בתשובה לדב אנשלוביץ, 12/01/09 18:52
מלחמת לבנון השניה בעזה. חלק שני 501226
דב אנשלוביץ • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 16/1/2009, 6:26
מתפרסם היום מאמר ב"הארץ" של מיודענו דורון רוזנבלום
ונראה שהבחור בהחלט היה ראוי לכנוי הגנאי שהטחתי בו ספונטנית באותו דיון באייל שעליו ספרתי, מעשה שהוביל אז לנזיפה חמורה בי מאחד מ"בכירי האייל". . .
את המלחמה הנוכחית (שלי יש ביקורת רבה על שיטת הפעולה בה, אך בשום פנים ואופן לא על הצדקתה המוסרית), שבאה אחרי שהחמס בחר להודות לנו על נסיגתנו המוחלטת מרצועת עזה בהרעשה בלתי פוסקת שי יישובים אזרחיים, שהביאה לכמיהה עמוקה של הציבור כולו למעשה איזה שהוא של הממשלה להפסיק את הדבר הזה, הוא רואה כתוצאה של אהבת המלחמה של ראש הממשלה. כדאי שיקרא את מכתבו הגלוי של א. ב. יהושע לגדעון לוי שמתפרסם היום אף הוא ב"הארץ".
א. ב. יהושע לא חשוד בימניות יתר. אבל שלא כדורון רוזנבלום, לפחות יש אצלו הכרה בכמה עובדות בסיסיות שלא יכול להיות עליהן ויכוח.
מלחמת לבנון השניה בעזה. חלק שני 501244
האייל האלמוני • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 16/1/2009, 11:34
אני מכיר כמה שמאלנים שחושבים שאם הם יביעו עמדות או דעות כמו של עמוס עוז, זה יהפוך אותם לאנשי רוח. להזדהות כביכול עם האליטה המוסרית של קהל הסופרים. אבל לא מספיק להביע עמדות כמו של איש רוח כדי להיות איש רוח. זה הכל בכאילו. תגיד להם.
מלחמת לבנון השניה בעזה. חלק שני 501250
אפופידס • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 16/1/2009, 11:54
לי נדמה שא. בורג חושב שאם הוא יביע דעות מסויימות, הוא יהפוך לפרופ' י. ליבוביץ'.
מלחמת לבנון השניה בעזה. חלק שני 501246
האייל האלמוני • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 16/1/2009, 11:41
מתי בפעם האחרונה גינית מלחמה מבחינה מוסרית ולא טקטית או אסטרטגית?
מלחמת לבנון השניה בעזה. חלק שני 501252
dd • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 16/1/2009, 12:17
כל מלחמה מגונה מבחינה מוסרית. אבל זה ברמה של מוסר אישי ולא ברמה של מוסר מדינתי. דמוקרטיות ליברליות אינן נלחמות זו בזו, אך נלחמות במדינות שאינן דמוקרטיות ליברליות. הצידוק הליברלי של פוקויאמה הוא שהמערכת הכלכלית הקפטיליסטית תבלע את האגרסיות הלחימתיות של המדינה, כלומר תעביר את המלחמה למישור של יחסים וגופים כלכליים. התאווה לכוח ולקידמה חזקה יותר מן האידיאלים של כיבוד הזולת. כך היה תמיד. כך לדעתי יהיה תמיד. גם הליברלים התפכחו מן השאיפה להשתית יחסי שלום על ערכים גרידא, כיוון שכל הנסיונות האידיאליסטיים לקיים זאת, נכשלו בעבר. השאיפות הניאו ליברליות כיום הן לבסס יחסי שלום על כוח של גופים שוחרי שלום, שטעונים בערכי שלום. ומכאן שההצדקה של מלחמה וגינוייה עוברת למישור של ניתוח טקטי ואסטרטגי, וזו האספקלריה היחידה שדרכה אפשר להעריך מלחמה ככל שהדבר נוגע למוסר. השיח הציבורי המוסרי כביכול, לדעתי בעיקרו הוא צורה של שימוש בכוח כדי להשפיע על המדיניות. סופרים בהחלט יכולים להרשות לעצמם להשיא עצות. ממילא אידיאליזם קיים רק בספרים. נשאלת השאלה עם איזה מוסר אתה מזדהה בסופו של יום. עם המוסר הליברלי, או עם מוסר של צורות משטר אחרות.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות