בתשובה ללא עו''ד, 15/08/11 0:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכול להיות שתהית למה בבגרות בתע"י שאותה עברת באוניברסיטה של החיים ירדו לך מספר נקודות. ובכן, אם היית צריך למנות את הסיבות לעליה זו או אחרת, הציפיה היתה שתזכיר גם פרעות ורדיפות. לכל עליה הצרה ההיסטורית שגרמה לה: ראה מקור אמין בדיוק כמו ידידך טווידלדי: עליות_לפני_קום_המדינה [ויקיפדיה] ויכול להיות שגם התקשת בלהסביר את הטיעון המרכזי של אבות התנועה הציונית כפי שהופיעה בכל ספרי הלימוד: הנה הבעיה: צרות צרורות בגולה. והנה הפיתרון: הגירה לפלסטינה א"י. אני לא יודעת למה אתה נמצא בהכחשה שההגירה לישראל מאירופה מיד אחרי השואה נבעה ממצוקה. צרות של בעלי השקפה ימנית. פוסט ציונות: אתה מסתבך עם המשמעות האטימולוגית. טועה בהבנת הפילוסופיה. מביא את הטיעונים הלא נכונים. וגם מבלבל את המשמעויות המעשיות. אם אתה לא מבין מושג, עדיף שלא תשתמש בו (ואל תסתמך על גנחובה בנושא). הציונות מהסוג שלי היתה קיימת לפני הציונות שלך. אפשר להגיד שמה שאתה מגדיר כציונות היא עותק מהוה ומעוות של המקור. לא ניתן לך בשום מקום אישור להתנחל בתוך המושג ולגרש ממנו את תושביו המקוריים.1 אחרי שאתה מתחיל להתווכח איתי על ההיסטוריה ומאשים אותי בפרשנות שמאלנית אלטרנטיבית, יש לך עוד את החוצפה לתהות למה אני חושבת שאדם בעל השקפות ימניות לא יכול לשמש שופט אובייקטיבי בנושא? 1 ולפני שאתה עונה לי, נא לקרוא לעומק את: תאודור הרצל, אחד העם, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ומשה הס. אני לא מוכנה להמשיך ולנהל את הדיון עם מי שחסר לו את הידע הבסיסי בנושא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם תוכלי להסביר מהי פוסט ציונות, ומהי ה"ציונות מהסוג שלך" לעומת "העותק המהוה והמעוות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור נמרץ (כי זה ממשיך בקצת את הדיון ביננו למעלה שאותו בחרת לקטוע): פוסט ציונות היא עמדה ביקורתית. היא מגדירה את הציונות כעמדה הומוגנית עם תפיסות מסויימות, ומציבה את עצמה בעמדה מנוגדת המערערת על אותן תפיסות. לדעתי הציונות לא כל כך הומוגנית והחילה הרבה מן ביקורות גם לפני תקופת הפוסט. אבל זה תקף רק כלפי התנועה הציונית כפי שאני מכירה אותה, ולא הציונות בהגדרתה המצומצמת על ידי לא-עורך-דין. הציונות בתחילת דרכה היתה תנועה פרוגרסיבית וליברלית, עם הרבה הוגים שעסקו בסוגיות פילוסופיות מתחום ההומניות, האוניברסליזם, הסוציאליזם וכו' וכו'. ציונות מהסוג שלי ממשיכה את הקו הזה. "העותק המהוה ומעוות" הוא זה שהקיא תפיסות אלו מתוכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קטע, הומניזם ואוניברסליזם. ממש תנועה יפה הציונות הזו. ממש מרטין לוטר קינג. רק מה איזה מילה מוזרה הם בחרו בשביל לתאר את עצמם. ציונות. כנראה הסיבה שיש _לציין_ את המקור של כל טענה שאתה מעלה בויכוח בתנועה לשיבת ציון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיתי אם אפשר לומר על ציונות שהיא אידיאולוגיה, שכן להבנתי נעדרים ממנה רעיונות שיכולים להגדיר אותה בתור אידיאולוגיה, מלבד הרעיון המייחד לה את נחלת הארץ של ציון. זה מסביר את גיוון ושילוב הרעינות שאפשר למצוא בתוכה. הרעיון הסוציאליסטי שנציגו אולי הוא א.ד. גורדון. הרעיון הדתי, שנציגיו אולי הם עקיבא שלזינגר, ומאוחר יותר הרב קוק, הרעיון הרוחני שנציגו הוא אחד העם. הרעיון הלאומי של זאב ז'בוטינסקי. הרעיון הליברלי של תיאודור הרצל. וישנם רעיונות נוספים ללאומיות יהודית כמו הלאומיות האישית של דוד בן גוריון, הלאומיות האוטונומית של שמעון דובנוב, ובכלל רעיון טריטוריאלי של פינסקר שאינם קשורים בהכרח לארץ ציון. להבנתי מקץ כך וכך שנים, הציונות הגשימה כל אחד ואחד מן הרעיונות הקשורים בנחלת ציון, ולא הקיאה אף אחד מהם. וכולם דרים בכפיפה אחת במדינה הישראלית. הרעיון היחיד שאני מפקפק במימושו הוא רעיון הציונות הרוחנית, שכן למרות שקמה כאן תרבות פורחת, היה זה יומרני לחשוב שתחיית התרבות העברית תוכל להחליף את ספר הספרים ולהקים חומה רוחנית עברית שבעזרתה ניתן יהיה לשמר את הקיום היהודי בגולה. בכך אני מסכים איתך שהציונות אינה ומעולם לא הייתה הומוגנית. יחד עם זאת, אני מצוי בדעה אחת עם טווידלדי ולפיה מרכז הכובד של הציונות מצוי בשאלת הקיום הלאומי. גם אחד העם דיבר על צורך בגוף שבתוכו אפשר יהיה להפריח את התרבות העברית. גוף. גוף לאומי. ההוגים הדתיים ראו בשיבת ציון כחלק מהגשמה של כינון תחיית הריבונות של עם דתי במולדתו העתיקה. הסוציאליסטים הרוסים התארגנו תחת השם- 'בית ישראל לכו ונלכה'. גורדון מייסד את הפשרה המייחדת את השאיפה ללאומיות עד שתגיע המהפכה הסוציאליסטית ותכה גלים בעולם. והרצל שתמך בכינון של מה שאפשר לקרוא כיום רב תרבותיות, כפר יותר מכל אחד אחר בקיום יהודי מחוץ לארץ ישראל. במשה הס אני לא מכיר רעיון נבדל וכנראה שהוא נכלל בין מבשרי הציונות משום העובדה שהקדים את היתר ונתן ביטוי לרעיון שיבת ציון כבר ב 1861. בכל אלה אני סבור שהציונות היא בראש ובראשונה תנועה לאומית. הציונות יצאה לדרך בנסיבות של קיום יהודי בגולה, והרעיון המשותף המגדיר אותה בכל זרמי המחשבה הוא 'שיבת ציון' אך תפקידה ההיסטורי לא נסתיים בכך שמפעל ההגירה של יהודים לארץ ציון יישלם. אין זו רק עצם הישיבה בציון שהופכת אדם לציוני, אלא הדבקות ברעיון של קיום לאומי בציון. בכל אלה אני לא מדיר אותך מן הציונות. השאיפה שהמדינה הישראלית תהיה ליברלית, פתוחה, סובלנית מתחשבת היא בוודאי הגשמה רעיונית בתוך הציונות. לכאורה לחזור לאחור לרעיונות של ראשית המאה שעברה למען קיום דו לאומי שבובר תמך בו, או לפרק את המדינה הישראלית שעל מנת לשלב אותה באיזו קונפדרציה של עמים כפי שחשב בן גוריון בתחילת דרכו, גם היא ציונות, אבל רק לכאורה כי הזמנים השתנו והגשמתה של הציונות לבשה צורה בדמות כינונה של מדינת ישראל, עובדה שלא הייתה נוכחת בראשית הדרך. את הפוסט ציונות אני מבין כרעיון פוסט לאומי. המיקום של הופעת הפוסט ציונות על רצף הזמן לא יכול להכליל את אותה עמדה ביקורתית כפעולה מתוך הציונות ולמען הציונות, שכן אין מדובר ביצירת מבנים כאלה ואחרים אשר פועלים למען קיום לאומי בתצורה אחרת, אלא ביצירת מבנים כפועל יוצא של התפרקות מן הרעיון הלאומי בבחינת דבר שאבד עליו הכלח. גם אם אותם מבנים נשמעים דומים למבנים שהציעו הוגים ציונים בעבר. נקודת המוצא הרעיונית היא אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת דברים יפים. ובכל זאת :-) אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך לגבי הציונות הרוחנית/תרבותית. זה לא שאני סבורה שמדינת ישראל באמת תוכל להחליף מרכזים רוחניים ותרבותיים בגולה. ובתור תרבות, לאור הנסיבות יש בה את החן והקשיים שמאפיינים חברות שלא מצויות במרכז הכוח וההשפעה, כלומר חברות פרובנציאליות. מצד שני בקהילות בתפוצות לישראל יש תפקיד חשוב בתחום הסימבולי. ברנרד אנרי לוי (לדוגמא) זקוק לישראל לא לצרכי עליה, אלא יותר לצרכי הגדרה עצמית. מעבר לכך אני כן מאמינה בחשיבות של קיום תרבות יהודית כחברת רוב, ולא רק במסגרת המסובכת של קיום כמיעוט בתפוצות. עם כל הכבוד לקהילה היהודית התוססת ומצליחה בארה"ב, זה טוב שיש אלטרנטיבה לא פחות תוססת. אני סבורה שיש מקום וגם תפקיד חשוב להמשך המסורת הליברלית הפתוחה והסובלנית בתנועה הציונית ובמדינת ישראל בפרט, והוא בשאלה שתמיד מתחדשת לגבי פני הקהילה הרצויים. באשר לפוסט ציונות, אני חושבת שמי שיגדיר עצמו ככזה יסכים איתך לגבי הדברים. ואולי זה מתנשא מצדי, אבל אני מתקשה להמנע מהתייחסות לגורם האנושי בעניין שלמעשה מקשה על החלוקה. קודם כל, כמו שאניטה שפירא ציינה לגבי ההיסטוריונים החדשים, הרבה פוסט ציונים אינם שוללים את קיומה של המדינה, אלא "בונים" על זה שהיא תמשיך להתקיים. לי יצא גם להתרשם ש(לפחות חלק מה)פוסט ציונים מהתפוצות מעבדים דרך ההתייחסות שלהם לישראל את היחסים המסובכים שלהם עם הקהילה המקומית. רוצה לאמר, המקור הוא תחושה קהילתית מאוד חזקה. ומעבר לכך, הרבה מהעמדות והערכים שמוצגים על ידי פוסט ציונים לא פותחו מחוץ לקהילה הישראלית אלא בתוכה. אלו ערכים שהם למעשה ספגו במסגרת החינוך הציוני שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברת היא יקרה, לאחר שעברו מספר חודשים מהדיון שניהלנו בפתיל זה, הוקמה גדר חלקית ואכן חלה עליה מסויימת ברמת הפשיעה ומקרי האונס שבהם מעורבים מסתננים. אני שמח לבשר שתמיכתך המלומדת והמנומקת בשילוב הקפדתך על השימוש במונח "פליטים" עזרה לכולנו להבין את הפרספטיקבה ההיסטורית של מהלכי האדיוטים השימושיים בחסות הקרן לישראל חדשה. ואכן יש לנו נאנסות חדשות, נרצחים חדשים ושכונות חדשות שיהודים חוששים מלהכנס אליהם. נאורות במיטבה. ברכות על ההישג -מהיר מהמצופה! 1- את מוצאת קשר כלשהו בין התמיכה שלך להכנסת המסתננים למצבן של הנאנסות או שאת מהמדחיקים ? 2- את חושבת שתוכלי לנחם אותן בציטוט העמדה העקרונית שלך לגבי הסוגיה :"ישראל רשאית לבחור מי נכנס לגבולה...." - או שכדאי להזעיק מישהו מארגוני שת"יל שמתעסק בעזרה לנשים במצוקה (כל עוד אינן דוברות ערבית)? אינף סייד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהוא פשוט מתקשה למצוא את תפקידה של הסוכנות האריתראית בארגון ההגירה לארץ, וכמו-כן הוא מתקשה למצוא את ההקבלה בין ה'מצוקה' שלאחר השמדת גרמניה הנאצית, הכוללת לא פעם סירוב לפתרונות בארץ שאיננה א"י, למצוקה האפריקאית. אולי גם יש לזה קשר לאיזו השקפה בשם ציונות, שאפשר שדחתה פעם את תכנית אוגנדה מכל מיני טיעונים שונים, ושחלקים נרחבים ממנה ראו את הפתרון לצרות בהגירה, סליחה, עלייה ל*ארץ ישראל בלבד*. 1. קראתי את כולם, הגם שמברדיצ'בסקי רק חלק מכתביו, ולמעט ניימדרופינג, מה את רוצה להביא מהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזכור למהלך הטענות: לא עורך דין העלה את ההשוואה המופרכת עם שלטון המנדט כדי לטעון שכליאה במחנות תביא לעצירת ההסתננות. אני הסברתי לו שזו השוואה לא טובה כי המחנות של הבריטים לא הביאו להפסקת ההסתננות. (כך, לדעתי, גם הקמת מחנות בישראל לא תיצור הרתעה.) הוא המשיך משם להתעקש שהגירת יהודים לא"י התרחשה ממניעים אידאולוגים טהורים בלבד. (ואתה בוחר לשכוח את היווצרות הקהילות בתפוצות אחרי מלחמת העולם השניה, אבל זה באמת לא קשור.) יש לך עוד משהו ענייני להוסיף? 1. תמיד ידענו שאתה אדם רב ידע, או כמו שאומרים בגרמנית שטרבר, אבל העובדה שקראת את כל כתבי משה הס מרשימה ביותר. לאור ידיעותיך הנרחבות במשנת אבות הציונות, האם תפיסות הומניסטיות, פלורליסטיות, אוניברסליות, סוציאליסטיות זרות לתנועה הציונית[*]? מיהו ממשיכם של אותם אבות הציונות, מי שאוחז בתפיסות הללו, או מי שמתנגד להם? [*] את ברדיצ'בסקי הוספתי כנציג הויטליזם והאינדבידואליזם, וגם כאחד שאופיין ביחס עויין למסורת. לא כי הוא מייצג משהו משלי, אלא כאחד עם תפיסות שזרות ללא עורך דין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תיקון קטן, אני אמרתי בפירוש שהיו כאלו שעלו שלא ממניעים אידיאולוגים, אבל ברור שהיתה עליה אידאולוגית משמעותית. את היית זו שאמרת שלא היתה אידיאולוגיה כלל, וכל הציוניסטים האלו היו פשוט פליטים מהשואה (למרות שלהרבה היתה אפשרות להשאר במדינות בהן נולדו), עוד מעט תקראי להם "מהגרי עבודה". כמו כן את ממשיכה להתעלם באלגנטיות מהעובדה שאחרי סיום הספר הלבן העליה גברה, לכן הטענה שהספר הלבן לא צמצם את העליה מגוחכת. כמו גם את ממשיכה להתעלם מהטענה שהיתה להם עזרה מתושבי הארץ שמאד סייעה להם להעלם ביישובים היהודיים. לציטוט: "האמירה שהעליה לארץ לא היתה אידיאולוגית זקוקה לחיזוק. אני לא אומר שכל מי שעלה היה אידאולוג, אבל ברור שהיתה כמות נכבדה של עליה אידאולוגית. אי אפשר למחות במחי אצבע את הידע בספרי ההיסטוריה בלי לספק מקור או הפניה. את טוענת שלתנועות העליה היתה השפעה מזערית, או למצער שהן לא היו אידיאולוגיות." אבל בסדר, אני משאיר לקורא להשתכנע מי צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הפעם השניה שתגובה ארוכה נמחקת לי פה, אולי אני צריך להירמז. אז ככה, מלבד מה שהלא-עו"ד כתב למעלה: 1. ההשוואה לשלטון המנדט אכן לא טובה, בעיקר בגלל שהמצב כיום שונה מאוד. זה גם כלפיו - החוק הבינ"ל שונה מאוד - וגם כלפייך, כי מלבד העובדה שהמצב היום שונה גם בכך שאין תנועה לאומית אפריקאית שמעוניינת להקים בית לאומי בארץ ישראל דווקא, אין מוסדות ארגוניים ואין אידיאולוגיה (ועוד על זה בהמשך) במחנות של הבריטים עברו כשישים אחוז מהמסתננים הלא חוקיים לארץ (לא כולל אנשי 'אקסודוס' שהורדו כזכור באירופה), ומתוכם 8000+ קיבלו אשרות כל שנה - בערך חצי מהאשרות החוקיות - ועוד בהקמת המדינה היו שם הרבה למעלה מעשרים אלף איש. יתרה מזו, די קשה לומר שהם 'לא הרתיעו'. אילולא היו הבריטים מרתיעים, מחנות העקורים באירופה (אין לי מושג למה הם לא חלק מהדיון כאן, הרי גם שם היו היהודים בחלק מן המחנות בלי חופש לבוא ולצאת כרצונם, אם כבר דוגמאות היסטוריות), היו מתרוקנים הרבה יותר מהר, ותושביהם שהגיעו לארץ מ-1948 והלאה - מגיעים הרבה קודם לכן. עליית יהודים לא"י לא הייתה רק ממניעים אידיאולוגיים, אבל כמעט אף פעם לא הייתה רק *בלי* מניעים אידיאולוגיים - ולא פעם ולא פעמיים אנשים עלו לארץ למרות שיכולים היו להגיע למקומות אחרים, ומסיבות אידיאולוגיות, ולא רק בגלל ש,אם לצטט מישהו שברח מאריתראה דרך סודאן ללוב ולמצריים והגיע לפה כי נחסמה לו הגישה לאיטליה, "לא קשה אך גם לא קל להגיע אליה ותוך זמן קצר יחסית יש צ'אנס להיכנס לכאן ולכן אנשים מעדיפים לבא לפה."\ 1. אכן, נפלה שגגה בידי. קראתי את כל מה שיצא מהס בעברית, לא את ספריו העבים בגרמנית. אחרי שהפאשלה הזו הובהרה, אז התשובה היא, שהתפיסות שציינת אינן זרות לתנועה הציונית, וגם לא תפיסות דתיות (גם אצל משה הס אפשר למצוא כאלה, שלא לדבר על אחרים ממבשרי הציונות) שכמדומני זרות לך. והתפיסות האלה לא זרות לציונות עד היום. ברם מה, כל אותם הוגים, כולל האוטופיה היהודית-ערבית של הרצל, עדיין הציבו בראש מעייניהם תנועה לאומית *יהודית*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי נק' 1, עוד שגגה נפלה בידך - יש תנועה (אנטי) לאומית שמעוניינת להקים מדינת כל אזרחיה בארץ ישראל דווקא (NIF), יש לה מוסדות ארגוניים (שתי"ל וארגוני הבת שלו) וגם אידיאולוגיה (פו"ציות). מהגרי העבודה נכנסים יפה מאוד באג'נדה הזו, וזאת הסיבה שפעיליה מדריכים אותם כיצד לקבל מעמד של פליט גם ללא הצדקה. http://wordpress.haifa.ac.il/?p=2173 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לשיטתך אין מה להשוות: כי אין מדובר במוסדות מאורגנים מחוץ לישראל המארגנים את ההגירה הבלתי-חוקית, אלא במי שמסייע לנ"לים כשהם מגיעים לפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כאן אתה טועה, לפחות לפי העדות הרצ"ב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה אתה סומך על העדות הזו? קישור ישיר: http://www.rotter.net/forum/gil/20512.shtml |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן המקור שלך יותר מפורט. יש לך תרגום אחר מדוייק יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: בהנחה שהתרגום מדויק1: אתה סומך על תוכן הראיון? 1 אני מניח שאם יש בעיות מהותיות, מישהו מקוראי הערבית בקהל יטרח לציין זאת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה מגוחך: "ולאחר נסיעה של כרבע שעה הנהג מסתכל במראה ואומר לי לקיים יחסי מין עם חיילת ישראלית שנמצאה יחד אתנו ברכב... החיילת היתה לצידי ואתנו ברכב ארבעה חיילים אחרים...." "...לאחר מכן באה אלי החיילת ובקשה בעצמה לבלות את הלילה אתי..סרבתי..." "...איזו שפה דברת איתה? בערבית..ולידיעתך שבצבא הישראלי שלשת רבעים הם ערבים דרוזים.. מכנים אותם ערבים ישראליים.." "הגיע אלי חייל מבני הפלשים שהתגייסו לצבא הישראלי והציע לי שאתגייס לצבא הישראלי וישימו אותי באילת..." "...נכנסנו למעצר יחד עם אסירי חמאס וכל אסירי הארגונים הפלשתינים החמושים" (עד כמה שידוע לי, יש הפרדה בין אסירים בטחוניים לבין מסתננים) "ענת בן דור" - הוא גם זוכר את השם המדויק, מרשים. "...ראינו שהיא לכאורה עובדת בארגון בינלאומי. אולם כפי שאתה יודע אין שם בישראל שום ארגון בינלאומי שעוסק בעניינים הומניטריים..." מיותר להתייחס, או שזו כתבה שישראלי כלשהו פיברק או שזה מטעם השלטון הסודאני שמטרתה למנוע את המשך הבריחה של סודאנים לישראל כי כל כך רע פה. איך בדיוק אתה מתייחס לזה כמקור אמין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בעובדה שענת בן דור היא מנהלת הקליניקה לזכויות פליטים באוני' ת''א, זה ממש לא פלא אם המון סודאנים זוכרים את השם שלה. באשר לשאר אני מסכים איתך - זה מגוחך לחלוטין, אם כי אפשר לחשוב על עוד הסבר אופציונלי או שניים (התחמקות מעונש, וכן הלאה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שבקריאה של כל המקור שאתה הבאת, סביר שמדובר בערבוביה של מציאות, של פירוש שגוי שלה בעיניים זרות (למשל הטענה ש"3/4 מהצבא הם דרוזים" - סביר להניח שהוא פשוט נתפס ע"י הגדוד הדרוזי), עם דמיון מזרחי (בין של הכתב או של המסתנן), אבל דווקא החלק הספציפי המדבר על מעורבות הNIF נשמע אמין יותר, ולו בגלל העובדה ש: א. מצויינים שמות ,מקומות וזמנים (חלקם "מוכמנים"). ב. אין אינטרס עיתונאי "צהוב" בפיברוקו (בניגוד למשל לחלק על ה"כסף, סקס ואלכוהול") ו ג. הוא מבדיל בין מי שפגש בסיני (שרון ערן) למי שפגש רק בישראל (פרופ' נטע זיו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגעת בעדות ההיא לקטע בו "לאחר נסיעה של כרבע שעה הנהג מסתכל במראה ואומר לי לקיים יחסי מין עם חיילת ישראלית שנמצאה יחד אתנו ברכב?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טענתי ש*לא* היתה אידאולוגיה בעליית היהודים לפלסטינה א"י, אלא שאת הכמות והדחיפות של הגלים הגדולים ניתן להסביר בבעיות קונקרטיות וסכנת חיים, שזה גם מה שמניע את אותו זרם פליטים לישראל לעזוב את המקום שבו הם נמצאים (ונכון, ישראל היא לא מטרה בפני עצמה, זה דווקא צריך לשמח חלק מהקוראים). 1. דווקא האופן שבו הס משלב את השיח הדתי בבניית הרעיונות החילוניים כביכול של סוציאליזם ולאום, הוא מה שעושה אותו כל כך מעניין. אני לא אטען שלדת אין חלק בציונות, או שציונים דתיים אינם ציונים. הבעיה היא שזה נעשה לא אחת מהכיוון השני, כשמי שמחזיק בתפיסות מהמסורת הליברלית, הומניסטית ופלורליסטית של הציונות מוכרז כ"בוגד", "אנטי ציוני", "שונא עמו" ועוד כמה שמות מלבבים. אני לא בדיוק מבינה איזו בעיה אתה סבור שאמורה להיות לי עם הציונות כתנועה לאומית *יהודית*. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |