|
||||
|
||||
לא רואה איפה מישהו אמר כאן משהו על תכונותייך האישיות. העירו שאת אומרת דברים לא נכונים, וזאת האמת - זאת לא תכונה אישית, זהו דבר שאת עושה כנראה מתוך תום לב. ולאיש הקש שאת נלחמת בו: איפה ראית כאן מישהו שאמר, או שחושב, שהרפואה המערבית היא פתרון קסם? אף אחד כאן לא חושב ככה, ונראה לי שגם האנשים שמכניסים מכות רצח לרופאים בחדרי המיון לא חושבים ככה. ואם הרפואה האלטרנטיבית מציעה במקרים מסויימים פתרונות יעילים יותר, אולי הגיע הזמן שסוף סוף תגלי מהם המקרים האלה ומהם הפתרונות היעילים יותר. |
|
||||
|
||||
למען קוהרנטיות בדיון, בואו נגדיר קודם גבולות גזרה. לקרוא לכל מה שהוא לא רפואה מערבית אלטרנטיבי, ולהתייחס אל הכול כמקשה אחת, זה בערך כמו להגיד ששפינוזה וניצן הורוביץ דוגלים באותן דעות, בגלל ששניהם מוגדרים כלא דתיים. אני מתייחסת בדיון זה לתחומי רפואה דוגמת רפואה סינית, צמחי מרפא, תזונה נכונה, רפלקסולוגיה, איור ודה, מדיטציה ודומיהם. כל אלה נמצאים בשימוש כבר אלפי שנים, והוכיחו את יעילותם לאורך הדורות. בדיון הזה אני לא מתייחסת לקריאה בקפה, רייקי, פנג שוואי, מנדלות, מנורות מלח, וודו, פרחי באך וכל השאר ששכחתי, מהסיבה הפשוטה שאני לא מכירה אותם ולא יכולה לחוות עליהם דעה. ניתן לתת את השם רפואה הוליסטית לכל התחומים שציינתי בהתחלה, מכיוון שהגישה של רפואה זו מתייחסת לאדם כאל מכלול, תוך הבנה של הקשר בין הגוף לנפש ולרגשות. לעומת זאת, הרפואה המערבית מתייחסת לגוף האדם, ולעולם בכלל, כאל שעון ענק שניתן להוציא חלק בודד ולשפר אותו, ובכך לשפר את כלל המערכת. רפואה הוליסטית אינה מתיימרת לטפל בכל סוגי המחלות שיש, משום שמטרותיה הן אחרות. מי שיש לו חור בשן טוב יעשה אם ילך לטיפול אצל רופא שיניים, ולאחר מכן יבקר אצל מומחה לתזונה כדי ללמוד איזה שינויים בתזונה עליו לעשות. ברמה הקצת יותר עמוקה, רפואה הוליסטית מניחה שכל מחלה שנגרמת לאדם, מצביעה גם על בעיה רגשית או נפשית מסוימת, וכדי לטפל במחלה הפיזית יש לטפל במצב הנפשי. אני מדברת בעיקר על מחלות כמו סרטן, קרונה, סכרת, ושאר מחלות פסיכו סומטיות (אני מתנצלת על שכתבתי אוטואימוניות מקודם, התלבלבתי). דוגמאות אישיות לבקשת הקהל: איש יקר וקרוב אשר מוכר כנכה צה"ל עקב העובדה שפיתח סכרת על רקע נפשי, כתוצאה מלחץ בצבא. במקרה של דלקות אוזניים, לבשל שום בשמן זית, לחכות שיתקרר, ואז לטפטף כמה טיפות לאוזן מרגיע את האזור וממיס את כל ההפרשות. על תמצית ההיפריקום כבר נכתב מעלי בתגובה תגובה 278861 ואפילו יש לינק למאמר באנגלית, ולפיו הצמח יעיל באותה מידה ולעתים יותר מאשר כדורים נגד דיכאון רגילים. הסיבה לכך היא שרוב התרופות נגד דיכאון משפיעות על סרוטונין, חוץ אולי מאפקסור שרק במינון הגבוה ביותר משפיעות גם על דופאמין, וגורם בדרך לתופעות לוואי נפשיות קשות. היפריקום משפיעות רק על דופאמין, ולא גורם לתופעות לוואי. אגב, בארץ אפשר לקנות אותו רק עם מרשם רופא, בארצות ניכר אפשר לקנות בכל בית מרקחת פשוט. וכמובן, הדוגמא המקורית שהבאתי, של בחור בן 26, שרק אחרי כמה שנים שבהם סבל מכאבי ראש שלא אובחנו כיאות, התגלה שיש לו גידול בראש. נעשה ניתוח להוציא את הרוב, אבל אחרי פחות משלוש שנים הגידול חזר, וברמה יותר גבוהה. שוב ניתוח, והפעם במקום לעשות הקרנות וכימותרפיה הוא בחר לגלות את הסיבה שגרמה לגידול מההתחלה, כדי לא להצטרף לסטטיסטיקה העגומה והסופנית במצבו. טיפול נפשי מסייע לו בהתמודדות עם מצוקות שונות, והוא מעיד שמצבו טוב יותר מבעבר. יש לו תואר ראשון בביולוגיה וכלכלה, כך שלא ניתן להאשים אותו ברוחניקיות יתרה. הטענה בתגובה המקורית נועדה להאיר את העובדה שרפואה מערבית לא מתייחסת לאדם כמכלול, אלא מטפלת בכל חלק בנפרד. כאשר נכה מפתחת ארבעה פצעי לחץ בחודשיים, שזה הרבה יותר מהרגיל, הבעיה היא לא רק בכרית הישיבה החדשה שלה אלא גם בשינויים הרגשיים שעוברים עליה בעת האחרונה. בדיקת MRI לא כזו יקרה, אגב, רק 3,000 ש"ח. בדיקה גנטית שבודקת את מידת ההשפעה של כימותרפיה על הגידול הסרטני, לעומת זאת, עולה 2,000 ש"ח, וגם על זה קופת חולים התקמצנה. והערה אחרונה לסיום: אין לי הכשרה ביולוגית או מדיצינית, את לימודיי עשיתי בתחום שונה לחלוטין, ומעולם לא התיימרתי להיות ברת סמכא בתחום זה. הידע שיש לי בנושא הוא רנדומלי, ומגיע מלימודים בלתי מתוכננים, קריאת ספרים ומאמרים בנושא, והיכרות עם אנשים שונים שסובלים ממגוון בעיות. דבר זה לא מונע ממני להעיר את דעותי, בדומה לשאר משתתפי האייל, אלא אם כן לכולם יש תואר בביולוגיה, מדיצינה, תיאולוגיה ומדעי המחשב, ואני היחידה פה עם תואר במדעי הרוח. |
|
||||
|
||||
* אם מישהו מוכר כנכה צה"ל בגלל "שפיתח סכרת על רקע נפשי, כתוצאה מלחץ בצבא" אפשר לחגוג את ביאת המשיח. רקע נפשי לא מוכר כ*גורם* לסכרת (אם כי הוא תורם להרבה צרות, וסכרת סוג 2 עלולה בהחלט להיות אחת מהן - יש אינדיקציות שהמערכת החיסונית מעורבת במחלה, וזאת מערכת שמושפעת באמת מלחץ נפשי), והועדות הרפואיות של צה"ל אינן נמנות על בית הלל בקביעת ה*גורמים* לבעיות רפואיות, אחרת חצי מהאוכלוסיה היו מוגדרים כנכי צה"ל. מצד שני, אם אותו מישהו מוכר כנכה בגלל שפיתח בעיות נפשיות חמורות כתוצאה מלחץ בצבא (זה, למרבה הצער, עלול לקרות), אבל מספר למכריו שהנכות היא בגלל הסכרת והסכרת היא בגלל לחץ, ובכן זה כבר נשמע יותר הגיוני. * שמן (זית, קנולה, מכונות ופרפין) אכן מרכך וממיס שעווה ושאר מרעין בישין שמצטברים באזניים מודלקות. לשום יש, אולי תכונות אנטי בקטריאליות ואנטי פטריתיות - הנושא לא הוכרע עדיין. הרפואה העממית גילתה, לא פעם, תרופות אמיתיות. ככה זה כשעושים המון ניסויים על המון אנשים בלי צורך בועדת הלסינקי. המשימה לבור את הבר מן התבן, או לשתות את מרק העוף בלי כוסות רוח, היא עדיין משימה של הרפואה האמיתית. * היפריקום - כנ"ל. THC - כנ"ל. קוקה - כנ"ל. אספירין - כנ"ל. יש עוד כמה וכמה. * "טיפול נפשי מסייע [לו] בהתמודדות עם מצוקות שונות" - אין ויכוח. סיבות נפשיות גרמו להופעת הגידול - הנחה לא מבוססת וגם לא סבירה במיוחד (האם במחלקה הסגורה ב"גהה" יש יותר מקרי סרטן מאשר באוכלוסיה הכללית? בעצם אולי כן, כי במחלקה הסגורה מעשנים כמו, אה, משוגעים). * פצעי לחץ - שוב הנחה לא מבוססת. בקיצור, ההערה האחרונה שלך מיותרת. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את דבריך בעניין הסוכרת. דבריה של שחף בעניין פיתוח סוכרת "על רקע נפשי" הם מוטעים, אבל הניסוח המחודש שלך הצליח, אמממ, איכשהו - להעמיד את כל העניין על ראשו בצורה שערערה לרגע את ה"רקע הנפשי"-שכלי שלי, המעורער ממילא - ותערער, חוששתני, גם את ענייניה הנפשיים-שכליים של שחף - ליותר מרגע וליותר משני רגעים. הסוכרת, על שני סוגיה, היא מחלה בעלת בסיס גנטי, שגורמים סביבתיים - אורח חיים, תזונה ומצבי לחץ (כן, ולא רק באופן הקשור במערכת החיסונית) - מהווים (בצורות שונות) זרז (קטליזטור) להתפרצותה. זה זמן לא מועט שחיילי צה"ל מוכרים ע"י משרד הבטחון כנכים *על יסוד סוכרת שהופיעה בזמן שירותם הצבאי* - זה לא משהו שהם "מספרים לחבר'ה". (עפ"י חוק זה קורה בערך משנת 1996, ומעשית - עוד לפני כן, אם כי הדבר מחייב, במקרים רבים, התערבות מאסיבית של המערכת המשפטית). |
|
||||
|
||||
כפי שאת אומרת, הסכרת לא התפתחה על רקע נפשי, אבל בית המשפט הסכים ש(יש סיכוי סביר ש)טראומה נפשית היתה הטריגר להתפרצות המחלה. הופתעתי עד מאד. טעיתי. אני מתנצל בפניך ובפני שחף ירוק. אל תתני לתגובות באייל בכלל, ותגובות של אלמונים בפרט, לערער את ה"רקע הנפשי"-שכלי שלך. את מסתכנת בסכרת ובמחלות גרועות עוד יותר, והאייל מסתכן בתביעת נזיקין. כל זה קצת גדול על המצפון הקטן שלי (קטן? יש אומרים שלא קיים כלל). |
|
||||
|
||||
*מתנצל*? - יפה, יפה! - אני כמעט מצטערת שלא רשמתי את מחלת הסוכרת כפטנט על שמי, אלא שבהיותי אדם רחב לב, חביב ואדיב - הריני מוותרת בזאת על תביעת נזיקין ואסתפק בפשרה כספית נאה מחוץ לכתלי בית המשפט. (העניין ה"קטן" והטראגי ההוא - אתה בטוח שקוראים לו "מצפון"? שמעתי דווקא כל מיני שמות אחרים, ביניהם שמות של מיני פיצוחים ופירות יבשים :-], אבל נעזוב את זה כרגע מפאת כבוד האכסניא) |
|
||||
|
||||
בנוגע לסכרת כבר ענו מתחתי. לשום יש כמה וכמה יתרונות רפואיים, הערך בויקי מאוד מפורט בנושא. מה זה רפואה עממית? למה בדיוק זה מתייחס? במונח רפואה אמיתית אני מניחה שאתה מתכוון לרפואה מערבית. אם כן, היא עניין חדש יחסית, של 200 שנה מקסימום. הרפואה עד אז הייתה דבר רחוק מאוד מהחשיבה המדעית של ימינו, בין השאר בגלל שהמונח חשיבה מדעית היה שונה ממה שאנחנו מכירים היום. לרפואה הסינית יש ניסיון של אלפי שנים בניסויים על אנשים, לרפואה המערבית ניסיון של כמה עשרות שנים בניסויים על על בעלי חיים. לקוקה יש די תכונות חיוביות, אבל התכונות השליליות שלו עולות על התועלת, בניגוד להיפריקום. קנביס רפואי זה אכן צמח מרפא נוסף ששכחתי, אבל הוא מיועד להקלה על כאבים ולא לטיפול בדיכאון. משרד הבריאות מחלק אותו (חינם, אגב) לחולים כרוניים, אז זה דווקא שם אותו בצד של הרפואה המערבית. שלושים שניות על דיכאון: יש להפריד בין דיכאון קל או אומללות זמנית שנובעת מגורם חיצוני, לבין דיכאון אנדוגני, שנגרם לא ממצב רוח חולף אלא מבעיה נוירולוגית במוח. בעיות נפשיות גורמות לעתים למחלות פיזיות. אפשר קישור מבוסס שמראה אחרת? בנוסף לכך, לא אמרתי שכל מקרי הסרטן נובעים מבעיות נפשיות, או שבעיות נפשיות נובעות רק מסרטן. אם תצלול בקישון יהיה סרטן, אם תדחיק כעסים יהיה אולקוס. בנוגע לגהה, לא מכירה מספיק, אשמח למידע בנושא. ההערה שלך על פצעי לחץ לא מבוססת, אפשר קישור? בקיצור, ההערה האחרונה שלך מיותרת. |
|
||||
|
||||
קבלי התנצלות ישירה בעניין הסכרת. רפואה אמיתית היא רפואה שמתבססת על מחקרים שנערכו בהתאם למתודולוגיה המדעית המקובלת, שהיא המתודולוגיה הטובה ביותר הידועה לקביעה אם פרוצדורה רפואית אכן יעילה ולא מזיקה. רפואה סינית, הוליסטית, משלימה, אנקדוטלית, אלטרנטיבית, לא-קונבנציונלית, הומאופטית, כירופרקטית, תרופות סבתא ודומותיהן יכולות להועיל, להזיק או (כנראה ברוב המקרים) לא לעשות כלום מעבר לאפקט הפלסבו. קישורים? בחרתי את http://www.skeptic.com/eskeptic/08-03 (לגלול אל "Snake Oil Science") רק משום שהוא מצוי ב history של הדפדפן שלי. אין שום קושי למצוא אלפי קישורים (ומליונים שתומכים בעמדה הפוכה. יחס דומה תמצאי בין אתרים תומכי אבולוציה לבין בריאתנים. מזל שתיאוריות מדעיות אינן מתבססות על הצבעת רוב). |
|
||||
|
||||
הקישור הנכון: סקירה של ספר בשם Snake Oil Science . |
|
||||
|
||||
צודק, תודה. |
|
||||
|
||||
"לרפואה הסינית יש ניסיון של אלפי שנים בניסויים על אנשים..." למה הכוונה? באילו ניסויים מדובר? |
|
||||
|
||||
לפי מה שהבנתי, בשנים האחרונות התבססה הטענה שאולקוס לא קשור בצורה חזקה לכעסים. |
|
||||
|
||||
אכן - הוא נובע מחידק, וניתן לטפל בו באנטיביוטיקה. |
|
||||
|
||||
לא תמיד הסיבה היא חיידק (הליקובקטור). לעיתים קרובות (אני חושב שבכ-40% מהמיקרים) מאבחנים כיב (למשל, בעזרת גסטרוסקופיה), ללא נוכחות החיידק. |
|
||||
|
||||
וגם הפוך: יש שיעור גבוה של אנשים שהחיידק נמצא אצלם במערכת אבל לא סבלו ולא סובלים מאולקוס. |
|
||||
|
||||
בעקבות פעילות לאורך שנים בצד קשישים המרותקים למיטתם ונכים בכסאות גלגלים, עלי להודות כי ההערה שלך בעניין פצעי הלחץ הפתיעה אותי מאוד ואינני יודעת מנין היא באה (בדרך כלל יש לי מושג לא רע על מקורן של כל מיני אמונות ומחשבות המקובלות בציבור הלא-מקצועי. כאמור - במקרה שלך נכונה לי הפתעה). פצעי לחץ מופיעים עקב חוסר תנועה ולחץ נקודתי אצל אנשים שמודעותם נפגעה, אצל אנשים השרויים בקומה (תרדמת) - ואצל אנשים צלולים ומודעים היטב, שרק כושר התנועה הפיזי שלהם נפגע. זאת בהסתייגות אחת: אצל האנשים מן הקבוצה השלישית, המודעת, מופיעים הפצעים קצת פחות מאשר אצל שתי הקבוצות האחרות, ובפרט - הם, הפצעים, מטופלים מהר יותר וביעילות רבה יותר - פשוט משום שהנכה טורח להעיר ולהזכיר את הנושא לאלה המטפלים בו, וטורח לדרוש (לעיתים - בתוקף רב) התייחסות וטיפול. לעיתים, במשך תקופה מסויימת, מופיעים יותר פצעי לחץ מכרגיל - אצל אנשים מכל שלוש הקבוצות, ומעולם לא היתה עדות כלשהי שהדבר קשור ב"שינויים רגשיים". על סמך מה ההערה שלך בעניין זה? אם ההערה קשורה בסיפור אנקדוטלי על איזו ידידה נכה שאצלה הופיעו בסמיכות זמנים גם "שינויים רגשיים" וגם פצעי לחץ במספר מוגבר, ומכאן המסקנה שיש קשר בין השניים - הרי יהא זה כאילו טענת לקשר הדוק בין ברוך שפינוזה ולהקת תיסלם ז"ל, היות שהראשון מוכר כפילוסוף ואילו האחרונה - גם בה היה פילוסוף. אני מניחה שההערה-שאלה של האלמוני בנוגע לגהה היתה בבדיחות הדעת, ואעפי"כ - זוהי דווקא שאלה לעניין, שאלה שאולי ראוי היה שגורמים מקצועיים יתנו עליה את דעתם: כיון שבאורח המחשבה העממי, הבלתי-מקצועי, וגם בחלק מן הרפואות האלטרנטיביות ופה ושם גם ברפואה האקדמית, מקובל לייחס בעיות רפואיות מכל הבא ליד, ובתוכן גם את מחלות הסרטן לסוגיהן, ל"רקע נפשי" (אם כי בראש המצעד בהקשר זה - דווקא מחלות לב והתקפי לב) - אולי מעניין היה באמת לברר האם גידולים סרטניים מופיעים יותר אצל אנשים בעלי בעיות נפשיות מתועדות, ובאיזו מידת התאמה לטיבן וחומרתן. למרבה הצער, ספק רב בליבי אם מוסדות מחקר רציניים יאותו להקדיש תקציב (דבר יקר-מציאות) למחקר מעין זה - שיצטרך להתפרש, למיטב הבנתי, על פני שנים לא מעטות. יש לי מה להעיר גם לגבי נושאים נוספים שעלו בתגובתך זו ובתגובות אחרות שלך - השום, ההיפריקום, הדכאון (נראה שהידע שלך בענייני דכאון איננו נרחב כל כך, סליחה על ההערה), האולקוס (צפריר מתגובה 525272, ואדם, אחריו - צודקים) ושאר ירקות שבתבשילך האקלקטי-אקזוטי, אך אסיים עכשיו, לבל תגלוש תגובה זו מעבר למידות תגובה סבירה ונסבלת. |
|
||||
|
||||
איזה כיף, אני גם אקזוטית וגם מפתיעה. עכשיו גם אני יכולה לעשות פרסומת לשמפו. אין לי ניסיון רב שנים במעקב אחרי אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות, אלא רק קשר של חצי שנה עם קבוצה מסוימת. אכן מדובר על נכה ספציפית, כאשר קבוצת הביקורת הם כל השאר שלא היה להם ארבעה פצעי לחץ תוך חודשיים. אותה בחורה מאוד מודעת לעצמה, כך שלא הזנחה גרמה לכל פצעי הלחץ האלה. היא העלתה את הטענה שמדובר בלחץ נפשי, ואני מסתמכת על דבריה. מתוך סקרנות טהורה, מה הקשר בין מודעות פגועה לפצעי לחץ? אנשים כאלה, למיטב הבנתי, לא מרותקים למיטה, אז למה שייווצר להם? ההערה בנוגע לגהה אכן הייתה לעניין, מפתיע שהובן אחרת מבקשה פשוטה למידע, ובאמת יהיה מרתק לבחון את התחום. אני לא מכירה את מצבם של האנשים בגהה אז סליחה על ההכללה, אבל בדרך כלל מדובר באנשים שמודעים למצבם ומטפלים בו, ברמה כזו או אחרת. אני לא טוענת שלכל האנשים עם בעיות נפשיות יש בהכרח בעיות רפואיות, במיוחד אם מדובר באנשים שמודעים ומטפלים בבעיות שלהם. הטענה שלי היא שאנשים שמתעלמים מבעיות נפשיות ומדחיקים אותם, בטווח הארוך יוצרים לעצמם בעיה רפואית. כך שמחקר בגהה יכול להיות מעניין, אבל לא ממש הנקודה. יותר מעניין, לדעתי, יהיה לבדוק כמה מהאנשים שהתגלתה אצלהם בעיה רפואית פנו אחר כך לטיפול נפשי כלשהו, ועד כמה טיפול זה מנע את חזרתה של הבעיה. אשמח לתשובה עניינית בנוגע לשום ולהיפריקום. היפריקום במיוחד, אגב, כיוון שאדם קרוב לי מוצא בצמח מרפא זה תחליף יעיל מאוד לתרופות נגד דיכאון. אם הוא גורם לתופעות לוואי כלשהן, זה יהיה בשבילי מאוד חשוב לדעת. לגבי דיכאון, יש לי יותר מדי ידע בעניין. היכרות קרובה עם אדם שסובל מדיכאון כבר כמה שנים, וצפייה בהתמודדות שלו עם הבעיה, יכולה ללמד יותר מכמה מאמרים. |
|
||||
|
||||
"האם גידולים סרטניים מופיעים יותר אצל אנשים בעלי בעיות נפשיות מתועדות... ספק רב בליבי אם מוסדות מחקר רציניים יאותו להקדיש תקציב... למחקר מעין זה - שיצטרך להתפרש, למיטב הבנתי, על פני שנים לא מעטות" לא בטוח. בעיתון אני קורא כל פעם על מחקרים ארוכי-טווח כאלה. אולי יש בעיה אחרת: אם בעלי הבעיות הנפשיות כוללים כאלה שלוקחים תרופות לטיפול בבעיות הנפשיות, יהיה קשה לנטרל את השפעת התרופות האלה. בעצם... כדי לתת אישור לאותן תרופות נפשיות, היה בוודאי צריך לבדוק שהן אינן גורמות לסרטן, מחלות לב וכו'. במחקרים האלה, שכבר עשו, איך נטרלו את ההשפעה הנפשית? ואולי הם כבר מהווים את המחקר שאת מציעה - שהרי המשתתפים בהם היו כאלה שסובלים מבעיות נפשיות. |
|
||||
|
||||
התנסחתי בצורה לא ברורה ונוצר רושם כאילו הבעיה היא באורך המחקר, ולא היא. עכשיו אנסה להבהיר: המחקר הרפואי, וככל הידוע לי, גם המחקר הפסיכיאטרי - מתבססים, בבואם לערוך מחקרים חדשים - על ידע מחקרי קודם בתחום עיסוקם. משם, מן הידע הזה, בצירוף התפתחויות בתנאי השטח - שאובות הנחות היסוד להמשך המחקרים. כך שבמקרה שלפנינו - נאמר שמ(כל) הידוע על סרטן, מ(כל) הידוע על נושאים פסיכיאטריים, ובאופן ממוקד יותר - מהצטברות נתונים על המתרחש בביה"ח גהה (נניח) ובמוסדות הפסיכיאטריים בארץ (נגיד, נגיד) - שאובות הנחות היסוד למחקר שקבוצה אקדמית X תהיה מעוניינת לבצע. שני התחומים האקדמיים הנ"ל, רפואה ופסיכיאטריה, אינם עוסקים, עכש"י, בד"כ, בחקירות שהנחות היסוד שלהם באות מתחום מחשבותיו והגיגיו של האיש ברחוב או מאלה של המרפא האלטרנטיבי (כרגע, לשם הנוחות המיידית בתגובה זו, אני קובעת בזאת: שניים אלו - האיש ברחוב והרפואה האלטרנטיבית - חד הם, לצורך העניין [ואני מתנצלת בפני שחף, אם צריך :-]). ההווי העממי, וכן גם חלק מתחומי הרפואה האלטרנטיבית, גורסים באופן נרחב ומקיף, והייתי אומרת גם - באופן החלטי, פסקני ומלא חדוות-יצירה - כי קיים קשר הדוק בין עניינים נפשיים לבין מחלות פיזיות קלות וקשות. שחף החביבה, הנמצאת כאן איתנו ומקילה עלינו לראות איך העניין הזה נראה מקרוב - מהווה דוגמה קיצונית, כמעט סטנדאפיסטית - של הרעיון הזה. על הצייר הדתי מרדכי ארדון ז"ל, שאהב מאוד את ירושלים, אמר פעם מישהו: "אם הוא היה מצייר חתיכה עירומה - החתיכה העירומה היתה נראית כמו ירושלים". על שחף שלנו ניתן לומר בפרפראזת-היפוך: אם היא היתה מציירת את ונציה - ונציה היתה נראית כמו האיש-יבלת ההוא מהבדיחה, שצמח לצפרדע על ה*** עקב בעיותיה הנפשיות המודחקות. אפשר, כאמור - ללמוד מהתבטאויותיה שלה, של שחף, כאן, ולא רק מהתבטאויותיה של שחף - על דעות שיש להן מהלכים רגילים ומקובלים מאוד בציבור (מוישה ההוא, בעל המכולת, הרי חטף התקף לב רק בגלל הבת שלו, שהסתובבה עם הפושע ההוא. והשכנה בלומה, הרי כולם יודעים שהאולקוס אצלה זה רק מזה שבעלה ממרר לה את החיים. ושלא לדבר על השכנה סוניה, שממש חטפה סרטן מרוב דאגה, איזה מסכנה, והבעל שלה אמר וגם כולם בשכונה אמרו שזה רק מהדאגה לבן שלה שעושה טראקים מסוכנים בדרום אמריקה - סרטן הוא עשה לה, השוויצר הזה - סרטן!). אלא שלרפואה ולפסיכיאטריה אין - ולא צריך להיות, לפחות לא בשלב מקדמי זה - עניין כלשהו בכל אלה. נדמה לי שמחקרים בענייני "מה חושב הציבור" הם בתחומה של הסוציולוגיה, פחות או יותר, וכן בתחום עיסוקם והתעניינותם של חלק מהפסיכולוגים. כך שאם ייערך מחקר בנושא זה - הקשר שבין המצב הנפשי למחלות הפיזיות, בהסתמך על ההשערה הרווחת בציבור (וברפואות האלטרנטיביות) - לא נראה לי שהוא ידמה למחקרים ארוכי הטווח הנעשים בנושאים *רפואיים*. מחקרים בנושאים אלה, יש בהם, בחלק מהם, בכל אופן - מעקב, לאורך שנים, אחר תיקיהם הרפואיים של אנשים רבים מאוד (בנושא סרטן השד, למשל - נערכו במשך השנים מספר מחקרים שכל אחד מהם, בפני עצמו, כלל אלפי נבדקות), ראיונות חוזרים איתם בכל כך-וכך זמן, בדיקות חוזרות של התיקים, ראיונות עם הרופאים המטפלים בהם, לעיתים ראיונות עם הצוותים המורחבים יותר המטפלים בהם, וכולי. מחקר כזה הוא יקר מאוד. אם ייערך מחקר בנושא שאנו מציעים כאן - בעיות נפש-גוף בהסתמך על גישות שאינן מן הרפואה המדעית - נדמה לי שהוא ידמה יותר למיני מחקרים סוציולוגיים שהם בד"כ קצרים יותר, נעשים על מדגמים קטנים (עכש"י, מחקרי סרטן השד - שוב אותה דוגמה, וכן גם כמה מחקרים על סרטן המעי הגס - לא נעשו בדיוק על "מדגמים", במובן השגור של המילה הזאת), בתקציבים נמוכים בהרבה - ולעיתים הם אולי מזכירים קצת את הסקרים שכל אחד מאיתנו מכיר מהטלפון. מצב שונה יהיה אם יקרה, חלילה, ויווצר יסוד ל*חשד אמיתי* בתחום זה. כלומר - אם הדוקטור X מביה"ח הפסיכיאטרי Y, יעיין יום אחד בתיקים של הפציינטים שלו, ירגיש מודאג בעקבות מה שיראה בתיקים, יעיין שוב, ואחר כך שוב, ואז יפנה אל הבוס שלו, הפרופסור המפורסם Z - ויאמר לו: "צ'מע, יוסי, שישה אנשים חטפו כאן סרטן תוך חודשיים, מוכרחים לבדוק מה קורה..." - ואז העניין יצטרך לעבור בצינורות הביורוקרטיים המקובלים ובסופו של דבר להיחקר. התרופות, ככל הידוע, עוברות מבחנים רבים וקשים עד שבטיחותן (בענייני סרטן, מחלות לב וכל כיו"ב) מאומתת בכל הקריטריונים ועד שהן מאושרות לשימוש הציבור (כך, לפחות, מבקשים שנאמין - ונדמה לי שאנו גם מעדיפים להאמין כך). ועל השאלה כיצד ניתן לבודד את ההשפעה הנפשית של התרופות הפסיכיאטריות מהשפעת בעיותיו הנפשיות הראשוניות, העצמוניות, של החולה, על בריאותו הפיזית (אני מניחה שלכך, בערך, התכוונת בפסקה האחרונה שלך) - על זה גם לי אין תשובה... |
|
||||
|
||||
את באמת משווה אנשים ברחוב לאנשים שלמדו במשך ארבע שנים רפואה? כנראה שאת מסתובבת ברחובות משכילים במיוחד. לא הבנתי את ההתנצלות מראש, את לא בטוחה בדברים שלך? את ברצינות טוענת שאין קשר בין מצב נפשי למחלה פיזית? נא לקרוא את ההסתייגות בתגובה תגובה 525319 לפני שתתלהמי באקזוטיות. לא מכירה את הבדיחה על היבלת, אשמח לשמוע הומור בריא. פסיכיאטריה שואפת לשקם אנשים הסובלים ממחלות נפש, נשגב מבינתי איך אפשר לרפא משהו אם לא חוקרים את הסיבה לו. ואם כבר, בואו נעשה הפרדה בין מחלת נפש דוגמת סכיזופרניה, לדיכאון זמני. ואם כבר אנחנו בדיכאון, מה לא היה מדויק בדברי? עוד שאלות שנשארו חסרות מענה: היפריקום, משפיע או לא? למה יש פצעי לחץ אצל אנשים שתודעתם נפגעה? וחידוד של נושא הדיון, כי מטרת התגובה שלי הייתה להצביע על כמה דברים: 1. רפואה מערבית מודרנית מתמקדת בחלקים של האדם, ואינה מקשרת בין כמה תופעות אצל אדם אחד. לעומת זאת, רפואה הוליסטית, מעצם שמה, מתייחסת לאדם כמכלול ומנסה להבין את המקור לבעייה הבסיסית. 2. רפואה מערבית מודרנית פותרת את הבעיה, לא את הסיבה לה. לכן לוקחים אקמול כשיש כאב ראש, בניגוד לרפואה הוליסטית שפשוט תציע לשתות מים נגד ההתייבשות. 3. גם רפואה מערבית מודרנית וגם רפואה הוליסטית אינן מושלמות, ולשתיהן יש עוד דברים רבים ללמוד. יש בעיות שהרפואה המערבית המודרנית נותנת מענה שאינו קיים ברפואה ההוליסטית, ויש מקרים שהרפואה ההוליסטית נותנת מענה שאינו קיים ברפואה המערבית המודרנית. ולסיום, פעם שלישית שאני מבקשת. כבר כמה שנים שאני באייל, ואפילו מגיבה פה ושם, אבל מחמאות כאלה עוד לא קבלתי. עד כמה שנעים לי להרגיש חביבה, אין לי כוונה לעשות הסבה מקצועית לציור או סטנדאפ. מי שרוצה להעיר בנוגע לאישיותי, מוזמן לעשות זאת במייל, שאינו מוסתר כאילו היה סוד מדינה כמוס. אגב, והביטוי "שחף שלנו" צרם לאוזניי במיוחד. שייכות הינה הרגשה חיובית, שמגיעה ממקום של קבלה ואהבה. כרגע אני לא ממש מרגישה את זה כאן. לחלופין, הוא מציין תחושת בעלות, הרגשה שגם איתה אני לא מזדהה בהקשר לאתר זה. |
|
||||
|
||||
מניתי בין האנשים שאיבדו את כושר התנועה שלהם (והם מהווים את הציבור המועד לפצעי לחץ) שלוש קבוצות: 1. אנשים שאיבדו את כושר התנועה שלהם וגם מודעותם נפגעה 2. אנשים השרויים בקומה (תרדמת) 3. אנשים צלולים ומודעים היטב, שכושר התנועה הפיזי שלהם נפגע עקב תאונה או מחלה, ואילו כושרם הקוגניטיבי נשאר על כנו ולא נפגע על ההיפריקום החלטתי לא לדבר, וגם לא על עוד כמה נושאים שהעלית בתגובותייך ושחשבתי להגיב להם. ראיתי אנשים בכל מיני מצבים, ראיתי אנשים חיים, אנשים מתים, אנשים בתהליך שלקראת מותם וממש על סף מותם, וראיתי גם אנשים במין מצבים כאלה, מצבים כאלה מין - מין מצבים כאלה של "חיים-בקושי" - לא חיים ממש ולא מתים ממש - לעיתים במשך שנים לגמרי לא מעטות. ראיתי אכזבות רבות ומתאכזבים רבים והתאכזבתי ביחד עימם. צפיתי בתהליכי הידרדרות קשים ובקרובי משפחה מסכנים שהתרוצצו בין "מטפלים" למיניהם על כינוייהם ה"מקצועיים" היצירתיים ושילמו בכספם המועט בתמורה לשטויות התהומיות שה"מטפלים" האלה (חלקם רופאים לשעבר שעשו הסבה מקצועית צינית, מסיבות כלכליות לחלוטין) האכילו אותם, וליבי נמלא חרון אין-אונים. ראיתי אלף דברים מרים והתפכחתי אלף התפכחויות מרות. בסופו של דבר, כל מיני עניינים שאת קוראת להם או עשויה לקרוא להם "רפואה" - לי יש רק דברים קשים וחריפים לומר עליהם. לכן נראה לי שמוטב שתיכף אדום, אסכור את פי ואשתדל לא להגיב יותר בדיון הזה. אבל קודם, רק עוד דבר אחד קטן: אני אוהבת לבטא ביטויי אדנות ופטרונות מסוג "שחף שלנו" - *כאן*, בפומבי, לאור השמש. אינני רואה איזו הנאה תשאבי מכך שאחזור על המנהג הנלוז הזה גם בדוא"ל, ואני דוחה בזאת את האופציה הדוא"לית. ליל מנוחה |
|
||||
|
||||
אה, עכשיו שאת מציינת שבקבוצה הראשונה יש גם פגיעה במודעות וגם אובדן כושר תנועה, זה היה יותר ברור. אפשר בכל זאת לקבל תגובה על ההיפריקום? או שהוא סתם ממבו ג'מבו של שרלטנים, ואז אני סתם משלמת מחיר מופקע על תרופת פלצבו, או שהוא כן עובד. מה משניהם נכון? בנוגע לדיכאון, עדיין לא ענית לי. מה במה שכתבתי לא היה מדויק? לא ראיתי אלף מקרים, אבל כן יצא לי להכיר כמה מקרוב. אני יכולה לתת לך רשימה ארוכה של הרופא שלא הפנה לבדיקת MRI אחרי שלוש שנים של כאבי ראש. של הפסיכיאטרית שבמשך שנתיים כל מה שעשתה היה לנסות לדחוף אותה תרופה אך במחיר יותר יקר. של הפסיכולוגית שלא ידעה לאבחן את הבעיה. של הפסיכיאטר שלוקח 400 שקל לטיפול. של הנוירו אונקולוג שהיה צריך לבקש ממנו מרשם לתרופה בסיסית ומאוד עוזרת, שהוא לא ידע על קיומה. שוב, לא אומרת שאין ברפואה הוליסטית שרלטנים, וצריך להוציא אותם מחוץ לחוק. אבל כן יש בה דברים נכונים, על הסינים וההודים זה עובד כבר 3000 שנה ובינתיים הם מתרבים בקצב די יפה. צריך לבדוק את הדברים, להסדיר אותם, אבל לא לפסול על הסף דברים. אני שמחה שביכולתי לספק לך טריגר לביטויי אדנות ופטרונות, אבל אני לא נהנית מהם באותה מידה. אנא כבדי אותי, כמו שאני מכבדת אותך, ובדומה לכבוד שניתן פה לשאר האיילים. אם ממש בוער לך לבטא רגשות אנדות ועליונות, אם תעשי זאת במייל יהיה לי יותר נעים, כדי למנוע מצב שבו עוד כמה שנים אנשים יקראו את הדיון הזה ואשכרה יחשבו שאת טובה ממני במשהו. |
|
||||
|
||||
נו באמת, לא יחשבו במה את פחות טובה מהחשמנית ולא בטיח. לא תאמיני, אבל לאנשים יש בחיים עוד כמה בעיות אישיות משלהם חוץ מלחשוב מחשבות עמוקות על דמויות מהאייל. |
|
||||
|
||||
חלקים נרחבים מהרפואה ההוליסטית הנפוצה במערב *אינם* בני 3,000 שנה; ושום חלק מהרפואה ההוליסטית בישראל אינו בתוך החוק בכל מקרה, כיוון שהנושא אינו מוסדר בחוק. |
|
||||
|
||||
ההודים, לדוגמה, החלו להתרבות בקצב הרבה יותר מהיר כשהם החלו להשתמש בעקרונות התברואה מבית מדרשה של הרפואה ה''מערבית''. |
|
||||
|
||||
עד כמה שבדקתי ה"היפריקום" או "St John's wort" משמש באירופה לטיפול בדיכאון לא כל כך חמור. הדעות חלוקות על היעילות. מצד שני, מדובר בתרופה זולה ועם תופעות לוואי מועטות. |
|
||||
|
||||
איך שאני מכירה את הסגנון של האייל ושל החשמנית, העניין עם האדנות והפטרונות היה בצחוק ואולי בקצת אירוניה, ובמקומך לא הייתי לוקחת את זה כל כך לווריד. לחשמנית בעמצה קוראים לפעמיפ חשמניתנו ולא רק לה- הדברים האלה הם חלק מהאייל ואף אחד לא מתרגש תגובה 219829 תגובה 313476 |
|
||||
|
||||
"1. רפואה מערבית מודרנית מתמקדת בחלקים של האדם, ואינה מקשרת בין כמה תופעות אצל אדם אחד. לעומת זאת, רפואה הוליסטית, מעצם שמה, מתייחסת לאדם כמכלול ומנסה להבין את המקור לבעייה הבסיסית." את ברצינות טוענת (אני מצטט את הפתיחה הזו מהתגובה שלך (-: ) שרפואה מערבית מודרנית אינה מקשרת בין כמה תופעות אצל אדם אחד? את מכירת את זה שבאים לרופא עם בעיה מסוימת, והוא שואל כמה שאלות בנוסח "אתה סובל גם מ...? או מ...?" למה זה, לדעתך? האם יצא לך לראות פרק של "האוס"? מאידך, מה דעתך - האם לא ייתכן, לפעמים, שלאדם יש שתי בעיות והן לא קשורות? אם זה ייתכן, איך את מציעה להגיע למסקנה? 2. "רפואה מערבית מודרנית פותרת את הבעיה, לא את הסיבה לה. לכן לוקחים אקמול כשיש כאב ראש, בניגוד לרפואה הוליסטית שפשוט תציע לשתות מים נגד ההתייבשות." אני נאלץ לשאול שוב - את רצינית? את חושבת שאדם שיגיע לרופא עם כאב פחות שגרתי מכאב ראש חד-פעמי חלש (נגיד, כאב ראש מאוד עז, או כאב ראש חלש שחוזר, או כאב בחזה), הרופא ייתן לו אקמול וישלח אותו הביתה (או יציע לו לשתות מים נגד ההתיבשות)? ישר לסדרה של בדיקות דם, אק"ג, סי-טי ראש! למה זה, לדעתך? או שמא התכוונת למשל, ולא לדוגמה הזו כפשוטה. אבל לדעתי זה תקף לכל דוגמה רצינית שתתני - את מוזמנת לאתגר אותי. |
|
||||
|
||||
2. לא יודעת אם הרופא נותן אקמול. אבל ודאי שאנשים לוקחים אקמול. הרופאים ודאי אינם מאמינים בהיגד השקרי "אקמול פותר את הבעיה", אבל נטילת אקמול לטיפול בכאב ראש היא פרקטיקה מושרשת עמוק בחשיבה המערבית (לאו דווקא הרפואית). אחרי הכל חייבים להגיע בבוקר למשרד. כנ"ל פרקטיקות דומות שפותרות סימפטומים: נטילה של תרופות מייבשות נזלת, למשל, בלי לבדוק אם לנזלת יש סיבות שכדאי לטפל בהן מצד אחר (למשל אלרגיה). כל אלה אינם בדיוק פרי מוחו השטני של רופא קופ"ח חסר המעצורים. העם הוא זה שדוגל בהם ומדגים אותם יום יום. אבל הם לא קיימים בחלל ריק - מעבר למחקרים תומך בהם גוף שלם של אנשי שיווק ופרסום, ואלה אותם חבר'ה שניסחו את המודעות על התה הטיבטי. אבל זה כרגיל תטל"א (למערכת: חסר כפתור "הצב תגובה זו בדיון ניאו-מרקסיסטי אפוי למחצה"). |
|
||||
|
||||
בתור נציג העם בדיון זה, אני רוצה להעיר שזה לא עניין של שיווק ופרסום אלא של פתרון בעיות. גם אם נניח את הדעה הקדומה והלא מבוססת שלכל תופעה יש סיבה, מי רוצה להתעסק עם זה? אני לא מעוניין בקשר מאסיבי עם הרופאה שלי (למרות שהיא יפה מאוד) ואינטרוספקציה על נזלת משעממת אותי. |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי - זו צורת חשיבה (פתרון *מהיר* של בעיות, צעדים אקטיביים ומיידיים לתקיפת בעיה וכולי). השיווק והפרסום הם רק חלק מהעניין, כמובן. הם מלבים את מה שקיים כבר. |
|
||||
|
||||
וכמובן גם, ראיית הנזלת / כאב הראש כבעיה שיש לפותרה (ולא, למשל כקול הקורא לתת מנוחה לגוף. או כחלק מגורל קצוב שעל האדם להתמודד איתו ולהישאר מוסרי. שתי צורות ראייה שונות לגמרי, גם זו מזו). |
|
||||
|
||||
אני חושב שהיחס הזה לכאבי ראש ונזלת התפתח רק בעקבות ניסיון רב-דורות שהראה לנו שממילא אפשר לחיות אותו דבר עם כאבי ראש או נזלת ובלעדיהם, ושגם אם נותנים לגוף לנוח הם קורים באותה מידה; או שגם אם הם קורים פחות, התועלת הכוללת במנוחה לא מצדיקה את מחירה. ואם כך, ואם כבר יש כדור שמקל עליהם, אז למה לא. ההשערות שכאב-ראש או נזלת הם קול הקורא לתת מנוחה לגוף או חלק מגורל קצוב וכו' נראות לי מיסטיות משהו. אם כך, אז הראייה שלהן כבעיה שאפשר ורצוי לפותרה מהר ובעזרת כדור נראית לי לא פרי של הרפואה המדעית, אלא של הרציונליזם בכלל, ואני מקבל אותה בברכה. ובישראל, נגיד, נדמה לי שהיחס הזה לכאבי ראש ולנזלת החל עשור או שניים לפחות לפני שהחלו פרסומות משמעותיות לאקמול ושות'. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא מדברים כרגע על הצדקת גישה זו או אחרת - רק על העובדה שהגישה ה''מערבית'' לכאב הראש אינה שקופה או מובנת מאליה. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי למה את מתכוונת. בשני המקרים יש חשיבות לטיפול בסימפפטומים ללא קשר לשאלה האם מתחבאת מאחוריהם בעיה רצינית. כאב ראש הוא בעיה. הוא מפריע לתפקד. לפעמים אפשר ''לקחת הפסקה''. לפעמים זה לא ממש אפשרי. במקרה של שיעול, הקלה על סימפטומים היא דבר חשוב כשלעצמו מכיוון ששיעולים מחמירים את השיעולים הבאים. |
|
||||
|
||||
אם על זה מדובר, אז אני חושב שאני מסכים. |
|
||||
|
||||
אני מנחש שטיפול סימפטומטי כניסיון ראשון אינו פרקטיקה מערבית, אלא אנושית. כאשר להודי מסורתי כואב הראש על הבוקר, סביר שהוא יטבול קליפת אקליפטוס באדי תמצית עטלפים 1 ויריחנה כדי להקל על הסמפטום המציק. הוא כנראה לא יקבע בשל כך תור אצל המרפא המסורתי לשם בדיקה יסודית של מצב גופו, אורח חייו ותפיסת העולם שאולי אחראים לאותו כאב ראש שחל כמה ימים קודם לכן. 1 אזהרה: טיפול זה טרם קיבל את האישורים הסופיים של ה-FDA, אז לחכות עם הכנה ביתית, ולא משנה כמה חמורה בעיית העטלפים בסלון ממנה אתם סובלים! |
|
||||
|
||||
כאבי ראש הם דבר מאוד מסוכן והרפואה המערבית לא מטפלת בגורמי העומק לכאבי הראש. בדרום אמריקה יודעים את האמת: כאבי ראש נגרמים משום ששדים נכנסו לגולגולת, ולא מצליחים לצאת. הפתרון הוא לא לקחת אקמול, אלא לחורר את הגולגולת בפטיש ואזמל. ומקרי המוות - אנשים שמתו למרות הטיפול המסור הזה - הם ראיה לכך שדים בגולגולת הם דבר מאוד מסוכן ושצריך לפנות לשאמאן המקומי במהירות. |
|
||||
|
||||
אז השיווק והפרסום עוזרים לנו לפתור בעיות. במילים אחרות, אנשי השיווק והפרסום הם מתקני עולם. |
|
||||
|
||||
בעולם שלך אולי :-) |
|
||||
|
||||
אני חושב שמחקר מהזן הזול אפשרי כאן, וייתן תוצאות בהחלט בעלות ערך. אם התוצאה תהיה חיובית - יש קשר - זה יתחיל להצדיק מחקר מהזן היקר. אם שלילית, זו תחמושת לא רעה לחשמניות באשר הן בויכוחים מול השחפים באשר הם. שכן, בעוד שהאחרונים יוכלו לטעון שמחקר מהזן הזול לא נותן הוכחה חזקה מספיק, ומחקר יקר אולי יוכיח שכן יש קשר, תוכלנה החשמניות לטעון שהראיות שעליהן מתבססים השחפים הן עוד יותר אנקדוטליות מהמחקר הזול. אני מדבר כאן בלשון תנאי - אם ייעשה מחקר, אם התוצאה תהיה - אבל אני אופתע אם לא נעשה מעולם מחקר זול כזה. ומעניין באמת מה היו התוצאות במקרים שבהם זה נעשה. אילו רק הייתי גגלן חרוץ יותר... |
|
||||
|
||||
למען הפרוטוקול: החשמניות בכלל לא טוענות שאין לחלוטין בעיה פסיכופיזית (תיכף אתחיל עם רוטינת ה"איפה ראית שטענתי...?"), אלא רק שיש המנפחים אותה מעבר למידותיה ומכניסים אותה לכל חור, קיים או בלתי-קיים, ושאין צורך להפוך אותה למטבע עובר לסוחר ולא לדת חדשה. יש לנו בסביבה קצת יותר מדי דתות, ולפציינטים/קליינטים כבר אין מספיק מטבעות. ואחרי שהתזמורת עשתה את הטאם-טה-טאם-טה-טאם שלה והחשמניות ביצעו יציאה שרה-ברנארדית דרמטית - באים הנהרות השומעים ציפורים בסבך וכל אחת מהן ציפור גן-עדן, ובמקום לשבת להם ולכרוך ספרים בשקט, הם זורקים לשרה-ברנארדיות פיתויים שיחזירו אותן לעוד ועוד התדיינויות והתלהמויות בשדות השטות לנצח. ועל כך כבר נאמר: על מה ולמה, ומדוע, ואיך, וכיצד, ומי נתן את ההוראה, והאם כוורת יתאחדו לעוד מופע בפארק או שקודם ייפול מטאור בדיוק על ראש הסיכה שעליו מרקדים שבע מאות שבעים ושבעה מלאכים מבלי לדרוך איש על ציפורן אצבעו הקטנה של אחיו. |
|
||||
|
||||
נצל"ש: יש לך בלוג, או פלטפורמה אחרת בה ניתן לעלעל בכתבייך? |
|
||||
|
||||
מה זה נצל"ש? |
|
||||
|
||||
ניצול שרשור (הודעה בפורום שמשורבבת לשרשור שלא קשור לנושאה, כי אינה חשובה מספיק לעמוד בפני עצמה) |
|
||||
|
||||
אתה רומז שהשרשור הזה הוא חשוב יותר *ממני*? הא, הבוגדנות הנצחית ושברון הלב שאין לו מרפא.. |
|
||||
|
||||
לא, אני רק כאן. |
|
||||
|
||||
מסכים לפסקה הראשונה, וסמיילי לשנייה (וידוי: בשלב של הנהרות השומעים וגו' חשבתי שאת מדברת על משהו אחר, ורק בספרים נפל האסימון). |
|
||||
|
||||
זו אשתו שכורכת ספרים, לא הוא. |
|
||||
|
||||
אני יודעת, הייתי כאן בכל השמחות. |
|
||||
|
||||
המקף פה ↑ והשם שדבק אליו והיו לבשר אחד, מה הם מלמדים אותנו אם לא שגם אני הצטרפתי לעסקי הכריכה המשפחתיים של אשתי? |
|
||||
|
||||
קראתי פעם באיזשהו דיון באתר מסויים ש"צמחי מרפא" לא בהכרח עובדים. בעיקר אם לא בודקים אותם ביסודיות. בהמשך לתגובה 121166, נכתבו תגובה 121228, תגובה 121381, ועוד כמה. |
|
||||
|
||||
לצטט שלוש תגובות מתוך אותו פתיל לא מעיד על מחקר רציני בנושא, אני חוששת. בעיקר שהתגובה הראשונה מיידעת על טיפול בצמחי מרפא שמאושר לניסוי על ידי מינהל התרופות והמזון האמריקאי. דיווחים קצת יותר מעמיקים על מחקרים ברפואה סינית ניתן למצוא באתרים |
|
||||
|
||||
אכן לא מחקר רציני. סתם דיון מקרי שמצאתי באינטרנט. קראת את התגובה הניה והשלישית? אותו חומר לא התגלה כיעיל לטיפול בכאבי ראש (לכך הוא משמש ברפואה המסורתית הסינית). הסתכלתי קצת באתר השלישי. נראה לכאורה רציני: קישורים למאמרים, וכו'. בחרתי משם מאמר והתחלתי לקרוא אותו: מאמר מעניין, אבל קצת קשה לסמוך על מחקר שבו אין קבוצת ביקורת ומסתמכים רק על הדיווחים של החולים. איך השיטה בהשוואה לפלסבו? וכמוכן: In the neurological examination, it was not possible to verify an improvement in the mobility of the arm or leg before and after acupuncture.
|
|
||||
|
||||
שלום שחף. כתבת בתגובתך "מי שיש לו חור בשן טוב יעשה אם ילך לטיפול אצל רופא שיניים, ולאחר מכן יבקר אצל מומחה לתזונה כדי ללמוד איזה שינויים בתזונה עליו לעשות". עתה מומחי תזונה יש גם בעולם המערבי והם נהיים יותר ויותר מומחים בתחומם (אם כי בארץ הדיאטניות של קופת חולים לא כאלה מוצלחות) , האמת היא שאחד הדברים שמענינים הוא שדווקא בנושאים של אורח חיים(תזונה וספורט) הרבה מהשיטות של התרבויות העתיקות הוכחו כנכונות, הדוגמה הבולטת ביותר היא יוגה שכיום יודעים שהיא אכן פעילות מאד מוצלחת. לעומת זאת רוב הטיפולים הנקודתיים הוכחו כלא יעילים . בעצם הבעיה איננה נעוצה בידע של המדע אלא בגישה של אנשים שבאים לרופא לקבל כדור אבל מאד קשה להם לשנות את אורח חייהם, אם ניקח דוגמה לא אקזוטית היה לפני כמה שנים נורא אופנתי לדבר על הפרדוקס הצרפתי איך הם אוכלים מאכלים לא בריאים ונשארים רזים ובריאים. אז לקחו פרט מהתרבות שלהם(היין האדום) הציגו אותו כסיבה היחידה ואפילו יצרו כדור עם החומרים הפעילים ביין אדום. לאחר מכן כשהסתכלו לעומק הסתבר שהסיבה הרבה יותר פרוזאית: הם לא אוכלים בין הארוחות, המנות שלהם קטנות, והם עושים הרבה ספורט. אותו דבר נכון גם לתרבות הסינית הסיבה שהסינים היו בריאים כי היה להם אורח חיים בריא. הבעיה היא שאנשים לא ממש רוצים לשנות את אורח חייהם לכן הם מסתכלים דווקה על הדברים השטחיים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שמיתוס הרזון הצרפתי מתייחס בעיקר לנשים הצרפתיות המטופחות, לא לגברים - והדבר זכה לפרסום בעיקר עקב איזשהו ספר צרפתי רב מכר של מישהו בשם ג'וליאנו, אבל לא כתוצאת מחקרים אלא באופן ספרותי-פיוטי - "הנשים הצרפתיות לא משמינות". ה"פרדוקס" דיבר, אא"ט, לא על איזושהי בריאות כללית אלא על העובדה שהבישול הצרפתי כולל הרבה (?) בשר שמן, אבל הסטטיסטיקות של התקפי לב הן נמוכות. נראה שכשהסתכלו עוד יותר לעומק-לעומק - התברר עוד גורם פרוזאי, חוץ מעניין היין - תגובה 373615. הסינים "היו בריאים"? מה זה בדיוק "הסינים"? - מאות קבוצות אתניות בגדלים שונים, ברמות משתנות של קרבה גזעית, שנלחמו, התאחדו, נפרדו, היגרו, בהתאם לאמצעי המחיה, מאזורים מסויימים לאזורים אחרים, סבלו משטרים רודניים מקומיים ומאוחר יותר משטר קיסרי רודני, ויותר משהיו "בריאים" - רוב הזמן היו בעיקר די רעבים, להוציא שכבה דקה של אריסטוקרטיה משכילה-עשירה. כל העניין הזה עם הסינים ה"בריאים" נולד במערב, לפני לא הרבה זמן (כמה עשרות שנים), ולדעתי (ולא רק לדעתי, אך אינני נזכרת כרגע בשמות רלוונטיים) - נולד למטרות שיווקיות טהורות. מה שנקרא בפינו "רפואה סינית", הוא תערובת מודרנית של מונחים סיניים ובעיקר מונחים כאילו-סיניים (הם קשים מאוד לתרגום, והמהדרין אומרים - בלתי אפשריים לתרגום), עם מונחים מערביים רפואיים פופולאריים - תערובת משעשעת המעידה, יותר מכל דבר אחר, על בורות בשני התחומים - גם הסיני וגם ה"מערבי". שים לב, למשל, לזה - 1 - זה לא נורא-נורא מצחיק? לפני כמה שנים התפרסם באנגליה וגם בארץ "תה טיבטי" להרזיה. נאמר שהנסיכה שרה פרגוסון הפחיתה בעזרתו 5 קילו ממשקלה, ובפרסומות, או על גבי הקופסאות, הופיע סיפור יפה על חכם סיני (בהתעלם ממאבק השחרור הטיבטי :-]) עתיק כלשהו שהיה לו סוד שמור - סוד התה המרזה - שנתגלה, לבסוף, בדרך פלאית כלשהי, לציבור כולו (הטיבטי? הסיני? לא זוכרת). זה היה סתם איזה תה, ועיתונאית ששוחחה עם היבואן הוציאה ממנו, לאחר זמן, שאת סיפור החכם הסיני המציא איש השיווק שלו. גם סיפור פרגוסון נתגלה, אזא"מ, כשטות. ומה שמצחיק הוא שבתרבות הסינית, כבתרבויות אחרות (במזרח הרחוק ולא רק במזרח הרחוק) שבהן שלט עוני רב לאורך דורות - דווקא שמן נחשב לבריא ויפה, ולא רזה. בכפרים היו בני המשפחה חוסכים אורז מפיהם ומוסיפים אותו לצלחתה של הבת ששודכה לחתן אמיד קצת יותר, ע"מ שחמותה, שתצבוט קלות את זרועותיה - תראה שעגלגלה היא, ועל כן תחשביה יפה וחזקה, ואולי, אולי יספיקו במשך השבועות שלקראת החתונה - להשמינה עד כדי כך שיופיעו גומות במרפקיה - סמל קטן של יופי ובריאות. הבודהה היה נסיך מושלם ביופיו ובבריאותו, כשם שבתכונותיו התרומיות. כמה מן הפסלים המפורסמים ביותר של הבודהה הם של גבר יושב - שמן, מחוייך, מצומח שדיים ובעל כרס המשמחת לבב אנוש 2. 1 |
|
||||
|
||||
דיאטה מעוטת קלוריות ידועה כאמצאי להארכת חיים אצל הרבה מינים, כולל יונקים, כך שאולי ''רוב הזמן היו בעיקר די רעבים'' משתלב יפה עם ''הסינים ''היו בריאים''''. |
|
||||
|
||||
קודם כל גם בויקיפדיה וגם באתר המאוחדת מתיחסים ל''פרדוקס הצרפתי'' כעובדה. ויקיפדיה אפילו אומרת שהסיבה היא אכן היין. בקשר לקישור הראשון תשימי לב שרוב העצות שלו (אחרי השטויות שהוא אומר בהקדמה שאותי דרך אגב לא הצחיקו סתם היו ביזריות אבל כל אחד וההומור שלו ) הם נכונות וכל דיאטאנית רצינית תגיד לך אותם. בכל מקרה את לא יכולה להתעלם שהאמריקאים מנהלים אורח חיים מאד מאד לא בריא (ואנחנו בעקבותיהם) אם את רוצה עוד דוגמה אז מסתבר שישיבה על כיסא גורמת בעיות גב ודווקה הישיבה המזרחית יותר בריאה. ועוד נקודה לא הגנתי על הרפואה הסינית(ולו בגלל שגם אני לא מאמין בה). |
|
||||
|
||||
האלמוני השני זה אני |
|
||||
|
||||
"הקדמה"? נשמע כמו עיקר המאמר. אהבתי גם את עצה 7: 7. להימנע מאוכל קר- בטמפרטורה ובאנרגיה. עדיף לבשל או להקפיץ ירקות, לא לאכול מהמקרר. באמת עדיף לבשל ירקות? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה זה אנרגיה קרה( האמת, נשמע מסוכן) אבל אוכל חם באמת יותר משביע וגם נותן תחושה מאד מהירה של ''אכלתי משהו''. חוץ מזה אחת הסיבות של רעב היא קור, הגוף רוצה לחמם את עצמו. לכן ההמלצה בחורף היא לשתות משקאות חמים ומרק בתחילת כל ארוחה. חוץ מזה לאכול מהמקרר זה לא רעיון מוצלח בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
בהודו דאגתי לאכול רק ירקות מבושלים (בהמלצת מארח מקומי). לטענתו בגלל מי ההשקיה והדשן של הירקות שהם מי ביוב וצואת אדם. |
|
||||
|
||||
ישיבה על כסא גורמת בעיות גב, אבל מזה מסיקים שישיבה מזרחית יותר בריאה? לא לגב שלי, בכל אופן, ולא לגב של עוד כמה אנשים שאני מכיר. |
|
||||
|
||||
זה לא מסקנה אלא שתי טענות. ולא הבנתי אתה וחבריך הלכתם לכיתה שבה יושבים כל היום ישיבה מזרחית כמו שצריך והיה לכם יותר בעיות גב מלכיתה המקבילה? |
|
||||
|
||||
1 בעיקר הצרוף של הוראות 5-6 5. יציאה- להקפיד לפחות על יציאה אחת ביום.. להוסיף סיבים. 6. לאכול חצי מהכמות - לא חייבים להשאיר את הצלחת ריקה. |
|
||||
|
||||
את העצה להקפיד על לפחות יציאה אחת ביום שמעתי עוד כילד, לפני כמה עשרות שנים ולפני שאמרו שזה מהרפואה הסינית. היו מוכרים אז סיבים וקראו לזה ''סובין'', לא יודע אם זה עוד קיים היום. שמתי לב שכל כמה שנים נותנים לאותם דברים ישנים שמות חדשים ומוכרים אותם בתור שיטות חדשות. |
|
||||
|
||||
ראיתי אתמול בעיתון מודעה שהצחיקה אותי: היללו שם את הסגולות של התרופה ASA . לאחר קריאה מדוקדקת במודעה התברר לי שמדובר באספירין, אבל הקפידו לקרוא לזה אך ורק בשם חומצה אצטילסליציקלית ( או משהו כזה). |
|
||||
|
||||
האם הפרה הסימפטתית נותנת חלב סימפאטי? הפניות יפות. |
|
||||
|
||||
"אין לי הכשרה ביולוגית או מדיצינית, את לימודיי עשיתי בתחום שונה לחלוטין, ומעולם לא התיימרתי להיות ברת סמכא בתחום זה. הידע שיש לי בנושא הוא רנדומלי, ומגיע מלימודים בלתי מתוכננים, קריאת ספרים ומאמרים בנושא, והיכרות עם אנשים שונים שסובלים ממגוון בעיות. דבר זה לא מונע ממני להעיר את דעותי, בדומה לשאר משתתפי האייל..." אז זהו, זאת בדיוק הבעייה עם המטפלים האלטרנטיביים למיניהם. היכולת להביע דיעה נחרצת בתחומים שאין להם שום מושג בהם: 1. תוך שימוש בז'רגון המדעי, שנועד לתת תוקף ואמינות לטענות הדובר- אבל לרוב תוך עיוות וחוסר הבנה של המושגים. על מדענים ורופאים כל הממבו-ג'מבו הזה לא עובד- אבל על ההדיוטות כן. 2. אולי הדבר שאני הכי אוהב: שימוש בדוגמאות שבהן הרפואה המודרנית 1 (ואם לדייק- המתודה הרפואית המודרנית) מסכימה עם ה"מטפלים" האלטרנטיביים כדי להקנות אמינות לעצמם אמינות- אבל תקיפת אותה מתודה עצמה ברגע שהיא מפריחה את טענות ה"רפואה" האלטרנטיבית. 3. חוסר הבנה מוחלט בסטטיסטיקה. שימוש במדגמים מוטים, הסקה גורפת ממקרים פרטיים ואנקדוטליים על הכלל, חוסר הבנה שקורלציה בין אירועים אינה בהכרח תוצאה של קשר סיבתי- ועוד. 4. כמובן, ברגע שמפריכים את הטענות ה"אלטרנטיביות" באופן לוגי, מייד מופיעות טענות כנגד חוקי הלוגיקה ה"מערבית" חסרי הרגישות 2, שה"אלטרנטיב" נפגע מכך שתוקפים אותו אישית (כשתוקפים את הלוגיקה שלו), וכו'. מה שכן, יש דבר אחד נכון בטענה של הגברת: אכן יש קשר סיבתי בין רגשות למערכת החיסונית והעצבית לפחות. שוב, בניגוד ל"רפואה" האלטרנטיבית, המדע המודרני הצליח לפענח את הקשרים הנ"ל ברמה המולקולרית. תסלחו לי שאין לי זמן לחפש מראי מקום, מדובר בחומר שטחנתי לפני זמן רב, אבל אני בטוח שתוכלו למצוא את זה לבד (חפשו קשר בין נוירוטרנסמיטורים למערכת החיסונית) מאידך, לטעון שלחץ נפשי גורם לסרטן? מדובר בבורות מוחלטת במנגנונים הסרטניים, קישקוש מוחלט שהייתי הרבה יותר סובלני כלפיו לולא היה כל כך מסוכן.הייתי מת לראות איזשהו טיפול אלטרטיבי שימנע סרטן אצל מי שנולד עם מוטציות בRB, BRCA או p53- מה שלא יקרה לעולם, ובל זאת לא ימנע מהשחפים למיניהם לטעון שהם יכולים למנוע הופעה או חזרה של גידולים. טוב, כמו שתמיד קורה כשאני מגיב לאלטרנטיבים למיניהם תוך ניסיון לשמור על נימוס מינימאלי- לחץ הדם שלי עולה לרמות שאופייניות למרכז השמש, ואני נשאר שליו ורגוע כמו טי-רקס מכור לקוקאין על סטרואידים. אז אולי עדיף שאסיים כאן. 1 כמי שנמצא בקשר עם מדענים עמיתים בכל העולם, כולל במזרח הרחוק, הביטוי "רפואה מערבית" קצת צורם לי באוזן. 2 אני מייד עונה שהכל בגלל שכרוב סגול ממולא בבמיה סובב סביב לירח שעשוי מגבינת הליום, נענה במבט מוזר, ומסביר שאם חוקי הלוגיקה לא פועלים, מדובר בהסבר מצויין, מנצח ובלתי ניתן לעירעור. |
|
||||
|
||||
1. שחף ירוק לא טענה כאן שהיא מרפאה. היא משתמשת כאן בז'רגון רפואי, אך כך גם מגיבים אחרים שאינם בעלי השכלה רפואית. 2 טענה מעניינת אך לא משכנעת. כל בר־בי־רב יודע שהירח עשוי מגבינה שוויצרית ולא מגבינת הליום. |
|
||||
|
||||
1. לא התכוונתי אליה ספציפית- התכוונטי לטענות שלה מסוג "ניתן לרפא" וכו'. בכל זאת, השימוש שלה בז'רגון של מתודה שהיא תוקפת, על מנת ליצור רושם אמין (לאו דווקא במודע), קצת צורם לי. 2. אתה תוקף איש קש, ואל תשים מלים בפי. בכלל לא דיברתי על הירח של כדור הארץ, אלא על זה של מאדים. כידוע, זהו הגורם הישיר לצבע הטורקיז של מאדים ולאופן סיבובו סביב כוכבי מזל שור, שמובילים ישירות לשינויים באחדות ההילה האנרגטית של כדור הארץ ולעלייה בתחלואת הסרטן בשל הגדלת החור באוזון כתוצאה משינויי הקארמה של גאיה. בור ועם הארץ שכמותך. |
|
||||
|
||||
ומה יש בתוך החורים של הגבינה? ואיך לדעתך הירח לא נופל? אם תענה: אויר חם, לידיעתך בירח אין אויר. שנה טובה לך ולכולם. |
|
||||
|
||||
ואקום אפילו יותר קל מאוויר. לא פלא שהירח לא נופל. |
|
||||
|
||||
ואקום זה חלל ריק, לא חלל עם חורים. |
|
||||
|
||||
על אחת כמה וכמה וואקום חם. |
|
||||
|
||||
ל-1 גם "רפואה מודרנית" בעייתי, לאור האופנתיות, העלייה בפופולריות, והחדשנות המתפרצת דווקא של הרפואה האלטרנטיבית1. טוב, זה תלוי בהגדרה של "מודרניות". אפשר לטעון שהאלטר' היא פוסט-מודרנית, והרפואה "שלך" היא המודרניות (המיושנת!) בהתגלמותה. אבל זה כבר ז'רגון של מדעי הרוח. אני אישית מעדיף "רפואה מדעית". 1 שבחלקים גדולים שלה מתסמכת או מתיימרת להסתמך על מסורות עתיקות, אבל בחלקים אחרים שלה דווקא לא. |
|
||||
|
||||
רק הערה קטנה: תיאולוגיה היא בין כך במסגרת מדעי הרוח. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |