בתשובה להעלמה עפרונית, 10/05/09 16:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנה, את בעצמך מודה שהמדינה לא מאפשרת לבעל הזכויות על יצירה ולמשתמש פוטנציאלי להסכים ביניהם על תנאי שימוש שחורגים מאלה שהמדינה קבעה בחוק. אני יודע להבדיל בין גניבה פיזית של עותק של ספר לבין גניבה רוחנית של תוכנו. ייתכן בהחלט שהסעיף בחוק העונשין מתייחס רק לגניבה פיזית כדברייך, ואם כך ראוי להרחיבו שיתייחס גם לגניבה רוחנית - מדובר במעשה דומה מכל הבחינות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כי פרט ליוצר ולרוכש, יש גם צד שלישי - הציבור בכללותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הציבור בכללותו קשור? אני כתבתי סיפור, את רוצה לקרוא אותו, אני מציע לך עותק שלו לקריאה בתמורה לחמישה תפוזים והתחייבות שלא תקראי אותו בימי שלישי, את רשאית לדחות או לקבל את ההצעה. אני לא כפיתי עלייך דבר ואת לא כפית עליי דבר - העסקה לגיטימית. הציבור בכללותו איננו צד בעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, גניבה רוחנית אינה דומה *מכל* הבחינות לגניבה פיזית. מבחינה אחת חשובה מאוד הן שונות: כשציפורה מוציאה כיסא מביתה של רקפת ומעבירה אותו לביתה שלה, לרקפת פתאום חסר כיסא. מצבה השתנה ישירות. לעומת זאת, כשציפורה מעתיקה ומפרסמת ברבים שיר שרקפת כתבה ופרסמה ברבים, אין שינוי מיידי וישיר במצבה של רקפת. ההבדל הזה הוא מספיק כדי שאנשים רציניים יטענו בכלל לביטול של זכויות היוצרים (תגובה 503010); לא ראיתי מישהו שדוגל באותה רצינות בביטול זכות הקניין הפיזי. אפשר לחלוק על העמדה הזו, אבל איני חושב שזכויות יוצרים נגזרות *מאליהן* מזכות הקניין הפיזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדויק, יש שינוי במצבה של רקפת: הערך הכלכלי שיש לשיר עבורה ניזוק, משום שעכשיו היא צריכה להתחרות בציפורה. במובן הזה ציפורה ממש גזלה ממנה משהו, משהו שהיה לה קודם ועכשיו אין לה יותר - ההפרש בין הערך הכלכלי לפני שציפורה פרסמה אותו ובין ערכו הכלכלי לאחר מכן. ובאמת, בתגובה (המעניינת מאוד!) שהבאת אין התייחסות לעניין הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רקפת כבר פירסמה אותו ברבים. דוגמה קצת יותר קיצונית לשם המחשה: רקפת יוצרת שיר. היא מקווה למכור עותקים שלו. ציפורה משיגה בדרך כלשהי עותק מהשיר (בלי לשלם עליו לרקפת). האם נגרם לרקפת נזק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נגרם לה נזק - האפשרות שציפורה תקנה מרקפת עותק של השיר הוסרה. היא איבדה הכנסה פוטנציאלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שציפורה בכלל התכוונה לקנות עותק של השיר מרקפת? גם ג'וניה מקניה, גיל מברזיל וצ'ין מסין לא קנו עותק של השיר. האם ציפורה בוכה בכי תמרורים על אובדן ההכנסה הפוטנציאלית (אם הם היו יודעים עברית הם היו בקהל היעד. אי ידיעת העברית היא אובדן הכנסה פוטנציאלית עבור ציפורה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היינו יכולים לדעת בוודאות שאדם מסוים לעולם לא יקנה עותק מיצירה מסוימת, אז אולי לא היה כל כך נורא שאותו אדם יקבל עותק כזה בלי תשלום. אבל זה לא המצב וכל אדם הוא רוכש פוטנציאלי - לפחות עד שהוא משיג עותק. לכן כשזה קורה פוטנציאל הרווח של בעלי היצירה קטן. זה יותר ברור כשמקצינים את המקרה: אם נניח שלכולם יש עותקים, היצירה לא תניב רווחים בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפועל זה לא המצב. מורידי חינם עוזרים במקרים רבים לקדם את המוניטין של היצירה או של היוצר. לכן במקרים רבים היוצרים יעדיפו, לדוגמה, לאסור הפצה מסחרית בלבד. חישוב של "הפסד פוטנציאלי" הוא חישוב בעייתי למדי. אני מציג למכירה סיפור. כידוע אני סופר גרוע ולכן אף אחד לא יקנה אותו. אבל זה לא יפריע לי לדרוש פיצוי על 6 הפסד מכירות של 6 מיליארד עותקים פוטנציאליים אם יקרה משהו. נראה לי דרך נהדרת לעשות כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק שיצירה יכולה להניב רווחים גם בדרכים אחרות מלבד מכירת עותקים, אבל לצורך הפשטות נוכל להניח שזאת הדרך היחידה, אין הבדל עקרוני בין שני המקרים. לחשב מה בדיוק פוטנציאל הרווח אולי קשה, אבל לקבל שיש דבר עקרוני כזה נראה לי דווקא קל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |