בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 11/04/10 22:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנה מאמר של משפטן בעניין זה אני הבנתי את זה כך: סיווג הסודיות של מידע נקבע לפי מידת הנזק שתגרום חשיפתו. ענת קם הציעה חומר מסווג לעיתונאים. לכן הייתה צריכה לצפות בהסתברות גבוהה שהחומר הסודי יחשף. לכן הייתה לה כוונה לפגוע בבטחון המדינה. המשפטן הזה מבדיל מניע וכוונה. קרא את ההסבר שלו בעצמך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את שכל כך ברור לעוה"ד - נושא הפגיעה במדינה. מה למשל אם הוסכם שהדברים יעברו את ביקורת הצנזורה, כפי שאכן קרה? אני כן רואה כאן פגיעה עקיפה במדינה: הפירסום יביא לתהיה של מה עוד ידוע ולמי, מה שעשוי לגרום לביטול פעילויות, שינוי תוכניות מגירה והחלפת נהלים שאליהם היה חשוף מי שהיה חשוף למה שכן פורסם, לכאלו פחות מוצלחים (מבחינת סיכון חיים ויעילות השגת המטרות), לאחר שהאופטימליים ייתכן שהגיעו לידיי האוייב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, איזו גסות רוח בפתיחה. עושה כל כך הרבה חשק לקרוא. לגופו של עניין, ה"בהסתברות גבוהה" זה בדיוק מה שמדובר עליו כאן. אני דווקא לא מסכים שמדובר כאן בהסתברות גבוהה, אם כי זה כבר תלוי בפרטים הטכניים של המקרה, כמו גם בהבנה הטכנית של ענת קם (אם, למשל, היא חיברה לאינטרנט את המחשב שעליו המסמכים היא צריכה להיות מפגרת גמורה כדי לא להבין שזה חושף אותם לכל העולם ואחותו; מצד שני, ייתכן מאוד שהיא מפגרת גמורה בתחום הזה, כמו הרבה אנשים אחרים). מה שכן, תודה על התזכורת לכך שמשפטנים מדברים בשפה שונה מבני אדם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |