בתשובה לנועה ו, 01/09/11 9:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את מחזיקה את המקל משני קצוות. הכניסה של איקאה לשוק טלטלה את ענף הרהיטים בארץ שהיה מאוד לא יעיל, והפכה אותו לתחרותי. התמורה לצרכנים היתה עצומה. איקאה הביאו לנו "ריהוט בר השגה".זה בדיוק מה שהמוחים רוצים שיקרה בעוד מוצרים ושרותים. אני יכול לקנות נטוצי ב 18 אלף או "נטוצי בהשראת העפרון הסגול" באלפיים ארבע מאות, ואני יכול לקנות איקאה. אנקדוטה אישית: כשהרכבתי את המוצר הראשון שלי מאיקאה התפלאתי שכל החורים במקומות המדויקים והברגים נכנסים למקומם. היו לי נסיונות קודמים עם עשה זאת בעצמך בהם גם היית צריכה לתכנן קצת את המוצר בעצמך מחדש כדי שיעבוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה אישית: מעניין, אותו דבר קרה לי בליל הכלולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
FTRM!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את פרספוליס 2 יצא לך לקרוא? יש שם את הבדיחה על החייל שחטף פגז באף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משהו שעובר הרבה יותר טוב בקומיקס או פנים אל פנים: חייל במלחמת איראן-עירק חטף פגז באף. כל החלקים שלו התפזרו. אבל הודות לרפואה המודרנית ולתגובה מהירה של החובשים, אספו את כל החלקים, הביאו אותו מהר לבית חולים ממש טוב וחיברו אותו מחדש. אחרי החלמה של חודשים הוא היה תקין ובריא ומשוחרר מהצבא. המשפחה שלו הזדרזה למצוא לו אשה (שידוכים מאוד מקובלים באיראן). הם מצאו לו בתולה נאה מבית טוב, הזוג נפגש, הם מצאו חן זו בעיני זה ולהיפך, ונקבע תאריך לחתונה. בליל הכלולות הכלה גילתה, לחרדתה, שאמנם כל החלקים מחוברים, אבל לא בהכרח במיקום המתאים: "הזין שלך!" קראה בחרדה. "מה איתו?" הוא על המותן!" "אז מה?" "מה זאת אומרת, אז מה?" "הוא תקין, הוא עובד, תראי!" "אבל הוא על המותן! מכרו לי סחורה פגומה!" "kiss my ass!", הוא אמר, והצביע על בית שחיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלת מתנות מאיקאה? :P | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זה בדיוק מה שהמוחים רוצים שיקרה בעוד מוצרים ושירותים", זה כולל את הפגנת הרפתנים או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די זוכר את ההלם והתדהמה שאחזו ברחוב הרצל בחדשים שאחרי פתיחת סניף איקאה הראשון בארץ. והענף הסתגל והתאושש. פתיחת שוק מוצרי החלב ליבוא יאפשרו למכור לך חאודה (המכונה גודה) כשרה בסופר ב 35-50 ש"ח לקילו, השוק יוכה הלם ותדהמה, ויסתגל. הרפתנים בטח לא יאהבו את זה, וכנראה שבטווח הארוך האומה תסבול מעודפי כולסטרול וטריגליצרידים בדם אבל המאזן הכולל, נראה לי, ישאר חיובי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, למרות שהענף הסתגל והתאושש, כביכול, אנשי ענף הרהיטים בראשון לציון התנגדו לפתיחת סניף איקאה שם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהם לא אוהבים את הרעיון של מתחרה חזק בסביבה. הטענה היא רק שהמכה עבורם היא קצת פחות סופנית מכפי שנוטים להציג אותה מראש. כאשר הרווח של מאות אלפי הצרכנים מתבטא בהורדת מחירים של יצרנים מקומיים בלי הרבה פשיטות רגל וסגירת בתי עסק, מן הסתם הציבור בכללו הרויח. חסידי שו''ח יגידו שגם אם המקומיים כן היו פושטים רגל בהמוניהם התוצאה עדיין היתה טובה בכללה, קל וחומר אם הם רק נאלצו להתייעל או לקצץ ברוחיהם המופרזים. צריך לבדוק אם אותם ''אנשי ענף הרהיטים'' קונים רק נעליים תוצרת הארץ. אם לא, לא צריך להתרגש במיוחד מצעקות הגעואלד שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה יעזור להוריד את מחיר הגבינה הלבנה 3%? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שאוהב גבינה 3% אמנם יצטרך להתחיל לשלם פרמיה עבור המוזרות שלו, אבל הוזלת חומר הגלם תוזיל גם אותה. לפני שבועיים היינו כל המשפחה בטיול בסלובקיה ואוסטריה. חיפשתי לשווא גבינות למריחה המוכרות לנו. אפס, הגבינות הלבנות ה"רגילות" שם הן בנות 35% שומן ומעלה, וה"לייט" הן בעלות 12-25% שומן. אבל טעימות, רבאק. טעימות מאוד. מן הסתם לממרח הסיד המכונה גבינה 3% לא ייובאו מוצרים מתחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שיהיה יותר זול לקנות ״פילדלפיה״ ואולי זה ימריץ תחרות. מצד שני כשטיילתי בנורווגיה המחיר של פילדלפיה היה קרוב ל-20 ש״ח לאריזה של 200 גרם, אבל אולי זה רק בנורווגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמה עלתה שם חאודה? בסופר בהולנד חאודה צעירה עולה כ 5 יורו לקילו. יתכן שיש מסי יבוא על גבינות גם בנורבגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קניתי ולא בדקתי. גם בלי מיסי יבוא מאוד יקר שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא יעיל" - מאיזו בחינה? מדובר על "חוסר יעילות" של גופים ממשלתיים למשל, כהצדקה להפרטה שלהם. מוזר שאתה משתמש במונח הזה לגבי שוק פרטי ומבוזר לגמרי. מה היה "לא יעיל" בעשרות נגריות קטנות וקמעונאים קטנים שהיו פעילים ברח' הרצל בת"א למשל? הם מכרו רהיטים סבירים במחירים סבירים. סבירים בהשוואה לעלות העבודה שהושקעה בהם. מה "לא יעיל" בחנויות החיקויים הזולות ליד התחנה המרכזית? מה שאיקאה הביאה הוא ביצוע המוני של דגמים זולים של ריהוט מעצבים. אני לא אומרת "חיקוי" כי יש להם מעצבים משלהם. אבל בסעיפים כמו סוג החומר הם בהחלט חוסכים, כך שזה לא ריהוט מעצבים קלאסי. רהיט עץ של מעצב או של נגר מומחה לא יירקב/יתעקם/יתפרק אחרי שנתיים, כפי שקורה לרהיטי איקאה, ולא ישליכו אותו לרחוב. אני רואה תחת כל עץ רענן את הספות הגנריות האלה מושלכות לרחוב, ואת שולחנות LAK המרובעים (99 שקל כמדומני? מחזיק שנה). ריהוט איכותי אמור להחזיק עשרות שנים במצב נפלא. וזה מחזיר את מחירו גם אם הוא עולה פי חמישה. מהבחינה הזו, איקאה בעצם די יקרים. כמו לקנות מכשיר די.וי.די ב-300 שקל בידיעה שעם הקלקול הראשון תזרוק אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לראות את הסרט הדוקומנטרי. הסרט מתאר שילוב מנצח של יצרנים המוכרים מוצרים שמתוכננים להתכלות ופרסום הדוחף לצרכנות הולכת וגוברת, בשרות אידאולוגיה מעגלית של צריכה גוברת כאמצעי לשרידות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי, מעניין, תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה את קנית מאיקאה, אבל בביתי יש ריהוט שעומד כבר שנים לא מעטות, וסימני הזמן לא ניכרים בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "שנים לא מעטות"? חמש? שמונה? אני מדברת על 30 ו-40 שנה1 לא כל מה שהם מוכרים מתפרק. אבל אחוז גדול מספיק כדי לקבוע שהם לא בהכרח "יעילים". הם מספקים מענה לצורך הקרוי "ריהוט אופנתי נעים לעין וזול". הם לא מתחייבים לאיכות מעולה. 1 ילדיי ישנים במיטות נוער נהדרות בנות 35 שנה שקיבלתי באיזו עסקה סיבובית. במקור נבנו בידי נגר, עבור חברה שלי ואחיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, לפעמים יש גם תועלת במוצרים זולים על סף החד-פעמיים. אמא שלי, אשה שכבר חצתה את גיל ששים, חיה עד היום בשלושה בתים.1 אני, רק מאז שהשתחררתי מהצבא, עברתי כבר שלוש2 ואני עוד לא בת שלושים. לפעמים יותר זול לקנות ארון מעפן בהום סנטר במאה שקל מאשר לארגן הובלה. 1 ארבע אם סופרים את מעונות האוניברסיטה. 2 חמש, אם סופרים את מעונות האוניברסיטה3, שש אם סופרים את הדירה בשנת השירות, שבע אם סופרים את התקופה בה חזרתי לגור אצל ההורים. 3 אותה אוניברסיטה, לא אותם מעונות. _________ העלמה עפרונית, לא קונה באיקאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל פיסת ריהוט בעבודת יד מחזיקה מעמד ארבעים שנה. ספציפית לא מעט ריהוט כן החזיק בבית הורי כארבעים שנה (פלוס משלוח מרוסיה), אבל הוא מזמן הוחבא מהעין או חולק לכל המעוניין, על מנת להחליפו במשהו מודרני יותר. אני לא חושב שזו עיסקה טובה יותר מאיקאה. כשאני קונה שולחן, הוא לא חייב לשמש גם ירושה לנכדיי, מספיק שיחזיק את המחשב למשך חמש-שש שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל קניה של רהיט היא טירטור (חוץ מאילו שמכורים לקניות ורואים בזה צורת בילויים). ריהוט אמור לתת מינימום 40 שנים של שירות (אם נימאס ממנו זורקים אותו לרחוב או נותנים מתנה). רהיט שאינו מחזיק מינימום 20 שנה ללא תיקונים הוא ריהוט מאיכות גרועה, אם הוא מצריך תיקונים קלים לאחר 20 שנה הוא מאיכות בינונית. כל ריהוט, אפילו מחירו פרוטות אינו שווה אם הוא מתקלקל תוך פחות מ 5 שנים. זה לא עניין של כסף, זה עניין של טירטור. עסק שמוכר באופן קבוע ריהוט שמתקלקל תוך 5 שנים הוא עסק שאסור לקנות ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא גם יחס עלות-תועלת. אם, נניח לצורך הדוגמה בלבד, רהיט מאיקאה עולה עשירית ומחזיק חמישית מרהיט מקביל תוצרת נגר משובח שאיננו צ'יפנדייל, אז עדיף לקנות סדרת רהיטים מאיקאה מאשר רהיט אחד מהנגר. כמובן, מבחינה כלכלית גרידא ובלי להביא את איכות הסביבה בחשבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם עוגמת הנפש? המדף שמתעקם, כמה זמן לתת לו להתעקם? והגאווה הזמנית בעיצוב הפנים שיצא כל כך מוצלח (כי המוצרים שלהם באמת נראים טוב). האמת שאני מדברת מהפוזיציה: צריכה כוננית ספרים נוספת כבר המון זמן, בינתיים הספרים נערמים על שולחן הקפה, אין מצב שאכנס למבוך החולדות שלהם בשביל זה. ולעקומים האלה אין אפילו משלוחים דרך האינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ניסיתי למצוא את התגובה שלך שמסבירה איפה קונים הרינג לא כבוש, וכשלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסובך לבנות כוננית. מעץ. ובא לציון גואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ממש לידנו חנות שמוכרת רהיטי עץ חצי גמורים. אבל אין לי יכולת כרגע לעשות את השיוף והצביעה/לכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפניך חודש חגים. בשביל מה יש ילדים? ___________________ אם ככה, גם הספריה הכן-מוצלחת מאיקאה לא תתאים לך. היא מגיעה ללא גימור. אגב, מה שם החנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חצי גמור יותר יפה מגמור, אני עם נועה: תני לכל ילד קופסה של משחת נעליים (על תקן שעווה) ושיעסיקו את עצמם. החנות מסקרנת, איפה היא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה משחת נעליים ולא צבע של ממש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת למה, אין סיבה, אני די אוהבת גימור שעווה ומשחת נעליים זו שעווה זולה ומומלצת. חוץ מזה מחירי הצבעים הם שערורייתיים ומוציאים את ההנאה ממלאכת הכפיים, טמבור הוא עוד מונופול שלא ירוסק כמו האחרים. וחוץ מזה ילדים וצבע לא הולכים טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית אותם חתוכים לטבעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים באופן כללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) טבעות? זה עוזר לצביעה? אלף זה לאורי, לטבעות נחתך בית זה לבתיה שנפל עליה פח גימל זה לגדליה ששתה אצטון דלת זה לדורי שנחנק מהעיתון... (gashlycrumb tinies)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר את הילדה חיותה רואה ממותה, של ח. לוין עם איורים של ר. מודן. הטבעות מונע חנק, אני משערת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עונה לשתיכן: "צור" בשינקין 16 ת"א. חנות חומרי בניין, אבל הם הרבה מעבר לזה (מוכרים גם חומרי גלם למלאכת יד, דקורציה וכולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולכם שוכחים לקחת בחשבון את תוחלת החיים של הקונה. אה, הנוער, הנוער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוער יורש את הקונה, אז אין בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 מיטות נוער מהסוג של מיטה שמתחתיה יש עוד מיטה, על גלגלים, שנשלפת כשבאים אורחים?! הוי, זה מעלה זכרונות (מוחה דמעה נסתרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוסף, כשהוא יתקלקל, זה יהיה משהו בלתי הפיך שלא תטרח לתקן בגללו, כמו התפוררות של הסיבית, התקמטות של הציפוי, קפיצים שהתפקעו וכולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>"לא יעיל" - מאיזו בחינה? כשמדובר על ענף לא יעיל בגלל העדר תחרות, הכוונה לכך שבהעדר תמריצים הוא אינו מתפתח, ומספק תמורה נמוכה למחיר. הנגריות ברחוב הרצל לא נעלמו. הן פשוט הסתגלו ומספקות כעת תמורה טובה יותר למחיר. אם באיכות חמרים ועבודה גבוהים יותר באותו מחיר, או במחיר זול יותר עבור אותו מוצר. זמני אספקה משופרים ושרות יעיל יותר. >>מה שאיקאה הביאה הוא ביצוע המוני של דגמים זולים מה שאיקאה הביאה הוא אספקה מיידית, שרות לקוחות יעיל, WYSIWYG, ומחירים שווים לכל נפש. או בקיצור- תעשייה מודרנית. >>ריהוט איכותי אמור להחזיק עשרות שנים במצב נפלא. וזה מחזיר את מחירו גם אם הוא עולה פי חמישה. יש מקום מכובד גם לסגמנט הזה בשוק. איקאה לא מתחרה בו. >>מהבחינה הזו, איקאה בעצם די יקרים. כמו לקנות מכשיר די.וי.די ב-300 שקל בידיעה שעם הקלקול הראשון תזרוק אותו. אז את טוענת כנגד תרבות השתמש וזרוק. יותר זול להשתמש ולזרוק. אם כל שנתיים אני קונה דיוידי חדש ב 199 ש"ח הוא עלה לי 100 ש"ח לשנה ותמיד יהיה לי דגם עדכני שיודע לקרוא את כל הפורמטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים רבים שאינם מגיעים למצב בו הרהיטים מתפרקים. המון רהיטים טובים מושארים ליד הפחים או נמכרים ביד 2, או אף נתרמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איקאה לא הביאה "תעשייה מודרנית", אלא תעשייה פוסט מודרנית. היא דוגמא מזוקקת של הפו"מ. הנגריות ברח' הרצל משרתות צרכים אחרים כרגע. שוב, תמוה לומר שהן היו "מונופול" פעם. היו רשתות רהיטים רבות לפני איקאה, יקרות וגם זולות. אני לא ממש זוכרת קרטל. אבל אני שמחה שאנחנו מסכימים שאיקיאה לא מתחרה בתחום הריהוט האיכותי :-) ברור שזה זול להשתמש ולזרוק. נגד זה יצאתי. במכשירים מתקדמים יחסית כמו די.וי.די אולי "עדיף" מוצר זול כדי למקסם את החשיפה של הצרכנים לטכ' שמשתנות במהירות. אבל במוצר כמו רהיט אין הצדקה דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל את התיקון. אמרתי מודרני והתכוונתי עכשווי ולמעשה פו"מ. מעולם לא קראתי לנגריות בהרצל מונופול. רק הצבעתי על הנקודות בהן חוסר היעילות שלהן היה בעוכרי הצרכנים. פעם היה בארץ ענף הטקסטיל שהעסיק עשרות אלפי עובדים (רובן עובדות) במתפרות ומצבעות. ענף עתיר עבודה שכזה נהנה מתמיכות והגנות ממשלתיות כאשר הפער ההולך וגדל בין עלות ההעסקה של עובד בארץ לבין העולם השלישי הפך אותו ללא תחרותי. בעקבות החלטת ממשלה להפחית את המכס על טקסטיל עברו המתפרות מכפר ירכא ודימונה לירדן מלזיה וסין. חברות טקסטיל ישראליות עברו לייצר מוצרי איכות ליצוא (תפרון, מגבות ערד) או ליצר בסין עיצוב מקומי (קסטרו). לצרכנים זה עשה רק טוב. היום את יכולה לבחור לקנות לילד חולצת בי"ס באיכות סבירה בחצי המחיר של פעם (ממילא אין למוצר הזה צורך להחזיק 40 כביסות כי הילד הורס אותו קודם) וטישרטים חד עונתיים ברבע המחיר מפעם, או להשקיע בבגדי מעצבים לעונות רבות. אני מניח שלא היית קונה היום טקסטיל עמיד לדורות של חברת "אתא". הבחירה אם להשתמש בזול וזמני או לקנות יקר ואיכותי היא בחירה של הצרכן. הוא עושה אותה בכל המוצרים כל הזמן- לקנות משקה ממותק או מיץ סחוט טרי? בשר קפוא או טרי? במוצרים יקרים יותר ישנה בחירה שונה- במסגרת אותו התקציב האם לרכוש רכב חדש יותר ובסיסי או משומש יותר ומפואר (הצרכן הישראלי מתוחכם: מחירי המכוניות המשומשות משקפים גם יחס הפוך לעלות האחזקה שלהן). כל צרכן עושה את הבחירה שלו. שוק משוכלל נותן לו אפשרויות בחירה רבות. כשאני קונה דיוידי אני מעוניין באיכות שמע טובה ולכן אני משלם כפול וקונה מותג איכותי יחסית, שמתקלקל או הופך למיושן באותה מהירות כמו המותגים הזולים, אם לא מהר יותר. אני שמח שקיימים גם הזולים יותר כי הם מעודדים תחרות ובלעדיהם המותג "שלי" היה יקר יותר. ודווקא המוצר האחרון שקניתי מאיקאה הוא איכותי למדי - מין שולחן נפתח ללפטופ על רגל אחת, עשוי עץ מלא ומתכת. פתרון עיצובי שהתאים לי בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זו תעשייה פוסט מודרניסטית? ולצרכן אין ברירה - אם אני מעדיף היום לקנות חולצה שתחזיק מעמד שנים אין לי אופציה כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש. יש לי כמה כאלה. הן רק יקרות יותר (אם כי כיוון שאת רוב החולצות שלי אני קונה באיביי, אז לא *הרבה* יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא הבנת נכון את ניר. הכוונה ב"חולצה שתחזיק מעמד שנים" היא לא לחולצה שלא תקרע אחרי כמה 20 שנות שימוש, אלא לחולצה שתהיה באופנה לאורך אותם 20 שנה. כאלה גם לך אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי פשוט לקנות בגדים שלא באופנה כבר בזמן הקניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדי גברים, להערכתי, לא משתנים כל כך הרבה. ג'ינסים בגזרה קלאסית (לא מתרחב, לא סקיני, לא עוף) עשויים לצלוח כל שגעון אופנתי, כמו גם חולצות T או חולצות כפתורים סטנדרטיות. אבל אני, למשל, צריכה לקנות מקרר בימים טרופים אלה1. ואני מוכנה לשלם פי כמה וכמה על מקרר שיחזיק לי מעמד עשרות שנים כפי שמקררים בעבר החזיקו, ואין. אני גם צריכה לקנות טוסטר-אובן, ואני מוכנה לשלם יותר עבור טוסטר-אובן שלא יתקלקל. אבל מניין לי איזה טוסטר-אובן יתקלקל ואיזה לא? אני גם מאוד אשמח לא להחליף כל שנתיים בלנדר יד בגלל חלק פלסטיק יצוק זה או אחר שנשחק. אני שונאת לקנות2, אני שונאת להשוות, ואני שונאת להחליט. אם בחרתי בלנדר-יד, אני מצפה שיחזיק לי מעמד. ובמוצרים מסוג זה, יש אפס תועלת בהתעדכנות המוצר לסטנדרטים חדשים. מקרר אמור לשמור על מזון קר ולא מקולקל3, טוסטר-אובן אמור לאפות, ובלנדר יד, שבאמת אמור להיות מכשיר לואוטק, בסך הכל אמור להסתובב ולערבל. לא נותנים לי את האופציה לזה. אגב, איפה החופשיסט התורן שיטען שאם כו-לם מייצרים מוצרים המיועדים להתקלקל, יקום היצרן שייצר מוצרים-בני-קיימא וכל הצרכנים יעברו לקנות את מוצריו? 1 ואני לא יכולה לקנות ישן, ואני לא יכולה לקחת מאגורה. המקרר אמור להכנס לנישה של 70 ס"מ, וזה אילוץ לא קטן. 2 כל דבר שהוא לא אוכל או ספרים. 3 לא אכפת לי שהמקפיא למעלה ולא למטה (למרות שאני יודעת שזו דוגמא קלאסית לעיצוב מוצר בהתאם למוצר הקודם שדמה לו ביותר), לא מזיז לי מדלתות נפתחות במקביל, וקיוסק לא מרגש אותי. גם לא מזיז לי אם עכשיו נורא מודרני מקררים מטאליים, ושלי בצבע בז'-ירקרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
20 שנה? את זוכרת מה היה אופנתי לפני 20 שנה? לא חסרים מקררים שמחזיקים מעמד הרבה זמן (מנסיוני, הגרמנים מוצלחים בזה), הבעיה, הרבה פעמים, היא הפוכה. הוצאת 100 שקל על מקרר שיחזיק מעמד 30 שנים, ו-10 שנים אחר כך עברת לדירה שיש בה מקרר חדש וטוב (זה שלך כבר בן 10) או לדירה שהמקרר לא מתאים לנישה, או שנולדו לך עוד ילדים והמקרר הקטן כבר לא מתאים, או שהילדים יצאו מהבית ואת כבר לא צריכה מקרר כל כך גדול שלוקח כל כך הרבה חשמל (מה גם שהמקררים מתייעלים כל הזמן)... לא חבל על הכסף, היית יכולה להוציא רבע על מקרר שיחזיק 15 שנה, לכי תדעי מה יהיה בעוד 30 שנה. בלנדר יקר של חברה מוצלחת גם יחזיק מעמד הרבה זמן. הבעיה היא שהמחירים הם לא פי 2 אלא פי 20, מה שאומר שאם הבלנדר הזול יתקלקל כל שנה, רק אחרי 20 שנה (בהנחה שאין ריבית) תחזירי את ההשקעה, נשמע לי מגוחך (לא שאני מתיימר להמליץ לך מה לקנות). אותו הכלל קיים גם לטוסטר אובן. מקרר הוא אחד מצרכני החשמל הגדולים בבית, מחירי החשמל הולכים ועולים, ואין סיבה להניח שירדו, ובהתאמה המקררים הולכים ומתייעלים. ולכן יש הרבה תועלת (בשבילך) בהתייעלות של המקררים. טוסטר אובן הוא גם צרכן אנרגיה לא קטן. הבעיה בבלנדר (כמו בכלי רכב ומכונות תפירה) היא אחרת. יש שם הרבה חלקים שנעים מהר, ומאד קשה (=מאד יקר) לייצר מכשירים כאלה בלי בלאי. מכאן נובע ההפרש במחירים בין בלנדר זול (=רגיש לבלאי) לבלנדר יקר (=פחות רגיש לבלאי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליצה לך בחום ומקרב לב על בלנדר מוט של BAMIX. לאמי היה בלנדר כזה כשבארץ עוד לא שמעו על המושג בלנדר מוט, היא השתמשה בו רבות ואנו המשכנו להשתמש בו שנים ארוכות אחריה, עד שלבסוף התקלקל אחרי עשרים וחמש שנות שרות רצוף, אולי יותר. החברה השוויצרית המשיכה לייצר את הבלנדר הזה כמעט ללא שינוי אבל היה אפשר לקנות אותו רק בחו"ל. עכשיו הוא סוף סוף מיובא לארץ, אמנם לא לחנויות אבל תגללי, אחותי קנתה אותו לאחרונה דרך הרשת. אני ממליצה על המודל הפשוט, גם הוא כמו כל הדגמים מתאים להכנת מזון לתינוקות. זה הכלי הכי שימושי שיהיה במטבח שלך. ממליצה גם להתפתות ולהזמין את האביזרים הנלווים - מטחנה (כלי שימושי לטבעונים), קוצץ ירקות, וכל מה שיש שם, כי נחמד שהם במטבח ונחמד לדעת שזה לא זבל סיני והם ישרתו אותך נאמנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. כשזה שברשותי ימות סופית, ארכוש כזה. יש לך גם המלצה על טוסטר-אובן גדול? מהסוג שיכול לשמש לאפיה במקום תנור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו לא, הלוואי שהיתה לי המלצה. יש לי כזה מיקרוגל בבית שהוא גם גריל וגם תנור, משרת אותי ללא דופי כבר 25 שנה, הוא פנסוניק מייד אין ג'פן. אני חוששת שאפילו ביפן אי אפשר להשיג כזה. אולי כן? אשאל את השכנים היפניים שלי. הבעיה היא שהם קוריאנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* הפלא ופלא, אחד מהמצאות הטכנולוגיה הוא מצלמה, ולפניה - מכונת הדפוס. לא קשה לראות מה היה אופנתי לפני 20 שנה, ואין צורך להסתמך על הזכרון. כמה השתנו גזרות הג'ינס של הגברים משנות ה-90 עד ימינו? * אני נורא מקווה שעוד 10 שנים לא אעבור לדירות שיש בהן מקרר, אלא שתהיה לי סוף סוף דירה משלי. במידה ויש לי מקרר טוב, אני יכולה למכור אותו, אני יכולה למסור אותו, אני יכולה לתרום אותו, אני יכולה להעביר אותו הלאה ואנשים אחרים יהיו מרוצים ממנו. אבל מקרר גרוע, יתקלקל תוך 4-5 שנים, ואז נצטרך לקנות חדש, ושוב ברורים והשוואות, ובינתיים האוכל מתקלקל, כך שאת הברורים עושים בלחץ - לא רוצה. * בלנדר-יד. אתה יודע. מאלה שאתה מכניס לסיר או לכלי, מפעיל, ועושה מהחומוסים חומוס או מקלקל מרק טוב ועתיר טעמים לבלילה בעלת טעם אחיד. השוויתי עכשיו בזאפ. ההפרש במחיר בין זול ליקר הוא לא פי 20 אלא פי 5. אבל ביקר יש לך עוד כלים וראשים מתחלפים, כך שאין לך דרך לדעת שהיקר לא יתקלקל אף הוא. הואיל ופי 5, אם הבלנדר יחזיק מעמד 6 שנים, כבר כיסית את ההפרש. וגם בטוסטר אובן הפער אינו פי 20. * אתה צריך לצרוך חשמל הרבה, על מנת לכסות את עלותו של מקרר חדש כל כמה שנים. אני מעדיפה לצרוך יותר חשמל מאשר לצרוך מקרר חדש. טוסטר אובן פועל רק כשאתה מפעיל אותו, בניגוד למקרר. * מכונת תפירה יש לי בביתי, ירושה מסבתא. מה אני אגיד לך, היא בת עשרות שנים (50 לפחות?), ועדיין פועלת, אפילו שיש בה הרבה חלקים שנעים מהר. ובמכונת תפירה יש איזה קסם עתיק כזה - אם מתקלקל (=נשבר) חלק, מחליפים אותו והיא פועלת. גם אופניים פועלים על עיקרון דומה, חרף מה שיטענו הלוקים בחדשניטיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במכונת תפירה החלקים לא נעים מהר בכלל. במיוחד אם היא ידנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנחנו מדברים על חולצות, לא ג'ינס. וויקיפדיה מספרת לנו שבשנות ה-90 המוקדמות גברים לבשו פלנל והניו-וויב היה פופולרי. אני מקווה שבעוד 10 שנים אני אזכה בלוטו, ובכל זאת, אני חוסך קצת כסף לפנסיה, למקרה שהתקווה הזאת לא תתממש. וגם אם תעברי לדירה משלך, מאיפה את יודעת מה יהיו הצרכים שלך בעוד 10 שנים? בעוד 20 שנים? בעוד 30 שנים... נכון, את יכולה להעביר את המקרר, אבל שוב, נשאלת השאלה, מה הטעם. אופציה אחת היא להוציא 100 שקל היום על מקרר חדש (שיחזיק מעמד 40 שנה, כולל שירות תיקונים כל 15 שנה בעלות של 30 שקל) והאופציה השניה היא להוציא 20 שקל היום על מקרר חדש (שיחזיק מעמד 10 שנה, וכשיתקלקל תזרקי אותו). את ה-40 שקל שתחסכי תוכלי לתת או לתרום כמו המקרר (רק שמי שתתרמי או תתני לו יודה לך יותר). מעולם לא התקלקל לי מקרר אחרי פחות מעשור, וכשאת לא קונה מקרר לחיים, את לא צריכה לעשות יותר מידי "בירורים": לוקחת מידות, בודקת נפח, משווה מחירים וקונה. יש בלנדרים שעולים 78 ש"ח ויש ששעולים 1149 ש"ח. אז לא פי 20, פי 14, ובחנויות מתמחות תוכלי למצוא ייקרים יותר. אם הבלנדר הזה יחזיק מעמד 14 שנה (יש לך 10 שנות אחריות), ואם לא תהיה אינפלציה, ואם הימרת נכון, החזרת את ההשקעה. לי לא ברור מה הטעם. אבל, כאמור, אני לא מתיימר לעוץ לך עצות. לא ברור לי למה את מעדיפה להוציא יותר כסף מפחות, אבל זה לא שמישהו מונע ממך לקנות מקרר יקר שיחזיק מעמד הרבה זמן... זאת בדיוק הנקודה, מכונות תפירה ישנות עלו (ועדיין עולות) הרבה כסף. אנשים היו צריכים לחסוך חודשים על מנת לקנות מכונת תפירה (או מקרר, או בלנדר...). היום מכונת תפירה זולה לשימוש ביתי עולה 1,500 שקל, פחות משכר מינימום חודשי. נכון שאף אחד לא יוריש אותה לנכדים שלו, אבל הם יוכלו לקנות לעצמם מכונות תפירה עוד יותר זולות, ואין צורך לקנות חלקים, לקחת לתיקון, להתעסק עם כל מיני חלקים שצריך להחליף (ולקוות שהייצרן ימשיך לייצר אותם). זה לא אנשים שלוקים ב"חדשניטיס" זה פשוט נכון כלכלית, ולכן זה הנוהג שהופך להיות פופולרי בעוד ועוד ענפי תעשייה, ודווקא בחלקים בזולים יותר של התעשייה, למרות הבכי של אנשים שלוקים ברומנטיזציה מוגזמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אם הסיכוי שלי גם בעוד 10 שנים לדירה משלי שקול לסיכוי (הלא קיים) שלך לזכות בלוטו, מצבנו כאומה רע מאוד. שנית, מי אמר שהמקרר היקר יחזיק יותר? מקרר יקר - פירושו שהוכנסו בו יותר גאדג'טים. מקרר יקר הוא מקרר עם מקפיא תחתון ו-2 דלתות מקבילות וקיוסק ושאר ירקות. אבל זה לא אומר שהוא יחזיק יותר. למעשה - זה אומר שהוא יחזיק פחות. הסתכלתי עכשיו בזאפ, במקררים מעל 10,000 שקל. הם כולם כאלה. ואגב, דווקא על המקרר היקר ביותר יש חוו"ד שלילית. __________________ החדשניטיס התייחס לאופניים בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאותו גודל של מקרר יש תווך מחירים די גדול, אם נסתכל רק בזאפ, 230 עד 250 ליטר, נגלה שמקרר הכי זול עולה 1,100 שקל והמקרר הכי יקר עולה 3,880 שקל. בשניהם יש מקפיא למעלה, באף אחד מהם אין 2 דלתות מקבילות או קיוסק, ובכל זאת, ההפרש משמעותי. גם אם תסתכלי על 500 ליטר, תגלי שהזול ביותר עולה 3,000 והיקר ביותר עולה 6,000, שניהם עם מקפיא עליון ובלי קיוסק (למעשה, הקיוסק ושאר ירקות נפוצים רק במקררים הגדולים באמת, מעל 500 ליטר). בכל מקרה, ברור שהמחיר לבד לא אומר שום דבר על האיכות של המקרר ועל כמה זמן הוא יחזיק, המחיר הוא תוצאה של הצע וביקוש, מקררים יפים יהיו יקרים יותר ממקררים מכוערים, מקררים לעשירים יהיו יקרים יותר ממקררים לעניים... אם מה שחשוב לך זה האמינות תבדקי את החברה ואת הדגם הספציפי. פשוט תזכרי שאמינות, כמו יופי, קיוסק, עוד דלת, נפח גדול יותר, או ציפוי מזהב, עולה כסף. אני הייתי שואל את עצמי אם זה כסף שבאמת כדאי להוציא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני שאף אחד מאלה לא יהיה מקרר מהזן שמחזיק. פשוט משום שלא משתלם לייצר אותם, כי מעדיפים לייצר כך שיתקלקל. לא הזול ולא היקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה את מדברת? אני אישית אף פעם לא פגשתי מקרר שהתקלקל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגשתי פעמיים-שלוש. מצלצלים לטכנאי והוא בא ומחליף חלק, ואחרי הטראומה הנוראה החיים פשוט נמשכים הלאה. מצד שני, חוץ מנועה לא פגשתי באייל אף אחד ששלח איזה 10-20 תגובות על שעועית/קטניות ועל ההקפאה והבישול שלהם. ככה שיכול להיות באמת שלנועה יש נושאים שמטרידים אותה הרבה יותר משהם מטרידים אנשים רגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ ממך, לא פגשתי באייל אף אחד שספר כמה תגובות על קטניות, הקפאתן או בישולן אני שולחת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ספרתי. יש לי זכרון טוב לגבי רושם מסויים שנשאר אצלי, ואת השאר עשה עבורי מנוע החיפוש. תגובות מפתח: תגובה 528779, תגובה 528712.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי נועה זוכרת פתיל באורך הגלות על בישול אורז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא פגשתי. אבל עד עכשיו השתמשתי באמקורים עתיקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן - ההשלכות האקולוגיות של זה. שנראות לי קצת יותר חשובות מההעדפה האישית שלי לקנות מוצר שימעיט להתקלקל, לעומת ההעדפה האישית של אחרים לקנות הרבה מוצרים זולים שירבו להתקלקל, אבל הם יהנו בכל פעם ממוצר חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקדישה לך שיר, פעם אפילו הג'נק היה מכובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שרוב הסחורה שם היא מקררים ישנים, או בכלל מוצרי חשמל זולים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו דבר, מהבחינה הזו. רק שעם מכשירים דיגיטליים זה יותר גרוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרים רבים, מוצרים שמחזיקים זמן רב מעמד גורמים יותר נזק סביבתי מתועלת. מקרר ישן צורך יותר אנרגיה, כנ''ל מזגן ומיקרוגלים מסויימים (אני לא יודע אם זה נכון לגבי כולם). מדינות רבות (ועד לא מזמן גם ישראל) אפילו שילמו לבעלי מכוניות עובדות ישנות כדי שיפטרו מהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך טכנולוגיה. אתם מוזמנים להציץ בארון הבגדים שלי. למשל, אף פעם לא הבנתי למה להפסיק ללבוש חולצה אם הצוארון שלה נחשב לא אופנתי. הצואר שלי לא השתנה במידה שמצדיקה שינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אגב, אם אני מבין נכון, הטיעון של השוקחופשיסט לא יהיה מה שאת אומרת, אלא שאם כו-לם מייצרים מוצרים שלא מתאימים לצרכן (מתקלקלים מדי, יקרים מדי) יקום המתחרה שינצל את זה וימכור מוצרים שכן מתאימים*. דא עקא, שזה לא אומר של*כולם* מתאימים מוצרים יקרים שמחזיקים יותר זמן מעמד; ללא מעט אנשים מתאים DVD שעולה מאה שקל ומחזיק מעמד שנה על DVD שעולה אלפיים ומחזיק מעמד 20 שנה). בקיצור, כשאת אומרת 'יותר', כמדומני שכדאי להגדיר *כמה* יותר כסף תמורת *כמה* יותר זמן פעולה את מוכנה לשלם. *בהנחה שהמוצרים הלא-מתאימים מיוצרים בכוונה ולא עקב מגבלות טכניות שלא מאפשרות מוצר יותר מתאים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכול לעזור לך במקרר, אבל במכונות כביסה יש את מילה. חברה משפחתית שמייצרת מכונות באיכות הגבוהה ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. תשאל את ברקת. תעשייה עכשווית היא כזו ש -משתפת את הצרכן בתהליך היצור -מציעה מגוון גדול של אופציות במוצר כך שלכל צרכן מוצר שתפור עליו אישית. -מייתרת את תיקון המוצר (עדיף להחליף, לפחות את החלק הרלבנטי). דוגמה- מחשבים אישיים. (דל היתה החלוצה בחו''ל, בארץ עשו את זה קודם). אתה בונה לך מערכת בשיתוף ויעוץ המוכר. המכשיר שלך כנראה לא יהיה זהה למכשיר הבא שימכר (יותר זכרון, פחות שטח דיסק, ווטאבר). אם מתקלקל כרטיס המסך לא מתקנים אותו אלא מחליפים אותו בחדש (אם זה בתקופת האחריות) או משודרג (אם בגמר האחריות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק, אז דל היא תעשייה עכשווית ואפל לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאד מצד המכשירים. לא כך מצד האפליקציות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שמיהרת להסכים איתי. |אייקון של פרצוף תוהה מתפוז. אני חייבת להפסיק עם התחביבים האלה| יש בהחלט מאפיינים פוסט מודרניים של התיעוש בתקופתנו, שאפשר למנות אחד לאחד. אבל אני התכוונתי לכך שאיקיאה היא מין מייצגת של רוחו המזוקקת של התיעוש/שיווק/מכירות/שירות בעידן הפוסט מודרני. זה משהו שקשור בגלובליזציה שלה, ב"לאס וגאסיות"1 שלה, במבוך העכברים הפאן-אופטיקוני/מלון קליפורניה שהיא בונה ללקוחות, אפילו בתפריט הלא-מקומי הזה של כדורי הבשר. או בהתעקשות לשמור על שמות המוצרים המקוריים (LAK?! מה פתאום לאק? |שוב אותו פרצוף תוהה מתפוז| למה לא יקראו לרהיטים פה "עמק", "חוטר", "יעלון" או "סיגלון"?). זה דווקא אנטי-לוקאלי, במפתיע, אבל עדיין מאפיין הרבה רשתות גלובליות פו"מ2. ועוד ועוד מאפיינים כאלה. אני עייפה אבל אשמח להבהיר עוד אח"כ אם משהו לא ברור. 1זה לכאורה רהיט סקנדינבי קלאסי שהכינו מעצבים, אבל זה עשוי סיבית, קנית את זה בראשון לציון במחיר מינימלי, והרכבת בבית לקול הצרחות של ילדיך המעצבנים. סימולקרה של איכות, אולי? 2 למי איכפת אם לדאבל מק רויאל קוראים כך בארץ הולדתו? בישראל היו יכולים לקרוא לו "מלכותי כפול", או משהו. אבל יש איזו מחויבות לשמור על השמות כחלק מהמותג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 מותג במקדונלד'ס זה טוב, ככה אני יודע שאני אוהב רויאל ושביג מק קטן מידי, גם כשאני בחו"ל. השוק של מקדונלד'ס כולל גם את ה"לא-מקומיים שרוצים ללכת על בטוח, ומוכנים לשלם כסף בשביל מה שהם מכירים כסביר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק לגמרי. אבל בחנות רהיטים וכלי בית השיקול הזה לא קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאגיד הרב לאומי לעולם יהיה התאגיד הרב לאומי. ככה זה. זה לא פ"מ, זו גלובליזציה. יותר מכך, זו התרבות חסרת התרבות שהאמריקאים ייצאו לכל העולם. יעילות חסרת פנים ונשמה. זה מה שמפריע לך. הפ"מ דווקא מכניס קצת אישיות לסיפור. תופתעי לשמוע על פטרוזיליה בסלט של מקדונלדס בסניף שמוכר לאוכלוסיה ערבית? אני הופתעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלובליזציה היא אחד ממאפייני התקופה הפו''מ (ולא ההפך). כך גם ''התרבות חסרת התרבות שהאמריקאים ייצאו''. כדאי לך לקרוא ספר טוב בנושא לפני שאתה ממשיך לתקן אותי. אני לא אופתע כלל לשמוע על הפטרוזיליה. ראיתי ''מק-קייג'ן'' בניו אורלינס. זה בדיוק חלק מהסיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על מק'דולנדס בהודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאגיד הרב לאומי קדם לפו"מ. הוא השתנה להתאים עצמו לפו"מ (מקדונלדס) או לא (קוקה קולה) אבל הוא תמיד התאגיד הרב לאומי. האמריקאים ייצאו את חוסר התרבות שלהם הרבה לפני נפילת החומה. מ 77 (תחילת השפילברגיזם) יונק העולם את תמונת העולם האמריקאית המפגרת על המסך הרחב, הרבה לפני MTV. גלובליזציה היא אכן ממאפייני התקופה הפו"מ, אבל אקסון וג'י.אי. עשו את שלהם גם בשנות הארבעים והחמישים. מה שאני מנסה לומר הוא שהפו"מ טוב לתאגידים הרב לאומיים, אבל לא עומד בבסיסם, כפי שאת רומזת. אלו תופעות שלובות באופנים מסוימים ומקבילות באופנים אחרים. לקנות ספה של איקאה זה כמו לקנות מכונית של טויוטה. אני משוכנע שקניית טויוטה לא עושה לך חררה כמו קנית איקאה. אצלי זה ההיפך. אני מסתייג מהמותג של מקדונלדס אבל לוגם בכיף קוקה קולה. הייתי משועבד לפיליפ מוריס במשך שלושים שנה ואין לי עליהם מילה רעה (טוב, רק אחת: "רוצחים"), אני נועל נייקי אבל בעיקרון מעדיף את מה שמשדרת אדידס, סולד ממיקרוסופט ומעריך את אפל כמו כולם אבל ברמה האישית מעדיף את ביל גייטס על סטיב ג'ובס בגדול (אמנם ווזניאק לוקח את פול אלן. ווז לוקח את כולם בהליכה, אבל הרוח של שניהם כבר לא שם). ואינטל? איקאה עשתה לרחוב הרצל מה שוינטל עשו לקומודור, לאטארי ולאפל. אפל הצליחה להמציא את עצמה מחדש וקמה מאפרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שהבנת מהדברים שכתבתי? שאני "מחרימה" את איקיאה? או שהם "עושים לי חררה"? או שהביקורת שלי על איקיאה היא תלוית מותג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאת מחרימה את איקאה, כן שאיקאה מייצגת בעיניך את ההשתלטות הפו''מ של התאגידים הרב לאומיים, וכן שהביקורת שלך תלוית מותג, כי אני מניח (הנחה שלא שללת) שעם טויוטה אין לך בעיה. מה שהצגתי הוא שגם לי יש הטיה - מותגים גלובליים מסוימים מרגיזים אותי בנוכחותם הדורסנית ואחרים הרבה פחות. כנראה שכל אחד לפי תחומי הענין שלו. לי כואב איפשהו, לא ברור בדיוק איפה, שפרארי, למבורגיני, רולס רויס ולוטוס (מיגואר לא אכפת לי) עברו כולן לבעלות תאגידי הרכב הגדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"השתלטות"? מתי השתמשתי במונח כזה? קרא שוב את תגובה 581975 . המילה הכי חזקה שאני קוראת שם היא "התעקשות" וגם היא נוגעת לסוגיה שולית יחסית (תרגום שמות המוצרים). אולי נוח לך לחפש רדיקליות היכן שאינה נמצאת. ואולי בכל זאת תלך לקרוא משהו במקום לשחק ב"מי שונא יותר את תאגיד X ולמה". ההתייחסות הרגשנית לתאגידים אמורה לדעתי לעבור מן העולם לטובת פרגמטיות שלוקחת בחשבון את כוחו של הצרכן. ובלי משחקים ילדותיים בנוסח "שיבוש תרבות". אין לי מושג מה הסיפור של טויוטה ואני לא צרכנית פוטנציאלית של מכוניות חדשות כרגע או בכלל. המותג שאני משתדלת להחרים בעיקר בימים אלה הוא AMPM. שם אני יכולה להשפיע הרבה יותר, נראה לי. (גילוי נאות: ביום ו' הייתי במכירת חצר אצל חברים ורכשתי שם כוסות של איקיאה במחיר מציאה. מתאימות נהדר למטבח שלנו והאיכות שלהן מעולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 581093 שלך קראתי- כנראה בטעות, לפי התגובות שלך כעת- במשפט "מה שאיקאה הביאה הוא ביצוע המוני של דגמים זולים של ריהוט מעצבים" את המשמעות השניה של "המוני" ו"זול", כנראה בגלל הסמיכות של שתי המלים באותו משפט. לכן כנראה הרחקתי לכת כשיחסתי לתגובות שלך אחר כך רובד רגשי מסוים. פרגמטיות של הצרכנים היא באמת קונספציה חדשנית, שעלולה לשמוט את הקרקע מתחת כמה וכמה ענפים בכלכלה המודרנית. אנחנו קונים עם הרגש. העין חומדת הלב נפעם והכליות מייסרות. ככה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בהמוני (לא וולגרי - אלא מיועד להמונים) וזול? דווקא זה עומד לזכותם. כולנו קונים עם רגש, מי יותר ומי פחות. אבל בגיבוש עמדתנו בתחום הקניות מחברה X, כפי שאנו מנסחים אותה בתגובה באייל, בדרך כלל מופעל גם מעט רציונל בדרך, ולעתים אף משלים אתנו את כל הדרך עד לחנות עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלי להודות שההתרשמות שלי היתה עד לרגע זה כמו ההתרשמות של אריק - שתגובה 581093 היתה בהחלט בטון שולל המערב את המבט המפוכח עם לא מעט רגשות (מרירות, שקיעה בנוסטלגיה, איפה העולם ההולך ונעלם וכאלה), מעין הפגנה-אמיצה-של-אישה-אחת. המשפט "מה רע בהמוני...?" מפתיע אותי עכשיו, זה נראה ההיפך המוחלט ממה שנאמר מקודם. בקיצור, הפתילון הזה עוזר לי להבין אי הבנות באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך (באמת) על אי-ההבנה. חשבתי שלפחות באייל, אם בוררים מילים, אפשר לסמוך על כך שהקוראים יקראו בלי להשליך לשם כל מיני רגשות קש. הלא הדגשתי כמה פעמים שאני לא שוללת או פוסלת את הרשת ככזו ושיש בה גם סחורה ראויה (ודאי שעדיף לקנות כלי בית וטקסטיל שם, ולא בחנות הכל בדולר למשל. הגלובליזציה אינה מוקצית, וגם בה יש ''דירוג''). אני מודה ומתוודה שאם משתמע רגש זועם כלשהו מאותה תגובה, אפשר לייחס אותו (אך ורק) לניסיון להפריך את שיר ההלל השו''חי של אריק, שמולבש באופן אקראי לגמרי על שוק הרהיטים הישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם גם מוכרים, או מכרו, פלאפל (איום ונורא) בסניפים שמוכרים לאוכלוסיה יהודית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |