בתשובה לראובן, 15/07/09 9:55
היום היה הערעור 516458
סעיף ב':

תגובה 516232
היום היה הערעור 516493
זאת אחת הסיבות העיקריות למנוע מדרורי מלהכנס לבית המשפט העליון- לדעתי גם במחוזי הוא לא היה צריך להיות. בזה שהוא מכניס את הרמב''ם לחקיקה הישראלית הוא למעשה הפך עצמו למחוקק. עד כמה שהבנתי, אלו הן הטענות העיקריות של הדתיים נגד הבג''ץ רק מהכיוון ההפוך.
היום היה הערעור 516500
אני מקווה שאתה מאשר לו להיות בשלום.

השופט דרורי לא "מכניס את הרמב"ם" לפסיקה הישראלית, הוא מרחיב לאקונה, ההרחבה הזו מבוססת בחוקי היסוד של מדינת ישראל, אם תקרא (שוב) את פסק הדין, במיוחד את החלק שמרחיב על המשפט העברי, תגלה שזה לא מעשה יוצא דופן.

אני מצטט את עצמי מתשובתי לבחור עם הניק המסובך:

"השופט דרורי, לפחות לפי הבנתי, חותר למעמד מכובד יותר של החוק העברי במערכת החוק הישראלית, לא למהפכה, הוא הולך בדרכו של השופט לשעבר מנחם אלון, אחד מהשופטים היותר מכובדים בתולדות מדינת ישראל, אבל לא אומר ואפילו לא רומז לאיזשהו שינוי ממשי בשפיטה מלבד ההרחבה (שיש לה סימוכין) לעניין הלאקונה. לפי הבנתי יש מחלוקת בין השופט ברק לשופט אלון, ברק אומר מרחיב את ההסדרים לפני שנקבע לקונה, והשופט אלון מצמצם אותם.דעת השופט דרורי קרובה יותר לדעתו של השופט אלון.

...

ההשערה שלך היא על ניצול של גזר הדין לצורך אג'נדה אפשרית, והיא אחת ההאשמות היותר סבירות שהוטחו בדרורי עד כה. יש לציין ששימוש כזה בגזרי דין מקובל מאוד, בעיקר בגלל היעדר חוקה בישראל, רק בשבוע שעבר למשל גזר השופט המוכר לך אדמונד לוי גזר דין משולש (לפי התקדימים) על חבר הכנסת בניזרי, כדי לקדם את האג'נדה שלו למלחמה בשחיתות, שלא לדבר על פסקי דין של בית המשפט העליון בראשות ברק ובייניש."

עד כאן הציטוט של עצמי.

אם אתה פוסל את דרורי לשיפוט על בסיס אג'נדה (ולא אג'נדה מסויימת) אתה פוסל גם את כל השאר.
היום היה הערעור 516692
במקרה או שלא, השופט לוי הוא כיום האקטיביסט השיפוטי הגדול ביותר בביהמ''ש העליון - רק שלא בכיוון שברק (או אתה, לרוב) מעוניינים בו. זאת אני מסיק מניתוח של כתיבתך באייל ופסקי דינו של לוי כגון פס''ד ההתנתקות.
היום היה הערעור 516568
לא שאלתי על ההתנצלות או החרטה אלא על הסליחה מצד הקרבן. מקובל עלי שהבעת חרטה היא שיקול בהקלה של העונש- זה מעיד על הסבירות שהפושע יחזור על הפשע.
היום היה הערעור 516575
"אחרי שהשופט דרורי בוחן את אותו יסוד שביעי הוא מחליט שלדידו נטילת האחריות והחרטה אינן מספיקות, או שלא ברור בדיוק כיצד אפשר לבחון נטילת אחריות וחרטה, זה מה שנקרא "לאקונה", ולפי חוקי מדינת ישראל רשאי ואף רצוי שהשופט יפנה במקרה כזה אל מקורות ישראל. השופט דרורי פונה לדברי הרמב"ם, שנותן בתשובה האמיתית סימנים:
הכרת החטא; עזיבת החטא; חרטה; וידוי; התנצלות בפני הנפגע; קבלה לעתיד."

ודרורי מוסיף:

"במקרה שלפנינו, ולמעשה, ברוב המקרים המגיעים לבית המשפט, אין מדובר רק בעבירה שבין אדם למקום, או בין אדם לבין החברה, בכללותה, אלא מעשיו של הנאשם כוללים גם פגיעה באחר.

בנסיבות אלה, התשובה כוללת אלמנטים נוספים, כפי שאומר הרמב"ם:

"אין התשובה ולא יום הכפורים מכפרין אלא על עבירות שבין אדם למקום, כגון: מי שאכל דבר אסור, או בעל בעילה אסורה, וכיוצא בהן. אבל עבירות שבין אדם לחבירו, כגון: החובל את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו, וכיוצא בהן - אינו נמחל לו לעולם, עד שייתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו. אע"פ שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו, צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחל לו. אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו ולפגע בו עד שימחל לו."

אז אתה צודק, ואין לסליחת הנפגעת בסיס בחוקי מדינת ישראל אם מתעלמים מהרחבת הלאקונה של השופט דרורי.
היום היה הערעור 516632
אני מבין מכך שאליבא דדרורי (בהסתמכו על הרמב''ם) הבועל בעילה אסורה אינו פוגע בזולתו.
היום היה הערעור 516636
זה תלוי בעילה לאיסור.
היום היה הערעור 516643
הכוונה בבעילה אסורה אצל הרמב''ם היא בעיקר לניאוף עם אשה נשואה או נערה מאורסה, יחסים עם גויה, יחסים הומוסקסואלים. באופן כללי - קיום יחסי מין אסורים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים