|
||||
|
||||
לטעמי האמצעים הלגטימיים להבעת מחאה אינם מסתכמים בנאומים בכנסת ובפעילות פרלמנטרית, ויכולים לכלול גם צורות שונות של אקטיביזם ציבורי והפגנות. אם אחד הצדדים היה נוהג מעט אחרת1, המשט היה עשוי להסתיים ללא עימותים עם כוחות הבטחון וללא הפרעה לסדר הציבורי2. האם גם אז היית רואה בהשתתפות במשט אקט כה קיצוני ואלים? 1 אם ישראל הייתה מאפשרת למשט לעבור, או אם חלק מנוסעי המאבי מרמרה היו בוחרים לנהוג קצת אחרת. 2 בשונה אפילו מהפגנה הכוללת שריפת צמיגים וחסימת כבישים. |
|
||||
|
||||
יש הרבה מאד צורות של אקטיביזם ציבורי והפגנות שאינן כוללות הפרעה לשליחי הציבור במילוי תפקידם. אם אדם מן הרחוב מגיע לידי תגרת ידיים עם כוחות החוק וסדר, הוא עשוי למצוא עצמו בתא המעצר, אפילו אם האלימות היא דרכו היחידה אל המודעות הציבורית. אצל הח"כ בדיוק ההיפך. למרות שיש לו כרטיס VIP לציבוריות, כאשר הוא בוחר דוקא בדרך של התפרעות בציבור, יש לו חסינות משפטית. זוהי ההזדמנות לשוב ולהעיר על ה"עליהום" העלוב של חכים מהימין על ח"כ זועבי: למיטב הבנתי לח"כים יש כלים לגיטימיים ופרוצדורליים מצויינים לסתום לח"כ זועבי את הפה. אפשר לצאת בהפגנתיות בזמן שהיא נואמת, להגביל את גישתה לבימת הכנסת, אפשר לקנוס אותה ואפשר להסיר את חסינותה כך שתעמוד לדין כאחרון הכייסים בשוק. העובדה שהח"כים בחרו בהתנהגות של תגרניות בשוק ואחרון הרכלנים בצהובון, אומרת אחת מן השתיים- א. או שכל הפרוצדורות הללו הם ממבו-ג'מבו של עו"ד ופקידים ומעשית לא ניתן לעשות שום דבר אפקטיבי נגד החנאנה מבל"ד. הח"כים פשוט הביעו את תסכולם מן המצב הזה. ב. או שמדובר בח"כים שהם נמושות, החסרים כישורים פרלמנטריים בסיסיים. ואז נשאלת השאלה מדוע ומי בחר את עלובי הנפש לכנסת ישראל? |
|
||||
|
||||
לו הח"כית זועבי הייתה נמצאת על אחת מחמש-האוניות האחרות, ולא על המרמרה, או על האונייה השביעית שהגיעה היום לישראל - האם גם אז היית רואה בדרכה צורה שכוללת הפרעה לשליחי הציבור במילוי תפקידם, וקורא לסתום לה את הפה? להזכירך, ההערכה בצבא ובממשלה היתה שההשתלטות על האוניות תעשה ללא התנגדות אלימה מצד נוסעיהן. האם יש לך סיבה לחשוב שההערכתה של זועבי הייתה שונה? האם אתה חושב שהיא בעצמה לקחה חלק בהתנגדות האלימה? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שח"כ זועבי אכן לא היתה על המרמרה ואיש לא מאשים אותה באלימות מכל סוג שהוא (אפילו לא מילולית) כלפי חיילי צה"ל. כל זה לא רלאבנטי כלל בטיעון שלי. נדמה שהטיעון שלך מאייר עוד קו לדמותה של מדינת ישראל כדמוקרטיה של אנרכיסטים. נראה לי לפעמים שכל עוד מישהו לא מפצפץ ממש את ראשו של חייל או שוטר בבקבוק, הרי שהכל מותר. חה"כ זועבי יכלה לנאום על בימת הנואמים של הכנסת בזכות המשט, היא יכלה לדבר אל הקיר שמאחוריה ולסרב לרדת מן הבימה, היא יכלה לכבול את עצמה למיקרופון, היא יכלה להכריז על שביתת רעב. באיזה תשומת לב נוספת זכתה זועבי ואיזה צידוק יש לה להשתתף במפגן של חוליגנים הטורקיים בשירות שלטון החמאס? |
|
||||
|
||||
נורא פשוט: היא "נלחמת על הזכות של העם הזה לבחור. זה בכלל לא משנה אם אני מסכימה או מתנגדת לארגון הזה [חמאס] מבחינה פוליטית וחברתית. רק ישראל יוצרת קשר בין ההסכמה שלה עם דעות אחרות ובין מידת הלגיטימציה שלהם". אגב, ציטוט נוסף: "המשט היה ממוקד משימה: לשבור את המצור על עזה". |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |