|
||||
|
||||
"לגבי חוקים שהיו אפייניים למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, כמו איסור על נישואי תערובת, הרי שבארץ (וודאי שבגדה המערבית) ממדי התופעה הם ממילא זניחים ואין צורך בחקיקה מונעת. במישור הלא פורמלי אפשר לראות כמעט מדי שבוע פשקוילים ומודעות קיר שקוראות לבנות ישראל שלא "ללכת עם" ערבים, מה שמלמד על החשיבות שמייחסת האוכלוסיה הדתית לשמירה על ההפרדה הזו." ילדים: מה הופך ציטוט זה לפנינה דמגוגית? (אלמלא אלמוניותך הייתי טורח להסביר) |
|
||||
|
||||
טוב, אז אתה חושב שזו דמגוגיה. בוא תסביר: אני טענתי שמדובר בדוגמה נוספת לרצון ליצור הפרדה בין שתי אוכלוסיות באמצעות חוקים פורמליים, או בעזרת אמצעים אפקטיביים אחרים (כגון תעמולה ולחץ חברתי). אנא הסבר מדוע זוהי טענה דמגוגית. |
|
||||
|
||||
כי זה לא אפרטהייד. אתה מתנהג כמו ליצן. ולנדוור כמו מוקיון. 90% מהמרוקאים אינם מוכנים להתחתן עם גרוזינים. ספר לסבתא. במקום לרוץ בראש חוצות עם מילים מנופחות כמו "תעמולה ממלכתית" ו"אפרטהייד" תבדקו מה אתם בעצם רוצים לומר. יש הרבה דברים שאפשר לומר על מדינת ישראל ועל המצב בשטחים. אפרטהייד אינו אחד מהם. אלא מפי דמגוגים ותועמלנים משמיצנים. |
|
||||
|
||||
עזוב את עניין הנישואים (אינני אותו אלמוני), והסבר מה חסר לך כדי לקרוא למצב בשטחים אפרטהייד. |
|
||||
|
||||
אם העובדות מעניינות אותך, תבין את זה: מדינת ישראל נוקטת מדיניות של ללכת עם ולהרגיש בלי. לייצא לשטחים כבושים אוכלוסיה מקומית בעלת זכויות יתר ולהשפיל ולדכא את האוכלוסיה החיה בהם. בגלל שזו אינה מדיניות רשמית קל מאוד לטעון שזה לא אפרטהייד. ראייה ברורה ופשוטה של העובדות מראה אחרת. |
|
||||
|
||||
העובדות שונות מאד: מדינת ישראל אינה מעודדת וממריצה כלל את בעלי השטחים ה"כבושים" לשוב לארצם ולמולדתם, ומנגד מאפשרת ל*אויביה* לגור בלב לבה. ואותן "זכויות יתר" שאתה מדבר עליהן הינן, בפועל, זכויות חסרות וחלקיות מאד שהיא מעניקה לאזרחיה ביחס לזכויות המלאות המגיעות להם, בפרט בהיותם חלוצים אמיצים, השמים את נפשם מנגד בכך שהם מתגוררים בסמיכות לאויביהם. זו האמת. |
|
||||
|
||||
כל ההודעה שלך לוקה בתעמולה שבינה ובין המציאות אין ולא כלום ולכן הכותרת שנתת לה מתאימה לה מאוד. |
|
||||
|
||||
אין לי אלא לחזור ולומר: זו האמת לאמיתה. |
|
||||
|
||||
האמנם? בוא נראה:" מדינת ישראל אינה מעודדת וממריצה כלל את בעלי השטחים ה"כבושים" לשוב לארצם ולמולדתם" - שני עמים יושבים באותה כיברת ארץ והרצון לטרנספר אחד מהם אינו שונה מהרצון ההפוך בקרב אותו עם. "ומנגד מאפשרת ל*אויביה* לגור בלב לבה." כאמור לערבים הפלסטינים יש גם זכות על הארץ הזאת ואלה מהם שמתגוררים בתוך המדינה ראויים לזכויות אזרח שוות. "בהיותם חלוצים אמיצים, השמים את נפשם מנגד בכך שהם מתגוררים בסמיכות לאויביהם" - בתולדות הציונות לא היה שום ישוב חלוצי שהסתמך על הגנה של כח צבאי ובא אליו בדרישות וטענות והתייחס בזילזול ובאלימות לחייליו. גם אין הם ראויים לשבח על האזור שבו בחרו לגור מכיוון שכוונתם היא לנשל את תושביו מזכויותיהם וזיקתם למקום ולהביא לסיפוח. |
|
||||
|
||||
השיח בינינו לא יוביל, להערכתי, לשום מקום, משום שסביר להניח, שקיימת בינינו מחלוקת על מושגי היסוד שבבסיס הדברים. מעבר לכך, המחלוקת בינינו נוגעת מן הסתם גם לאופן יישום הערכים והעקרונות. תמיד חשבתי, שהסמול מסרב להיות מציאותי ואינו מצליח להבין, כי אנחנו חייבים לכלכל בתבונה את התנהגותנו ולהתאימה לזמן ולמרחב שבו אנו חיים כמו לטיבתם של אויבינו ותרבותם, אם ברצוננו לשרוד כאן לאורך זמן. |
|
||||
|
||||
או שאתה מנהל דיון או התנצחות שנושקת בתעמולה. השימוש במושג סמול, מראה שזו האפשרות השניה. |
|
||||
|
||||
האפשרות השלישית היא הנכונה: אני די מיואש מהסמול. |
|
||||
|
||||
ובכל זאת, אני אעריך אם תכתוב שמאל ולא סמול. קצת כבוד למתדיינים האחרים. |
|
||||
|
||||
כפי שציין האלמוני האחר, עניין הנישואין אינו קריטי לאנלוגיה בין המצב בשטחים לבין אפרטהייד. הוא נועד רק להדגים כיצד האוכלוסיה הדתית-לאומית אכן מעוניינת במצב של הפרדה טוטאלית ככל האפשר בין יהודים וערבים בשטחים ופועלת לשם כך הן באמצעות חקיקה (של הממשל הצבאי, שעליו יש לה השפעה לא מבוטלת) והן באמצעות פעולות עצמאיות של הציבור היהודי-דתי בגדה כלפי פנים (למשל, במישור התעמולתי בתוך בתי הכנסת) וכלפי חוץ (מול האוכלוסיה הערבית). האפרטהייד בדרום אפריקה נבע מראיה קולוניאליסטית של השחורים כנחותים, וממנה נגזרו חוקים שונים שנועדו להבטיח את השארותם של השחורים במעמד של גזע משרתים. בארץ יש שילוב של גזענות ("עם סגולה" וכדומה) ושל נימוקים בטחוניים, אשר מובילים לאותה תוצאה: הפרדה בפועל. אייני יודע אם קצפם של המגיבים יוצא על הרעיון שהשקפת העולם הדתית-לאומית נגועה בגזענות, או על הטענה שקיימת הפרדה בפועל בין האוכלוסיות בשטח. האם המחלוקת היא על האנלוגיה במישור האידיאולוגי, או על הדמיון שאני מוצא, בשגרת החיים של אנשים מן היישוב, בין המצב בשטחים היום ובדרום אפריקה של תקופת האפרטהייד? |
|
||||
|
||||
באופן עקרוני, האפרטהייד בדרום אפריקה לא ראה את בשחורים כנחותים אלא כשונים (באותו אופן שהבורים שונים מהאנגלים או שההודים שונים מהבורים, ולמעשה, באותו אופן שכל שבט שחור שונה זה מזה) והמטרה של האפרטהייד היתה להפריד בין השבטים השונים שאיכלסו את דרום אפריקה (כשהבורים ראו את עצמם כאחד השבטים, חזק יותר מהשאר, אבל לא נעלה עליהם) ולהבטיח שאף שבט לא יתערב בחיי השבט האחר, בהמשך הם ניסו לבנות לכל שבט מדינה (בנטוסטאן) כשהמטרה היתה לגמור בסוף עם מן פדרציה של מדינות שלכל אחת יש עצמאות בענייני פנים בהתאם לצרכי חברי השבט (לכל שבט מדינה משלו) וכמובן שהבורים האמינו שמדיניות החוץ והביטחון צריכה להתנהל על ידי חברי הבורים, ורוב המשאבים יועדו, באופן מקרי לחלוטין, למדינת הבורים. |
|
||||
|
||||
ממש אידיליה, חבל שלא הצליחה. |
|
||||
|
||||
גם המצב בדרום אפריקה היום רחוק מלהיות אידילי... |
|
||||
|
||||
בודאי שלא. אבל אין שום קשר לניסוחים האורווליאנים שבתגובה. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושב שהמילים ''ליצן'' ו- ''מוקיון'' הן דמגוגיות ואינן תורמות דבר לדיון. העליתי אנלוגיה בין שני מצבים ונראה שאינך מקבל אותה. אם כן, כנראה שהאנלוגיה שלי פגומה, לדעתך - אולי יש נתונים חשובים שלא הבאתי בחשבון, או הבדלים מכריעים בין המצבים שהופכים כל השוואה למופרכת. אנא התכבד והצג את הנתונים או ההבדלים הללו, או כל טיעון אחר המקעקע את האנלוגיה, ונוכל לנהל דיון מסודר בעניין. |
|
||||
|
||||
אינני רואה שום דמגוגיה במה שציטטת. זה איננו אפרטהייד אלא גזענות פשוטה. לפני שנים היתה יזמה ליצור מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים (בבית הספר בו עבדתי עשינו אותם מספר שנים). קמה זעקה והתנגדות לכך מצד הדתיים בעיקר. נשמעו שם נימוקים שהזכירו מדינה אירופאית מסויימת לפני 70 שנה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |