 |
ב. אין חילוקי דעות בין חוקרים (כימאים, אגרונומים). יש הסכמה גורפת על מידת הנזק המדוייקת. המידה היא 0.
אולי יש חילוקי דעות בין חוקרים שבדקו כמה חומרי ריסוס באמת נשמרים בצמח, לבין המגדלים האורגניים, שמה לעשות, צריכים גם להתפרנס.
האונה הימנית:
"קו ההגנה הראשון של רבים היה ענייני. היו שהצביעו על־כך שמזון אורגני כולל כמות גדולה יותר של חומרים חשובים כמו בטא־קרוטן, שאדם נזקק להם. הטענה הזו נזנחה במהירות—בין השאר כי היא לא נכונה (המחקר בדק נקודה זו והעלה כי אין כאן כל הבדל)—ובמקומה אומצה הטענה כי בגידול קונבנציונלי נעשה שימוש בחומרי הדברה העלולים להיות מסוכנים לאדם. הקביעה עצמה אינה נכונה: כמות החומרים המדבירים והמדשנים הכימיים במזון רגיל אינה גדולה מזו שבמזון אורגני, מהטעם הפשוט שחומרי הדברה נועדו להתפרק במהירות רבה ואילו החומרים המדשנים נועדו, כשהם כבר מגיעים לאדמה, להפוך לאותם חומרים ממש שמנסים המגדלים האורגנים ליצור. חיטה או עגבניות דורשות אותם חומרים בדיוק. הבחירה בקו הגנה זה, עם זאת, הייתה נבונה, מנקודת מבט טקטית, בהעבירה את הדיון מתחום השיח הרציונלי לתחום האמוציונלי. מי מאיתנו אינו חושש משמות מפחידים כמו "רעל" או "מדביר" או "כימיקלים רעילים." אפשר לקבל סרטן רק מלקרוא צירופים מפחידים כאלה יותר מדי פעמים. ועל־כל זאת, אסור לשכוח את הסכנה הנשקפת ל לילדינו היקרים, הפעוטים וחסרי־הישע, המביטים בנו בעיניים גדולות ושואלות, בעוד אנו משקים אותם ברעל עכברים שגודל בחוות הרשע הקפיטליסטיות. "
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש