|
||||
|
||||
סטטיסטית זה נכון שאחוז הערבים המעורבים בעבירות תנועה ובתאונות דרכים גדול מחלקם באוכלוסיה. חלקית זה אכן קשור לעובדה שהתחושה אצלם שהחוק, באופן כללי, הוא על-ידי יהודים, למען יהודים, ואולי נגד ערבים. חלקית זה נובע מתשתיות לקויות, ולמעשה מי שינסה לנהוג כחוק פשוט לא יגיע ליעדו, וחלקית זה נובע מכך שאחוז הנהגים המקצועיים, אלו הנמצאים יותר שעות ועל פני יותר קילומטרים בכבישים, בקרב בני דודינו גדול מחלקם באוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
כל אלו לא מסבירים לי איך (כמעט?) בכל פעם שבה שומעים על פעוט שנדרס בידי אביו שנתן רוורס, מדובר בערבים. |
|
||||
|
||||
מתוך נייר מחקר של הכנסת: "מעמד כלכלי-חברתי נמוך הוא גורם סיכון *עולמי* להיפגעות ילדים מדריסה בנסיעה לאחור. על- פי רוב הסביבה הפיזית באזורי עוני מתאפיינת בקרבה בין אזור המגורים לבין כבישים, בהיעדר שטחי משחק ייעודיים לילדים ובהיעדר הפרדה ברורה בין שטח משחק לבין סביבת כלי רכב" (עמ' 4) |
|
||||
|
||||
הסביבה הפיזית הנ''ל מאפיינת גם מושבים באיזורי ספר, ולכן לא יכולה להיות הסיבה היחידה (או העיקרית) לתאונות מסוג זה. |
|
||||
|
||||
לא מנסיוני. |
|
||||
|
||||
האם אתה טוען שבמושבים הילדים לא משחקים מאחורי האוטו, או שיש גם בהם הרבה תאונות, או שההורים לא חונים בדרך העפר מול פתח הבית כמו כמה ממכרי המושבניקים? (וגילוי נאות, גם בפרוור העשיר בו אני גר הילדים משחקים בדרייב ויי, בדיוק במקום שאבא ואמא יוצאים עם המפלצת ברווברס מהגראז'. כמות התאונות מהסוג הנ"ל - אפס) |
|
||||
|
||||
אני טוען שלא הבנת את מה שנכתב במרכז המחקר של הכנסת, לא את הסיטואציה עליה מדובר ולא מתי והיכן מתרחשות תאונות כאלו. הניסיון למתוח קו דומה בין ילדים שמשחקים בדרייב-ויי המשמש ליציאת האוטו מהגראז' - כלשונך - לבין המצב בישובים הערביים הוא פשוט מחוסר בסיס. |
|
||||
|
||||
כנראה שהבעיה בצד שלי - אפילו את הנימוקים שלך אני לא מצליח להבין. |
|
||||
|
||||
אני אנסה פעם נוספת: הנסיון למתוח קו דומה בין המצב המתואר בתמונה הזו לבין המצב המתואר בתמונות כמו זו וזו, לדוגמה, הוא נואל בעיני. הניסיון לקבוע שאין הבדלים בסיכוי הפגיעה בילדים במהלך נסיעה בין שני המקומות המתוארים לעיל רק כי בשניהם יש גם מכוניות וגם ילדים הוא לא יותר מהתממות מרגיזה. במיוחד כשהוזכר כאן שהסטטיסטיקה הקושרת בין מצב סוציו-אקונומי נמוך לבין סיכוי התאונה מסוג זה היא סטטיסטיקה *עולמית*. |
|
||||
|
||||
ההבדל בין התמונות והחיים שהן מצביעות עליהן גדול, אבל מבחינת הסיכון לדריסת ילדים, האמת היא שגם לי לא ברור למה יש הבדל. רוצה לפרט את השערותיך? (יש לי הסבר-כרס משלי, שאני בהחלט לא מחויב לו אבל יכול להזכיר אותו. אלא שהוא נגוע קשות בשגיאה פוליטית1, ואני משוכנע שלך יש הסבר יותר נעים; אני מעדיף לתת לך קודם הזדמנות לשכנע אותי.) 1 ההפך מתקינות פוליטית. הצעות שיפור תתקבלנה בברכה. |
|
||||
|
||||
שים לב להבדלים בשטח הנראה כשאתה יוצא מהחניה. מוסך עם שביל גישה מסודר בנוי כך שלא יהיו שטחים נסתרים שילדים יכולים להסתתר בהם. ליד שביל הגישה יש אזור נרחב בו הילדים יכולים לשחק ולשהות בלי להיות על שביל הגישה. יש תאורה מסודרת. יש מדרכות והפרדה ברורה בין הכביש לבין השטח שמול הבית (הנסיעה לאחור לא נגמרת בקצה שביל הגישה אלא היא נמשכת עד שאפשר להסתובב). מאוד ברור מתי רכב יוצא וקל מאוד לראות אותו. כל הדברים הללו *לא* מתקיימים במקרה של הישוב הערבי, על בנייתו הצפופה, על הילדים שמשחקים ממש בכביש (ולא רק בשביל הגישה, שגם כך לא בדיוק קיים), על התשתיות הלא קיימות של תאורה בו וכן הלאה. וזה רק הדברים שנראים לי מובנים מאליהם. |
|
||||
|
||||
תודה. אבל מה שערן כתב. ממה שאני מכיר ממושבים (לא הרבה, אני מודה) התנאים שכתבת לא מתקיימים. כן מתקיים שיש לילדים שטחים רחבים לשחק בהם שבכלל לא באזור של הכביש. אבל זה לא עונה להתרשמות (האנקדוטלית, אמנם) בתגובה 551939. ונראה לי (אינטאיטיבית בלבד, מודה) שאלו הבדלים שיסבירו הבדל של אחוזים בשיעור התאונות, לא הבדל של הרבה לעומת אפס. בכל מקרה, כל התנאים הטובים נראים לי משהו שמקל למנוע את התאונות הללו אם מניעתן היא גבוהה בסדר העדיפויות של הנהגים ושל ההורים. ואם המניעה הזו גבוהה בסדר העדיפויות, אז אני מנחש (מודה) שגם בישובים הערביים קל למנוע את התאונות. עוד כיוון אפשרי להסביר את הקורלציה העולמית, חוץ ממה שידידיה כתב - מספר ילדים ממוצע. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד לנסיונות מגושמים להסביר דברים של היומיום בתיאוריות פוסט פלצניות, ואין כבוד, המציאות מוטחת בפרצוף: זה שערבים מעורבים בתאונות קטלניות פי 3 ויותר מחלקם היחסי באוכלוסייה מצביע על חולי בסיסי של החברה הזאת. זה שפעוטות ערביים נדרסים ע"י קרובים בנסיעה ברוורס לעומת כמעט אפס מקרים במגזר היהודי אומר כי תרבות הזילזול בערך החיים, ומכאן בזהירות בסיסית, פושה בקרב בני הדודים. כמובן שלא נרחיק לכת לפרשנות פוליטית בכל הקשור לגבי האפשרות לקיים מדינה פלשטינית לצידנו(1). (1) אין מצב. לא רק בגלל שמדובר בג'מעה נחותת(2) קיום. (2) כבר יותר מ-15 שנה לאחר הסכם אוסלו, ופת"ח, אש"פ ויתר המוסדות הלאומיים לכאורה, לא הצליחו להרים מוסדות לאומיים בתחומי החיים החיוניים לקיום מדינה ריבונית. חינוך(3), בריאות, רווחה, תשתיות וכו'. אונר"א מנהל את מערך החינוך בשטחים. האיחוד האירופי ויתר תורמים תורמים בקביעות לשנור הלאומי הפלשטיני בתחומי הבריאות והתשתיות. הסעודים משתתפים בתקציבי הסעד, האירנים גם. ועל כולם מביטה מלמעלה היישות הציונית האחראית לכשני שליש מההכנסות המועברות לרשות. קיזוזי כספי מיסים, יאענו. כאילו איזה תאגיד מקומי בגדה שילם אי פעם מס הכנסה או מע"מ. (3) נוהגים לומר שהפלשטינים משכילים יותר מאחיהם לאומה ולדת במזה"ת. מעניין מהיכן מגיעה המנטרה הזאת. מאז תחילת המאה הקודמת לא נוסדה אף אקדמיה בעלת משקל סגולי מהים ועד לעבר הירדן (כולל עיראק, סוריה, לבנון ומצרים).במבט ביקורתי על הישגים מדעיים ניתן לומר כי כלל המרחב סובל מפרימיטיביות בסיסית. בנוסף לבילבולת תמידית בין מדע להטפות דת ("אוניברסיטת" אל-אזהר). |
|
||||
|
||||
לגזור ולשמור. |
|
||||
|
||||
עוד אינדיקציה לאפשרות שמדובר ביחס כללי לחיי אדם הוא שיעורם הגבוה של מקרי הרצח בקרב ערביי ישראל. |
|
||||
|
||||
שוב, אפשר להאשים את זה בעוני, חוסר טיפול מצד המשטרה וכו'. קשה לדעת מה המשקל של כל אחד מהגורמים. האם האשמה בתשתיות, או ביחס לחיי אדם? חצי-חצי? 80-20? לא ברור. |
|
||||
|
||||
אי אפשר להאשים את זה בעוני, חוסר טיפול מצד המשטרה וכו'. מהסיבה הפשוטה שיהודים חרדים עם פרמטרים סוציו-אקונומיים דומים - קבוצת הביקורת לצורך זה - אינם קשורים כמעט במעשי רצח. אבסולוטית, ולבטח ביחס למספרם בכלל האוכלוסייה. מה שמשאיר את הקבוע התרבותי/חינוכי/מורשתי/איסלמי. כמו רצח "על כבוד המשפחה" המשותף לערבים בלבד. בכל מקום ואתר מושבם. |
|
||||
|
||||
החרדים לא מתאימים בתור קבוצת ביקורת - יש כל כך הרבה מאפיינים שונים, כשכבר קשה לדעת מה חשוב ומה לא. בהחלט יכול להיות שהתרבות החרדית מדכאת פשע מסוגים מסוימים, אך מכך קשה להסיק שהתרבות הערבית מעודדת אותו. קבוצת ביקורת טובה יותר יהיו יהודים חילוניים ממעמד סוציו - אקונומי נמוך, שיש ביניהם הרבה יותר מאפיינים דומים. אין לי את הנתונים, אבל אם תראה שבין קבוצות יהודיים ממעמד סוציו - אקונומי נמוך לבין ערבים ההבדלים אכן משמעותיים, יש לך קייס חזק הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
האם מי שאחראי לרציחות בקרב יהודים הם רק בני 2.5 העשירונים (היהודים) התחתונים? אם כן, השיעור זהה. אם לא אז השיעור אצל הערבים גדול יותר. מתמטיקה פשוטה. (נניח שהערבים הם חמישית מהאוכלוסייה הכללית ושהיהודים הם השאר, ונניח שהערבים כולם ברמת חיים של בני העשירונים התחתונים אצל היהודים). |
|
||||
|
||||
אם החרדים לא מתאימים לך כקבוצת ביקורת (למה בעצם? הם לא מספיק עניים לטעמך, לא מרובי ילדים, לא חסרי השכלה כללית, נמנעים מכיבוד חוקי המדינה, שוללי הציונות כמו ערבים?) אזי אתה מוזמן לבחור לך כל קבוצה/ות אחר/ות משולי החברה הישראלית במקומם. פריפריה(1), עיירות פיתוח(2), אתיופים(3), שכונות מצוקה בפאתי הכרך(4), עולים קשי יום מבריה"מ(5). מה שתרצה. המספרים מדברים בעד עצמם: כשערביי ישראל המוסלמים - 16% מהאוכלוסייה - מעורבים בכ-60% ממעשי הרצח במדינה, המשמעות היא שהרוב היהודי, כולל חלקיו הפחות מוארים, אחראי מקסימום ל-40%. צעקה סטטיסטית ברורה שאיננה ניתנת להסטה דרך טיעונים על הזנחה ונחשלות חברתית-כלכלית (ע"ע (1) (2) (3) (4) (5), וכמובן ידידינו החרדים מהדוגמא הקודמת). |
|
||||
|
||||
כשערביי ישראל המוסלמים - 16% מהאוכלוסייה - מעורבים בכ-60% ממעשי הרצח במדינה, המשמעות היא שהרוב היהודי, כולל חלקיו הפחות מוארים, אחראי מקסימום ל-40%. נכון (בהנחה שהנתונים נכונים). צעקה סטטיסטית ברורה שאיננה ניתנת להסטה גם ע"י הטיעון (הבדוי) שב 80% מתוך אותם 40% מעשי רצח נותרים, (כלומר 32% מכלל מעשי הרצח במדינה), מעורבים ג'ינג'ים פוזלים, שהם רק 5% מאוכלוסיית המדינה שאינה ערביי ישראל המוסלמים. מה שנשאר לברר זה רק חלקה היחסי של איזה מהאוכלוסיות בכלל מקרי הרצח גדול יותר - של הג'ינג'ים הפוזלים (4.2% מהאוכלוסיה), או של ערביי ישראל המוסלמים (16%), והאם ניתן לתלות את הסיבות לכך בטיעונים על הזנחה ונחשלות חברתית-כלכלית. |
|
||||
|
||||
אין ספק כי ג'ינג'ים, במיוחד הפוזלים מתוכם, כמו לבקנים בני-תשחורת, מהווים סכנה מוחשית לבטחון המדינה. יצחק רבין, למשל. |
|
||||
|
||||
הראשון שאומר "רבין" הפסיד בוויכוח |
|
||||
|
||||
גם לשחורים בארה''ב יש ''יחס כללי לחיי אדם'' דומה לערבים בארץ, לפי דרך המחשבה הגזענית הזו. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לגבות את זה בנתונים, או שסתם זרקת אמירה לאוויר? (האם כושים בארה"ב מעורבים יותר בתאונות בהם פוגעים בפעוט ברוורס, הסיבה שהתחילה את הדיון? לא נראה לי, אבל אני לא בטוח, לכן אני לא זורק את זה באוויר. זה נכון ששיעור הפשע אצלם גבוה יותר, אבל זה בערך הדמיון היחיד לידיעתי המוגבלת כרגע). |
|
||||
|
||||
תגובה 552004. לגבי הנקודה של "הקטנה לעומת מניעה": בכל מקרה מדובר על מספרים קטנים בצורה אבסולוטית. בנייר המחקר של הכנסת יש נתונים מספריים - בין השנים 2005-9 נהרגו 49 פעוטות לא-יהודים לעומת 7 פעוטות יהודים בתאונות כאלו (לי זה נשמע בדיוק כמו הבדל שמוסבר בתנאי התשתית השונים). סה"כ נפגעו 358 פעוטות לא-יהודים לעומת 445 פעוטות יהודים. אבל אני מבין שהתאוריה שלך - המבוססת על אינטואיציות וניחושים - היא "לערבים לא אכפת לדרוס את הילדים שלהם", כן? מעניין. |
|
||||
|
||||
לא. אבל הסטטיסטיקה הזו משנה, ואני חוזר בי מרמיזותי המרושעות. נתון באמת מוזר, שנייר העמדה לא מתייחס לו, הוא ההבדל הדרמטי בין בדואים ליהודים באחוז הפעוטות שנהרגים בתאונות האלו מבין אלו שנפגעים בהן. ההסבר הכי סביר שאני יכול לחשוב עליו הוא נגישות לשירותי עזרה ראשונה1. אם רוצים להתייחס רק לתרבות נהיגה ובטיחות, אני חושב שנכון יותר להתייחס למספר התאונות ולא למספר ההרוגים. בעיתונים כמובן מדווחים רק על הרוגים. 1 מי שמאוד רוצה יכול לנחש ניחושים על מהירות הנסיעה ב"חצר". אני לא מאוד רוצה. |
|
||||
|
||||
הנייר כן מציין גורם נוסף בתור הסבר פוטנציאלי: ריבוי רכבי השטח והרכבים ה-"מסחריים", כלשונו, בישובים המדבריים הבדווים. |
|
||||
|
||||
כנראה שמעולם לא חזית במציאות השזורה בקטע כביש כדוגמת צומת שוקת לערד, בה התשתית סבירה פלוס, אבל רכבי "שטח" - כלומר טנדרים ישנים משנות התשעים - נהוגים בידי בדואין מסוממים המתפרצים אל הדרך הבין-עירונית כמו עדת גמלים מסומאין. הכל תיאורטי במרכז ובמטרופולין ת"א. ניתן לדון בניחותא לכאורה בסוגיות מהסוג של מסתננים מהגרי עבודה הפושטים על ערי הדרום, מנשלים ישראלים מעבודות בשכר מינימום (שכן מנוול כמו פתאל מהמלונות תמיד יעדיף להעסיק סודאני/חבשי/אריתריארי ב-2800 ש"ח בלבד לאורך 14 שעות ביממה. כך נקברת ערד. מתוך K23 יושביה אלפיים הם אפריקאים שחורים משחור פשע סמים ואלימות). אבל במרכז יהיו בנות שישבו במרכזי סיוע עאלק, ויילחמו עד דק למען זכויות הפליטים כאילו. במשכורת. תמיד במשכורת. |
|
||||
|
||||
בקשר למשפט האחרון שלך, לא הייתי פוסל את האפשרות שיש קשר (עולמי) בין מצב סוציו-אקונומי לבין הזהירות בנהיגה. |
|
||||
|
||||
התמונה שאמורה ליצג את המושבים לא ממש דומה לרוב המושבים שאני מכיר (אולי למיעוט מביניהם). מזכירה לי יותר פרבר עירוני עשיר בארה''ב. |
|
||||
|
||||
התמונה אכן הגיעה מפרבר עירוני עשיר, כי _ הזכיר כזה בתגובה 551939. המצב במושבים אכן לא נראה כך, אבל הם עדיין מתאפיינים בבניה שאינה צפופה, בהפרדה ברורה בין הכביש למדרכה ולמקומות בהם הילדים משחקים ובכבישים רחבים יחסית. |
|
||||
|
||||
מתוך היכרותי עם מושבים - במושבים יש שוליים (גם אם הם רק כורכר). לעיתים קרובות הכביש הדו סיטרי הוא אכן ברוחב מתאים ל-2 מכוניות. בכפרים הערביים, הכביש מגיע עד לדלת הבתים, ולעיתים קרובות הוא ברוחב רכב, בעוד שהוא דו סיטרי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |