בתשובה לירון, 17/11/10 0:49
אני עדיין לא בטוח שהבנתי על מה כל המהומה 556856
אני לא מסכים. ראשית, אני לא מקבל את הטענה שדוקטרינות של צדק הן שרירותיות. אבל נעזוב את זה. מה שחשוב יותר מבחינתי הוא קודם כל שאני לא מסכים אתך על "מה כדאי לנו כחברה". כחברה כדאי לנו שהחברה תצמח כלכלית, וגם שהיא תפעל באופן הוגן (או אם אתה מתעקש שהגינות היא שרירותית - שהפרטים בחברה יחושו שהיא פועלת באופן הוגן). אני מוכן לוותר על חלק לא קטן מהצמיחה הכלכלית למען ההגינות, וזו הסיבה לתמיכה שלי, למשל, בשכר מינימום וכיוצ"ב חוקי עבודה שמגבילים את ההתנהלות הכלכלית למען מטרות ערכיות.

מעבר לכך, אני גם לא מסכים לטענה שהעלאת הפריון תלויה בהשקעות הון דווקא. למה היא תלויה בהשקעות הון ולא בעבודה? אם משה משלם מס גבוה כדי לממן גם את השרותים ששלמה מקבל יש לו פחות תמריץ לעבוד, ליזום וליצור. גם לציפורה (אשתו של משה) שכרגע אינה עובדת אין תמריץ לעבוד, שהרי חלק גדול ממשכורתה ייבלע. לדעתי, הון הוא תשומה חשובה ונחוצה, כמו חשמל או מים - אבל כמוהם הוא רק מאפשר יצירת ערך, לא יוצר אותו. ערך נוצר על ידי אנשים, ואתה צריך לתמרץ את האנשים לעבוד לפחות כפי שאתה מתמרץ את בעלי ההון להשקיע אותו (ואגב, בהסתכלות רחבה - לא באמת צריך לתמרץ בעלי הון להשקיע אותו, הם תמיד יעשו את זה כי זה הדבר היחיד שאפשר לעשות עם הון מעצם הגדרתו).
אני עדיין לא בטוח שהבנתי על מה כל המהומה 556894
אתה אולי מוכן, במסגרת דיון לא כל כך מחייב באייל, לוותר על "חלק לא קטן מהצמיחה". זו פשרה שהצאצאים שלך בעוד שלושים או ארבעים שנה ישלמו עליה מחיר ענק. לצמיחה יש תכונה להצטבר - הפרש של 2% בצמיחה ממוצעת במשך 20 שנה יוצר הפרש של כמעט 50% בתמ"ג בסוף התקופה. האם אתה מוכן לוותר למשל על שליש מרמת החיים שלך כבר עכשיו תמורת הזכות לחיות במה שנדמה לך כחברה הוגנת יותר? האם באמת עדיף שכולנו נהיה עניים יותר כדי שמישהו לא יהיה עשיר הרבה יותר? לפי דעתי אם מתברר שדוקטרינת צדק מזיקה, אולי יש מקום לשקול פשוט לוותר עליה ולאמץ דוקטרינה מועילה.

הזכרת את הצורך שהאזרחים יחושו שהחברה הוגנת. אני מסכים במאה אחוז, אלא שאתוס השיוויון גורם לתוצאה הפוכה. כל עוד החברה אינה סוציאליסטית תמיד יהיה אי שיוויון‏1, והחברה תהיה תמיד לא הוגנת. מוזר לטפח עויינות וניכור מובנה למוסדות שאנחנו רוצים שיעמדו ביסודה של החברה. אם החברה מעוניינת ביזמות והשקעות שמקורם במגזר הפרטי, מדוע מבחינה תרבותית "בעלי ההון" ו"הטייקונים" הפכו בתרבות שלנו לאוייבי הציבור? אם אנחנו רוצים שהאזרחים יהיו חרוצים, יעבדו, ילמדו, יהיו בעלי רוח יזמית - מדוע לטפח אתוס של תלות במדינה?
אולי כדאי לטפח את אתוס "יגעת ומצאת"?

אני זוכר במעורפל סיפור חדשותי שהוא גם משעשע וגם עצוב. אני לא זוכר את הפרטים, אבל מסתבר שהייתה בעייה של הזנחת מקלטים בבתים משותפים בישוב כלשהו. כותרת הכתבה הייתה שהתושבים התארגנו כדי לעזור לעצמם, חשבתי הנה קורה משהו טוב במדינה, אבל בהמשך הסתבר שבעצם מדובר בהתארגנות להפגנה כדי שהעיריה תנקה להם את המקלטים.

אני חושב שיש גם השפעות תרבותיות על צמיחה. דימויים של "אנחנו טובים בהייטק", "אנחנו טובים באילתור ובהתמודדות עם בעיות לא צפויות", "יש לנו מוח יהודי (אנחנו חכמים יותר)" תורמים לצמיחה מפני שהם יוצרים רקע תרבותי נוח ליזמות. דימוי עצמי של מסכנות חוסר אונים ופסיביות מזיק לצמיחה.

ברור שצמיחה לא נובעת אך ורק מהשקעה. ברור שהעניינים מסובכים הרבה יותר, אבל חסכון והשקעה הם מרכיב מרכזי. ברור שמס הכנסה מדכא פעילות כלכלית. כיצד יכולת לחשוב לרגע אחד שאני תומך במס הכנסה גבוה? אני תומך בממשלה קטנה, אבל גם ממשלה קטנה זקוקה להכנסות. אני חושב שמבחינה כלכלית מס קניה הוא הפחות מזיק.

___
1 גם בחברה סוציאליסטית יש אי שיוויון, אבל שם יודעים כיצד לטפל במי שחש בקול רם שהחברה לא הוגנת.
אני עדיין לא בטוח שהבנתי על מה כל המהומה 556897
מס קנייה הרבה יותר מדכא פעילות כלכלית ממס הכנסה

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים