בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 01/11/10 19:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> השאלה הפשוטה - כמה כסף המדינה משלמת לאוניברסיטה פר סטודנט... שאלה זו אולי פשוטה, אך היא מוטעית ומטעה. כלומר, ניתן לשאול את השאלה הזו, אבל התשובה חסרת משמעות. האוניברסיטה עושה הרבה יותר מאשר ללמד סטודנטים, ותקציבה הוא כללי. הממשלה לא משלמת *לחוד* עבור פעילויות ההוראה ופעילויות אחרות. במקרה של הדוסים, התשלום הולך עד כמה שהבנתי ישירות לאברכים, ואין זה כלל וכלל בר השוואה לתקציב (או ההקצבה הממשלתית ל) האוניברסיטה מחולק במספר הסטודנטים. אם כבר, ניתן היה אולי להשוות זאת לחישוב תאורטי של עלות שולית: כמה יעלה לטכניון לקלוט 1000 סטודנטים נוספים בשנה הבאה (כלומר, בלי לשנות את היקף המחקר ובלי להגדיל שום פעילות אחרת פרט להוראה שהטכניון מבצע)? אין לי ספק שהמספר הזה נמוך בהרבה, אולי אפילו בסדר גודל, מ"כמה כסף המדינה משלמת לאוניברסיטה פר סטודנט". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המספר הזה אמנם נמוך מ"כמה כסף המדינה משלמת לאוניברסיטה פר סטודנט", אבל לא בטוח שב"סדר גודל" (זה אומר "פי עשרה"?). זכור שצריך להביא בחשבון גם את עלות הבניינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לא בטוח, אבל לדעתי זה המצב. בלי לדעת את העובדות אני מעריך שבאוניברסיטה, כמו כמעט כל גוף גדול אחר, עיקר התקציב הולך על משכורות. ואם, לצורך הדיון, מחשבים שבוע עבודה כ־40 שעות, ופרופסור אפייני באוניברסיטה מלמד 6 שעות שבועיות1, ונוסיף לו 4 להכנת השיעורים והמבחנים (למרות שלא בטוח שזה מוצדק - הלא לשם כך יש את שליש השנה בה אין לימודים...), עדיין נרלי שלא יותר מרבע המשכורת של הפרופסור צריכה להיחשב כעלות ההוראה (או "עלות הסטודנטים"). אפילו אם מוסיפים על כך את מלוא עלות הבניינים, אני חושב שמשמעותית פחות ממחצית תקציב האוניברסיטה צריך להיזקף על חשבון הסטודנטים. אז אולי לא "סדר גודל" שלם, אבל בערך חצי סדר גודל... _____ 1 חלף הרבה יותר מדי זמן מאז שהייתי פרופסור2, ואני לא ממש זוכר, אבל נדמה לי ש"אפייני" זה פחות מ־6. 2 סיפור ארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם תוספת שעות הוראה תחושב באותו יחס של שעות מחקר. אני חושב שלא, ובדין: הוראה היא יותר תובענית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא הבנתי למה הסטודנטים מקבלים כסף בכלל. מה בעצם התמורה שהם נותנים? האברכים לומדים תורה מה שבית המשפט החליט שהיא מטרה שניתן לבחור בה, המרצים מייצרים מחקר אבל מה הסטודנטים מייצרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר סטודנטים מייצרים יותר מישרות בסגל ההוראה, המינהל והקפיטריות. מספר סטודנטיות נותנות עבודה למספר עו''ד המייצגים את המרצים ובנות זוגם לשעבר (לעתיד) בבית המשפט לענייני משפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדוני הפרופסור, אתה יכול להגיד לי איך ניתן להכין את השיעור בזמן כל כך קצר? עבור 2 שעות שבועיות אני זקוקה ל6 שעות הכנה בכל שבוע לפחות. ובזמן זה אני לא מחשבת את בניית הקורס מבחינה טכנית ותיאורטית לפני תחילת הסמסטר, וגם לא את הזמן שאני מקדישה לסטודנטים בזמן ואחרי הסמסטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה מתבסס על קורס שחוזר על עצמו מספר שנים. ההכנה לחזרה של הקורס אמורה להיות קצרה יותר (כבר כתבת את כל הבדיחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז מתברר שכבר לפני חמש שנים הוסיפו קומה ל''דגון''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> עבור 2 שעות שבועיות אני זקוקה ל6 שעות הכנה בכל שבוע לפחות. ובזמן זה אני לא מחשבת את בניית הקורס מבחינה טכנית ותיאורטית לפני תחילת הסמסטר, וגם לא את הזמן שאני מקדישה לסטודנטים בזמן ואחרי הסמסטר. גבירתי ה"היא", בואי ניקח מקרה קל יותר: להבנתי, אין סיבה שמורה בתיכון או בבית ספר תזדקק לפחות שעות הכנה ממורה באוניברסיטה - להיפך, הוראה בתיכון קשה ומסובכת יותר. ההבדל הוא שבמקרה של מורה בתיכון, הוראה היא עיסוקה היחיד (כלומר העיסוק היחיד עליו משלמים לה - היא יכולה כמובן לעסוק בדברים רבים נוספים). כמדומני שבתיכון משרת הוראה מלאה היא משהו כמו 24 שעות הוראה שבועיות. גם אם זה לא מדויק, זה עושה את החשבון שלי מתוק: לפי מפתח זה, בדיוק רבע מעבודת הפרופסור (כלומר הפרופסור המלמדת 6 שעות שבועיות: רבים מלמדים פחות, ומעטים ביותר מלמדים יותר) היא הוראה. אם במקרה שלך זה קרוב יותר לחצי, אז את כנראה חריגה - מה לעשות, בכל מקצוע יש מתקשים. מהנדסים נשארים מאוחר בלילה כדי לגמור פרויקטים, ובמקצועות אחרים המתקשים מאבדים את מקום עבודתם. לגבי זמן ההכנה לפני וזמן לסטודנטים אחרי הסמסטר: את זה אני ממש לא מבין. האם כוונתך שלפני ואחרי הסמסטר משכורתך מופסקת? אם לא, אז למה נרלך שמישהו צריך להתפעל מזה שאת ממשיכה לעבוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התרברבתי ולא ייללתי, לא ביקשתי לשתף אותך בתנאי העסקתי, ולא ביקשתי לשמוע שהרבה יותר קשה ללמד את עמוס עוז ברמת תיכון מאשר את ניטשה לתואר שני. שאלתי שאלה טכנית פשוטה, ודומה שענית על הכל חוץ מאשר עליה. כאשר אני מכינה סמינר, אני קוראת את הטקסט התאורטי שהכנתי לסטודנטים, את היצירה שעליה מדובר, ומכינה את מבנה השיעור כך שיתאים לשאלות המרכזיות שברצוני לגעת בהם, לרפרט של הסטודנט התורן, ולסוגיות שעלו בשיעורים הקודמים. אני תמיד מכינה גם תכנית ב' במקרה שהרפרנט ייעלם. כל זה דורש 6 שעות ויותר. מהיכרותי עם הקולגות, זהו זמן ממוצע ביותר. כיצד עלה בידך לעומת זאת, להתכונן לשיעוריך בשעה ועשרים דקות? מאחר שאתה אבל מתעקש גם להעלות טרוניה על מנעמי החיים של פרופסורים: כל פרופסור שהכרתי1 נשא בכל סמסטר לפחות הרצאה אחת, לימד לפחות שני סמינרים וכינס גם קולוקוויום אחד לדוקטורנטים ואחד למאסטרנטים. אני מרשה לעצמי להוסיף למילוי חובותיו הפדגוגיות שעת קבלה שבועית (בת שעתיים לרוב). וזה מעבר למעורבותו בבניית מערך לימודים בכל סמסטר, הנחיית מנחים, אינטראצקיה עם מרצרים אורחים וכו'. אני לא יודעת מה המצב באיירץ ישרואל, אבל היכן שאני נמצאת המטלות הפדגוגיות נחשבות למשרה המשנית של הפרופסור, ומצופה ממנו בפירוש מהדיקן לקיים פעילות אקדמית ענפה אם הוא מתכוון להמשיך לחיות. כך שצרות העין שלך לא ברורה לי ממש. 1 נא להתייחס ללשון הזכר כמתארת גברים ונשים כאחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל אם בתגובתי הקודמת נשמעתי מתנשא או מטיף - זו לא הייתה כוונתי (לפחות לא המודעת). סליחה. חוששני שאת לא מפרשת נכון את דברי אם את רואה בהם צרות עין. לא אמרתי, ובוודאי שלא התכוונתי לומר דבר וחצי דבר שניתן לפרש כ"צרות עין". לא אמרתי ולא רמזתי ואם השתמע מדברי הרי שיש לזקוף זאת לכושר הביטוי המוגבל שלי, ששכר הפרופסורים גבוה מדי (אם כבר אז דעתי הפוכה: במקרים רבים הוא אינו גבוה מספיק) או שהם לא עובדים מספיק. ובכל זאת: >> כל פרופסור שהכרתי נשא בכל סמסטר לפחות הרצאה אחת, לימד לפחות שני סמינרים וכינס גם קולוקוויום אחד לדוקטורנטים ואחד למאסטרנטים. אני מרשה לעצמי להוסיף למילוי חובותיו הפדגוגיות שעת קבלה שבועית (בת שעתיים לרוב). וזה מעבר למעורבותו בבניית מערך לימודים בכל סמסטר, הנחיית מנחים, אינטראצקיה עם מרצרים אורחים וכו'. אבל הלא *זה בדיוק* מה שאני אומר: כל מה שאמרתי הוא שלדעתי מוטעה לחשב את עלות האוניברסיטה כאילו היא עלות הסטודנטים1 הלומדים בה. ברשימת הפעילויות המרשימה הזו (וכמובן יש להוסיף עליה את הפעילות המרכזית של עריכת מחקרים וכתיבת מאמרים), החלק שמוצדק, לדעתי, לזקוף על חשבון הסטודנטים לתואר ראשון הוא חלק קטן למדי. האוניברסיטאות הן גוף חשוב ביותר שראוי וזכאי למלוא התמיכה מהמדינה - יותר ממה שמוקצב היום, לדעתי. כל שאמרתי הוא שלא נכון לחשב עלויות אלו כ"העלויות של הסטודנטים" או כמו שגדי כתב בתגובה 554946 שממנה התחיל הפתילון הזה: "כמה כסף המדינה משלמת פר סטודנט". המדינה משלמת, וטוב שכך, הרבה מאד כדי להחזיק את האקדמיה - אבל זו טעות או הטעיה לראות זאת כ"עלות הסטודנטים" (ובמאמר מוסגר: דווקא יש גופים אקדמיים או קוואזי אקדמיים שכל פעילותם מתרכזת בהוראה. גופים אלו נקראים לרוב "מכללות", ולו היו אלו מתוקצבות הרי שבהחלט היה נכון לחשב עבורן את העלות לפי המפתח של גדי: עלות כוללת חלקי מספר הסטודנטים. אלא שלמיטב ידיעתי המוגבלת גופים אלו דווקא לא מתוקצבים על ידי משרד החינוך, אלא הם גופים ריווחיים המופעלים על ידי גורמים בשוק הפרטי) _______________ 1 בדרך כלל כשעושים את החשבונות האלו, במלה "סטודנטים" הכוונה לסטודנטים לתואר ראשון. אם רוצים להכניס מסטרנטים ודוקטורנטים אז הבוכהלטריה מסתבכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך בהחלט נשמעה מתנשאת, נראה כאילו רמזת שהיא פשוט גרועה. יש הרבה מכללות ציבוריות בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי התנשאות - אין לי מה לעשות אלא לחזור ולהתנצל. לגבי מכללות ציבוריות - שם כנראה דווקא נכון לחשב "עלות פר סטודנט". למישהו יש מספרים? אני מנחש שהם לא דומים לאלו שגדי דיבר עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנצלות התקבלה. אני חושבת שהעניין נבע מטעות בחישוב על פיה יום העבודה של אנשי אקדמיה מסתכם בשמונה שעות בלבד. נו, לפחות יצא מזה שחיזקתי את טיעוניך. רק רציתי להוסיף עוד נתון: ידיד שלי מועסק על ידי מכללה, ולמרות שמטלותיו פדגוגיות, הארכת החוזה שלו תלויה עדיין בכמות הפרסומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על רוחב הלב. ובסך הכל, למרות יציאות לא מוצלחות מצדי, מה שהתכוונתי לומר מלכתחילה הוא בדיוק מה שאת אמרת ב-תגובה 555214 : "המטלות הפדגוגיות נחשבות למשרה המשנית של הפרופסור". אז אולי אני אמרתי "רבע" ואת אומרת "פחות מחצי", אבל באופן עקרוני ההבדל לא משמעותי. כל שניסיתי לומר הוא שמאחר והמטלות הפדגוגיות הן "המשרה המשנית", אין זה הוגן או נכון לזקוף את כל (או אפילו רוב) העלות לחובת הסטודנטים. ורק לחזור ולטחון שוב: מדברי אין להסיק שאני חושב שהפרופסורים עובדים פחות מדי או מרוויחים יותר מדי - לא זו ולא זו אינן דעותי. בסך הכל אמרתי ש"עלות פר סטודנט" הוא מדד שגוי. ובמאמר מוסגר: אם היחס הכנה\הוראה הוא שלוש לאחד במדעי הרוח, זה בהחלט לא מתאים למה שידוע לי על מדעי הטבע. אחד לאחד נראה לי אומדן נדיב - וכמו שציינו לפני יש הבדל גדול בין הפעם הראשונה בו אתה מעביר שעור מסויים ובין כל הפעמים הבאות. (כמובן יש גם "מתרגלים" שמכינים את התרגילים ובודקים עבודות, אך כתוצאה מעיוות מעניין, שכר עבודתם של אלו קטן מאד יחסית ואינו מהווה גורם מכריע בחישובי העלויות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי למה התכוונת בנקודתך המרכזית. ויש לי מה להוסיף ל''מאמר המוסגר''. כפי שאני מכירה את המערכת בארץ, אותם קורסים מתקיימים בסיליבוס שנה אחר שנה. שינויים בתכנית הקורס תלויה ברצונו ויצירתיותו של המרצה. היכן שאני מלמדת התוכנית משתנה בכל סמסטר, וכל קורס מוצע למעשה פעם אחת יחידה. אפילו בקורסי מבוא יש למתרגל יד חופשית בבחירת טקסטים, והוא יכול להציע קורסים שונים לחלוטין תחת אותה כותרת. היתרון בשיטה זו היא העובדה שהקורסים משמשים זירה דינמית נוספת בה המחקר מתפתח. החסרונות כרוכים במאמץ שצריך להיות מושקע בבניית הקורס, ובעובדה שלעיתים הרעיונות שסביבם נבנה הקורס אינם בשלים דיים, או מסובכים מדי לסטודנטים בסמסטר מוקדם בתואר הראשון. ועדיין, אפילו אם הקורס חוזר שנה אחר שנה, עדיין מצופה שהמרצה יגלה בקיאות בטקסטים המדוברים, כזו שנובעת מקריאה מחודשת שלהם בהכנה לקורס. אחוז ניכר מן המרצים שהיו לי אכן גילו בקיאות שכזו. אבל ניסיון במדעי הטבע אין לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "איירץ"? זה סגול, לא צירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אז איפה שמעתי את המילה נהגית כך? אולי זה תוצר של יקה-לושן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט הממשלה דווקא כן משלמת לאוניברסיטות לפי מספר התלמידים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המפתח שנבחר לקביעת תקציב האוניברסיטה לא בהכרח מצביע על העלויות. (ולדעתי אם היית צודק והמפתח היה מספר הסטודנטים, מכון וייצמן היה פושט את הרגל מזמן, אלא אם כן תקציבו בא בכלל מתרומות. מישהו כאן יודע?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח יש תרומות, וגם הכנסה ממשלתית, אבל המכון מרוויח כמה מאות מליוני שקלים בשנה מפטנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תמיד נחמד לדעת, אבל לעצם העניין - אין (וכנראה גם לא צריך להיות) כל קשר בין גובה התקציב למספר הסטודנטים. (חוץ מזה נדמה לי שלא אומרים ''הכנסה ממשלתית'' אלא ''הקצבה ממשלתית''...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור גם קשור. שווה לקרוא את הכתבה בשביל להבין את האבסורד אבל הדובדבן שבקצפת הוא המשפט "בשביל תואר שני בלי תזה המציאו את המכללות". לא יכולתי להסכים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובר על מכון וייצמן. מכלל פעילויות המכון, הוראה אינה דווקא במרכז, ולכן גם לא צריכה להיות שיקול מכריע בתקצוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכון וויצמן הוא חלק מהאוניברסיטה העברית המידע שלי לגבי סיבסוד האוניברסיטות מגיע ממישהו שניסה להקים אוניברסיטה חדשה לפני 6-7 שנים - יכול להיות שהוא לא מדויק ושוב אאל"ט התשלום הוא לא אחיד , בשביל סטודנט לרפואה המדינה משלמת יותר מאשר לסטודנט למשפטים הנקודה היא שהשאלה "כמה המדינה משלמת לתלמיד?" היא כן שאלה מעשית בגלל שככה המדינה מתקצבת את האוניברסיטות זו אולי לא הדרך הנכונה לתקצב אותן אבל זה מה יש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט, ללא כל קשר לנחיצות הרופאים מול מיותרותם היחסית של עורכי הדין (ויסלחו לי עורכי הדין) - לימודי רפואה צורכים יותר משאבים מלימודי משפטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובגלל זה המדינה משלמת יותר (בהנחה שמה ששמעתי מכלי שלישי הוא נכון) משלמים יותר גם על ביולוג לעומת פילוסוף וכן הלאה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכון ויצמן איננו חלק מהאוניברסיטה העברית, אלא אחד (אחת) משמונה האוניברסיטאות בישראל. אתה כנראה מתבלבל עם החקולטה לפקלאות, מעבר לכביש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מכון וויצמן הוא חלק מהאוניברסיטה העברית'' נראה לי שהתבלבלת עם הפקולטה לחקלאות שנמצאת מול מכון וייצמן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |