בתשובה להאייל האלמוני, 10/06/09 22:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בשביל למנוע את יירוט הפרטים, אתה צריך מדיום מאובטח בדרך זו או אחרת. הצפנה היא דרך אחת לממש את זה. כרטיסי האשראי היום הם דוגמה לאמצעי לא אמין שמשתמשיו משלמים עמלת רמאות קבועה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתכוון ב"עמלת רמאות"? (היום הגיע אלי החיוב החודשי של כרטיס האשראי ולא מצאתי בו עמלה כזאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מתכוון לכך שעלויות עמלות האשראי (הן לך והן לעסקים בהם אתה קונה) מגלמות בתוכן גם את ההפסדים השנתיים מרמאויות כרטיסי אשראי.* *עד גבול מסויים, אחרת הייתי צריך להניח שהעמלה הגבוהה יותר של דיינרס מאשר ויזה מעידה שבדיינרס מרמים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעט עמלת ''תשלום דחוי'' לא נתקלתי בשום עמלה שמושתת עלי. אין לי מושג כמה עמלה בעלי העסקים משלמים, אבל ברובם המכריע המחיר באשראי זהה למחיר במזומן כך שהעמלה לא חלה עלי בכל מקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שעסק רוב השירות הצבאי שלו בזיוף טפסים, קשה לי לראות בטפסים כאמצעי אמין במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל לזייף טופס. הרבה יותר קשה להגניב את העותק השני שלו שלו לארכיון הרצוי. לכן הערך של הדרישה בחתימה של פקיד הוא בעיקרו ערך הרתעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הטענה שלך. אני, כ"שונא פקידים" צריך לסמוך על זה שהפקיד שנתן לי כרגע את טופס הנייר יתייק אותו כמו שהוא בארכיון הנכון, ואחר כך לא יכנס לאותו ארכיון וישנה או יחליף אותו, בזמן שאם במקום טופס נייר הוא היה ממלא טופס ממוחשב ונותן לי קבלה הייתי צריך להרגיש פחות בטוח? בשביל לזייף ארכיון ממוחשב שבנוי נורמלי צריך גישה לארכיון, הרשאה מתאימה וידע טכני, בשביל לזייף מסמך בארכיון נייר צריך גישה לארכיון. למה אני צריך להרגיש שהאחרון בטוח יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלי היא שכמי שמתעתד לזייף מסמך אתה צריך לסמוך על כך שהוא לא יתייק אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה אינטרס יש לי (כמקבל השירות) לזייף מסמך? למה זה יותר קשה לזייף העתק של טופס נייר שתוייק מלזייף קבלה של רשומת מחשב שנרשמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין במחשבים, אבל נראה לי שבעלי ידע טכני יכולים לגשת לארכיון ללא הרשאה, לזייף בלי להשאיר הוכחות ולהעלם. בגישה פיזית הדברים יותר מסובכים. מידע אישי, אני יכול להעיד שפגשתי כל חיי רק שניים שהיו בעלי ידע וכישורים לזיוף. (האחד, זייף מסמכים בזמן המלחמה בבריטים, השני, האיש שמכר את ''סלע אנדרומדה'' עם אישורי העיריה ותוכניות המלון לתייר ארגנטינאי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם בסיס הנתונים מוגן כמו שצריך, צריך הרבה מאד (מאד מאד מאד) ידע טכני בשביל לשנות בו רשומה בלי הרשאה מתאימה. כמעט כל הבנקים בעולם היום מנוהלים בעזרת בסיס נתונים אלקטרוני. למעשה, אם אתה רוצה לשנות את בסיס הנתונים של בנק הפועלים, לא הייתי מציע לך להתחיל ללמוד מחשבים, רוב הסיכויים הם שגם אחרי שתצבור ידע טכני במשך 20 שנה לא תצליח לעשות את זה (הייתי מציע לך לנסות להשיג את ההרשאה המתאימה, בעזרת ניחוש הסיסמא של הפקיד המתאים, שוחד לפקיד המתאים, סחיטת הפקיד המתאים...). איזה כישורים צריך בשביל לזייף מסמך? עסקתי בזה במשך שלוש שנים בלי שום כישור מיוחד, והכרתי רבים נוספים שעסקו בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להניח שהמסמכים שעסקת בהם לא עברו בדיקות, כמו רב הניירת הצבאית/ביורוקרטית, אם היית נאלץ להתמודד עם בדיקה, האם היית עובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה היחידה של קיום המסמכים היתה בשביל האפשרות של "ביקורת". עברתי כ-10 ביקורות שונות, חלקן "פתע" וחלקן ידועות מראש, החל מביטחון שדה ועד לשתי ביקורות מטכ"ליות. עברתי את כולן (וזה לא שאני כל כך טוב, רוב הפקידים בזמנו זייפו מסמכים, ולא הכרתי אף אחד שנתפס על זיוף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ביקורת'' אני מכיר, בדיקת מסמך זה ענין אחר לחלוטין המתעורר בד''כ כשיש מי המערער על אמיתותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מי שבודק את הטופס בודק רק את המסמך המדובר, או רק בארכיון אליו יש למזייף גישה, הוא יזהה את הזיוף רק אם המזייף טיפש בצורה יוצאת דופן. אם הוא בודק את הטופס מול מקור חיצוני אליו אין למזייף גישה, הוא יגלה את הזיוף גם אם המזייף הוא המזייף הטוב בעולם. כל הפואנטה של הזיוף הוא למנוע חשדות, כי ברגע שחושדים בך, ובודקים את הזיוף מול מקור אחר הלך עליך (תאר לעצמך שהתייר שקנה את סלע אנדרומדה היה חושד במזייף, והולך לבדוק מול צד שלישי אמין שלא משתף פעולה עם המזייף. נגיד שהוא היה הולך לטאבו, ובודק אם אבג הוא באמת הבעלים החוקי של סלע אנדרומדה... זה נוכלות למתחילים: מניעת החשד חשובה בהרבה מאיכות הזיוף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מניעת החשד...'' כנראה הצדק איתך, אכן אותו אבג היה מעבר לכל חשד, וצייר אקוורלים מחונן. לעולם לא אשכח את דמותו, עומד נינוח, לבוש בחליפה אביבית אלגנטית, על סיפונה של חסקה ועוזריו הנאמנים חותרים בעוז, אבג הולך לרכוש (בלי אגורה על התחת) את היאכטה של קפטן בוסי (שעובד כסקיפר בשכר עבור הבעלים). הרבה בירה נשפכה שם... (יש יופי של דייג ליד סלע אנדרומדה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(רק אל תאכל את מה שאתה דג שם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? זה אזור נקי מביוב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |