|
||||
|
||||
נאמן לקו שלי, אני חושב שיש קשר הדוק בין הצורך ב"קבילות של כפיית ערכים ותכנים" לבין ההגות הרווחת באליטה האינטלקטואלית. כל עוד אנחנו מחזיקים בגרסאות של תורות שדוגלות בחוסר יכולת להשוואה בין ערכים ותכנים, אנחנו זקוקים להצדקה כזאת. לעומת זאת, כשאנחנו מחזיקים בתורות לא-רלטיביסטיות, אנחנו לא זקוקים להצדקה לכפייה. אם אנחנו אכן מאמינים שהתורה שבידינו היא אוניברסאלית, אנחנו יכולים לגזור ממנה גם כפייה של חינוך לערכים ותכנים מסוימים. כמובן, עכשיו אנחנו נזרקים לקוטב השני: אנחנו צריכים למצוא סיבות מדוע למרות שאנחנו מחזיקים באידאולוגיה מסוימת, לא נכפה אותה באופן מלא אלא רק בתחום צר של "לימודי ליבה". כאן נראה לי שההגות הליברלית של השנים האחרונות כן רלוונטית: לבני אדם יש זהות נתונה, וגם קיום קהילות לא ליברליות הוא נתון. אנחנו נטעה אם ננסה להתעלם מגורמים פרטיקולריים ומהחשיבות שלהם בחיי בני-אדם. נוסיף לזה את האפשרות התמידית לטעות מצידנו ואת הצורך בדעות שונות ע"מ לקיים שיח, נערבב היטב ונקבל כפיית לימודי ליבה בלבד. |
|
||||
|
||||
מדוע די באפשרות להשוות ערכים זה לזה באופן אוניברסלי כדי להצדיק כפייה? לכל היותר האפשרות הזו מצדיקה כפייה שתתבסס עליה ועליה בלבד, כפייה רציונילית. האם אתה סבור שהרציונליות הזו מצויה בהליכים הדמוקרטים והביורוקרטיים באופן שמבטל את הסובייקטיביות (היינו, רלטיביזים) המובנית בהם? "הזהות הנתונה" של הנכפים היא רק צד אחד בעניין - גם לכופים יש זהות. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהבנתי את ההשגות שלך, אבל אנסה להבהיר. הטענה שלי היא שאם אנחנו מחזיקים באידאולוגיה שאנחנו מאמינים שהיא נכונה ואוניברסאלית, אנחנו לא צריכים לחפש הצדקה ל"למה לכפות" חינוך לאידאולוגיה שלנו. זה רק מוסרי לכפות חינוך לדרכנו, כי זה לא מוסרי לחנך לאידאולוגיות אחרות, שהן שקריות. לעומת זאת, אנחנו כן צריכים הצדקה ל"למה לא לכפות" וכאן נכנסות ההצדקות הליברליות לתמונה והן יכולות לשמש אותנו כסייגים לכפייה. הטענה הזאת לא תלויה במערכת הדמוקרטית. היא נראית לי סוג של "פשיטא". הטענה שלי כלפי האליטות האינטלקטואליות היא שהן לא עושות את העבודה שלהן. הן זונחות את השאיפה לאידאולוגיה נכונה ואוניברסאלית וממתייחסות לעצמן כאל אחד השבטים בחברה. הן אלק הקבוצה הנאורה, בשעה שהן זנחו את פרויקט הנאורות ועסוקות בהתבשמות עצמית ובטפיחות עצמיות על השכם. השאלה אם רעיונות מולידים את המציאות החברתית או שהמציאות מולידה את הרעיונות תקפה כתמיד, ואני לא יודע לקבוע מסמרות בעניינה. ובכל זאת קשה לי להאשים את אנשי המעשה במצב הנוכחי כשהאינטלקטואלים לא מספקים להם בסיס רעיוני לפעולה. |
|
||||
|
||||
אני אנסה להסביר את ההשגה העיקרית שלי שוב. בגלל הדמוקרטיה הטענה כי ''עלינו לכפות את התורה שלנו'' היא הפשטה יתרה של המציאות. בדמוקרטיה הדרך לכפות עוברת אצל פקידים שאינם מושפעים בהכרח מהאינטלקטואלים, שלטענתך יכולים להחזיק בתורה הרצויה, ושמושפעים מאוד מענייניים סובייקטיביים לחלוטין. במצב זה הביטוי המעשי לעמדה שעל הפקידים לכפות תורה כלשהי הוא הגדלת כוחם לכפות כל תורה שהיא. היום לימודי ליבה אצל החרדים ואתמול ''סידור תפילה'' אצל החילונים (כשהייתי בכיתה ו ניסו לעשות זאת במשך שנה אחת. אין לי מושג אם ביטלו את התכנית הזו בינתיים). אם כן, אין כאן ''פשיטא''. בעיה אחרת היא מידת ההצלחה הצפויה של תכנית כזו. כל עוד להורים החרדים יש אינטרס למנוע מילדיהם לימודי ליבה וכל עוד מדובר במערכות חינוך נפרדות, הכפייה של לימודי ליבה נידונה לכישלון. די לעצום עיניים פה ושם (וכך אגב קרה ל''סידור תפילה'' במזני). |
|
||||
|
||||
משרד החינוך אכן כופה לימוד של מושגי "יהדות" שונים. אולם לא מדובר על פקידים עלומי שם במשרד החינוך. היוזמה לכך מגיעה מדרגים גבוהים (יוזמתו או ברכתו החמה של הסער/שרה, והסכמה של הממשלה). |
|
||||
|
||||
בדקתי שוב ולא כתבתי ''עלומי שם''. |
|
||||
|
||||
הנקודה היא: מדובר על החלטה של הדרג המדיני. ברוב המקרים מדובר על שר/ה בכיר/ה במפלגת השלטון. לא מדובר על החלטה של פקידים, אלא של (נציגי) הציבור. |
|
||||
|
||||
למרות שנציגי ציבור אחראים במידה רבה ליצירת המצב שהוביל לסיבוב הנוכחי: |
|
||||
|
||||
סתם ניטפוק, שרים הם נבחרי ציבור ולא נציגיו (במיוחד אם אינם חברי כנסת) תגובה 445508 |
|
||||
|
||||
לעניינו לא משנה שסער הוא נבחר-ציבור או נבחר-מרכז-ליכוד או נבחר-ביבי. כך או כך, הוא אינו כפוף במישרין לאליטה האינטקטואלית, אלא לגופים אחרים. ודוק, הטענה שלי כאן אינה שהכפייה לא-לגיטימית, אלא שההצדקה שיהונתן סיפק לה לא-תקפה. |
|
||||
|
||||
ההצדקה נוגעת לכל אחד מהאזרחים הבוחרים בנפרד. *אני* בוחר במפלגה שתציע לכפות לימודי ליבה על החרדים. יש *לי* הצדקה כי אני מאמין שאני צודק. איפה הבעיה? |
|
||||
|
||||
תגובה 543224 |
|
||||
|
||||
אני מתנצל, נראה שאני לא באמת מצליח להבין את ההשגה שלך. |
|
||||
|
||||
מיהרתי לשלוח את התגובה הקודמת, וכצפוי מכך היא הייתה מיותרת. ראה אותה כמחוקה. לעת עתה אוסיף שני דברים: א. תגובה 546831 שלך העבירה את המחלוקת לשדה אחר לגמרי: "בפועל אידאולוגיות מניעות אנשים, ואפילו ארגונים מצליחים לקבץ אינדיבידואלים סביב מטרות משותפות". בקיצור נמרץ, איני מסכים שהניסיון מלמד שמוסדות מדינה יכולים להיות מורי דרך באימוץ של אידאולגיה כלשהי זמן רב לאחר שהתמסדו, כלומר לאחר שהם החלו להתנוון. במקרה דנן איני מאמין שמשרד החינוך מסוגל להנהיג שינויים מרחיקי לכת במערכת החינוך הממלכתית, כל שכן לא במערכות שקוראות תגר עליה. בפרט איני מסכים שכינון לימודי ליבה בחוק עשוי להועיל עכשיו - בין השאר לאחר שפרשת עמנואל הוכיחה שלציבור החילוני אין כוונה להיאבק על כך. ב. וזה מוסיף לאי-נוחות שלי מכוח הפקידים. במקום שינוי אידאולוגי בכיוון ברור ואחיד, כל שר חינוך שבא עלינו מכבה שריפות וזורה פופוליזם כמיטב יכולתו. במצב הזה גדל כוחם של הפקידים להשתמש שימוש אינטרסנטי בכוחם. בהקשר הזה נראה ששנינו מדברים על אותו ואקום אידאולוגי, אלא שאתה אופטימי יותר באשר להתפחויות האפשריות. ובתקווה שלא הוספתי לעמימות, לילה טוב! |
|
||||
|
||||
אני חושב שתהליך הניוון של מוסדות אינו בלתי-הפיך. פעם תיאוריות ארגוניות דיברו על ''מחזור חיים'' של ארגון שסופו שקיעה הכרחית. היום כבר לא. אנחנו מכירים מהפכות מוסדיות בחברות עסקיות, בערים ובאזורים אורבניים, במדינות ובממשל. אני לא רואה סיבה מיוחדת שמערכת החינוך תהיה שונה. אני מסכים לחלוטין שצריכה להיות נכונות להיאבק על כך. (ברשותך, אני אתייחס לברכת הלילה טוב שלך כאילו נאמרה היום, כי אתמול לא הספקתי לראותה). |
|
||||
|
||||
"אני חושב שתהליך הניוון של מוסדות אינו בלתי-הפיך. פעם תיאוריות ארגוניות דיברו על "מחזור חיים" של ארגון שסופו שקיעה הכרחית. היום כבר לא. אנחנו מכירים מהפכות מוסדיות בחברות עסקיות, בערים ובאזורים אורבניים, במדינות ובממשל" בקשה חריגה: אשמח להמלצות קריאה, אם יש. |
|
||||
|
||||
האמת היא שלי אין כאלה, לצערי. אני לא זוכר איפה פגשתי את התאוריה של ה- organizational life cycle ואת האמירות שהיא כבר לא באופנה. אם במקרה אתה מוצא משהו - ספר או מאמר, לא משהו ברשת - אני גם אשמח לקבל המלצה. בכל מקרה, אפל, ניו-יורק, פורד, הלייבור - כולן דוגמאות לארגונים ענקיים שהצליחו להתגבר על השקיעה החזויה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב ש"הפקידים" צריכים להיות מושפעים מ"אינטלקטואלים". אתה צודק בטענה שבמערכת שלטונית מסודרת מערכת החינוך נשלטת ע"י פונקציונרים מסוגים שונים. וטוב שכך. מעליהם, כפי שציין צפריר, עומדים הפוליטיקאים שאמורים להנחות את המערכת. כל זה קורה כבר היום במערכת החינוך הממלכתית לסוגיה. אני מדבר, נדמה לי, על משהו אחר. על אג'נדה חילונית שנעלמה לנו. אין לי תשובות לשאלה כיצד משהו מופשט כמו אג'נדה הופך למשהו שמתקיים בפועל למרות שכל אדם הוא סובייקט עם רצונות משלו. זאת שאלה מרתקת בעיניי, שיושבת על צמתים פילוסופיים מרכזיים 1. אבל ללא תלות בשאלה הפילוסופית, נדמה לי שאנחנו יודעים שדברים כאלה מתרחשים בפועל. אידאולוגיות מניעות אנשים, ואפילו ארגונים מצליחים לקבץ אינדיבידואלים סביב מטרות משותפות. אז אני לא מודאג מהכוח של הפקידים לכפות: כבר היום יש להם את הכוח הזה במערכות החינוך הממלכתיות. פשוט צריך להרחיב אותו קצת למערכות האחרות. בנוגע להתנגדות החרדית, אני חושב שאם "אנחנו" נהיה מספיק בטוחים בדרכינו, אפשר להתגבר עליה. ישנן מספיק דרכים מוסדיות לתקשר עם החברה החרדית. לא צריך להעמיד שוטר בכל כיתה. לעומת זאת, כשגב' לבני, המאור החדש והנקי של החברה החילונית-ליברלית, אומרת שיותר מדאיגה אותה הפרהסיה בתל-אביב מהפרהסיה בבני-ברק, אני מבין בהחלט את חוסר הנכונות של החרדים להתפשר. גם אני הייתי בז לחברה החילונית אם הייתי חושב שהאג'נדה של לבני זה כל מה שיש. 1 כיצד משהו מופשט כמו רעיון או אג'נדה יכול לעבור למציאות הלא-מופשטת, והשאלה של הוליזם חברתי מול אטומיזם חברתי. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהאג'נדה נעלמה. נראה לך שהיא נעלמה דווקא בגלל שהיא נראית מובנת מאליה. הנה מקרה שמראה מה קורה כאשר היא לא מובנת מאליה: דיון 3187. עלה חשד שפקיד ינסה לקדם אידאולוגיה מנוגדת. קמה צעקה גדולה מהציבור, והפקיד נאלץ להבטיח שהוא לא יקדם את רעיונותיו האישיים. |
|
||||
|
||||
לא קונה את זה. בהתייחס לדוגמא שנתת, דברים כמו ''אבולוציה'' או ''התחממות גלובלית'' הם שמות קוד לדברים שבהם צריך להאמין בקבוצות אוכלוסיה מסוימות. הם מוחזקים כדוגמות. רוב עצום של המחזיקים בהם לא מבינים אותם או מתעניינים בהם. |
|
||||
|
||||
ומי שכן מבין הוא אליטה של אינטלקטואלים? |
|
||||
|
||||
חלילה. עד שתשע נשמות הכניס אותי לשם, תן לי קצת זמן לפני שאני נזרק החוצה. |
|
||||
|
||||
מי שכן מבין, לא *רק* מי שמבין. |
|
||||
|
||||
ככה זה מתחיל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |