|
||||
|
||||
אחד מקרובי לא רצה להתעסק עם הפקדות ולשלם עליהן, ובהתאם אסף את הצ'קים פעם בשנה רשומים מראש לכל חודשיים או שלושה... לעומת זאת פיצוץ בצינור וכל בעייה טכנית אחרת, וכל שכן עבודות אחזקה שוטפות (איטום תקופתי של הגג למשל) היוו נושא בעל עניין עבורו והוא טיפל בהם בהתלהבות, בנאמנות ובמרץ. אני הייתי קצת יותר נזהרת בתהליכי הדדוקציה. |
|
||||
|
||||
מה יש לכולם עם ה"לשלם עליהן"? זה שקל שלושים וחמש. באמת שאני מוכנה להוסיף לכל בלבית כזה שישה עשר שקלים ועשרים אגורות בשנה, לכסות את דמי ההפקדה. אני מוכנה גם להפקיד בעצמי, כשחושבים על זה, או לעשות הוראת קבע. |
|
||||
|
||||
בצעירותי העשוקה גרתי בדירה עם שתי שותפות נחמדות. בעלת הבית, הגברת X, היתה אלמנה קשישה וכבדת שמיעה, שחוץ מלהגיע פעם בשנה ולחדש את החתימה עם השוכרים לא נראתה בסביבה. את שכר הדירה היה צריך להפקיד לחשבונה (צ'ק, מזומן, העברה בנקאית, לא ממש היה לה אכפת ואני לא בטוח שהיה לה מושג מה זה מה) מדי חודש בחודשו. באחד השחרים העיר אותי משנת היופי שלי צלצול טלפון. מצידו השני של הקו הזדהה פקיד הבנק ונשאלתי אם אני מכיר את גברת X, עניתי שלמיטב ידיעתי היא בעלת הבית שלי. הוא אמר לי שברצונה לדבר איתי. זה אולי המקום לציין, שמעולם לא פגשתי את אותה גברת X, שכן ביום שהיא באה לחדש את החתימות נעדרתי לצרכי עבודה ושותפותי לקחו עבורי את החוזה כדי שאחתום, אך כולנו שכחנו מזה. הבחורה שרצתה לדבר איתי נשמעה צעירה ביחס לתיאור שקיבלתי משותפותי. אחרי שהיא נסתה להבין מדוע מופקדים בקביעות צ'קים שלי לחשבונה והכחישה שבבעלותה דירה מושכרת, היא שאלה אותי איפה בכלל אני גר ולפתע הכל התבהר. מסתבר שבנה (היחיד) של בעלת הבית לוקה בתסביך אדיפאלי חמור והוא נשא לו אישה, ששמה הפרטי הוא כשם אימו, ובכך הפך גם שם משפחתה לשם המשפחה של אימו. כמו כן, לשתיהן חשבונות בנק באותו הסניף. בפעם הראשונה ששילמתי את שכר הדירה, שאלתי את אחת השותפות איך הן נוהגות לבצע זאת. היא הסבירה לי שזה לא ממש משנה והציעה לי לכתוב צ'ק והיא כבר תפקיד אותו כשהיא תלך לשלם את חלקה. כך עשיתי, אך העלמה הצעירה היתה הפחות מסודרת מבין השתיים והיא לא הצליחה למצוא את מספר החשבון שבו יש להפקיד. היא בקשה את עזרת פקידי הבנק והם מיהרו למצוא לה חשבון על שם הגברת X, אך לא הגברת X הנכונה. שמחה ומרוצה חזרה השותפה וטרחה להביא לי את הקבלה על ההפקדה (אני אספן כפייתי של קבלות עד היום) ואני השתמשתי במספר החשבון שהופיע עליה לביצוע התשלומים בחודשים הבאים. למעשה 4 חודשים שילמתי באופן הזה, ללא כל מחאה מצידה של בעלת הבית, ואלמלא ערנותה וטוב ליבה של כלתה, מן הסתם היה הדבר נמשך עד עצם היום הזה. (כחודש אחרי שעזבתי את הדירה לטובת מעונות האלף הידועים לשמצה, התקשרה אלי השותפה השניה לבשר לי שנמצא הפתרון לתעלומה איך זה מעולם לא הגיע חשבון החשמל אלינו. מתברר שהוא נשלח לכתובת העדכנית של בעלת הדירה ושולם בהוראת קבע. יפה מצידה.) |
|
||||
|
||||
בשביל זה, קבעה ההלכה שלא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו. ________________ טוב, לא בדיוק בשביל זה. |
|
||||
|
||||
המקור, הוא צוואת רבי יהודה החסיד, שיש לו שלל הנפצות1 שלא ידוע לי מאיפה הוא מביא אותן. כמדומני נחלקו חכמים האם זה מחייב את זרעו בלבד או את כלל ישראל, אבל עובדה שזה מצא דרכו לקיצוש"ע. רווק בן 20 שטרם מצא אשה אינו צריך להקפיד בזה. אני משערת, שבדורות ההם שממילא רוב הנישואין היו בשידוך, הקפדה על כלל זה לא היתה בעיה. 1 תרנגולת שקראה כתרנגול - תשחט. אווז או תרנגול או כל דבר חי, הכופה קערה על עצמו - יש לשחוט מיד. לא ישחט אדם אוזים בשבט. פרה שתלד 2 עגלים ביחד, או תרנגולת שתטיל 2 ביצים ביום - יש לשחוט. לא ימשח אדם מנעליו (היינו, יצחצח אותם) ביום שדעתו לילך בדרך. לא ישב על עגלה שיושבת בספינה, ולא ירכב על סוס כשהוא עומד בתוך הספינה. |
|
||||
|
||||
זה יפה. ר' יהודה החסיד מזהה ככל הנראה את הפתולוגיה שבזיווג עם אישה אשר נושאת את שם אמו של המיועד, ואולי חש את הטאבו האדיפאלי כ 600 שנה לפני שפרויד קורא לזה בשם. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה. לאור העובדה שליתר ההנפצות שם יש מעט מאוד הגיון. פרויד או לא. __________________ הדבר היחיד שאני יכולה להסביר, זה שעם תוחלת החיים הנמוכה בימה"ב, הספיק שהיה קבר פתוח ואז מישהו מת, או שניים וחצי מקרים של 2 חופות בשבת אחת ומהר מאוד אחד מ-2 הזוגות מת / גלה / התרושש, על מנת לקשר בין המקרים. |
|
||||
|
||||
זה עם העגלה והסוס בספינה, את זה אני מבין: הבעיה הפיזיקלית-מתמטית שזה יוצר מאוד מבלבלת וקשה לחישוב. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |