בתשובה לצפריר כהן, 22/09/11 11:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קח מחשב שיכול להריץ ווינדווס 7, ואז נדבר. קח מסמכי וורד עם טבלאות, וציורים, ואז נדבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לינק למסמך שכזה? אני באמת ובתמים רוצה לערוך ניסוי (ובעיסוקים היומיומיים שלי אין לי שום צורך להתעסק עם מסמכי וורד כלשהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי היו מסמכי וורד פנימיים, לצרכי עבודה. אבל מצאתי משהו בעייתי ברשת. גוגל לא מצליח לפתוח אותו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה "לא מצליח לפתוח אותו"? לליברה אופס אצלי (3.4.3) חסרים הגופנים של הכותרות (חסרים, אז מחליםים: אפשרויות=>גופנים=>החלפת גופנים, או שמתקינים את אותם גופנים). התמונות קצת לא במקום. באופן כללי קריא חלקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל חובבי העננים מציעים איזה שירות אופיס מתחרה משלהם. אולי לא כדאי שאגיד את דעתי על האיכות שלו (טוענים שהכוח האמיתי שלו הוא בכלל בכך שכמה אנשים יכולים לעבוד בו זמנית על אותו מסמך, אז מי אני שאלין על כמה כל דבר שאינו עבודה במקביל גרוע בו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ואסביר לך מה ההבדל בין תכנה מקצועית לתכנה חפשית. בתוכנה חופשית אתה פותח את המסמך, זה לא עובד, מגגל, מחליף גופנים, עדיין לא עובד. מזיז את התמונות מנחש לאן הצביעו החיצים. עובד! שולח פוסטים לכל עבר "לינוקס שולטט!! אפשר להחליף את מיקרוסופט עכשיו! הזבל המיקרוסופטי קיבל נוק-אאוט! יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך הלינוקס!". אומרים לך "תראה זה לא הכי...". מה תראה, זה לא אשמתנו, זה מיקרוסופט הרשעים! הם סגרו את הפורמט!". בתכנה מקצועית, אתה פותח, וזה עובד. פותח גרסא אחת אחורה, עדיין עובד. 90% מהמסמכים שמעניינים אותך - עובדים. אז אתה ממשיך בשגרת יומך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובד בגרסה אחת אחורה? אז למה התלונה הכי נפוצה היא "זה היה עובד לך אם היית משתמש כמוני ב("גרסה שיצאה השנה, ולא בגרסה שקנית לפני שנה)"? כמוכן, שים לב שאתה משווה שכאן השוואה לא הוגנת. התמיכה של התוכנה ה"מקצועית" שלך ב-ODF לא הכי מוצלחת. זהו תקן שמיקרוסופט הייתה שותפה מלאה (גם אם לא עיקרית) להכנתו. התמיכה של גוגל "המקצועית", ושל עוד כמה לא טובה יותר. אני לא ממשתמשי מערכות ההפעלה של אפל, אבל לעניות דעתי אופן אופיס היא האפשרות המועדפת שם לעריכה בעברית ביחס לתוכנה ה"מקצועית" של אפל. (למי שלא מכיר את הסיפור מאחורי המילים "סגרו את הפורמט", שיבדוק קצת למה MS-Office לא תואם עד היום לתקן שאמור היה להתבסס על המפרט שנכתב ע"י מיקרוסופט לצורך אישורו כתקן ע"י ISO ולאלו להטוטים מילוליים הם נדרשו כדי לטעון שהוא תומך, וגם זה באיחור אופנתי של כמה שנים, ואחרי שהייתה תמיכה ב-ODF. ר' Office Open XML [Wikipedia]) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרסא החדשה תפתח גרסא אחד אחורה. הגרסא הישנה לא תפתח את הגרסא החדשה. אבל הגרסא החדשה יכולה לשמור בגרסא הישנה. זה עובד מספיק טוב. ODF לא מעניין אף אחד, לכן התמיכה של התכנה המקצועית לא טובה. אם זה היה מעניין, היתה בומבה של תמיכה. במק יש וורד, אז נראה לי שזה די מוריד את המשרד הפתוח מרשימת האופציות השמישות. יש לי חברים שמשתמשים שם באופיס של מיקרוסופט ומאד מרוצים, אני לא בטוח עד כמה הם משתמשים בעברית. ועוד משהו שכדאי שתבין, זה שההשוואה "לא הוגנת" לא מעניין אותי. מעניין אותי אם בתור צרכן אקבל מה שאני צריך. אני לא עושה דו-קרב בין מיקרוסופט לבין התוכנה החופשית, ומוריד שני טורות מהצד של מיקרוסופט שהמשחק יהיה הוגן. אני בודק איזה תוכנה חוסכת לי זמן, ועושה את התפקיד שאני צריך, ואיזה תוכנה היא ערימת אשפה שמייצרת לי עבודה במקום לפתור בעיות (תחליף את הפונטים, תתקין פה, תתקין שם), ולפי זה אני מחליט במה להשתמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אתה נוהג לשמור בגרסה אחרת ולשלוח? אם אני אבקש ממך, תשמור כ-ODF ותשלח? (או שאתה נוהג להקש מאחרים לשדרג?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל אין צורך. כי לרב האנשים יש את הגרסא האחרונה, או משהו שמאפשר לך לקרוא פורמטים בגרסא האחרונה (כן, יש תוסף של מיקוסופט שמאפשר לגרסאות ישנות לקרוא גרסא ישנה). אם אני צריך אותך ספציפית שתקרא משהו שכתבתי, אז כן. אם לא (למשל, אני מעלה מסמך ומי שרוצה שיערוך וישלח לי את הגרסא החדשה), אז תשדרג את עצמך ל90% משאר העולם. גרום למחשב שלך לקרוא את הקבצים שרובם משתמשים בהם איכשהו. אם משתמשים בפורמטים נחותים, כמו לטך. אז בסוף נצטרך לפקסס אחד לשני את המסמכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסיון שלי (''אשפה'') הוא בדיוק הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם הנסיון שלך, הוא, שאתה בטח איזה גאון מחשב שמלהטט איזה תוכנה חינמית שממירה משהו ומסדרת את האופן-אופיס. רוב האנשים לא מתעניינים בזה, ולא מעוניינים להשקיע זמן ומאמץ בכלים. הם משתמשים בוורד בשביל לחסוך זמן, ולא ההיפך. עובדה, שאפילו פרופסור בלינק שקישרתי אליו, לא תמיד הסתדר עם הכלים המסובכים. בהנתן שני גרסאות וורד מספיק קרובות (דבר בכלל לא נדיר), הכל עובד די חלק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר של מה שכתוב בקישור הנ"ל לדיון שלנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכום לעצלנים, הלינק מתאר פרופסור שמקבל תוצרים של לאטך (כלי שהוא תוכנה חופשית, ויש הממליצים להשתמש בו כתחליף לוורד). הפרופסור שהוא בוודאי חכם, קיבל בעיות. והחליט שלא להשתמש בלטך הנ"ל אם הוא עולה לו על העצבים. המסקנה, צריך תוכנה שפשוט עובדת ב99% מהמקרים (כמו וורד), ולא הורגת אותך לאט עם אינסוף תקלות קטנות (גם אם הם פתירות, כמו אופן-אופיס). מסקנת בונוס, אם אנשים אומרים לכם "תשתמשו ב-X הוא יותר טוב מוורד בגלל...". קחו את זה בעירבון מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא קיבל קובץ מודפס (לא מן הנמנע שדווקא מוורד, למרות שלא כתוב שם). בכל מקרה, אני לא המלצתי כאן להשתמש בלאטך. לפי אותו טיעון שלך הייתי יכול לטעון: "יש מי שממליצים להשתמש בתוכנה קניינית, ולכן הם ממליצים לנו להשתמש ב-PerfectOffice או בלוטוס סימפוני, שבוודאי פחות מוצלחים מליברה אופיס בעברית. אז למה לנו לשלם על האשפה הזו". אבל אני לא אשתמש בטריקים זולים. יש מי שהמליצו כאן (בפתיל הזה) להשתמש בטקסט פשוט. אבל זה לא אני. אז בבקשה לא להכניס מילים לפי (יען כי היא קבוצה ריקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי ספציפית עליך. זה רק בונוס, כמו שהזכרתי, אז אני מתפלא שאתה נתפס להסבר צדדי. אני מסכים שיש תכנות חופשיות מוצלחות ויש תכנות בתשלום שהם אעפס לא משהו. אני אסביר שוב. הדוגמא שם הוכיחה שיש צורך שמשהו יעבוד בקלות, עם כמעט אפס השקעה מצד המשתמש. כמו שוורד עובד היום. לכן טיעונים מהסוג שהבאת "זה רק קצת עקום, רק תחליף גופנים" אינם תקפים. אם אני צריך להתעסק עם זה = התכנה אשפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון: נא להבדיל בין "חופשי" לבין "חינם". בפרט: התוכנה של גוגל היא קניינית אך בחינם. כך גם סימפוני של IBM. הם עדיין יטילו עלי מגבלות מעצבנות. ההגדרה הזו זה משהו שהייתי עושה פעם אחת וזהו (ולא פעם אחת לכל מסמך). ליתר דיוק: אצל גדי בצילום המסך היא לא נדרשה והגופן הוחלף בגופן כללי. כנראה יש איזושהי בעיה אצלי במערכת. אני קצת סלחני לבעיות אצלי במערכת מכיוון שאני משתמש במערכת שכל הזמן מתקדמת ולכן כל הזמן גם מתגלות ומתוקנות בה בעיות חדשות. זה בסדר, כי אני יודע להסתדר עם הבעיות. לאמא שלי שמתי מערכת יציבה שבה הבעיות ידועות. ליתר דיוק, לא הספקתי לנסות לאתר את התקלה, מכיוון שהיא בינתיים תוקנה. אז אני אולי איזה "גאון מחשב", אבל לצערי התיאור לא מתאים לאמי. אגב, תוכנה שעובדת כל הזמן ללא שום התעסקויות קיימת רק באגדות. יצא לי לעזור מספיק פעמים גם למשתמשי התוכנה החביבה עליך ולשמוע את הקיטורים שלהם. לפי הקריטריון שלך היא אשפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעות הסטטיסטית כאן היא שאתה שומע את המיעוט הקולני. העובדה היא, שרוב המשתמשים בוורד מרוצים, ורב המשתמשים באופן-אופיס לא. החלום שאתה מתאר, שגם משתמשי וורד נפגעים מפגעי התכנה, ורק משום מה לא כ''כ שומעים את זה, לא נכונה. תראה את עדותה של נעה. האופן-אופיס פחות טוב, נבדק פחות ויותר בעייתי, והמשתמשים רואים את זה ומצביעים ברגליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי להזכיר שהדיון כאן לא מנסה בבסיסו לטעון שאופן אופיס טובה יותר מוורד, אלא רק להגיד שגם המבצר הקדוש הזה של שונאי הלינוקס (יחס עם הצריח השני שמתפורר לו, של אתרים-שעובדים-רק-באקספלורר) כבר הרבה פחות משכנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא מי יותר טוב. השאלה היא האם אופן-אופיס שמיש או לא. צפריר אומר, כן אבל... אני מנסה להסביר שה"אבל" הזה הוא מה שמבדיל יצירת מופת, מערימת אשפה ששימושית הרבה יותר כרצף של תוים אקראיים. האופן-אופיס בשורה התחתונה לא שימושי לאוכלסיה הרחבה כיום. זה לא נעים לשמוע, במיוחד לא אם זה עובד אצלך, במיוחד לא כשאם כולם היו משתמשים באופן-אופיס היה לכולם יותר טוב. אבל במצב הנוכחי היום - זו העובדה העצובה. ניסוי מחשבתי, האם חברות שמנסות להתייעל, לא היו חותכות לעצמם את תקציב המחשוב באלפי דולארים ע"י מעבר לאופן-אופיס? יש הרבה חסמים, אבל האם לא היינו שומעים בארץ לפחות על שלושה חברות גדולות שעשו את המעבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זה רק קצת עקום, רק תחליף גופנים" זה תיאור נפוץ לגבי העברת קבצים בין וורד לחלונות לבין וורד למק (וההיפך). לפי הגדרתך ("אם אני צריך להתעסק עם זה = התכנה אשפה"), יוצא שרוב התוכנות הקיימות היום הן אשפה, ללא קשר לקוד פתוח או סגור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תתפלאי לשמוע. בוורד לחלונות. בוורד לחלונות זה פשוט עובד. חלונות 7 פשוט עובד. ב90% מהמקרים. לא צריך להתקין דרייברים, לא צריך להחליף גופנים. אתה שולח קובץ, והפלא ופלא, הוא נפתח בדיוק כמו שאתה רואה אותו, והחבר יכול לערוך אותו. אז אין תקלות? בוודאי שיש, אבל המנהלים במיקרוסופט השכילו להשאיר תקלות שההשפעה שלהם על המשתמשים זניחה. אולי היו לך חוויות לא טובות מתכנות וורד ישנות, אבל בחלונות ואופיס מודרנים זה פשוט עובד. נסי. ואני אכן לא תולה את האשמה בעובדה שהקוד פתוח, או סגור. ישנן תוכנות קוד פתוח מצויינות, וקוד סגור גרועות. ישנן הרבה גורמים שעוזרים לאופיס כאן, למשל מונופול. זו לא תחרות הוגנת, אבל בשורה התחתונה הצרכן יכול להשתמש במיקרוסופט אופיס כמעט ללא תקלות, ובאופן-אופיס עם הרבה תקלות ובעיות. ואני ממש לא מסכים עם זה ש"רוב התוכנות הקיימות צריך להתעסק איתן". עם פוטושופ לא צריך להתעסק, אתה פותח וזה עובד. לפחות ככה מספרת לי המעצבת המשפחתית. עם סקייפ לא צריך להתעסק. עם אינטרנט אקספלורר או דפדפן אחר לא צריך להתעסק, אתה מתקין ומפעיל וזהו. (ייתכן שבאמת וורד למקינטוש לא תומך בעברית. אני לא מכיר לא את מקינטוש ולא את וורד שם. סייגתי את ידיעותי עליו משמועות.). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת ביניים: דווקא וורד גרם לי להכי הרבה סבל בתקופה לא קצרה בה docx לא היה מוכר אצל כמה וכמה מהנמענים שלי, ואני לא הייתי זוכר להודיע לו שאני רוצה לשמור את הקובץ בפורמט doc הישן. בטח היתה באיזה מקום אפשרות לשנות את המחדל של וורד, אבל אני לא ידעתי איפה (לא ידעתי? אני עדיין לא יודע אבל היום לכולם יש כבר גירסה מתקדמת מספיק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. גם וורד לא תמיד היה גן של שושנים. (העניין הוא שבתקופה הזו, אופן-אופיס היה במצב יותר גרוע מהיום). אבל אני טוען באקלים הנוכחי שהיום הוא במצב מאד טוב יחסית לאופן-אופיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדברת על גרסה ישנה של וורד, אלא על הגרסאות העדכניות (וורד 2011 למק, מול וורד עדכני על חלונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם וורד על ווינדוז עובד ווורד על מק לא עובד, כנראה שהאשפה היא המק ולא הוורד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, לפעמים זה הפוך (וורד על מק עובד, וורד על חלונות לא), כך שאי אפשר להפנות את התיאור ''אשפה'' לפלטפורמה מסויימת. ההבדלים בין גרסאות הוורד בחלונות ומק לא נובעות מהמק עצמו (ואינם נמצאים בדברים בשליטת מערכת ההפעלה אלא בשליטת התוכנה), אלא מהבדלים בפיתוח וורד ע''י מיקרוסופט- שתי הגרסאות מפותחות ע''י צוותים שונים ונפרדים, ומדובר על בסיס קוד נפרד ושונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד''ך התוכנה אמורה להתאים למערכת ההפעלה, ולא מערכת ההפעלה לתוכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא, שרוב התוכנות היום הן "אשפה" ברגע שמנסים לעשות איתן משהו שדורש מעבר בין גרסאות- בין אם אותה פלטפורמה, בין אם בין פלטפורמות שונות, או בין אם בין קובץ משותף למספר תוכנות. כן, תאימות היא דבר מורכב ולא פשוט (ראיתי עד כמה בשנים בהן עסקתי ב־QA. רצית למצוא באג? תמיד אפשר לחפש בעניני תאימות. שלא לדבר על המורכבות הנוספת שיש בפיתוח ובבדיקה ברגע שמכניסים תאימות לעניין), ויש לכך סיבות היסטוריות. כמה זה פתיר? אני מניחה שבהשקעה מספקת across the board רוב הבעיות הללו הן פתירות. אבל לחברות אין תמריץ טוב לפתור אותן, כך שזה לא הדבר הגבוה על סדר העדיפויות שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכת ההפעלה היא תוכנה כמו כל תוכנה אחרת. אותי , כצרכן, לא מעניין "מי אשם". אם יש לי אפשרות אחת (וורד+ווינדוז) שבעזרתה אני יכול לקרוא את כל המסמכים שכל העולם שולח לי ויש לי אפשרויות אחרות (אופנאופיס+ווינדוז, וורד+מק, אופןאופיס+סוזה, נומאופיס+אובונטו...) בהם אני לא יכול לקרוא את המסמכים שכל העולם שולח לי, אז אני אבחר באפשרות הראשונה. אם מישהו רוצה שאני אבחר באפשרות אחרת, הוא צריך לדאוג שהיא תעבוד טוב יותר מהאפשרות הראשונה ולא לספר לי סיפורי סבתא על כמה האפשרות שלו מגניבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכת ההפעלה איננה תוכנה ככל תוכנה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מעבד תמלילים איננו תוכנה ככל תוכנה אחרת (או שלא הבנתי למה אתה מתכוון)... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני לא הבנתי למה אתה מתכוון ולכן כדאי שתסביר את עצמך ולא רק תזרוק משפטי מחץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לזרוק משפטי מחץ. מערכת הפעלה היא באמת תוכנה. אם יש במערכות הפעלה איזשהו ייחוד על פני שאר סוגי התוכנות בעולם שרלוונטי לדיון, אז הוא לא פורט עד עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל המהותי לצורך הדיון הוא שמערכת הפעלה משמשת להרצת תוכנות אחרות, ולרוב לא משתמשים בה כדי לסמלץ מערכת הפעלה אחרת (אם כי גם את זה עושים, כמובן, אבל במחיר פגיעה בביצועים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה, אולי, היה נכון פעם. היום רוב התוכנות מריצות תוכנות אחרות, אם זה וורד ואם זה נגן המדיה החביב עליך. אבל, גם אם זה נכון, איך זה רלוונטי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רלוונטי לשאלה מי דפוק - מערכת ההפעלה, או התוכנה שאמורה לרוץ עליה. (והייתי קצת נזהר לפני שהייתי הופך יכולת הרצה של סקריפטים ל''רוב התוכנות מריצות תוכנות אחרות''. אפילו אם בפועל, כפי שצפריר הראה, דפדפן יכול להריץ הפצת לינוקס בתוכו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה צריך לעניין אותי כצרכן?! אם יש מערכת הפעלה "דפוקה" שמספקת את הצרכים שלי ומערכת הפעלה "קסומה" שלא מספקת את הצרכים שלי, אני אבחר בראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח לראות שהדיון מלהיב אותך עד כדי השלכת סימני קריאה. מכל מקום, אני לא חושב שטענו כאן שזה צריך לעניין אותך כצרכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שלא מכיר: הנה מה שקורה כשנותנים לדפדפן לסמלץ מערכת הפעלה (ליתר דיוק: להריץ מכונה וירטואלית). המחיר הוא פגיעה מסויימת בביצועים, ר' הFAQ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מניחה שמערכת ההפעלה מפותחת וכבר קיימת לפני שפיתוח התוכנה החל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגן המוזיקה שלי (Amarok) עובד בלינוקס כמו גדול ולא עובד בוינדוס. כנראה שוינדוס זו אשפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לצרכים שלך ווינדוז היא אשפה. למיטב ידיעתי Amarok עובד על ווינדוז, ולרוב (אם לא כל) הקבצים ש-Amarok עובד איתם יש תוכנות אחרות בווינדוז שיכולות לעבוד איתם. אבל, כאמור, יכול להיות שאני טועה, ושווינדוז היא אשפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* מה יותר נקל, להחליף מערכת הפעלה או להחליף תוכנת האזנה למוזיקה? * מי צריך להתיישר לפי מי? יצרני מעבד תמלילים / תוכנת האזנה / תוכנת עיבוד תמונה / כזו או אחרת, לפי מערכת ההפעלה שבה משתמש קהל הלקוחות הפוטנציאלי שלהם, או שיצרני מערכת ההפעלה צריכים להתיישר לפי כל תוכנה קיימת או עתידית שמישהו ימציא? * כשאתה קונה מחשב חדש / מפרמט קיים, מה אתה מתקין קודם, מערכת הפעלה או תוכנת האזנה למוזיקה? * מי זקוק למי על מנת למכור - חלונות לאמארוק, או אמארוק לחלונות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר קל להחליף נגן מדיה. אף אחד לא צריך להתיישר לפי אף אחד אחר. אני מתקים קודם את מערכת ההפעלה (שבאה, לרוב, עם נגן מדיה). חלונות לא זקוק לאמארוק על מנת למכור (כמה מקוני חלונות בכלל יודעים שהוא קיים?), אמארוק לא זקוק לחלונות על מנת למכור (הוא בכלל בחינם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת רקע למי שלא מכיר: Amarok (software) [Wikipedia] הוא נגן מדיה שנכתב לסביבת KDE [ויקיפדיה] ומתבסס על התשתיות שלה. יש גם <קישור http://amarok.kde.org/wiki/Download:Windows גרסה לחלונות>, אולם זו לא נראית (במבט ראשון. לא מהכירות אישית) פופולרית במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחרתי את אמרוק כי בפעם האחרונה שבדקתי הגרסה לחלונות שלו עוד לא עבדה. אולי זה השתנה, אבל ברור שזה נטפוק חסר טעם ואפשר לתת כל תוכנת לינוקס אחרת שטרם יש לה גרסת וינדוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר הזכירו לפני, הדוגמא שלך לא עובדת, כי אפשר להשיג תוכנות מקבילות לווינדווס, שנותנות את אותו שירות. בנוגע לוורד, עדיין אין תכנות שיתנו רווח מקביל. יש דברים שעובדים רק בלינוקס, בפרט משהו שמקליט וידאו מכרטיס טלויזה, לדיוידי (אולי כבר יש בחלונות, לא יודע) בחינם, אבל זה מספיק שולי בשביל של-90% מהמשמתמשים זה יהיה ייתרון לא רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה שוב: אם יש תוכנה כלשהי שיש לה גרסה לשתי מערכות הפעלה, ובאחת מהן הגרסה לא עובדת, אז הגרסה של התוכנה לאותה מערכת הפעלה דפוקה, אפילו אם לאותה תוכנה אין אלטרנטיבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עושה לעצמך (ולמפתחי מערכות ההפעלה) חיים פשוטים. מערכת הפעלה לא מפותחת על מנת להיות קיימת, היא מפותחת על מנת שמשתמשים יוכלו להריץ עליה תוכנות. אם תוכנה מסויימת לא עובדת כראוי על מערכת הפעלה מסויימת אז המטרה של מפתחי מערכת ההפעלה לא מומשה עבור התוכנה הספציפית (כמו גם המטרה של מפתחי התוכנה). אבל אם לאותה תוכנה יש גרסא שעובדת כראוי על מערכת הפעלה אחרת אז המטרה של מפתחי התוכנה יושמה חלקית (הם נותנים שירות לחלק מהלקוחות1) בזמן שהמטרה של מפתחי מערכת ההפעלה לא מומשה בכלל (הם לא נותנים שירות לאף לקוח1). ליישם מערכת הפעלה יפה וקסומה זה קל (יחסית), ליישם מערכת הפעלה עם הרבה תוכנות עובדות כראוי זה בכר הרבה יותר קשה, וזאת נקודת ההצלחה העיקרית של כל מערכות ההפעלה המצליחות (ונקודת הכשל של רוב מערכות ההפעלה הכושלות). בשורה התחתונה, השאלה אם מפתחי וורד למק פישלו (או אפילו הכניסו באגים בכוונה) היא חסרת חשיבות לשאלה איפה האשפה2. 1 מבין הלקוחות שמעוניינים להתשמש ביישום - במקרה של וורד, הרבה, במקרה של אמארוק, קצת פחות. 2 לפי הגדרת ההורה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב כמו תוכניתן, "יש תוכנה, אין תוכנה". לא מעניין אותי אם יש או אין תוכנה. אם יש פעולה, שאתה יכול לעשות בקלות במערכת הפעלה א', ויכול לעשות בסרבול במערכת הפעלה ב', הרי שלדידך מערכת הפעלה ב' היא ערימת אשפה. שווה לשלם כסף רק כדי להמנע משימוש במערכת הפעלה ב'. מה אם יש כמה פעולות שחלקן אפשר לעשות ואת חלקן אי אפשר לעשות? אתה לוקח קבוצת פעולות שחשובות לך במיוחד. מי שעושה את רובן בקלות - לוקח. מה אם יש הרבה אנשים שלחלקם מערכת א' שמישה יותר, ולחלקם מערכת ב' שמישה יותר? נכון! מערכת ההפעלה שיש לה רוב, לוקחת. יש כמה פעולות, כמו שיתוף מסמכי וורד, שמסורבל לעשות בלינוקס, וקל לעשות בחלונות. הפעולות האלה גורמות לכך שלרוב האנשים חלונות הוא חלום ורוד, ולינוקס הוא סיוט. אם אדם אוהב לדוגמא, לנתח את הקרביים של המחשב, אני משער שבלינוקס זה יותר קל. אם אדם אוהב לבהות במסך שחור ולהקליד לשם פקודות מוזרות - בשבילו לינוקס יותר טוב. אם אדם רואה את המחשב ככלי, שעוזר לו לעשות דברים אחרים (כמוני למשל, שצריך לתקשר עם המנחה שלו, ולשלוח לו את המצגת שהוא צריך להעביר), הוא מעדיף שלא להתעסק בתקלות ובחוסר תאימות, ושהמחשב פשוט יעבוד. אני רוצה סורק? אקנה סורק והוא פשוט יעבוד (אני לא רוצה לחפש מומחה לינוקס שיגיד לי מה לקנות, אני רוצה לקנות, לחבר למחשב ושהוא פשוט יעבוד). לחבר למחשב את האייפוד? אני רוצה שזה פשוט יעבוד. "פשוט יעבוד" זה השם השני של חלונות. (נכון, פעם גם חלונות היה בעייתי, היום הוא "פשוט יעבוד (TM)".) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אישית סורקים עבדו טוב יותר בלינוקס מאשר בחלונות, לדוגמה. שלא לדבר על כל מיני דברים שבחלונות פתאום מתחילים לחפש דרייברים ובלינוקס פשוט עובדים. אני לא נוהג לבהות במסך שחור ולהקיש פקודות1, וגם אני רוצה מערכת שפשוט עובדת. 1 אני נוהג להגדיר אצלי את הממופים לצבעים יותר נורמליים. שחור על גבי <צבע בהיר כלשהו>. ובלי קשר לזה, אפשר בהחלט להסתדר במערכת לינוקס גם ללא הלרמינט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נותן לי לקנות סורק על בליינד, ומתערב איתי שהוא פועל בלינוקס? אתה באמת קונה דברים ללינוקס בלי לבדוק כלום קודם? ואתה חי בנחלת העבר, עכשיו 90% מהדברים פשוט עובדים בחלונות. ואם צריך דרייבר - ההתקנה קלה ופשוטה. זה כבר לא החלונות שאתה מכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לא אני קונה את הסורקים, ומכאן הניסיון. ''התקנה קלה ופשוטה'' גורמת לכך שעדיין קוראים לי ולשכמותי לא מעט פעמים. ליתר דיוק, אחד היתרונות של חלונות הוא הזמינות של ''הילד של השכן'' שנותן במקרים רבים את התמיכה הבסיסית למשתמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסורק הכי פופולרי בזאפ כרגע הוא Epson Perfection V500. הוא בא יחד עם דיסק התקנה והוראות בעברית, ואם הוא הולך לאיבוד אתה פשוט הולך לאתר של החברה ומוריד דרייבר חדש. להתקין אותו על לינוקס אתה צריך לעקוב אחרי ההוראות האלה שכוללות הקלדה של פקודה עם 544 תווים בטרמינל (ונוסה רק על גרסא מסויימת של אובנטו, בלי אחריות של הייצרן). מי מהם זקוק יותר לילד של השכן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב אותך מהוראות התקנה באתר היצרן. להוראות התקנה מגיעים רק אחרי שדברים לא עובדים. ניסית לחבר את הסורק להתקנת לינוקס עדכנית (משהו שאתה גם מריץ היום, ולא הפצה ישנה בת 4 שנים שאף אחד כמעט כבר לא מריץ) ולראות אם הוא פשוט עובד? ליתר דיוק: חלק מהפקודות בהוראות הללו נראו לי כ"כ מכוערות ורציתי לבדוק את החבילות עצמן. הקישורים לא עבדו. הלכתי קצת למעלה וגיליתי שהדרייברים הישנים הוחלפו בדרייברים חדשים. הדרייברים הללו הם ברישיון חופשי1. כמובן שאם אתה רוצה אתה יכול להתקין את החבילות מאתר היצרן. אבל בד"כ אתה לא צריך לעשות את זה והן מגיעות כבר עם ההפצה שלך. הם גם לא ארוזות בצורה כ"כ מזעזעת כמו אותן חבילות קנייניות מאותן הוראות ישנות. העיקרון בלינוקס הוא שמעודדים (בכוח פיזי מתון) את היצרנים ליצור דרייברים חופשיים. כשיש דרייברים חופשיים הם כבר מוצאים את דרכם להפצות. עידוד פעיל של היצרנים (אינטל היא דוגמה בולטת, אבל לא חסרים אחרים) עוזר להכניס אותם מוקדם יותר. אם משהו לא נמצא בתוך ההפצה, מסובך יותר להתקין אותו (אבל גם כאן מתרגלים להוסיף מנגנונים של הוספה ממאגרים חלופיים ומסודרים ולא דרך חבילות גרועות בודדות) אגב, אתה לא צריך לזלזל בהוראות שכתובות שם. יש שם המון תווים, אבל כל מה שצריך זה להעתיק ולהדביק. מי שכתב את ההוראות דאג גם להפריד בין הפקודות בסימן && כדי שכל פקודה תרוץ רק אם הקודמת הצליחה. הם דאגו להשתמש ב-sudo כדי שלא יצטרכו להסביר למשתמש את המושג המוזר של "root". למרות זאת, רואים שהם לא השקיעו מספיק בבדיקת ההוראות: הם לא כותבים wget -c, ולכן אם הורדה אחת נפסקה באמצע ואתה מנסה להריץ את ההוראות שוב כלשונן, תיכשל. הם גם לא הוסיפו שורה ריקה בסוף (כדי להדביק "לחיצה על אנטר"). צריך לדעת גם לכתוב הוראות ולבדוק אותן. 1 כל אחד מדפי ההורדה טוען שצריך להסכים לרישיון כדי להוריד את התוכנה. זה כמובן שטות: אפשר להוריד, להתקין ואפילו לשנות גם בלי להסכים לתנאי הרישיון. צריך הסכים לתנאי הרישיון אם רוצים להפיץ את התוכנה. לוקח זמן להתרגל לחופש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סורק אין לי. ניסיתי לחבר מצלמת רשת וכרטיס טלויזיה להתקנת לינוקס עדכנית... לא עבד (ולהבדיל מהסורק, לשניהם אין דרייבר בלינוקס, ז''א הייתי צריך לקחת את הקוד של דרייבר של משהו ''דומה'' לשנות את הקוד שלו, לקמפל, להתפלל ולהתקין... שניהם, אגב, עובדים כמו חמאה על ווינדוז, פשוט פלאג אנד פלי). הבעיה היא בדיוק בזה ש''אם משהו לא נמצא בתוך ההפצה'', כמו כל כך הרבה חומרות שפשוט לא נמצאות בתוך ההפצה, ומקטינות את הצע החומרה העומד לרשותך (ולכן מגדילות את המחיר אותו אתה משלם, כן, יש מחיר לחופש). אני לא מזלזל במה שכתוב שם, ההבדל ביננו שכשאני רואה את ההוראות האלה אני מדמיין את עצמי מסביר אותם לחותנת שלי בטלפון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שמיקרוסופט יצרו מצב בו הילד של השכן יכול לעזור לך בהתקנה (ומנסיון, כל אדם שיודע להשתמש בוורד באופן סביר - יכול להתקין היום בחלונות 7 מדפסת או סורק. במקרה הטוב מחברים וזה עובד, במקרה הפחות טוב מחברים מכניסים דיסק, ואז זה עובד. במקרה הכי גרוע מחברים, מכניסים דיסק לוחצים על הסמל של הדיסק, ואז זה עובד. אני לא מכיר חוויה דומה גורפת, על אחוז מאד גבוה של סורקים ללינוקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדפסת וסורק שהתקנתי לפני שבוע עלו לי ביומיים של עצבים, טלפונים למרכזי שרות, התקנה והסרה לפחות ארבע פעמים ואין סוף ביקורת על הוראות ההפעלה בכתב או בתכנת ההפעלה (אבל אני זה לא דוגמה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. לי הדברים התחילו לעבוד. מותר לדעת של איזו חברה? אני מניח שהתקלה לא היתה טכנית (מכשיר תקול), אלא הוראות התקנה לא ברורות. אני גם מניח שהם לא היו ישנות, כי ברור שתהיה בעיה בחומרה ישנה. לי היתה חוויה הרבה יותר טובה עם דברים שקניתי. רובם פשוט עבדו בחלונות 7. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לציין כאן שלא זכורה לי הפעם האחרונה שבה משהו לא עבד לי בלינוקס. מצד שני, תמיד כשאני מתקין לינוקס למישהו אחר יש משהו שלא עובד לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוויה שלי (מדהים איך נושא השיחה לא השתנה כבר עשור, אם כי החוויה השתפרה). קיבלתי לעבודה מחשב חדש, שבא עם חלונות 7 כבר מותקנת. כדי להשמיש אותו (זה מחשב שאמור לשמש עוד אנשים, לא רק אותי) הייתי צריך (לא לפי הסדר): 1. להגדיר את הרשת (רשת של העבודה, ראוטר רגיל היה עובד מהקופסא). 2. להתקין אופיס. 3. לצרוב גיבויים של המערכת (מסתבר שזה מה שעושים היום במקום לשלוח דיסק של מערכת הפעלה שנקנתה בכסף). 4. להוריד ולהתקין אנטי-וירוס. 5. להוריד ולהתקין דפדפן נורמלי (אני לא יודע איפה מי התחייב לאיזו בחירה, עוד לא ראיתי חלונות שבאה עם משהו חוץ מאקספלורר). 6. להסיר המון רעש ויזואלי (כל מני תוכנות מוזרות של מיקרוסופט והודעות שהמערכת כל הזמן שולחת). 7. להסיר תוכנות כמו winzip שבאה מותקנת, שרצו ממני כסף כדי לפתוח את האנטי-וירוס שהורדתי. 8. להוריד 7zip. 9. להילחם במערכת כדי שתסכים להתקין עוד כמה תוכנות קנייניות שעבדו מצויין על XP (עבד בסוף, אבל דרש התעסקות מעבר למצב תאימות). התקנתי אובונטו בתור מערכת נוספת: הכנסתי USB עם המערכת, היא עלתה ועבדה כראוי (כולל רשת), לחצתי על התקן. 1. הוספתי את כרום לשוא"ש. לא בדקתי את החומרה קודם, הכל עבד מצויין מהתחלה. לזכותה של מייקרוסופט יאמר, שנכון להיום לדעתי אופיס עדיין יותר טוב מOO. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה היא h.p , ואכן הוראות לא ברורות וחוסר ידע כללי שלי הובילו לבלגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש מוזר. כל המדפסות של HP עבדו חלק, בלי צורך בהתקנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה ציפיתי, הסתבכתי, ועכשיו אני אדם טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כן דוגמה, גם אני ככה. ואם זו מדפסת משולבת של HP אז בכלל. גם אתה קיבלת דיסק התקנה של 700 מגה? למדפסת?? זה כל כך דוחה אותי שלא התקנתי ואני משתמשת במינימום דרייברים. בצד החיובי, המדפסת עובדת בלי שום בעיות כבר 4 שנים בעומס לא קטן, לכן נראה לי שהחומרה שלהם טובה, רק התוכנה גועל נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שזה קל וחומר. מי שבקיא על מנת להשתמש בלינוקס, גם להפעיל חלונות יודע. לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. מי שבקיא על מנת להשתמש בלינוקס מוצא לרוב את וינדוס מסורבל וקשה מאוד לקינפוג אם מתעורר בכך הצורך. מה שכן, בוינדוס 7 המצב השתפר פלאים לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי להודות על ההצגה הבהירה של טיעוני. עשית זאת טוב ממני! תודה. (אגב אני חושב שדווקא בגלל ששנינו אוהבים תכנה בחינם, חשוב לנו שמליצי היושר על התכנה החופשית יהיו מודעים למגבלותיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(שוב: חופשי. לא בחינם. ועוד אחת הדוגמאות שנתת: סקייפ. בחינם. אבל לא מתקרבת להיות חופשית, מטילה מגבלות מוזרות על השימוש. אם כי לזכותם יש לפחות לאמר שהם עובדים עם אחרים על המקודד אופוס, אם מיקרוסופט לא ינסו לסכל את השתתפותם ברגע האחרון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר עניתי שאני לא יודע מה המצב של העברית בוורד על מקינטוש, לא? שמעתי שהגרסא באנגלית עובדת טוב מחברים. ייתכן שבעברית הגרסא המקינטושית של אופיס לא שווה הרבה גם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז אולי באמת וורד למק לא שווה הרבה. אני נוטה להאמין לך ולא לחבר שלי, כי לא בטוח שהוא השתמש בוורד מספיק בשביל לקבוע אם הוא טוב או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל לכתוב בעברית על מק, אופן אופיס / ניאו אופיס עדיפים בהחלט על וורד, ולו רק בגלל שהם מאפשרים שליטה על כיווניות פיסקה, מה שאינו קיים בוורד למק (אין לו תמיכה רשמית בעברית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה בסדר אצלי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא שם לב שהחיצים לא מכוונים למקום הנכון? אם אתה לא צריך לקרוא אותו זה נראה בסדר. אם אתה צריך לקרוא אותו זה לא שמיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לאיכות המוצר, ישנם פקטורים נוספים הנלקחים בחשבון בעת בחירה בין שני מוצרי תוכנה, בעיקר במה שמכונה "ארגוני אנטרפרייז". שמעתי על טריק חביב למדי שהיה בשימוש (ואולי עדיין נמצא שם...) על ידי חלק מאנשי המכירות של מיקרוסופט בעת ישיבה עם לקוח שהתלבט בין Word ובין, נניח, Google Docs: מתיישבים ליד טלפון משרדי, מעבירים אותו לרמקול כך שהלקוח ישמע, ומחייגים 144. מהמוקדנית החביבה שעונה מבקשים את מספר הטלפון של מוקד שירות הלקוחות או התמיכה של מיקרוסופט, וכמובן שמקבלים אותו מיד. מנתקים, ומתקשרים שנית ל- 144. הפעם מבקשים את מוקד שירות הלקוחות או התמיכה של Google. לאחר מספר דקות של חיפושים אינטנסיביים, אומרת המוקדנית שלא רשום להם מספר כזה. מודים בנימוס ומנתקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטריק עובד כי מה שלא משמיעים ללקוחות הוא איך מתנהלות שיחות מול התמיכה של מיקרוסופט (על פי מקורות זרים - לא יצא לי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה את: http://www.usmc-mccs.org/education/downloads/College... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה סביר בליברה אופיס. אני מנחש שבאופן-אופיס זה היה נראה קצת פחות טוב. למיטב זיכרוני תמיכה ב-WMF היה אחד השינויים של Go-OO שלא מוזגו לתוך אופן-אופיס (אני עדיין צריך להשלים את OpenOffice.org [ויקיפדיה] אבל הסבר כללי על השמות הללו מופיע שם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניהם נראים אצלי בסדר גמור (כלומר, בהתחשב בזה שאני לא יודע איך הם אמורים להראות). להבדיל, מעבר מMS אופיס תחת חלונות לMS אופיס במק יכול להפוך מסמך ללא קריא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות באופנאופיס אצלי השורה שאחרי "WHAT IS A DIPLOMA MILL?" ולפני "isn’t properly accredited," נעלמה (אבל, האמת, שזה מסמך שמעוצב בצורה כל כך מכוערת שקשה לראות יתרון כלשהו בלראות אותו כמו שהוא עוצב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעצבי אתרים לומדים לאט לאט לכתוב אתרים שיתאימו למגוון דפדפנים. אין שום דבר דומה עם תמלילנים. תמלילנים מכוונים לכאורה להדפסה. אבל כיום זה כבר פחות ופחות נכון. מערכת TeX ולאטך שכתובה בעזרתה מקפידה בצורה קפדנית שמסמכים ייראו אותה דבר בכל מערכת. לדוגמה: דונאלד קנות' (המחבר של TeX) רדף במשך כמה שנים אחרי מפיצי לינוקס שאצלם השתרבבה טעות קטנה בריווח של אות אחת באחד הגופנים. ב-TeX אסור שמסמכים ייראו בצורה שונה במחשבים שונים ובמימושים שונים. אנחנו משום מה מתייחסים בסלחנות לתופעה שבה מסמכים "של תוכנה אחת" מוצגים גרוע ע"י תוכנה אחרת. חוסר תאימות כזה הוא בעיה רצינית. אני רוצה לדעת שעוד חמש ועשר שנים אוכל לקרוא את המסמכים שלי מהיום1. עם המסמכים "של OpenOffice" (ליתר דיוק: מסמכי ODF [Wikipedia]) יש לפחות ניסיון רציני ליצור תאימות: יש שתי תוכנות שונות ולא קשורות (אופן אופיס ו-Koffice) שמשתמשות בו כפורמט המסמכים שלהן. יש בעיות תאימות במסמכים, אבל הן מפריעות למשתמשים ונפתרות לאט לאט. גרסה 1.2 של תקן ODF תיקנה גם הגדרות של דברים שלא היו מוגדרים כמו שצריך בתקן. התקן אמנם נוצר במקור (בשנת 2003) מפורמט המסמכים של אופן אופיס, אולם מטרתו אינה סתם "לייצג את מסמכי אופן אופיס" אלא להיות תקן יציב למסמכים. תאימות קדימה היא אחת המטרות החשובות שלו. יש לו מימושים גרועים (זה של מיקרוסופט, וזה של גוגל עוד יותר. גם זה של אביוורד לא מושלם. אין לי מושג מהי איכות המימושים האחרים). אבל לפחות אין את המחזור הקבוע של שבירת המסמכים. 1 בהנחה האופטימית שיישאר מהם משהו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל שתוכל לראות את המסמכים שלך בעוד 5 או 10 שנים מספיק להבטיח תאימות לאחור. למעשה, גם זה לא ממש עקרוני, אם ממש תבקש תוכל גם בעוד 5 שנים לקנות את התוכנה איתה אתה עובד היום (ואולי לא נעים לזכור, אבל מייקרוסופט לא מפתחת את התוכנות שלה בשביל הכיף, הם באו להרוויח כסף). אם אין במסמכים האלה משהוא גרפי במיוחד, אתה יכול לשמור אותם כטקסט, ואז גם ניני ניניך יוכלו לראות אותם. מצד שני, אם אתה רוצה להבטיח שכל מה שתייצר יראה אותו הדבר על כל מערכת הפעלה וקונפיגורציה אפשרית, אתה, למעשה, מעלה את זמן הפיתוח, מעלה את מחיר המוצר ומוריד את האיכות הויזואלית שלו (כי כתבת אתר למסך של 640X480 והוא נראה מה זה עלוב ב-35 אינצ'). זה נחמד כשאתה חוקר שעובד על LaTex וכל מה שאתה רוצה בתוצאה הסופית היא שהוא יהיה קריא ויראה כמו כל מה שכולם מפרסמים, זה הרבה פחות יעיל כשאתה עובד בחברה מסחרית שרוצה להרוויח כסף ורוצה להראות חדשנית. בגלל זה, בניגוד למה שאולי נדמה לך ("מעצבי אתרים לומדים לאט לאט לכתוב אתרים שיתאימו למגוון דפדפנים") פלאש הופך ליותר ויותר פופולרי, והמחליף שלו הוא html5, שניהם רחוקים מלשמור על תאימות אמיתית, ולמעשה יש מערכות הפעלה שתומכות באחד ולא באחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, יש משהו קצת יותר מורכב מקובץ טקסט: PDF/A [Wikipedia]. הוא נועד להבטיח שניתן יהיה להציג באמינות רבה את המסמך בעתיד. זה תקן מוצלח עבור מסמכים שלא צריכים לערוך אותם. עוד חמש שנים (ובוודאי עוד עשר שנים) התוכנה של היום לא בהכרח תהיה זמינה. נועה כבר ציינה (תגובה 582479) את הנוהג של אדובי. בכל מקרה, אני רואה מקרוב יחסית1 את המאמצים שחברת רד-האט משקיעה בתחזוקת הפצתה למשך בערך שבע שנים. לקוחות שמתעקשים להשתמש בתוכנה ישנה הם לקוחות מעצבנים שדורשים משאבי תחזוקה יקרים מאוד. קשה לי להאשים את מי שלא רוצה לתמוך בהם או שמוכן לעשות כן תמורת תשלום גבוה יחסית. אבל אני לא רוצה להיות אותו לקוח. לכן אני מעדיף מראש לכוון למשהו שלא ייצור תלות בתוכנה מסויימת (יותר גרוע מזה: במערכת מסויימת: תוכנה, אוסף גופנים, ואולי עוד כמה הגדרות). HTML מאפשר לך לכתוב אתרים שנראים סביר גם על מסכים גדולים (ברזולוציות גדולות). זה לא שאי-אפשר לכתוב איתו אתרים גרועים, אבל אתר האייל לא יראה נורא במסך 35 אינצ'. פלאש הוא תחליף זמני לתקן, להבדיל מ-HTML5, שהוא תקן שנכתב ע"י כותבי דפדפנים ונמצא בשלבים שונים של אימוץ על-ידם. הוא מהווה, למעשה, את השיפורים שהם רוצים להכניס בתקן HTML מתוך הבנה שצריכה להיות שם הסכמה. 1 אני לא עובד שם, אבל מבין פחות או יותר במה זה כרוך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשתמש ב-PDF/A בשביל לשמור טקסטים פרטיים?! אפשר לסרבל את זה עוד קצת? מה שנועה ציינה זה ההפך ממה שנדמה לך. יש לך גרסא ישנה של אדובי, ומחשב ישן, תוכל להמשיך לפתוח את המסמכים הישנים. אין צורך בתחזוקה, אתה לא הולך לעשות שום דבר שמאתגר, רק לפתוח את הקובץ (ה' יודע למה), באג שהיה לפני עשור כשייצרת את הקובץ יהיה גם היום (למעט באגים חריגים שתלויים בזמן, אבל גם זה פתיר על ידי שינוי הזמן במחשב), אם הוא לא הפריע לך אז אין שום סיבה שהוא יפריע לך היום. אתה לא רוצה להיות הלקוח שמעצבן, אבל חברות התוכנה קוראות לו לקוח משלם, והן דווקא כן רוצות בו. סביר, כמו האייל, זה מספיק טוב לסוג מסויים של אתרים, כמו האייל, בהחלט לא לכולם. בגלל זה לכמעט כל חברה גדולה יש אתר שונה לנייד ואתר שונה למחשבים. HTML5 לא נראה, וגם לא יראה ולא אמור להראות אותו הדבר בכל מערכות ההפעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אף אחד לא מבטיח לי שעוד חמש שנים אוכל לקנות את אותה תוכנה, או לקבל לה תמיכה. אני אצטרך לשמור מחשב שלם בשביל המסמכים? ומה יקרה אם תרצה לשלוח לי אותם? תשלח לי אתם עותק של המחשב? חברות תוכנה רוצות בלקוח משלם בתנאי שהוא משלם מספיק כדי לכסות את עלויות התמיכה בו. אם אתה צריך לתמוך בעשרים גרסאות היסטוריות (עם כל מיני תיקונים. חלק מהלקוחות התקינו חלק מהם), יש לך עלויות תמיכה גבוהות בהרבה מאשר תמיכה בשלוש האחרונות בלבד. בתור לקוח פרטי שבסה"כ רוצה גישה למסמכים שלו, אני לא בטוח שהייתי רוצה לשלם את אותם סכומים גדולים (ולהיות בן ערובה של אותה חברה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשלם מספיק, ויבטיחו לך. אתה יכול לקנות מחשבים מלפני 20 שנה. הכל עניין של כסף. עלויות תמיכה הן פונקציה של כמה הלקוחות משלמים. אם יהיה איזה לקוח מופרע שמוכן לשלם מליון דולר על מנת להפעיל תוכנה פשוטה מלפני 50 שנה, אני לא חושב שתהיה חברה שתגיד לו: לא. גם אני לא רוצה לשלם סכומי כסף גדולים, מצד שני, לגמרי לא ברור לי על איזה סוג מסמכים אתה מדבר שכל כך חשוב לשמור למשך 5 שנים ושאינם מסמכי טקסט או תמונות/סרטים. למיטב ידיעתי היחידים שצריכים לשמור מסמכים בצורה כזאת הם חברות מסחריות (כמו בנקים) לצרכים חוקיים, והם באמת משלמים הרבה על התוכנות שלהם על מנת לקבל הבטחת תחזוקה ארוכה מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עכשיו אני צריך לקנות מחשב "חדש" מלפני עשרים שנים בשביל לקרוא את המסמכים של מישהו אחר? זה כבר מתחיל להיות מוגזם. חוץ מזה, עוד עשרים שנים אולי אדובי לא תהיה קיימת. איפה אפשר לקנות בארץ QText? אין לך מסמכים אישיים שהיית רוצה שיהיו זמינים גם בעתיד? או שאתה מדביס את כולם כדי לוודא שיהיה עותק שלהם בצורה קריאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוגזם למי? לך, אולי, למי שמוכר את המחשב, וודאי שלא. יש לך מסמך QText ומספיק כסף, אני מוכן להסב לך אותו לפורמט אחר. נגיד, תמונות של הילדים, פרטים של הפנסיה, כן, אבל באמת לא איכפת לי באיזה פורמט הם נשמרים. פשוט לא ברור לי כמה הבעיה שאתה מדבר עליה היא לא דמיונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה להיכנס לצרות הללו? למה ליצור מסמכים שבעתיד לא אוכל לקרוא (בלי השקעה משמעותית של זמן וכסף)? אם לא אכפת לך באיזה פורמט הם נשמרים, איך אתה יודע שתוכל לקרוא אותם בעתיד? עם פורמטים של תמונות המצב טוב יחסית: יש לא מעט מהם, אבל הם מוגדרים היטב (בד"כ. לדוגמה: רוב מציגי התמונות לא יציגו קובצי TIFF מרובי עמודים כיאות אלא רק את העמוד הראשון). פרטים של הפנסיה: לא ברור לי באיזה פורמט זה. בפורמטים שונים יש כל מיני דרכים שונות להציגם (וכל מיני דרכים יצירתיות לקלקל את ההצגה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט משום ש-99.999% מהמסמכים שאנחנו יוצרים לא נועדו לקרוא בעוד 30 שנה. ברוב המקרים המחיר של ליצור מסמך בעל תאימות מושלמת קדימה הוא אבסורדי לעומת הרווח הצפוי (שלמיטב ידיעתי הוא אפס). ניקח, למשל, את הפנסיה שלי. כתבתי את הפרטים בקובץ טקסט לפני כמעט שני עשורים. כשכתבתי אותם הם נראו בפונט טרמינל בצבע אפרפר ורקע שחור. היום כל קוראי הטקסט שלי מקראים פונט אחר לגמרי (וכל אחד שונה מהשני) ובצבעים אחרים לגמרי. משום מה זה בכלל לא מפריע לי. כשאצא לפנסיה, מן הסתם, אקרא את הפרטים ממסך תלת ממדי שהממציא שלו עוד לא נולד כשפתחתי את הפנסיה. הקובץ יראה שונה לגמרי מאיך שהוא נראה בזמן היצירה שלו, ובכל זאת, זה אולי יפתיע אותך, זה ממש לא משנה לי. גם התמונות, אגב, ממש לא נראות אותו הדבר בכל המסכים, ותמיד נראות שונות מהמציאות אותה צילמתי, ומשום מה, גם זה ממש לא מפריע לי. הרעיון שאני צריך להשקיע מאמץ מינימלי על מנת שהמסמכים שאני יוצר היום יראו בדיוק אותו הדבר בעוד חמישים שנה, לדעתי, מגוחך. זכותך לחשוב אחרת, אבל הייתי שמח אם בכל זאת היית נותן דוגמא לצורך כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי של רטוריקה. התחלתי (תגובה 582536 עם תקופה של חמש עד עשר שנים. לאט לאט העלית את זה לעשרים שנים (תגובה 582558 ועכשיו לשלושים שנים. אם הפתיל הזה ימשיך נגיע בסוף למאה שנים ואז תסביר לי שאדם לא חי מאה שנים. בכל מקרה, נתתי קודם את הדוגמה של תקן PDF/A כדוגמה להשקעת מחשבה בתאימות קדימה (מחשבה דומה הושקעה בתקן ODF. וכמוהו, מדובר על תקן שמתפתח בהתאם לניסיון בשטח אך בהתחשב בתאימות אחורה וקדימה). PDF/A נועד להחליף שמירה של עותק מודפס על נייר של המסמך. אתה תמיד יכול לשמור נייר, אבל הוא תופס מקום1 ולא נוח למצוא אותו מתוך מחשב. אתה יכול לשמור סריקה, אבל אז צריכים לחשוב כמה פרטים בדיוק אנחנו רוצים לשמור ומה לא לשמור. הסריקה לא תהיה עותק מושלם2. אם אני כבר יוצר מסמך שנוצר מפלט מחשב, למה לא לנצל את זה ולנסות לשמור עותק מושלם? כמובן שצריכים להיזהר. לדוגמה, תקן PDF מגדיר מספר גופנים סטנדרטיים שכל קורא צריך להכיל. אם המסמך משתמש בהם הוא לא צריך להכיל בתוכו את הגופן. תקן PDF/A אוסר על שימוש בהנחה הזו: כל גופן שבו משתמשים צריך להיכלל בקובץ לא רוצים להניח שעוד 50 שנים לקוראים יהיו אותם גופנים. קובץ טקסט הוא דרך פשוטה ועמידה3 לשמור נתונים, אבל הוא לא מספיק עשיר עבור שימושים רבים. אם הוא מספיק טוב בשבילך: נהדר. אתה משתמש בו כיום? הדבר היפה מבחינתי הוא שהתוכנות שבאות לי עם המערכת כבר שומרות לי את הנתונים בצורה עמידה. אני לא צריך להתאמץ. אני גם לא צריך להסתבך עם התקנת תוכנה נוספת ולא נחמדה שעובדת נגדי4. 1 אני יודע שיש מיקרופיש ודברים דומים. זה כבר מכשור מורכב שגם לו חסרונות משל עצמו. 2 לא מפתיע שמקובל להשתמש בסריקה בדחיסה lossless. 3 לפי התיאור אני מניח שלא כתבת בעברית. הקידודים הנפוצים לעברית מלפני שני עשורים הקידודים השתנו. למרבה המזל UTF-8 פותר את רוב הבעיות הללו כיום. למרבה הצער יותר מדי מקומות לא משתמשים בו. 4 אני אישית משתדל לא להתקין תוכנה קניינית כי כל ההתעסקות עם המוזרויות שלה מעצבנת אותי. למה אני לא יכול לקבל אותה במאגרים של ההפצה? למה הם מתעקשים על אריזות מוזרות שמלאות בבאגים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם אני כבר יוצר מסמך שנוצר מפלט מחשב, למה לא לנצל את זה ולנסות לשמור עותק מושלם?" השאלה שאני מנסה לשאול כבר כמה תגובות היא: "למה כן". הרי גם PDF/A לא שומר (ולא יכול לשמור) שום דבר בצורה מושלמת. מסכים שונים מראים את אותו קלט מאותה תוכנה בצורות שונות, הצבעים פשוט נראים שונה. אבל, שוב, למה זה משנה לך כל כך? עבור איזה שימושים טקסט לא שימושי? תסתכל, למשל, על פלאש. קיים בשטח מאז 1996, לא שומר על כמעט שום תאימות, ובכל זאת, משתמשים בו יותר ויותר ו-15 שנה מאוחר יותר צץ המתחרה הרציני הראשון, וגם הוא עדיין רחוק מלהראות תאימות או יכולת כמו פלאש. עכשיו, אם יש לך אתר כמו האייל, אז אין בעיה להסתדר עם html וקצת js, אבל אם אתה רוצה אתר קצת יותר עשיר, שמראה דברים קצת יותר מתוחכמים (ויזואלית) מדיונים על מהירות האור, אז הבחירה בפלאש היא ברורה, והעובדה שבעוד עשר שנים, בעוד חמש שנים, או אפילו בעוד שנה האתר לא יראה כמו שעיצבת אותו, אתה רוצה להראות חדשן ולכן עיצוב מחדש, או לפחות שיפור העיצוב, הוא דבר שאתה מניח מראש שתעשה אחת לכמה חודשים (שבועות). וגם html, וגם אם אתה לא רוצה להראות חדשן ומסתפק בעיצוב שנראה עתיק, אתה יודע (אני מקווה) שהוא ממש לא יראה אותו דבר בכל פלטפורמה שקיימת היום, ובטח שלא בכל פלטפורמה עתידית. למה אנשים בוחרים את זה? פשוט, בגלל שזאת הבחירה הנכונה, בגלל שלאף אחד (מלבדך) לא באמת איכפת אם פיקסל מסויים יראה קצת שונה. בציר בין הלהראות חדשן (ולכן להשתמש בטכנולוגיות שלא שומרות על תאימות) לבין להשתמש בטקסט (שבו התאימות לא ממש משנה לאף אחד) לא ברור לי איפה אתה ממקם את הצורך בשמירה על עותק מושלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. עבור מה טקסט לא שימושי? שאלה טובה. לא קיבלתי תשובה לשאלה האם אתה משתמש בו עבור מסמכיך. ב. פלאש לא משמש למסמכים (באופן כללי. אני בטוח שיש דוגמה נגדית אזוטרית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חשבתי שעניתי, כן. עכשיו תורך לענות... ב. פלאש משמש למסמכים מסוג מסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא נתת דוגמה למשהו שעבורו טקסט לא שימושי בשבילך. האם עלי להסיק שאין דבר כזה ואתה משתמש בו לכל השימושים? ב. פלאש משמש למסמכים? אתה יכול לתת דוגמה? האם מבחינתך אתרים שכתובים בפלאש הם מסמכים? מבחינתי: לא. אם כן, אתה יכול לנמק למה? אתה יכול לתת דוגמה למידע שנשמר בדרך זו? פלאש גם אינו פורמט שעורכים ישירות אלא תוצאה של יצירה מפורמטים אחרים. ברור שאני לא מצפה לשמירה מושלמת של המסמך. אני מצפה לעותק של הפרטים המהותיים במידע דיגיטלי. כמובן ששינוי הטקסט עצמו הוא שינוי מהותי. זה נכון בפרט כאשר מדברים במסמך שניתן לעריכה, מכיוון שעריכה (מעצם טיבה) משנה את המסמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נתתי דוגמא, תמונות. ב. לא רק אתרים, אבל כן, גם אתרים. לא הבנתי למה זה לא מסמך, ואם זה לא מסמך, אז מה זה בדיוק? גם את המשפט: "פלאש גם אינו פורמט שעורכים ישירות אלא תוצאה של יצירה מפורמטים אחרים" לא הבנתי. בפורמטים אחרים אתה מתכוון למחשבות ורעיונות? כי אם כן אז זה נכון לכל פורמט. אם לא, אז למיטב ידיעתי אתה טועה, כמובן שאפשר לייבא לפלאש מסמכים בפורמטים אחרים (טקסט, תמונות, אאודיו, וידיאו...) אבל הרי זה נכון גם לכל פורמט מורכב אחר (למשל, LaTex). אתה דיברת על לשמור עותק מושלם1 ועל טעות קטנה בריווח של אות אחת באחד הגופנים2. אם אנחנו מדברים על לשמור את הפרטים המהותיים בלבד, אז אני לא מבין מה מציק לך במצב הקיים (ששומר על הפרטים המהותיים בצורה מוצלחת למדי). בכל מקרה, אני חוזר שוב, עדיין לא ברור לי מה בדיוק אתה רוצה, איזה סוג מסמכים אתה רוצה לשמור להרבה זמן, ומה הוא בדיוק המידע המהותי שאסור שישתנה? 1 תגובה 582584 2 תגובה 582536 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי לציין שאני שונא, שונא, שונא, שונא אתרים שמשתמשים בפלאש. זו תועבה שהלוואי שתיעלם מהעולם. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתייחס לעניין הנוחות ומפספס הבעייה החמורה באמת - עיוות המס שלינוקס יוצרת. בעוד רובנו מפריש מע''מ כדין דרך רכישתן של תוכנות חוקיות, אנשי הקוד הפתוח מתחמקים מכך באלגנטיות ועדיין זוכים בשירותי שמעניקה המדינה ואותם מממן מס זה, כגון חינוך, ביטחון ותחבורה. משום כך, כחלק מן הדרישה לשיוויון בנטל, לא יהיה זה מוגזם לדעתי לדרוש הקמת מנגנון מיוחד למיסוי השימוש בתוכנות חופשיות, מנגנון תקינה ואכיפה שכספי המס החדש יוקדשו לתיפעולו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |