 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב, בניגוד לרבים אחרים, שמיקרוסופט מיצרת תוכנות מעולות. אבל זה לא העניין כאן. היתרונות של מיקרוסופט הם בתחום השליטה בתקנים. אם אתה קונה מערכת הפעלה של מיקרוסופט יש לך נגישות לכל תוכנה, משחק מחשב או ציוד היקפי. זה בוודאי לא המצב עם לינוקס. זה היתרון העיקרי של מערכות ההפעלה של מיקרוסופט. ביחס לאופיס, אם אתה מנהל משרד שתלוי בקשר ובהעברת מסמכים למשרדים אחרים, אתה חייב להבטיח תאימות - הדרך הבטוחה ביותר לעשות זאת היא שימוש במוצר של מיקרוסופט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עבדתי במקום שמטעמי חסכון השתמש באופן אופיס, והסתדרנו עם קבלת מסמכים מוורד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקרוסופט סובלת בשנים האחרונות מלחצים של ממשלות ליצור תקינה של המסמכים שלה, וזה מה שהיא עשתה. לכן היתרון שלה הולך ונחלש. למרות זאת, אם מדובר במסמכים מורכבים ו/או שדיוק ההצגה שלהם הוא צורך חיוני כמו חוזים משפטיים, מי שלא משתמש באופיס, נוהג בחוסר אחריות. (זאת עניות דעתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני כן יכולה להעיד שהתחרפנתי מהאופן-אופיס, ומאוד שמחתי שכשהתקינו לי מערכת הפעלה חדשה, הטכנאי לא ידע שהוא *לא* אמור להתקין וורד על המחשב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר שכחתי... יש שאלה מהו תקן פתוח באמת. אם חברה חושפת תקן, וממשיכה לשלוט בעיצובו העתידי של התקן, היא מרתיעה מתחרים מליצר מוצרים שמבוססים על התקן. זה דומה מבחינתם לרכיבה על סוס פראי שינסה כל הזמן לשנות כיוון ולהשליך אותם מגבו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמקווה שהוא יוכל לקרוא את אותו מסמך עוד עשר שנים עם תוכנות מיקרוסופט (ויותר מזה: עוד 20 שנים) נוהג בחוסר אחריות. מיקרוסופט מחבלת בשיטתיות במאמצי התקינה בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי מבין על מה אתה מדבר. הרי תוכנות נכתבות למערכת הפעלה מסוימת, אז טבעי שמשחק מחשב שנכתב למערכת הפעלה של מיקרוסופט יצריך אחת כזו. לגבי ציוד היקפי, אם יצרן הציוד לא בחר במודע לייעד אותו לשימוש בצד מערכת הפעלה של מיקרוסופט, מה מונע ממפתחי לינוקס לכתוב לו דרייבר? לגבי אופיס, נראה לי לגיטימי שמיקרוסופט לא תטרח (או אם תרצה, תטרח שלא) לאפשר לך לפתוח את המסמכים שיצרת באופיס בתוכנות אחרות. אם זה לא מוצא חן בעיניך, אתה לא חייב להשתמש באופיס מלכתחילה. כל עוד לא הייתה העמדת פנים מצדה שהמוצר הוא אחר מכפי שהוא, היא לא פוגעת בך כשהיא מציעה לך לקנות אותו. אתה רשאי לקבל את ההצעה ורשאי לדחות אותה. העובדה שאתה קונה את המוצר למרות שאתה יודע שהוא מכיל בתוכו את המגבלה הזאת, מלמדת שבסופו של דבר החלטת שהעסקה משתלמת לך. אבל אתה חושב שאם תשתמש בכוח תצליח לכפות על מיקרוסופט עסקה בתנאים עוד יותר נוחים לך. מי שמשתמש כאן בכוח הוא לא מיקרוסופט, אלא הלקוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בא בטענה למיקרוסופט. לכל יצרן מוביל יש זכות לשמור על הקניין הרוחני שלו, וברור שאין לו אינטרס לאפשר תנאים נוחים למתחרים שלו. גם תאור ההתנהגויות של כל השחקנים האחרים והאפשרויות העומדות לפניהם, כפי שתארת, נכונים ולגיטימיים. אבל יש כאן מונופול. כלומר במשך תקופה ממושכת מאוד, יצרן אחד שולט בכמעט כל השוק ללא סיוע ממשלתי, (ואפילו למרות נסיונות התערבות ממשלתיים). כלומר במערכת כלכלית שהיא לגיטימית בעיניך נוצר מונופול. אגב, כאשר למיקרוסופט אין את יתרון השליטה בתקנים, וזה קיים כאשר היא ''מתחרה'' במהדורות קודמות של מוצריה, היא מצליחה הרבה פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מגדיר מונופול כמצב שבו נתח השוק של יצרן אחד גדול מאוד לאורך זמן, אז כן, יש כאן מונופול. אבל מה רע בזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מונופול כשלעצמו אינו רע. ניצול לרעה של מעמד המונופול הוא רע. דוגמה מפורסמת ולא יחידה: הגרסאות הראשונות של MS-Windows רצו מעל דוס. הגרסה הנפוצה ביותר של דוס היתה MS-DOS. היתה גם גרסה משוכללת יותר בשם DR-DOS של חברת Digital Research. מיקרוסופט שתלה בקוד של חלונות בדיקה האם היא רצה מעל MS-DOS או DR-DOS ושינתה קצת את ההתנהגות כדי לגרום לצרכנים לחשוד ב־DR-DOS. זו דוגמה לניצול שליטה בתחום אחד כדי להשיג יתרון בתחום אחר. לא לגיטימי לעשות את זה אם זה פוגע בלקוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהערך בויקיפדיה עולה כי הקוד הנזכר לעיל הופעל רק בגרסת הביתא אבל נוטרל בגרסה הסופית שקנו הצרכנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
BTW I always thought that "DOS ain't done until Lotus won't run" is a genuine story, but it seems it's not
http://www.proudlyserving.com/archives/2005/08/dos_a... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא את המשך הערך. כוונת זדון במפורש היתה שם. יותר מעניין לקרוא את פסק הדין במשפט נגד מיקרוסופט מ־1998. בפרט סעיפים רלוונטיים: * מחסומים לכניסת מתחרים לשוק: * מדיניות התמחור של מיקרוסופט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונת זדון היתה, הונאה בפועל של הצרכנים לא היתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מיקרוסופט יצרה מצג שווא שווינדוז רצה באותו מידה של הצלחה על הגרסאות השונות של דוס בשעה שמאחורי הגב יצרה מציאות אחרת - הרי שהיא הוליכה את הלקוחות שולל, וזה לא צריך להיות חוקי מתוקף זכות הקניין של הלקוחות (הדבר שקול לגניבה). אם מיקרוסופט לא רימתה את הלקוחות - הרי שהמעשה לגיטימי! מיקרוסופט לא חייבת להציע ללקוחות את העסקה שאתה מעדיף (וינדוז בלי הקוד השתול), מותר לה להציע להם את העסקה שהוצעה, ולהם מותר לסרב. מתוך שבכל זאת קיבלו אותה, אנחנו למדים שגם העסקה שהוצעה השתלמה להם, ומיקרוסופט לא רק שלא פגעה בהם, אלא אף שיפרה את מצבם (אמנם לא באותה מידה שייתכן והיה בכוחה לעשות אילו הציעה להם את העסקה שלך). ואגב, המילה ייתכן במשפט הקודם במקומה - זה בהחלט לא ודאי שבחשבון אחרון מצבם של הלקוחות היה משתפר אילו הציעה להם מיקרוסופט את העסקה שלך. למשל, מה מבטיח לנו שאלמלא אותו קוד שתול חברת דיגיטל ריסרץ' לא היתה שורדת ומתחרה במיקרוסופט עד דחיקתה אל מחוץ לשוק? ואילו זה קרה, מה מבטיח לנו שדיגיטל ריסרץ' היתה ממלאת את התפקיד שמיקרוסופט ממלאת כיום באותה מידה של תועלת עבור הצרכן? ייתכן שמבחינה כלכלית לא היה אפשרי להציע את העסקה שלך אפוא. אכן, הסוציאליטס חושב שהוא תמיד יודע מה עדיף לכל אחד, בשעה שבמציאות הדברים מורכבים לאין שיעור יותר. וכשהוא טועה ומתברר ששיקוליו המיטו עוני ודלות על הזולת, הוא רק מושך כתפיים וממשיך הלאה להתערבות הבאה - את מחיר החלטותיו השגויות הוא משאיר לאחרים לשלם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |