|
||||
|
||||
בחייך! הוא היה שליחנו לחלל! הוא הביא לחלל את בשורת התנ"ך! לו היה נשאר בחיים היה יכול לגייר חיזרים! יש סמל מרשים מזה? _________ מכל הנ"ל אין להסיק שהוא לא היה אדם מקסים ובאמת חבל על דאבדין. |
|
||||
|
||||
וואלה, אני כבר לא צעיר ואני זוכר המון סמלים וגאוות לאומיות כמו שהפך אילן רמון- מסכים איתך שאין כאן שום קשר למשפחה ולאדם עצמו. |
|
||||
|
||||
הוא לא בדיוק הפך לסמל. הפכו אותו לסמל, כמדיניות מוכתבת מראש (למשל שעת מחנך בכיתות, ביקורים שלו בבתי ספר וכדומה). |
|
||||
|
||||
כשהייתי ילד הערצתי את לייקה ואת יורי גגרין. |
|
||||
|
||||
את גגרין אני עוד מבין (בכל זאת טייס סופר מוכשר; כל אחד יכול לטוס לחלל, אבל לעשות את זה אחרי בקבוק וודקה, זה כבר אתגר), אבל איך כלבה כלבת רחוב רוסיה, שנשלחה עם כרטיס לכיוון אחד לחלל, הופכת אצלך לגיבורה ? |
|
||||
|
||||
גם היא קיבלה לגימת וודקה. |
|
||||
|
||||
נו, אז אם היא קיבלה לגימת וודקה אז היא באמת לא כזאת גיבורה. היא היתה גיבורה אילו כל העניין היה נעשה בהסכמתה החופשית, הצלולה והמודעת, בהיותה בוגרת ובריאה בנפשה. |
|
||||
|
||||
הייתי ילד. |
|
||||
|
||||
ספר, משהו כמו בישימון ובערבה, בו הגיבור (הנחטף) מתחבר לגיבור נוסף- בן הארצות הצפוניות-קנדה, המניח מלכודות ומוצא מצבור נשק חבוי, ואז הם מתחברים מחדש אחרי פיצול עלילתי (כל אחד מהרמזים מוטל בספק) ? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה. אבל קודם אנסה להיזכר בדוגמאות למי שהפכו לסמל באופן ספונטני ו''מלמטה'', ולא כתכתיב של המימשל. |
|
||||
|
||||
אינני זוכר בישראל אבל בארצות הברית -לינדברג. |
|
||||
|
||||
מאיר הר-ציון. קיבלתי את הספר שלו לבר מיצווה http://www.202.org.il/Pictures/Footer/books/6.jpg |
|
||||
|
||||
אכן מאיר הר ציון הפך לאגדה . למדו איתי בתיכון מושבניקים מתל עדשים ואחד מהם סיפר שעיתונאי ריאיין את מאיר הר ציון ושאל אותו מה הדבר גורם לו את הסיפוק הרב ביותר. הוא ציפה שיקבל תשובה על פי האגדה (לכבוש איזה הר גבוה וכד'). מאיר הר ציון ענה לו:"לתקוע סכיר בגב של ערבי". כמובן שלא פרסמו את התשובה הזאת בשום עיתון. זהו סיפור של מושבניק בשנות ה-60 ; אינני יודע אם זאת אמת. |
|
||||
|
||||
מוטי אשכנזי? השאלה גם למה את קוראת "תכתיב". אם יעל ארד או אסתר רוט שחמורוב הפכו לסמל זה גם בעקבות עידוד של הממשל אבל בהחלט לא רק. |
|
||||
|
||||
זה לא מדויק. ראו בו סמל גם אנשים שסיימו את השלב ה"חינוכי" בחייהם זמן רב קודם. ואין מה לעשות, הוא היה בנוי בדיוק להפוך לדמות של גיבור: אינטליגנטי, יפה, חתיך, ויש להניח שגם גאון רגשי - כמו כל האס' שהתרסקו איתו. אני משוכנעת שהבדיקות של נאס"א בעניין הזה היו מדוקדקות מאוד: אי אפשר לשגר קבוצת אנשים לחלל במקום צפוף להפליא וטבודד לחלוטין ליותר מיממה, ובפרט בתנאים מלחיצים מאוד פיזית ונפשית, בלי לדאוג שהם לא יטריפו ו/או יטרפו זה את זה לפני הנחיתה. |
|
||||
|
||||
ומצד שני, הוא היה גם ''אסטרונאוט-צעצוע'', שנבחר משיקולים פוליטיים (ידידות עם ישראל), שנשלח למלא משימות ברמה נמוכה יחסית, ובעידן שבו הטיסות לחלל כבר ''משעממות'' מבחינת האתגר הטכנולוגי והעניין הציבורי ולכן צריך למלא אותן בסיפורים אנושיים. |
|
||||
|
||||
השיקולים לבחירתו בארץ היו דומים לשיקולים לבחירת אסטרונאוטים. הוא היה טייס מצטיין (לדוגמה: היה מהטייסים שנשלחו לתקיפת הכור בעירק. אני מניח שנשלחו לשם טייסים מוצלחים). אפשר, לשם השוואה, לבדוק מי היה הטייס שנבחר להיות ממלא מקומו (בחיפוש של דקה לא מצאתי את שמו). |
|
||||
|
||||
לא טענתי שהוא לא היה כשיר למשימה. |
|
||||
|
||||
שמו יצחק מאיו. מופיע למשל כאן: http://www.hayadan.org.il/wp/maio-040902 |
|
||||
|
||||
ברור שהוא היה אסטרונאוט צעצוע, מהסיבות שציינת ומסיבות נוספות. אבל את זה ידעו בעיקר המדענים. בשביל הציבור הרחב הוא היה נציגנו בחלל והביא לשם את התנ''ך. |
|
||||
|
||||
אין צורך לצייר את הציבור הרחב כאילו הוא מורכב כולו מאידיוטים מושלמים. זה שרמון הביא ל"שם" את התנ"ך, זה נתפס כמה שזה היה באמת: אנקדוטה יפה ובעלת משמעות המרחיבה את הלב - לא נראה לי שהציבור הרחב ראה בזה בהכרח אירוע מיתי שהקוסמוס כבר לא יהיה אחריו אותו קוסמוס. |
|
||||
|
||||
ואני לא שייכת לציבור הרחב? ואיזה ערך יש להבאת התנ"ך לחלל, אני תוהה. מי בכלל יוצר ספין שטותי כזה על התנ"ך בחלל - יחסי הציבור והתקשורת, לא? זה לא ממש צומח מלמטה, משורשי העשב. |
|
||||
|
||||
עם כל הרצון הטוב, לא ממש. הרוב המוחלט של הציבור ברחב לא היה מסוגל להיות עורך באייל. |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שצריך אינטליגנציה של מדען כדי לקלוט לפחות חלק מהנאמר ב תגובה 527060 |
|
||||
|
||||
בני אדם תמיד התגאו בהבאת התרבות שלהם למקומות חדשים. להבדיל, הנוצרים התגאו בהמרת דתם של פראים. האמריקאים מתגאים בדגל שלהם שמתנפנף לו על הירח1. מה מסמל אותנו טוב יותר מהתנ"ך? זו התרבות והמורשת שלנו. ולאלמוני שהעיר את שהאיר, זה לא הציבור שלא מסוגל, זה האייל שלא יעמוד בזה. 1 אני יודע שאין שם רוח שתנפנף אותו. |
|
||||
|
||||
זה לא "בני אדם" אלא סוג ספציפי אחד - האם אתה באמת מכליל מהנוצרים ומהפטריוטים האמריקאים (ועוד בזמן המלחמה הקרה) אל המין האנושי? הנצרות היא דת מיסיונרית. היהדות לא. למרות שאפשר להזכיר את חב"ד בהקשר הזה, אבל האמת היא שחב"ד יוצאי דופן - וגם אם הם ישמחו לחגוג סדר פסח בחללית אם יש שם יהודי אחד, החיזרים וכוכבי השביט ואבני הירח לא מעניינים אותם. התנ"ך בחלל זה משהו שלא נחוץ ליהדות. זו דעתי (למרות שיש לי עוד שתיים אחרות אם אתם צריכים, הא הא1). 1 צטט בדיחה של דרויאנוב כאן. |
|
||||
|
||||
בייחוד כשנזכרים בנשיא הקדוש וירא השמיים שנתן לרמון את התנ"ך הזה, על גבי מיקרופילם. אילן רמון [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
התנ''ך מתגמד ליד דגלון בית הספר ''בליך''. אני בטוחה שיש מישהו שם למעלה שמתעניין ברמת חן. |
|
||||
|
||||
זה עוד כלום, המניפולטור הספינולוג הציני הזה בטח גם הביא תמונות של אשתו וילדיו. |
|
||||
|
||||
נו, את התמונה של אשתו והילדים לא אילצו אותו לקחת. להכתיב לו לקחת את הדגלון של ''בליך'' לחלל זה כמו להביא כפית שמן קיק כתנאי לקבלת עוגה (מעניין אם בחדרי חדרים הוא עיקם את האף. הוא עשה רושם של אדם ממש נחמד, אז אני לא פוסלת את האפשרות שהפרובינציאליות הזו נראתה לו בסדר גמור). |
|
||||
|
||||
אשתו היתה עושה לו את המוות אם הוא לו היה לוקח את התמונה הזו. |
|
||||
|
||||
באמת הכריחו אותו לקחת את הדגל של בליך? חשבתי שזה התיכון של הילדים שלו. בקיצור, כל ההתעסקות עם המזכרות הקטנות שהוא לקח היא קטנונית ופתטית. נכון, הרבה מהטיסה היתה יחסי ציבור, אז מה. לפרס הנובל של עדה יונת גם יש ערך בעיקר בתחום הזה. |
|
||||
|
||||
ממש ממש לא! עדה יונת היא אישה אינטיליגנטית שעבדה קשה מאד להגיע לאן שהיא הגיע. הפרס שלה מייצג מציאות אובייקטיבית מאד חזקה שבמציאות הזאת אני גאה. לא מדובר בספין או ביחסי ציבור. |
|
||||
|
||||
אתה טוען שאין לפרס ערך בתחום יחסי הציבור? (בלי קשר לכך הפרופ. יונת ראויה לפרס) |
|
||||
|
||||
יש ערך אבל זה לא הערך העיקרי. |
|
||||
|
||||
פספסת את כוונתי. איני מזלזל בפרופסור יונת או פועלה. אני שואל על מהות הפרס מבחינתי או מבחינת המדינה. היוקרה של הפרס עוברת אלי רק מבחינת יחסי ציבור. מעבר לזה שאולי פעם פיניתי לפרופסור יונת מקום מעבר במסדרון, לא תרמתי כלום, ובכל זאת רחב לבבי לשמע הידיעה. אותו כנ''ל לגבי הצ'ופר של אילן רמון, רק בלי המסדרון. |
|
||||
|
||||
להפך, תרמת רבות. תאר לעצמך שהיתה נשארת תקועה שעות במסדרון ובינתיים צלחת פטרי של איזה ניסוי חשוב היתה מעלה לה עובש. |
|
||||
|
||||
מדובר במדענית, לא איזה אדם מהציבור הרחב. אני מניח שבשלב מסויים היא היתה הולכת למעלית בקצה השני. |
|
||||
|
||||
אלא אם איזה ספר תנ''ך היה נופל לפיר ותוקע את המעלית. |
|
||||
|
||||
מה שמעלה את השאלה מי עיכב את אלכסנדר פלמינג שעות במסדרון. |
|
||||
|
||||
נראה לי שזה היה שכ''ג. |
|
||||
|
||||
נראה לי שזו היתה אמא של שכ"ג. |
|
||||
|
||||
זה שלבבך רחב זה יפה, אבל יש עוד הרבה תוצאות אחרות. אתה יכול להבין שנשים מסוגלות להגיע להישגים (לא רומז עליך אבל אם דיברת על המדינה אז בטוח שיש אנשים כאלה). אתה יכול להבין ששוה להשקיע באקדמיה כי מכיוון שיש לנו אנשים כאלו אז שווה להשקיע. אתה בעיקר לומד על מציאות אובייקטיבית שלא היית מודע לה (אתה כאזרח היפוטתי לא כראובן). |
|
||||
|
||||
כל האינפורמציות הללו הן בדיוק הערך היחצ''ני של הפרס. ההבנה שלי לגבי מעמד האישה או מצב האקדמיה שלנו בעקבות מתן הפרס הוא בערך כמו התובנה שלי לגבי היחסים הדיפלומטיים והמדעיים שלנו עם ארה''ב בעקבות מסעו של אילן רמון. שוב, נעים לקבל חיזוק לתחושה שמחקר חשוב התבצע (בעבר הרחוק) במדינת ישראל, אבל בפועל זאת אינדיקציה נקודתית. כמובן שככל שיהיו יותר פרסי נובל במדעים (כו ירבו), יהיו לזה השלכות אמיתיות על רמת המחקר ואיכות ההשכלה הגבוהה אצלנו. אני מניח שאם יותר אסטרונאוטים ישראלים ישתלבו בתוכניות חלל נוכל לראות בזה גם אינדיקציה חיובית. |
|
||||
|
||||
קטנונית ופאתטית? ולהעמיס את המטען התרבותי של רמת גן על ישויות תבוניות שאינן מוכרות לאדם, זה לא פאתטי? |
|
||||
|
||||
נכון, גם זה פתטי. |
|
||||
|
||||
אין ספק שהמשימה שלו לא היתה נחוצה מבחינת מדינת ישראל או מבחינת ארה"ב; זו בסך הכל אחת המחוות שארה"ב עושה כדי להראות שמדינות הן ידידות שלה. כמובן, זו היתה אחת הסיבות שהביאו את הממסד להאדיר את הענין לפני הטיסה ובאופן טבעי גם לאחר סופה הטראגי. סיבה אחרת היתה יחסי הציבור המצוינים שהענין עשה לחיל האוויר (אם כי למעשה לא היה לזה שום קשר אליו פרט לכך שהוא היה מאגר כוח האדם לבחירת המועמד). מצד שני, אין לי ספק שמבחינת ההכשרה והיכולת הוא לא היה "אסטרונאוט צעצוע"; אני מאמין שאילו היתה מתעוררת סיטואציה רלבנטית הוא היה מסוגל לתפקד בה (הן מבחינת כישוריו האישיים והן מבחינת ההכשרה שעבר) לא פחות טוב מכל אסטרונאוט ידוע. |
|
||||
|
||||
מסכימה לכל מה שאמרת. ''אסטרונאוט צעצוע'' - לא התכוונתי לומר שלא היה כשיר, אלא ש''הונחת'' לתפקיד (כפל משמעות מצער ולא מכוון). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |