|
||||
|
||||
לצורך הדיון הזה, הפירוש שאתה נותן למילה "מאמין" מקובל עלי. אפשר לתהות, לפי זה, האם יש משהו שאתה יודע ולא רק מאמין, ומה ההבדל לשיטתך בין "סובר" ל"מאמין", אבל השימוש שאתה עושה ב"מאמין" הוא שימוש פופולרי ולכן אפשר לאמץ אותו. ===>" למה זה נלעג או לא מתקבל על הדעת שאדם יאמין באלוהים, אבל לא יאמין שאלהים מצפה ממנו לקיים מצוות ?" בעיני ליבוביץ זה נלעג. אני מנחש ששמעת על אנשים שמאמינים שאסור לחצות את דרכו של חתול שחור כי זה מביא מזל רע, או שיש שדים בעליית הגג, רק שאי אפשר לראות אותם. אני מנחש שזה נלעג בעינך, אבל לא חושב שאתה יכול להסביר למה. הם יגידו לך "לא אמרנו שיש שדים, אמרנו שאנחנו מאמינים שיש". מה תגיד? להבנתי, ליבוביץ ילעג לך גם אם תאמין באלוהים ש*מצפה* ממך לקיים מצוות. זה אנאלוגי לאמירה שהרעיון הקומוניסטי מצפה ממך או מצווה עליך לחלק את כספך לעניים (או שהמחשב מצפה ממך ללחוץ enter). זאת מטפורה שלפעמים אנשים מאמצים כפשוטה - ולהם הוא לועג. המחשב/הרעיון/אלוהים לא מצפה ולא מצווה, לא חנון ולא רחום, לא מעניש חוטאים ולא מזכה צדיקים, לא מפרגן ולא כועס, לא זקן ולא צעיר, לא מושך בחוטים ולא מתעלם מהם. ===>" מה הקשר בכלל בין האמונה במובן הזה, ובין חובה ?" לדעתי אין קשר. האמונה שאתה מדבר עליה היא זו שלה הוא לועג. זו אמונה בשד שהוא מאכער שמסדר כל מני עניינים, נושא ונותן, מצווה, מתרצה או מתעצבןושורף את המועדון. בין זה ובין חובה אין קשר - אלא קשר של פחד (כמו מאקדח): אני חייב לעשות כדברו כי "אני מאמין" - הגם שלא בטוח - שהוא עלול לתרגז עלי וזה לא נעים. אבל עבור לייבוביץ כל זה שטויות פאגניות. אצלו (כמו שנדמה לי הסביר טווידלדי), החובה לא נובעת מהאמונה ("שהוא ציווה") אלא להפך - האמונה נובעת מהכרת החובה. אז תשאל "למה אתה מכיר בחובה?" והוא יגיד לך "ככה, כי אני יהודי - וזה המהות של להיות יהודי". ===>"אבל לנוכח מה שכתבת לבסעיף ג', אם הבנתי אותו נכון, איני יודע בכלל על מה הויכוח בינינו" יכול להיות (לשם שינוי) שאין בינינו ויכוח ושיש לי כזה עם טווידלדי, או אולי אין בכלל. אבל אם זה מה שאתה מבין במושג "אמונה באלוהים" של ליבוביץ אז אתה כבר מבין מדוע הוא לועג לכאלו שמאמינים במאכער במקום באלוהים. ===>"לגבי ד' ברור שאתה טועה לגמרי." אתה בטח מתכוון שאתה *מאמין* שאני טועה. לפי ההלכה, החילונים הם עדיין יהודים שמוטלות עליהם חובות. אבל הם נטשו את העמדה וברחו, ולכן בעיני ליבוביץ - שהוא איש הלכה - הם נפל של נמושות. מצד שני הם כבר לא מכירים בחובתם - אז מבחינתו הם יהודים להלכה אבל לא למעשה. יש להם תעודה (או יוחסין) של יהודי אבל הם לא מקיימים את המהות. |
|
||||
|
||||
"עלי להכיר בכך" + התוספת "זה כל העניין" הם ציטוטים ישירים מפי ליבוביץ. ליבוביץ הוא זה שבשבילו האמונה חובה. הוא אומר זאת בפרוש, ואי אפשר להבין את המשפט הזה אחרת. "זה כל העניין" זה בדיוק זה. זו ההשקפה של ליבוביץ, וזה גם מייחד אותו, כי לא נתקלתי בכלל באחרים, בעלי השקפה דומה. |
|
||||
|
||||
אז נראה שאנחנו מסכימים. "עלי להכיר בכך" = "עלי להכיר בחובה". "זה כל העניין" = "ככה, כי אני יהודי". ===>"ליבוביץ הוא זה שבשבילו האמונה חובה" נכון. הוא מכיר בחובה להאמין באלוהים ובמצוותיו. בגלל זה שאלתי על מה הסערה. |
|
||||
|
||||
נפולת של נמושות אמר מישהו אחר, על אחרים. מעולם לא שמעתי דברי לגלוג כמו גם לא דברי תוכחה על יהודי חילוני מפי ליבוביץ (הוא מלגלג על החילוני המאמין, אבל לא על החילוני סתם). אתה מוזמן לחפש ולמצוא משהו כזה. איני מאמין שתמצא. יהודים חילונים, וכמו שאמרתי גם יהודים שהוטבלו הם לפי ההלכה יהודים, ולכן הם גם יהודים בעיני ליבוביץ. הם יהודים לפי ההלכה והמילה ''למעשה'' אינה במקום. מעולם לא שמעתי דבר כזה מפי ליבוביץ. |
|
||||
|
||||
נכון. "נפולת של נמושות" אמר רבין על היורדים. הבאתי את זה קודם כאנלוגיה לאי-לגיטימציה, בעיני ליבוביץ, של הבחירה של יהודי באי-קיום מצוות. ההתחלנות איננה לגיטימית בעיניו כפי שהירידה מהארץ לא הייתה לגיטימית בעיני רבין. אבל זה לא אי-לגיטימיות אוניברסאלית. בעיניים חילוניות (ויש לו גם כאלו) זה לגיטימי. אני לא טוען שהוא אמר/כתב את זה. יש על הגותו טונות של פרשנות שאינני מכיר אלא באופן שיטחי. אני רק מציע לך כאן אפשרות להבין, כפי שאני מבין, את עניין הלגיטימיות של הבחירה החילונית. (כל הצעה חלופית תבדק לגופה.) חילונים ומושמדים הם (אולי) יהודים בעיני לייבוביץ אבל בטח לא יהודים טובים - בגלל שאינם מקיימים את ההלכה למעשה. |
|
||||
|
||||
לא "יהודים טובים", בעיני ליבוביץ, עם הניסוח הזה אני מסכים. כי לפי השקפתו היהדות דורשת מהיהודי לחיות לפי ההלכה. אם הוא לא עושה זאת הוא בודאי לא יהודי "טוב" לפי השקפתו. מעניין שלליבוביץ היה לפחות בן אחד שהיה חילוני. איני זוכר את שמו, אך אני זוכר ראיון שלו עם ירון לונדון. ואני זוכר שירון לונדון אמר: בטח היו אצלכם ויכוחים חוצבי להבות (על רקע קיום ההלכה), ואבא שלך היה מאד כעוס בויכוחים האלה. הבן הגיב בצורה כזאת: "לא בדיוק. לא בדיוק.", ואני יכול לתאר לעצמי מדוע. התמונה של ליבוביץ כקנאי נורא, כפי שרבים ובינהם לונדון דמינו לעצמם היא לא בדיוק. . . |
|
||||
|
||||
אז אפשר לסכם את הבנתנו? בעיני ליבוביץ: על יהודי להכיר בחובתו. ומהי החובה הזאת: לקבל עול תורה ומצוות - ואלו כוללות את המצווה להאמין באלוהים. וזה מנוגד ומהופך לסברה: שיהודי חייב לקיים מצוות כי הוא מאמין באלוהים. ומה אם יהודי שלא מכיר בחובתו: הוא "לא טוב", "נפולת". הוא יהודי להלכה שאיננו ממש את יהדותו למעשה (משהו כמו יהודי בפוטנציה). ומה עם יהודי דתי שמקיים מצוות לא בגלל הכרת החובה אלא רק בגלל יראת שמיים: הוא יהודי גם למעשה, אבל יהודי טיפש ונלעג. לגבי הקנאות הנוראה, צריך להפריד את סגנונן הדיבור הפרובוקטיבי מן הקנאות הדתית. הסיגנון הפרובוקטיבי - יעיל. כנראה בגלל זה גם אנחנו דנים בהגותו ולא בזו של אסא כשר, למשל. הקנאות הדתית - נוראה. לדעתי הוא היא קנאי מאוד (לדעתי מדי) לדתו. אבל הוא היה ליברל פוליטי: כלומר, למרות שהאידיאל שלו היה מדינת הלכה, הוא הכיר בזכותם של חילונים להתקיים. ובניגוד לממסד הדתי (ו/או הלאומני) שמבקש לכפות את האידיאלים שלו על כולם, הוא הציע שכל אחד יטפל באידיאלים שלו בנפרד. |
|
||||
|
||||
אני מסכים פחות או יותר לכול. אבל אני חושב שבנקודה שבה יהודי מאמין באמת ובגלל זה מקיים מצוות הוא טיפש ונלעג בעיניו, זה מאד מוגזמם, ואני לא חושב שנכון. אני זוכר שבהרצאה ששמעתי מפיו הוא תאר את כל אלה שמגיעים לבית הכנסת שבו הוא מתפלל, מאנשים פשוטים מאד לאנשים פחות פשוטים, אנשים שמגיעים לבית הכנסת לא בדיוק בגלל אותם מניעים, ולכולם הוא נתן את הכינוי "יהודים טובים" (אולי, בניגוד לי, החילוני, שאולי אינו "יהודי טוב"). הוא לא לעג לאף אחד מהם. אני חושב שדווקא עם עצמו הייתה לו קצת בעייה, ובגלל זה כל התשובות הלא כל כך ישירות והמסובכות בדבר אמונתו (כי בפרוש הוא לא אמר: אני לא מאמין בישות חיצונית שנקראת אלוהים, אלא היה צריך להוציא את המסקנה הזאת ממנו "בכוח"). אני גם זוכר שהוא תיאר איזה תהליך אצלו: בילדותו ובצעירותו הוא קיים מצוות משום שזה מה שנדרש ממנו בבית אביו, מבלי לתת את דעתו לכך. מאוחר יותר הוא המשיך בדרך חיו, אבל אימץ איזו גישה פילוסופית לעניין שבה דבק. |
|
||||
|
||||
"נפולת" אין משמעה "משהו לא טוב". בביטוי של רבין "נפולת של נמושות", כפי שאני מבינה אותו, הנפולת והנמושות מתייחסות כולן ל*חולשה*. לחוסר יכולתם של היורדים לשאת בעול החיים הישראליים. אפשר לטעון שזה עושה להם בעקיפין דה-לגיטימציה, אבל העלבון הגדול (שנשמע כל כך מעליב בזמנו!) הוא בהתייחסות המזלזלת - ירדתם לא כי אתם מחפשים משהו שונה, לא בגלל שקצה נפשכם במתרחש בארץ, ולא בגלל שנראה לכם שתצליחו יותר בחו"ל, אלא בגלל שכשל כוחכם. |
|
||||
|
||||
אליה ליבוביץ [ויקיפדיה] |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |