 |
אני מניח כי תחושת הפגיעה שלך קשורה בעיקר במשפט על ה"חבורה השולית של השמאל הקיצוני או אולטרה ליברלי ה"דואג" לזכויות האדם של הפלשתינאים". אני מודה שהתבטאות זו היתה מן הבטן ואיני גאה בה במיוחד.
העניין כאן אינו שאני מתעלם מן האפשרות שלחלק מאנשים אלו יש עניין אותנטי בזכויות הפלשתינאים ובצדק שלם ומלא (נוסח הערבים), אלא בסלידה אוטומטית שיש לי מאנשים המסרבים לעמת את התפיסות הרעיוניות ה"אידיאליסטיות" שיש להם עם המציאות האנושית הכל כך לא אידיאלית.
לדבר על זכויות האדם של הפלשתינים מבלי לתת את דעתך על איכות זכויות האדם שיהיו להם תחת שלטון החמאס שווה ערך לעשיית פלסתר מכל הרעיון האנושי של קדמה ושאיפה לטוב. אי אפשר להטיף לטוב מבלי לבחון את הטוב הזה. מה היית אומר, אם הייתי טוען באוזניך שמדינת ישראל חייבת להחרות ולהחזיק אחרי המתנחלים בגלל אמונתם התמימה ומסירותם ובגלל יחסי האנוש המשופרים בינם לבין עצמם?
איוולת והונאת דעת הוא להפריד בין בני אדם לבין מעשיהם ועמדותיהם. לטעון שאי אפשר להשית על בני אדם את מחיר מעלליהם, לבצע הפרדה מלאכותית בין השליחים לשולחיהם, לקשור את ידו האחת של אדם המגן על עצמו מפני שלבריון המכה אותו יש ילדים רכים, הם בדיוק ההיפך מהגינות וכוונות טובות.
אפשר וחובה להתנגד לפשעי מלחמה. לעשות זאת בשירותו של צד אחד בלבד הוא הונאת דברים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש