|
||||
|
||||
נגדיר לשם הנוחות את רמת הגאונות ככזו שהתוחלת שלה היא כמאה גאונים-עילויים המתהלכים ביננו כעת, כלומר סיכוי של אחד ל60 מליון להיווצרות גאון. נניח שהקירבה המשפחתית לגאון מכפילה את הסיכוי בעשרת אלפים, ושלגאון-עילוי הממוצע יש כעשרה קרובי משפחה רלוונטיים, ונגיע לסיכוי מחמיא של אחד ל6,000 למצוא קרוב משפחה גאון נוסף, בהינתן הגאון עצמו (סתם חכם לא מעניין אותנו, עםIQ 125 לא קונים במכולת). נכפיל את ההסתברות הנ"ל במספר הגאונים שחיו אי פעם על כדורנו (פחות מ6000, לפי ההנחה שבפתיחה), ונגיע, אם ההנחות עד כה נכונות 1, ובזוכרנו את משפחת ברנולי לבדה, למסקנות: 1. המצאות גאון עילוי במשפחתך מגדילה את הסיכויים למצוא גאון כלשהו במשפחתו פי הרבה יותר מעשרת אלפים. 2. עדיין, רוב הגאונים לא יהיו קרובים של גאונים אחרים, בגלל חוק המספרים הגדולים 2. 1 הן לא. 2 "מספרים גדולים הם גדולים יותר ממספרים קטנים, אך לא להיפך" |
|
||||
|
||||
זו באמת התשובה המקובלת לשאלה (הגאונות היא חריגה ואי אפשר לעשות סטטיסטיקה מחריגים וכו'). יחד עם זאת היות שאין מחלוקת על חשיבות הסביבה החברתית גם בעניין האינטלגנציה וגם בעניין הגאונות (לכל הפחות למימושה). היית מצפה על אף האמור לעיל לכמה צבירים של גאונים קרובי משפחה. דוקא הדוגמאות שהובאו (באך, מנדלסון, ברנולי) מרמזות לתשובה נוספת העוסקת באי נכונותה של אחת ההנחות שהצגת (''לגאון-עילוי הממוצע יש כעשרה קרובי משפחה רלוונטיים''). אפשר שהחריגות ה''גאונית'' אינה בבחינת יתרון אבולוציוני אלא להיפך. נראה שלגאונים אין יתרון במה שנוגע להפצת הגנים שלהם. תופעה כזו היתה יכולה לקזז את ההשפעה הגנטית. (הדוגמאות שצויינו מלבד משפחת קירי, הצטיינו במשפחות גדולות במיוחד). |
|
||||
|
||||
נראה לי שהודעות של כותבים אחרים בשרשור הסבירו במידה משביעת רצון את הענין: יש צבירים מעטים של גאונים קרובי משפחה, ובהתחשב בתהליך הגנטי ובסטטיסטיקה, ובעיקר בכך שהקורלציה בין פוטנציאל אדיר למימושו אינה 1, זה עומד אפילו בדרישות של מי שמאמין שתפקיד הגנטיקה גדול בהרבה מתפקיד הסביבה בעניינים הללו. |
|
||||
|
||||
יש איזה בילבול בדיון הזה בין התופעה הנצפית והתופעה הנמדדת. כדי לענות על השאלה "האם גאונות היא עניין גנטי" צריך לבדוק את הגנים (ואת ה-IQ) של כל התינוקות מיד עם היוולדם, אם לא קודם לכן. אם זה היה אפשרי, אני משער שהיינו מוצאים הרבה יותר "גאונים" בפוטנציה מאלו שידוע עליהם היום, ואולי גם יותר קרובי משפחה בינהם. במקום זה אנחנו מודדים על כמה אנשי שם שמענו. יכול להיות שלבאך או ניוטון היו כמה אחים (ממזרים) עם 150IQ, אבל בהיותם בניה/בנותיה של הכובסת הם נשארו אנאלפבתים. אפשר גם שהיו להם קרובי משפחה גאונים שנפטרו סמוך ללידה או לפני שהגיעו להשגים היסטוריים. אני נזכר במתמטיקאי גלואה שמת בגיל 21 בדו קרב קצת אחרי שרשם את תגליותיו, ובגלל זה אנחנו סופרים אותו. אבל אולי היו עוד 100 כמוהו שמתו בתאונה, רעב, פוגרום או מחלה לפני שהשאירו חותם. בקיצור, בצורה שאנחנו מודדים (כי אין אחרת), בשביל שהגנים הגאוניים של גאון ייספרו, עליו לחיות מספיק זמן, בתנאים מספיק טובים, עם קשרים (נגיד רק אקדמיים) מספיק טובים ולעסוק בתחום הנכון בזמן הנכון. התוחלת של הצירוף הזה נראית לי קטנה בהרבה מזו של אדם שיש לו אח גאון להיות גאון . |
|
||||
|
||||
אם מקבלים כמה עובדות/השערות/הנחות כמו: - האינטיליגנציה היא תכונה של המוח החומרי - המוח החומרי של בני אדם התפתח בדרך אבולוציונית - הגנטיקה היא מנגנון אבולוציוני אז די מובן-מאליו שאינטיליגנציה מושפעת מגנטיקה. לגבי גאונות, זה כבר סיפור אחר. גם מאוד תלוי בנסיבות, וגם מאוד "זנב ימני". הקשר בין גאונות לבין ציוני IQ הוא לא מאוד חזק. |
|
||||
|
||||
רק רציתי לציין, שהמהלך הלוגי שלך השאיר אותי פעור-פה. |
|
||||
|
||||
אינטליגנציה נובעת (גם) מגנטיקה ישירות מתוך ההגדרה של גנטיקה, ולו מכיון שאם אין גנטיקה, אין אינטליגנציה (לפחות על כדור הארץ). "הקשר בין גאונות לבין ציוני IQ הוא לא מאוד חזק"? אם נתמקד במדע, שהוא תחום הגאונות המדיד ביותר, שתלוי פחות מכל 1 בדיעה אישית, נראה קשר חזק מאוד בין IQ לגאונות: כנראה לא יימצא ולו גאון אחד מתחת לחציון, ואולי אחד מאלף שאינו בעשירון העליון. 1 הכל יחסי |
|
||||
|
||||
יש קשר בין IQ לבין גאונות כפי שציינת, אך הוא לא מאוד חזק במובן זה שמי שמוכר כגאון הוא לאו-דווקא מי שציון IQ שלו *הכי* גבוה. הקשר בין אינטיליגנציה לגנטיקה מובן מאיליו אלא אם אתה מאמין בנפש שלא תלויה בגוף ו/או בבריאה "תבונית" ;) |
|
||||
|
||||
חלק מהבעיה בקשר הלא לגמרי ליניארי בין השניים נובע, לדעתי, מכך שמבחני האיי.קיו. תלויים במידה רבה גם בבוחן, שהוא עצמם איננו בהכרח גאון. |
|
||||
|
||||
תוכל למצוא כתב תביעה מקיף ומנומק נגד מבחני IQ בספר "אין מידה לאדם" מאת גולד. |
|
||||
|
||||
נו, כמו גובה וכדורסל. יש קשר חזק, אבל לא עד כדי כך ש"גבוה" יהיה *שקול* ל"טוב בכדורסל", או שכל שחקני העל יהיו גבוהים במיוחד. טריויה: גובהו של שחקן הכדורסל הנמוך ביותר בהסטוריית הNBA היה 1.57 מטר. הוא היה שחקן לא רע בכל, יותר טוב מכל שחקן בגובה 2.25 מ' ומעלה שאי פעם שיחק 1. 1 לא כולל יאו מינג. |
|
||||
|
||||
שטויות, כידוע לכל, לא היה בNBA שחקן שנמוך ממטר ושישים. http://en.wikipedia.org/wiki/Muggsy_Bogues |
|
||||
|
||||
משום מה זכרתי אותו כ1.57. עם זאת, ה"שטויות" היה מיותר, שהרי אי דיוקם של הגבהים המדווחים בספורט בכלל ובכדורסל בפרט ידוע, וקיימים מקרים רבים של שחקנים שגובהם הרשמי השתנה במהלך השנים. לא רק זאת, יש כאלו שהודו לאחר פרישתם בפה מלא שגובהם הרשמי הוא כלל לא גובהם האמיתי, כגון צ'ארלס ברקלי, של195 סנטימטריו התוודענו במלוא תפארתם רק לאחר שחדל לשחק. |
|
||||
|
||||
מה יוצא לשחקן כדורסל מ'סילוף' גובהו? ובספורט בכלל, למה לא לדייק? (אאל"ט, במקצועות המדורגים לפי משקל השופטית לא מסתפקים בדיווח ושוקלים את הספורטאים לפני התחרות). |
|
||||
|
||||
לברקלי למשל (כמו עוד פורוורדים נמוכים) היה אינטרס מובהק להגביה את עצמו במעט, כי הנסיון מראה שפעמים רבות, פורוורדים נמוכים (מישהו אמר רנדי ווייט?) שהצליחו ברמת המכללות או התיכונים, נכשלים בNBA, בבואם להתמודד מול מי שאוחזים לא רק בנתונים אתלטיים דומים לשלהם, אלא גם ביתרון גובה משמעותי. מכיון שהפורוורד עצמו רוצה רק להגיע לNBA, שם כבר יצליח בתקוה להוכיח עצמו ראוי לליגה ללא קשר לגובהו, קיימת נטיה בקרב אוכלוסיה זו לדווח על גובה לא אמיתי. זה מקרה פרטי, אבל אפשר להכליל אותו לגבי כל שחקני הכדורסל שטרם הגיעו לNBA: האמריקאים נוהגים לבחון שחקן פוטנציאלי לא רק דרך הישגיו בעבר, אלא גם דרך הפוטנציאל שלו, בעיקר הפיזי. קוין גארנט הוחתם כשחקן תיכונים על סמך אימון שערך בלי שום שחקן אחר במגרש, ובו הראה יכולת אתלטית רבה. אמנם באותה עת הוא היה שחקן גרוע יחסית לNBA, אבל העיקר הפוטנציאל. בגלל זה ליאור אליהו לא נבחר שלוש מאות מקומות בדראפט אחרי דורון שפר, למרות ההבדל ביכולות לטובת שפר. גובה מעיד על פוטנציאל, ולכן שחקן גרוע וגבוה יועדף על שחקן גרוע מעט פחות, אך נמוך ממנו בהרבה. גם בענפי ספורט אחרים בהם לגובה יש חשיבות (למשל איגרוף1), קיימת נטיה לדווח על גובה לא מדויק, בד"כ גבוה יותר מהאמיתי. ראשית, על מנת ליצור הרתעה, שנית, כדי לבלבל את האויב, שלישית, כי האוהדים לרוב אוהבים את הספורטאים שלהם גדולים מהחיים, ורביעית, סיבות אחרות שאיני מעלה על דעתי. במקצועות המבוססים על משקל אכן נשקלים המתחרים, אבל זה הענין- אין שום ספורט, כיום, בו הגובה מהווה קריטריון מיון (מתאגרף וכדורסלן בגובה מטר יכולים להתחרות מול מתאגרף וכדורסלן בגובה שלושים מטר ועשרה ס"מ). 1 יש לי דוגמאות רבות, אך אחסוך ביטים. רק אציין את לוחם הMMA אנדרסון סילבה, שגבה באורח פלא מ1.80 מ' ל1.88 מ' במהלך ארבעה חודשים, בהיותו בן 31. כך לפחות לפי הרשומות. |
|
||||
|
||||
תודה על ההבהרה. (בעיקר אהבתי את הסיבה הרביעית) |
|
||||
|
||||
הבדל של 3 ס"מ יכול לנבוע גם מדיוק המדידה, מדידה בשעות שונות של היום וכו'. בסדרה "מתחת לאף" בערוץ לוגי הראו שהגובה שלנו מתקצר במשך היום ואז חוזר ומתארך בלילה. |
|
||||
|
||||
האם לא יותר סביר שהסיבה לכך שזכרת 1.57 היא פשוט אי-דיוק ב*תרגום* מצד עיתונאי ישראלי כלשהו? מן הסתם הגובה של בוגס נמדד והתפרסם כ-5 פיט ו-3 אינץ'; עכשיו כל עיתונאי ישראלי שצריך לתרגם את זה לעברית חופשי לא לדייק כרצונו. אם מישהו "עיגל" מהזיכרון את האינץ' ל-2.5 ס"מ והכפיל ב-63, או לחילופין הכפיל ב-3 והוסיף ל-0.3x5 מ', ועיגל לס"מ הקרוב ביותר, זה אכן מביא אותנו ל-1.57. |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר את מקור הטעות, אבל מכיון שהאפשרות שהצעת מחמיאה לי יותר מהאפשרות שאני עצמי שגיתי בחישוב, אני בוחר בה להיות הנכונה. התודעה מעצבת את המציאות. |
|
||||
|
||||
נתפשר: התודעה שלך היא המציאות, והתודעה שלי מעצבת אותה. |
|
||||
|
||||
חכה קצת, מה בוער להתפשר? |
|
||||
|
||||
נתפשר: התודעה שלך היא המציאות, והתודעה שלי מעצבנת אותה. |
|
||||
|
||||
לגבי האינטליגנציה, זה נכון (כמעט כמו: אם את רואה משולש, אז יש לו שלוש צלעות). לגבי הגאונות והקשר - אני מסכים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |