בתשובה לתשע נשמות, 17/07/11 1:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה. בוא נסכם שבין מה שהייתי רוצה שיקרה בעולם מושלם, ומה שאני בונה לו תוכנית חומש, יש פער של קילומטרים רבים. אני יודעת שצמחונים רבים ("צמחונים מסורתיים") לא נוגעים בבשר אבל ממשיכים לאכול ביצים ומוצרי חלב ולעתים אף דגים. אבל זה לא אומר שההיגיון שלהם הוא זה שיוחל על רוב האוכלוסייה. הצמחונים פשוט מתנגדים לאכילת בשרו של יצור שהיה חי. ולדעתי עד לאחרונה היתה מודעות די נמוכה לאופן הקשה של שימוש בבע"ח בתעשיית החלב והביצים, אז הם פשוט לא התעסקו עם זה, או שזה היה לגיטימי מבחינתם כי זה לא כרוך בהרג. ואילו אני חושבת: מה היה קל יותר לאדם הממוצע להוריד מתפריטו בלי שייפגעו יותר מדי אמונות יסוד שלו? ונראה לי שעל הארוחה הבשרית ביום היה קשה יותר לאנשים לוותר, מאשר על גבינה. והתחליפים (לא התזונתייים, אלא התחליפים המתחזים, נגיד מעדני סויה או גבינת טופו למריחה) קלים יותר להסתגלות (מנטלית) ולשילוב בתפריט מאשר במקרה של תחליפי בשר ועוף. כך זה נראה לי אינטואיטיבית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר סוכם כאן שאני לא מייצג, אבל לי קל בהרבה לוותר על בשר מאשר על השוקו בבוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? זו הרי בעיה קלה מאד, שוקו חל"ס הוא משקה טעים ובריא והוא אפילו מועשר בסידן, ואחרי שתשתה שוקו חל"ס במשך שלושה ימים השמנוניות החייתית של חלב פרה תגעיל אותך. אני נשבעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש חל"ס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלב סויה, יש שוקו מוכן של אלפרו ושל תנובה, טרי או עמיד, אני קליינטית של אלפרו. רק בעיה אחת - החל''ס לא מסובסד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז חלב סויה עוד לא טעמתי, אבל ידידה כיבדה אותי ועוד חבר במוצר של אלפרו שהוא תחליף למעדני חלב, משהו כמו ''דני''. שנינו לא אהבנו. בכלל, אם לא היה צריך לדאוג לחלבונים וברזל וכל זה והיה אפשר להתגבר על הרעב ולאכול רק ירקות ופירות, מצידי זה היה אידיאלי - לכל התחליפים קשה להתרגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל להשוות את התהליכים התעשייתיים שהוא עובר לעומת זה שעובר החלב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלב סויה זה ממש (אבל ממש) לא טעים (לי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברת על חלב דיברת על שוקו. וגם חל"ס זה טעים, ויוגורט חל"ס זה מעולה, ופודינג ומדענים וגלידה ומלבי והגיע לאוזני שמעה של גבינת קממבר וראיתי תמונה מאד משכנעת שלה אבל לא טעמתי. כל מה שלא מיוצר עם האנזים מקיבתם של עגלים רכים מסכנים אלא מתרבית חידקים, אפשר להכין על בסיס סויה. לא טעים לך? יהיה טעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יכולה לאכול סויה ומוצריה כמה שבא לך. אין סיכוי שאני אגע בתועבה הזאת, אפילו לא עם מקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) חיכיתי לזה. עכשיו אני יכולה להתחיל את היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכה חכה. אחרי שיוציאו את הבשר מחוץ לחוק עוד יאביסו אותך בסויה עד שתאמר ''רוצה אני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין, לא היה, לא יהיה קממבר כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מוגדר כ- Appellation d'Origine Contrôlée? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) אה. פניציליניום קממברטי הוא ברשות הכלל, יש להניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא טעים לך? יהיה טעים." - צר לי, אבל כל זה, הבלוף-גבנ"צ שעושה "חוטים" וכל השאר, זאת אשליה שעובדת על מעטים מאוד ואולי עבדה גם עלייך, אבל אין לה סיכוי. כל הפתיל הזה נשמע כאילו את, וקצת יותר בעדינות גם ברקת, אומרות "תתרגלו לשתות שתן סוסים, אם זה לא טעים היום, יהיה טעים מחר". על רוב האנשים זה לא יעבוד אלא אם כן ירעיבו אותם, אפילו אם הם מרחמים על העגלים. לכל היותר אנשים ישוכנעו שצריך להרדים את העגלים לפני ששואבים (?) מהם את האנזים, כדי שהעגלים לא יסבלו, אבל רוב האנשים עדיין ירצו לאכול אוכל-אוכל ולא קומפוט נעליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שתן סוסים ולא זירמת פרים ולא הפרשה של שום חיה אחרת, זה אצל מישהו אחר. אני קובעת איתך דייט, אייל מסתורי במסכה, לעוד שלושה חודשים וחצי, בסתיו, לארוחה במסעדת ג'ויה במילנו. הו, מילנו בסתיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי. תמסרי מראש שאין צורך להתאמץ להכין בשבילי גלידה מצנון ולפת, ואסתדר גם בלי עוגת שוקולד ממלפפונים חמוצים. מספיק עגבניות, חצילים ופלפלים קלויים כמו בבית. Arrivederci! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) אין בעיה, קבענו, ניפגש בשש על המדרכה, תביא גם את טווידלדם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה פקשוש. נסי שוב, חשבי חזק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אי אפשר לייצר את האנזימים האלו בחיידקים/תרבית תאים/גזר ? (מסכים עם שאר התוכן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה טעים, אבל יש אנשים שהוא עושה להם בלגן בבטן... למעשה, כל מה שעשוי מסויה ואינו אדממה עושה לי בלגן בבטן. לעומת זאת, אין לי בעייה לעכל מוצרי חלב (לא לכל האנשים יש רגישות ללקטוז). אני תוהה כמה אנשים אחרים הם כמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מתלונן על החום? הפרות בוורמונט מחפשות מפלט מגל החום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי וגם לכל מי שדיברתי איתו הטופו לא טעים, גם לא כשמנסים להגיש אותו בצורות ''מפתות''. אפילו נדמה לי שיותר קשה להתרגל אליו מאשר לשניצלים צמחיים שאמורים להיות תחליף לבשר. כאמור זה לא משהו מגובה, אבל זאת התרשמות מאד ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הטופו לא טעים, אני תוהה אם זה הטעם שלו בארץ או שככה זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רחל טל-שיר כתבה פעם על מישהי באמירים (או משהו כזה) שמכינה טופו בעבודת יד (רבה!), וטעמו לדבריה כצפיחית בדבש, ללא צורך בשום תוספת או תיבול. לא זכיתי לנסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבינת טופו אין טעם של טופו אלא של הטעמים שמוסיפים לה (מדובר בממרח מתובל, חיקוי של גבינה לבנה למריחה). בכל אופן, זה מוצר שונה לגמרי מטופו מוצק שאמור לחקות בשר1. ואכן, זה לא מזון עסיסי או מגרה במיוחד. הוא גם מעובד מאוד. אבל טוב מספיק לפעם-פעמיים בשבוע. אני משתמשת בו מגורר כדי לחקות גבנ"צ/ביצה קשה, או בקוביות, מוקפץ ברוטב, בתבשילים אסייתיים. 1 ליתר דיוק, עוף ולא בשר. טעמו יותר דומה לעוף כי הוא נייטרלי וסופג את הטעם שבו יושרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת בפעם הבאה שאת בהולנד (או בכל ארץ אחרת) חפשי את המוצר SHEESE, גבינה צהובה על בסיס סויה, מאד מוצלח בכל מיני טעמים, ויש סוג לפיצה שאפילו נמס ועושה "חוטים". לארץ הביאו בינתיים מותג אחר ולא כל כך מוצלח לטעמי. גם מאד יקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, אני קצת נרתעת מאובר-מעובדים כאלה. מעדיפה להתנחם עם אבוקדו או משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא מעודכנת, פיסגת הקולינריה היום זה "בישול מולקולרי". רק שתדעי לך :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוח סטיסטי של התופעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא באינסטינקט שלי אני מגיעה למסקנה ההפוכה משלך. אולי כי אצלי אין ''מנת בשר יומית'' כבר די הרבה שנים, וזה עניין שצמח באופן טבעי לגמרי (ובמקרה גם מתאים לי אידיאולוגית). יותר מזה, אני מניחה שעבור הרבה אנשים בשר הוא עניין שאוכלים פעם אחת ביום, אבל מוצרי חלב וביצים משולבים בהרבה יותר סיטואציות - ארוחות קלות, נשנושים, יציאות (פיצה, גלידה, שוקולד), השימוש בו יותר אגבי ולכן דווקא הוויתור עליו, כך נראה לי, דורש יותר מחשבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. אני גדלתי בבית שבו אם לא אוכלים בשר באותו היום מייד "מרגישים חולשה". אבל זה נכון, כמעט כל אוכל שתרצי לקנות בבילוי בחוץ משולב ביצים/חלב/בשר. חוץ מקרטיב, נגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המעבר לצמחונות עשיתי בקלות. כל מה שצריך זה לאכול דברים שהם לא בשר, ובשר בד"ך הוא רק חלק מהמנה העיקרית. בארוחה אחת ביום. מוצרי חלב וביצים משולבים בכל כך הרבה מוצרים, שאותם אוכלים כל הזמן - צפיתי בחברים שלי ולא. אין לי שום כוונה להמנע מהרוגלה רק כי שמו עליו ביצה, או לברר בכל מסעדה אם בפסטו יש או אין פרמזן, ולבדוק כל מוצר שאני קונה אם אין ברכיבים שלו חלב או ביצים וכו' וכו'. וזה, אפילו שנחשפתי לכל אותם תחליפים מצויינים כמו חביתות מקמח חומוס ופיצות עם שמרי בירה. אני משתמשת בהם, אני אלופה בטבעוּן מתכונים, אין לי ספק שטבעונות היא דבר נכון יותר, מבחינה עקרונית, ועדיין אין בכוונתי לעבור לטבעונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, נראה לי שהקייס המוסרי לצמחונות הוא חזק יותר באופן מובהק מהקייס לטבעונות, גם אם אנשים מודעים לסבל שנגרם לבע"ח על ידי התעשיה. מעבר לכך, אפשר לקיים את התעשיה עם פחות סבל אבל אי אפשר עדיין להפיק בשר עם פחות הרג בע"ח. לכן אדם יכול לקנות "ביצי חופש" ולהרגיש יותר נוח, אבל לא "עופות חופש". אני לא יודע מי זה האדם הממוצע. לי היה קל הרבה יותר לוותר על מזון בשרי (למעשה אין לי בבית כלל מטבח בשרי, לעתים די רחוקות אנחנו מזמינים משהו בשרי ואוכלים בכלים ח"פ, בעבודה אני אוכל בשרי בעיקר כי אין אלטרנטיבה רצינית). לעומת זאת, ויתור על שוקו, מילקי, גלידה, עוגות גבינה, פיצות, לזניות, רוטבי שמנת, גבינות שמנת, חלב לקפה ומיליון דברים אחרים - לא בא בחשבון. אני כבר לא מדבר על כל מה שמכיל ביצים. בקיצור, אני חושב שזה לא מקרי כלל שהרבה יותר אנשים מוותרים על בשר/עוף מאשר על חלב/ביצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לאכול בח"פ? קשה להחזיק 2-3 צלחות וכמה סכומים בשריים? ____________________ בהנחה שזו הסיבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעיק לשמור אותם במקום נפרד ולוודא שלא יתערבבו עם השאר. אם אני מזמין משלוח אז בדרך כלל לא מדובר בארוחת שלוש מנות שכל אחת מהן יכלה לזכות את המסעדה בשלושה כוכבים של מישלין (ואותנו בשלושה צמיגי-בטן מהלוגו שלהם); מדובר במשהו שבהחלט אפשר לאכול בח"פ (אם כי, למרבה הצער, הוא עדיין יכול לזכות אותנו בצמיגים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_________________ אני עושה את זה כבר כמה שנים, למקרה שבשר או עוף ידפקו בדלת, ויבקשו בנימוס להכנס. נראה לי עדיף על פני שימוש בח"פ לאורך שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____ כנ"ל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ''לאורך שנים'' משתמשים בח''פ שש-שבע פעמים בשנה אז זה לא נורא במיוחד. להחזיק מגירה מיוחדת (בנוסף למגירות הפסח למיניהן), להסביר לעוזרת (שמתחלפת מדי פעם) מה הולך לאן ולוודא שהיא שומרת על זה, לדאוג שהילד לא יערבב... כל אחד ומה שנוח לו, אני מעדיף את הח''פ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה הלחם על הגדרות בשקית נילון? בשביל שיהיה איזה שריד פורח לברכה שהוטלה עליו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איסור על ביזוי מאכלים, ובמיוחד על לחם. אם שמים לחם בפח אשפה צבורי והוא נמעך שם בתוך כל יתר האשפה ומתמלא במיץ של הזבל אז זה מבזה אותו, ולכן רבים אינם מכניסים את הלחם לפחי האשפה אלא משאירים אותו טרף לעוף השמים ולבהמת הארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה איזו גברת נחמדה בסופר שהפילה בטעות כיכר לחם ומיהרה להחזיר אותה למדף. מאחר ולא אהבתי את הרעיון, היא הסבירה לי שאסור לזרוק לחם. ניסיתי לטעון שבמקרה זה מוטלת עליה החובה לקנות את הלחם המטונף ולא להרעיל את הקהילה הקדושה, אבל היא איבדה את הסבלנות ופנתה לי עורף (הצטרפה לחברה טובה, יש להודות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לחשוב על ידיו של עובד הסופר שסידרו את כיכרות הלחם במקום, ותרגיש טוב יותר. (אגב, למה לא הזמינו אותך להצטרף אליהן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על תרומתך למלחמתי בפחמימות. האמת היא שאני כמעט לא קונה מוצרי מאפה שאינם ארוזים בניילון, ולעזאזל טביעת הפחמן1 או כל עוולה אחרת ששאני עושה לפלנטה. _______________ 1- שילמד לשחות ויעזוב אותי בשקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת פעם על מישהו שנדבק במחלה מהלחם שהוא קנה במכולת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת פעם על מישהו שנדבק ממחלה לא מהלחם שהוא קנה במכולת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תופעה נדירה ביותר. לחם כמעט לעולם אינו חולה במחלות מידבקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הירקות והפירות אני טורח לשטוף, הבשר והביצים עוברים חיטוי בטמפרטורות גבוהות, אני נוהג לשטוף ידיים מדי פעם ובפרט לאחר ביקור בשרותים, וכך הלחם נשאר כאחד החשודים העקריים כשאני חוטף שלשול (אם כי, כאמור, לאחרונה אני קונה אותו ארוז ולא ערכתי סטטיסטיקה לגבי ההשפעה של זה על מחלות במערכת העיכול שלי). אני משער שגם מוצרי החלב עלולים להיות מזוהמים למרות הקרור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, ולבהמות השמים יותר נוח לסחוב את הלחם הביתה בשקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, לא? ניסית פעם לאחוז ככר לחם שלמה בעזרת טופר או שניים? ואם הוא פרוס אז זה עוד יותר גרוע. חוץ מזה, ניתן להניח שמוח של ציפור שווה לפחות כמו מוח של שוטה גלובלי ועל כן גם הן לא לוקחות מה שלא עטוף בניילון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוצא חן בעיני האיסור הזה. מעכשיו לא אומר על סלט החסה בבית הקפה, עם עודף הויניגרט התוקפני מדי1, שהוא בזבוז של חסה, אלא שהוא חוטא בביזויה (יכול להיות שהמילה "לבזבז" באה מ"ביזוי"?). גם את היצר הטפשי הטבוע בי לא לזרוק אוכל, שמביא אותי לפינות קולינריות מרתקות2, אנמק מעכשיו באיסור הביזוי. 1 איזה בית קפה? כולם. 2 לא תמיד טעימות, אבל מה יותר חשוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יותר לי לשער ש"היצר הטפשי" לא לזרוק אוכל טבוע בך בשל חינוך משפחתי, שמקורו ההיסטורי באותו איסור ביזוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר לך, אבל זה נראה לי פחות סביר: קצת אחרי שאבות אמותיי התחלנו, הם חוו תקופות היסטוריות של מחסור באוכל, וחלקים אחרים ממשפחתם ומהעם - רעב של ממש. אלו יוצרים יצר חזק בהרבה לא לזרוק אוכל. אני לא בטוח שאפילו זה הסבר מספיק: עובדה שרוב בני דורי בעלי רקע משפחתי-היסטורי דומה זורקים אוכל בקלות - אבל הוא אוכל את הסבר הרקע הדתי. האמת היא שבמקומך הייתי שואל קודם איך הורי ואחיותי בזריקת אוכל, והתשובה היא שאני לא כל כך יודע. החינוך הקיבוצי המשותף, נדמה לי, אכן הטיף לאי-זריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי קשה רק עם שני ויתורים חלביים: גלידה ופיצה (ואני הייתי צרכנית "מעדנים" גדולה מאוד, לפני 8 שנים נאמר). פיצה כבר מצאתי שאפשר להכין בפיצריה השכונתית ללא גבינה. גלידה - יותר קשה, כי אני לא משתגעת על סורבה. יש גלידת סויה, שאולי היא פתרון לצריכה מדי פעם. חלב עצמו, כולל שוקו, לא התקרב אלי, גם לא בקפה, עוד לפני שהפסקתי לצרוך מוצרי חלב באופן גורף. וראה גם <פרסומת עצמית מתבקשת> כאן: http://avivamishmari.wordpress.com/2011/06/02/milk/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעריך את כוונותיך הטובות אבל לצערי אתה טועה, אי אפשר לקיים תעשיית חלב עם פחות הרג בע''ח. אחרי שהפרה סיימה את תפקידה כפרה חולבת היא עוברת לתפקיד פרה לבשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית אפשר היה לוותר לה על זה ולהחזיק אותה ברפת עד יום מותה בשיבה טובה. זה היה מעלה קצת את העלויות של החלב, אבל לא יותר מאשר גידול תרנגולות חופש מעלה את העלויות של הביצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי מותה, מה היו עושים איתה? קוברים אותה בקומות? שורפים אותה? כדי להיפטר מכל כך הרבה גופות גדולות, צריך דרך יעילה שלא תסכן את בריאות הציבור (לא שהגרת הדם ואריזה בקלקרים בסופר זה יותר טוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם באמת מוכרחים אז אפשר לעשות ממנה מזון חתולים (או כלבים) וגם לגני החיות דרושה אספקת בשר סדירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאומרים אמת אתה מזדעק, כשמדברים שטויות אתה שותק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאומרים שקרים אני מזדעק, כשמדברים שטויות אני צוחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת חושב שרפתנים יחזיקו פרות במשך עשרים שנה כחיות מחמד? וזה יעלה "קצת" את עלויות החלב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרות בדרך כלל לא חיות עשרים שנה אחרי שהן מפסיקות לתת חלב. בכל מקרה, אם יהיה צבור של צרכני חלב שירצה את זה ויהיה מוכן לשלם, למה לא? נניח שזה מכפיל את מחיר החלב (וזה לא), אנשים משלמים על ביצי חופש כמעט כפול מאשר על ביצי סוללה כי הם חושבים שזה יותר מוסרי. אם הם ישתכנעו שזה המצב גם לגבי חלב, יהיו מי שיסכימו לשלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה ואין לי חשק להסביר כרגע, אבל ברצוני לתקן לך טעות קטנה: תרנגולות בלופש (בלוף החופש), מטילות שנה- שנתיים, ולמשחטה. אף לולן לא מחזיק בלול שלו תרנגולות לא מטילות מתוך הכרת תודה. גם פרות שלא עומדות בנורמה מכל מיני סיבות נוסעות היישר לבית המטבחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית, בעולם טוב יותר, היה אפשר להחזיק פרות בפנסיה במרעה חופשי? זה לא הרי לא עולה כסף, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כחלק מעדר. עדיין צריך לטפל בפרה אם היא חולה (כדי למנוע הפצת מחלות בכל העדר), מה גם שייתכן שכמות גדולה של ''פרות בפנסיה'' כבר מתחילות לצרוך כמות משמעותית מהמרעה. אבל אלה ספקולציות, ובעדר קטן לא נראה לי מופרך להחזיק ''פרה פנסיונרית'' כגמול על מאמציה, בדומה לכלבים שהתזדקנו וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאורטית, במקום שיש בו משקים קטנים של עשר-עשרים פרות, ויש בו שטחי מרעה בלתי מוגבלים, אולי. מעשית, אפילו ברפת תעשייתית לא מגה ענקית, כמו הרפת של איזי שיש בה 300-400 פרות ואולי יותר, זה לא ריאלי. מלבד זה – כמו כל יונק, כדי שהפרה תיתן חלב היא צריכה להוליד, ואת העגל שוחטים, אז מה עשית? ברפתות מתוקתקות כמו הרפת של איזי הפרה הולכת לשחיטה אחרי מחזור חליבה אחד. במשקים שלא שוחטים את הפרה אחרי ארבע שנים מייבשים אותה תגובה 575090 ומתחילים מהתחלה - הרבעה, המלטה, הפרדה, עגל במשאית לבית המטבחיים. לבסוף גם הפרה נוסעת לבית המטבחיים. אוכלים גם פרות אחרי ארבעה וחמישה מחזורי חליבה, בבשרן שבע החליבות יש "טעמים עשירים" ומרתקים, אומרים גברים אנינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברים אנינים שאוהבים טעם פרות זה ההיפך מנשים מאוננות חסרות טעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בבשרן שבע החליבות יש ''טעמים עשירים'' ומרתקים, אומרים גברים אנינים'' לא נכון, בשר פרות חולבות נחשב נחות באיכותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''טעמים עשירים ומרתקים'' זה שם קוד לזבל שצריך למכור ללקוחות מטומטמים, זאת המומחיות של אייל שני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל עוד לא שמעתי גבר אנין שמכתיר ב''טעמים עשירים ומרתקים'' את בשרה של חולבת. גם לא אייל שני (אם כי אני מודה שלא עקבתי אחרי ''מאסטר שף''). נכון ש''אניני טעם'' יעדיפו בשר פרה מבוגרת יחסית לסטייק אנטריקוט או סינטה, אבל לא מזני החולבות אלא מזנים המגודלים לבשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בבשרן שבע ההמלטות והחליבות יש טעמים עשירים ומרתקים, אומרים גברים אנינים. בהיותך קונוסר לא קטן בזכות עצמך, כך נראה לי, אני יכולה לתת לך את הטלפון של האיש שאמר את זה ותדסקסו ביניכם את התענוגות המיוחדים האלה. (אולי תזמינו גם את תגובה 576610?) יש לו מה לתרום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני קונוסר. את החברים שלך תשמרי לעצמך, אני חושב שאינני מעוניין להכירם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי הפרות החולבות עוברות כמה מחזורי הריון - תנובה, אבל יתכן שאני לא מעודכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שביל פרות החלב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף שירדימו אותן בלי כאב בהגיען לגיל מסוים, כשהרפתן מלטף את מצחן ומהמהם להן שיר מימי ילדותן1. (אם כי זה עדיין לא ישנה את דעתי לגבי צריכת מוצרי חלב). 1 "התזכור את השמיים / שטיילו על פני המים / את הכוכבים שרחצו בין קני הסוף" וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה? אנשים לא קונים ביצי חופש כי הם מאמינים שהמוות של התרנגולות הוא בשיבה טובה, אלא כי הם מאמינים שהחיים שלהן לפני זה טובים יותר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |