 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אנחנו כבר בעניין - שמת לב שגם מתי כספי וגם להקת הנח"ל שינו את אחת המילים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ל"רק עמוד" שכספי שר במקום "גם עמוד"? בביצוע של להקת הנח"ל שיש באוסף "מנגינה מאירה, מצלצלת" הם שרים "גם", אבל אולי אתה מכיר ביצוע בהרכב אחר שלהם. אני קצת מרחם על עמוס אטינגר: השיר הזה לא מחמיא לו. ניכר שהוא התכוון למשהו פואטי, "אמנותי", ואולי גם חשב שהצליח, ויצא די קשקוש. קורה, הוא בטח היה צעיר אז. השיר היה אמור להישכח להיעלם, אבל בגלל הלחן הגאוני של ארגוב (וניתן קרדיט גם לקובעי הטעם האלמונים שהפכו את האוונגרד הזה ללהיט; נדמה לי שכרונלוגית זה השיר המוכר הראשון שלו שמשתולל כך עם הסולם), הוא זכה לחיי נצח, והפך ליצירה הכי מוכרת של אטינגר, פרט לתוכנית טלוויזיה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי למשהו אחר; על פי הביצועים ששמעתי העמוד אדום, אבל לפי המילים (והחריזה, והגיוון בצבעים) הוא בעצם כתום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי תגובה ישנה שלך על "חופשה באדום", ונזכרתי בדיון על הגליסים, תגובה 349044 לבושתי, עדיין לא הבנתי. איך היה צריך אסף אמדורסקי לשיר? (הכי טוב יהיה אם תיתן דוגמה לשיר שבו זמר אחד מתגלץ' ואחר שר נכון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה צריך לשיר כמו אושיק לוי... בהברות שירון ציין, הטון של אמדורסקי פשוט לא יציב, עולה ויורד. בעצם כל הביצוע הזה נשמע באוזני קצת כמו תקליט שמנוגן בפטיפון לא לגמרי תקין - שמהירותו לא אחידה ונגרמים זיופים - ודווקא יש בזה חן, אבל אולי זה קצת מטשטש את מובהקות הגליסים. דוגמה הרבה יותר מאלפת היא זו שציינתי באותו פתיל, של אריק איינשטיין שר "לא פעם בקיץ", אבל לא הביצוע שביוטיוב (מלול?), שדווקא נקי מגליסים, אלא זה שמושמע ברדיו. ועוד דוגמה מאלפת, כן מיוטיוב, היא של חווה אלברשטיין, שקושרה בתגובה 497431. הגליסים הבוטים, עד סוף הפזמון הראשון, הם על ה"נ" ב"נבקש", על "חג", ועל ה"א" ב"אנא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבביצוע הזה, חווה היא אחרי מנת יתר של ג'ואן באעז :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הביצוע הזה של חווה ל"לו יהי" אני מכיר, ובאמת שמתי לב כבר מזמן לבעיה במילים שציינת. אבל לו נדרשתי להגדיר מה הפריע לי הייתי אומר שזו העובדה שהיא מאריכה במקום שצריך לקצר (שווא נע, חטף פתח). מה שאני לא מבין זה איך הבעיה הזו קשורה לתיאור המילולי שנתן ירון: "כשהזמר אמור להתחיל משפט מוזיקלי בתו מסוים, הוא למעשה נוחת על תו נמוך יותר, ופותח את המשפט בגלישה הדרגתית (גם אם מהירה מאוד) למעלה לעבר צליל הפתיחה המקורי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ׁשוב דיברתי שטות, ב"אנא" יש קמץ. אבל השאלה בתוקפה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אז או שאני טועה כאן כל הזמן, או שההסבר של ירון מתאר רק אפשרות אחת מבין כמה של גליסנדו. מה שאלברשטיין עושה שם, אם אני שומע נכון, הוא להתחיל את ההברה בתו הנכון, ואז לגלוש לתו (הנכון) של ההברה הבאה באופן מדורג מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, נכון. אני חושב שהבחירה באדום היא לפי צבעם של עמודי אין-כניסה בעולם האמיתי. אבל חלק מהרושם האומלל שהמילים עושות עלי נובע מבדידותו של הורוד שבשפתי הנערות בין כל הדברים האדומים; אם אחד מהם הופך לכתום אז הרושם משתפר, אם כי לא הרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני תהיתי בתחילה איפה ראה אטינגר תמרור אין כניסה אדום, אבל אחר כך החלטתי שאולי הוא מתכוון לעמוד עצמו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |