הבעתי התנגדות לדרישה לפתוח את ההסכם. אם הוא לא כלל הצמדה, אז מן הראוי היה לפתוח את עניין ההצמדה ולהישאר עם תשע השנים. |
|
||||
|
||||
השמועות מספרות שהאוצר נוהג לחתום על הסכמים שאינם כוללים סעיפי הצמדה, תיקוני שכר עתידיים, וכדומה. זה להבנתי - בצירוף העובדה שחוקית לא ניתן להכריז על סכסוך עבודה שבבסיסו דרישה להפר הסכם חתום - הוא המסלול הסטנדרטי בו מוצאים את עצמם רופאים, עובדים סוציאליים ומורים עם משכורות מגוחכות הן ביחס להתפלגות השכר במשק והן ביחס ליוקר המחיה. אם אכן כך, אפשר להבין יותר ולהתאכזב פחות מהתנגדותם הנחרצת של המתמחים לדרישה שתוקפו של ההסכם יעמוד על 10 שנים. |
|
||||
|
||||
יש התנהלות רבת שנים לה אחראים האוצר, קרי- הממשלה וההסתדרות. אחד השינויים העיקריים שהאוצר הצליח להעביר עם תכנית הייצוב של 1985 הוא עיקור תוספת היוקר-למעשה ניתוק השכר מהמדד. הבסיס העיוני למעשה הזה היה שיתוף פעולה של הכלכלנים (מיכאל ברונו ואחרים) לקיבוע התפיסה המוטעית שהשכר הוא הגורם העיקרי לאינפלציה. גם היום אני יכול לשמוע ולקרוא הערות של הכלכלנים הותיקים שאם לא ישמרו על השכר-תפרוץ אינפלציה. הדבר הזה לא היה יכול לקרות ללא שיתוף פעולה של ההסתדרות-לא רק שיתוף מעשי אלא גם בקבלת התפיסה שהשכר הוא אחד מגורמי האינפלציה. אם עופר עייני יתבע בהסכמים העתידיים הצמדה למדד, תהיה עליו התנפלות רבתי של כלכלנים "אובייקטיביים" שתאשים אותו בסיכון כלכלת ישראל בחזרה לשנות ה-80. אידלמן היה צריך לשים את ההצמדה למדד כעיקרון בסיסי. האם אף הסכם שכר אינו צמוד למדד? נדמה לי שיש חוזים אישיים עם מנהלים בכירים שכן צמודים למדד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |