בתשובה להמסביר לצרכן, 14/11/08 13:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה במקרה של שידור כזה החשיפה אינה טובה? אולי היא בגדר "שירות טוב ואובייקטיבי לאזרחים"? (= העברת מידע פוליטי ואידיאולוגי). תגובה 493674 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת שהטענה "מוצדק לרצוח את ראש הממשלה, אם הוא עובר על חוקי התורה כפי שאני מבין אותם" עשוייה להחשב מידע פוליטי ואידיאולוגי שהערוצים צריכים להעלות לדיון ציבורי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עמיר היה היחיד שחושב כך- אפשר היה לפטור אותו כבעיה פתולוגית. אבל הוא אינו היחיד והוא איננו בעיה רפואית. כל ניסיון להאיר את התופעה נתקלת בזעקות שהשמאל רוצה להציג את כל המחנה הדתי כרוצחים בפוטנציה, או לחלופין, שנותנים במה לרוצחים ואנסים. הגישה שלך היא לא יותר מפחדנות להתמודד עם תופעות שאינן אונס ורצח, אלא עם הפשע האידאולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך ברור לי מה הקשר בין הריאיון הנ"ל להתמודדות עם האידאולוגיה שהצמיחה אותו. שהרי האידאולוגיה ברורה לנו גם מבלי שנשמע אותה מפי האתון. יצחק רבין העז לאיים על קודש הקודשים של ארץ ישראל השלמה, לניסיון יישום הרשעות נוספו אזהרות אלוהיות בדמות פיגועים בעם הנבחר, הרשעות כשלעצמה הייתה פגיעה בזהותם הגיאוגרפית והאידאולוגית של המאמינים למיניהם, וההפגנה (בה כולם דיברו ערבית) נועדה לקדם את התועבה. איש היה בישראל, קם וגאל את עמו מין האבסורד הפסאודו דמוקרטי (שהרי רבין הבטיח! כך חזרו שוב ושוב לבוחרים מהמחנה האחר כי בטחונם עימו... ואולי כל הסיפור עם רמת הגולן גם מציב אותו כשקרן ומזיד כתימוכין לטענות חזית ארץ ישראל השלמה. ובכלל, אופיו הג'ינג'י וההתבטאויות הלא דיפלומטיות שלו כלפי אותו ציבור בוודאי הוסיפו), ובכלל, ממתי דבר האל כפוף למיני פירות וירקות שלטוניים? בנוסף לגיבוב האידאולוגי מהסוג הרשום לעיל (שנה פרטים להנאתך, זה עיקר הדברים), יש לציין כי יש בסיס פוליטי מובן להתנגדות הימין לתהליך ולניסיונות הלגיטימיים שלהם להכשילו (כך שתמיד יוכל השמאל לטעון שלא ניסינו כהלכה). שהרי הימין אינו בוטח בערבים, סבור שנקלענו שלא בטובתנו למצב של "על חרבך תחיה", וכל היסוס או ביטוי של חוסר נחישות מהווים צעד לקראת נפילתה השניה של מצדה. הבסיס הלגיטימי של המאבק בעד דעה ביטחונית שמרנית כנגד דעה ביטחונית חדשנית מעורבב מימין גם בכיסופים דתיים שהופכים את הכיבוש למשאת נפש, שהרי הוא חידוש ימינו כמקדם. הלגיטימיות כאן כבר רעועה לדעתי, אבל זה עדיין לא מכריח רצח, אם כי מאפשר הכשרת אווירה במקרה איום, ואף עשיית מעשה בהינתן הזדמנות. אומנם האסיר אינו אדולף היטלר, ואיני חושד שהוא נואם כריזמטי חוצב להבות שיסחוף את ההמונים לביצוע משנתו, אולם גם איני מוצא שפרסומו יביא תועלת בדמות זיהוי השד האידאולוגי והבאת תיקונו. השד האידאולוגי ברור ומובן, יש לו כאמור בסיס רציונלי, והמשך אולטרה שמרני נפשע שמדינת ישראל קידמה מתוך חלמאות. אכן, אי אפשר לוודא שהחיילים הנשלחים למילוי משימה שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית (בעיניי משימה מטופשת), קרי יישוב השטחים, עושים זאת מתוך תפיסתה הביטחונית של המדינה - שולחתן, ולא מתוך סיבות אידאולוגיות אולטרה שמרניות טרום חשוכות (מהעם הנבחר על האדמה הנבחרת עד עליית גזענות בסגנון גזע נבחר מול אויב עמלקי). לאור העובדה שאת הבסיס הרציונלי אין לנסות לעקור, שכן גם לדעות מטופשות (לטעמי) אך לא נפשעות יש מקום בדמוקרטיה, אין לצפות לעקירת פלג האולטרה שצמח ממנו. המעשה שנעשה נתן ביטוי נוסף לדעות האולטרה, ואף נתן להם בסיס לגאווה ולחיזוק זהותם שמבחינה דמוקרטית היא נבאשת למדי. אם כבר לא הוציאו אותו להורג על בגידה, מה הטעם לתת לו במה ולהפוך אותו לגיבור תרבות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לנו מושג על האידאולוגיה אך לא מספיק בשביל להפנים את עצמתה והצבעים שלה.השפעה המאד גדולה על אנשיהם. מה שיכול לתת ראיון הוא מידע צבעוני שאפשר להפנים על המערכת הדתית הלאומית והחלקים בה שמהם ינק יגאל עמיר. בהרבה מיקרים הידע ישנו אך אין בו מספיק צבע והוא אינו מופנם על ידי הציבור. לצערי העיתונות אינה עושה את תפקידה כהלכה וכשהרב בין-נון רמז על דברים -אף אמצעי תקשורת לא התנפל על העניין ולא חקר אותו. הנה עכשיו היתה הזדמנות להאיר שוב לכיוונים הללו אך אנחנו פוחדים להתעמת עם זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמה שאתה מחפש זו אתנוגרפיה, משהו בסגנון התיאור הגדוש של גירץ. תיאורים גדושים חשובים להבנה, והבנה היא בעיניי חשיבותם המרכזית של ''מדעי החברה''. עם זאת, הם אינם מדעים של ממש, כלומר, התועלת בהם היא ליחיד המתעניין, ואולי ליחידים מסוימים הפועלים במערכות רלבנטיות ולא לציבורים שלמים. אתנוגרפיה של הנאציזם לא תשכנע את היטלר בטיפשותו, ואף לא את הנאצים הנלהבים. במקרה הנתון, היות ולאידאולוגיה הקיצונית של הנ''ל וחבר מרעיו יש בסיס מתון והגיוני (ושוב אומר, שגוי בעיניי), אתנוגרפיה לא תועיל בחיסול הזרם הקיצוני, שכן הוא שואב את עוצמתו מהיות הקונפליקט וקיום העמדה השמרנית הגיונית. האתנוגרפיה רק תוסיף נדבך לחיזוק זהותו, כמו הספר ''ברוך הגבר''. תמיכה באתנוגרפיה כזו היא גול עצמי למי שערכי הדמוקרטיה נר לרגליו. הציבור המתון לא זקוק לכזו, ועל הציבור הקיצוני היא לא תשפיע באופן נורמטיבי. מי שנמצא בתפר הוא קרוב לוודאי לא משמעותי. בעיית הזהות הקיצונית והמשיחיות תיפתר רק עם פתרון הבעיה הבטחונית על דרך הימין (שישבור את התנגדות הערבים ויכריח אותם לקבל את קיומנו כלגיטימי) או על דרך השמאל (שישכך את תחושת העוול שהם נושאים ויביא אותם לשלום איתנו באופן מועיל לכולם). אתנוגרפיה כפתרון פנימי ייצא שכרה (האקדמי במידה והיא רצינית) בהפסדה (הציבורי-חברתי). עדיף ניתוחים סוציולוגיים (לא מועילים ממש) מכלי שני ושלישי שאינם מציעים הזדהות עם אלמנטים מזיקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבור המתון כן זקוק לצבע כי הוא אינו מפנים את התהליכים שמשפיעים על חייו. במילה ''צבע'' אני מתכוון להבדל שבין כתבה בעיתון לבין כתבה בטלויזיה. במקרה של הראיון של יגאל עמיר, זו לא היתה אמורה להיות כתבה שמרפרפים עליה או הולכים להכין קפה. זו היתה הזדמנות לחולל מהומה קטנה במים העומדים שלנו ופספסנו אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי קצת קטנוניות דימויית :) סערה בכוס מי רפש מעלה את הרפש העכור מעלה ומפזרת אותו כך שלא נותר בה חלק שהוא קרוב לצלול. הסערה לא מטהרת את המים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
. . . . . . . . . . . . . . . . . ---- הכנתי לך תגובה מיוחדת למי שקורא בעיקר בין השורות ובמיוחד את מה שלא כתוב. אני בטוח שתמצא גם שם ראיות למה שאתה בטוח בו ממילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר לראיות שאיציק אולי מחפש או לא, אתה מביא בתגובה הזאת ראיות לכך שאתה יודע להיות לא חביב, זאת לא הפעם הראשונה והטריגר יכול להיות איציק או משהו או מישהו אחר, זה לא ממש משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק נכון וחלק לא: אני יודע להיות לא חביב. מה שגורם לי להיות כזה הם לא אנשים מסוימים אלא התנהגות מסוימת. נכון שיש אנשים מסוימים שמתמידים להתנהג באופן שגורם לי להיות לא חביב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאני מעורר אצלך אנזימים מסויימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אולי לא לדיון ציבורי - לתשומת לב הציבור. זה בדיוק מידע פוליטי. במה זה נבדל מידיעה חדשותית על "מחתרת יהודית חדשה", למשל? האם צריך לאסור פרסום ידיעות כאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, יש הבדל קריטי בין נושא לדיון ציבורי לבין חדשות לתשומת לב הציבור. העובדה שיש כאלו שחושבים כך (שצריך לרצוח...) כבר איננה חדשות. ידוע אפילו שאחד כזה הוציא את מחשבותיו לפועל ויושב בכלא. בנוסף, כפי שאמרתי כאן (כמאה פעמים) אין לי התנגדות שיביאו מידע חדשותי נוסף (אם קיים) על אותו רוצח, על הסביבה שהצמיחה אותו ועל הנסיבות שבהן ארע הרצח. בכל מקרה, אני בעד שיביאו לידיעת הציבור כל מידע פוליטי ואידיאולוגי - ללא גבולות ומגבלות. אבל כשהדברים מגיעים לדיון ציבורי, על במה ציבורית, אני חושב שיש גבולות של לגיטימיות. לא הייתי מזמין רוצח אידיאולוגי של ראש הממשלה לפופוליטיקה או ל"מועצת החכמים". לא הייתי מאפשר לו לפרסם מאמר מערכת בעיתון ולא הייתי מתייחס אל דעתו כאל עוד אחת מקשת הדעות שהציבור יכול לשקול. יש אידיאולוגיות לא לגיטימיות שצריך לדחות על הסף - לפני דיון ציבורי. ואידיאולוגיה שמכריעה דיון ציבורי על ידי רצח נראית לי אחת מהן. לך לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה לוקח אחריות על קשת הדעות שהציבור יוכל לשקול. הרשה לי להניח שאם היו מכינים את שני הראיונות רק בשבילך באופן בלעדי, היית מוכן ואולי אף רוצה לצפות בהם. אבל לגבי הציבור? הוא מטומטם, לא אחראי וילדותי; הוא עוד עלול להשתכנע דוקא מהרוצח ולא מהמראיינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"הרשה לי להניח..." לא איציק! אני לא מרשה לך להניח מה שלא כתבתי. אתה יכול לשאול. גם אם היו עורכים ראיון עם נקרופיל במיוחד בשבילי, לא הייתי צופה בו. אבל הרשה לי להניח שאתה כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה שיקול חדשותי טהור? תפרסם בפעם האלף ראיון עם שלום חנוך או עם דן מרידור, אבל לא עם עמיר? לא דובר בהזמנה לפופוליטיקה, דובר בראיון - כאמור, אנא הסבר לי מדוע זה נבדל מראיון עם חבר במחתרת יהודית שרוצה לפוצץ את הר הבית. אני פשוט תוהה מדוע בנושא ה"מסחור" והפרסום הגלוי אין לך שום בעיות עם תכנים והקו האדום היחיד שלך בשאלה "מה ישדרו" הוא מידת השעמום האישי שלך, ואילו כאן אתה נעמד על הרגליים האחוריות ומוחה בתוקף. פתאום כן יש מקום להתערב בתכני השידורים? פתאום זה לא "שוק חופשי" של דעות והשקפות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להתייחס לנבזה כלפצצה מתקתקת, הוא מהווה סמל לקבוצה גדולה ומסוכנת לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית, ראיון עימו הוא סיכון ביטחוני פנימי, אנשי המחתרת היהודית שנחונו, הביעו חרטה (ולו רק מהפה לחוץ) וידעו לשמור פאסון אח''כ כשרואיינו, את הנבזה צריך להעלים מהעין הציבורית לחלוטין, כפי שעשתה התקשורת לרב כהנה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנבזה איננו פצצה מתקתקת. אנחנו פצצה מתקתקת. איננו מודעים למה שהניבזה מייצג ואיננו לוחצים על המימשל לפעול נגד מה שהנבזה מייצג ונגד המורים הרוחניים שלו. הדבר הראשון שאנחנו זקוקים לו הוא שינוי תודעתי בדבר הצורך לפעול. עימות עם הקהל הזה הוא התנאי לשינוי התודעתי. ראיון עם יגאל עמיר ולא רק עימו הוא הכרח . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו פצצה מתקתקת, הנבזה הוא מרעום, והעימות נגד מחנהו צריך להיות בהתאם לחוק הקיים וע''י שוטרים ומג''בניקים, העברת העימות לפסים של ויכוח ציבורי בתקשורת תתן לו לגיטימציה שלא מגיע לו. אני כותב את הדברים מתוך ידיעה עמוקה של החומר ושל דוגלים בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו במערכון של החמישיה הקמרית: רצח רבין, בעד ונגד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נקודות: 1. שיקול חדשותי טהור יש להפעיל לגבי כל מידע. לדוגמה: "אחמדיניג'ד אמר שצריך להשמיד את ישראל". "פדרמן אמר שצריך להשמיד את ממשלת ישראל". "איש אחד מקרית ארבע אמר שהלוואי שיושמדו כל חיילי ישראל". וגם "מלמיליאן אמר שהכדור עגול" או "מנכל טמבור אמר שוורוד זה הכי יפה". כל אלו פיסות מידע שיש להפעיל לגביהם שיקול חדשותי טהור. 2. ראייון איננו "חדשות" אלא במה ציבורית - הזדמנות להביע ולהסביר דעות והשקפות. כאן לטעמי יש דרישות סף - שהדעות יהיו לגיטימיות. אני מתפלא שאת משווה בין שלום חנוך ודן מרידור מצד אחד לבין תת-אדם שהשקפת עולמו כוללת היתר לרצוח את מי שלא מסכים איתו. אני חושב שלא נכון לשדר ראיון עם אחמדיניג'ד (שבו הוא כנראה יכחיש את השואה ויקרא להשמדת ישראל) כמו שאין לשדר ראיון עם פדרמן (שיקרא לפוצץ את הר הבית ואת קרית הממשלה), וכמו שאין לשדר ראיון אם רוצח רה"מ שבו הוא ינמק מדוע לדעתו מעשיו היו ראויים. אם אנחנו חלוקים בנקודה זו, אנא תגידי לי כדי שנוכל להתמקד. 3. גם בתחום המסחרי יש לדעתי לפרסם כל מידע שעומד בדרישות סף - שאינו מסכן את הציבור. אני חושב שיש לראיין את מנכ"ל טמבור (שכמובן יספר על הצלחות חברתו) אבל אין לשדר ראיון עם מי שמנסה לשווק (ועוד במוצהר!) רעל עכברים כמזון תינוקות. 4. בכל מקרה (למעט מקרי רמאות), לדעתי זה שוק חופשי של דעות שבו המדינה לא צריכה להתערב. אני *לא* חושב שצריך לאסור (בחוק) על הערוצים לפרסם ראיונות עם רוצחים או פורנוגרפיה בחדשות של שעה 8. אבל אני חושב שבשוק חופשי ללקוחות יש השפעה על שיקולי הערוצים. ולשמחתי במקרה הזה השוק החופשי ניצח והערוצים לא שידרו את התועבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי עמיר ומשפחתו, ועוד מאות ואולי אלפים מחובשי הכיפות הסרוגות והשחורות, הם מופרעים קשות (כולל את נערות הגבעות). אבל יותר מעניין לצפות במרגול הר-שפי ודומותיה מאשר לאייד את המוח ב'מפרץ האהבה'1 או ב'אח הגדול'. אפשר לחשוב על סדרת ריאליטי לוהטת מיצרים והורמונים - "מאחורי הקלעים של הפקולטה למשפטים" (בבר-אילן). 1 למרות שאני אישית מכורה למופע האימים של דנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם כבר שוק חופשי של מופעי אימים, אני הצעתי תוכנית ריאליטי שבה יקרינו את ההתייחדות של הסוס עם סוסתו. וגם ''המדריך לנקרופיל המתחיל'' יכולה להיות תוכנית ראויה במקום שיממון הערוצים היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של היותה האדם היחיד שנכנס לכלא על פשע ששני ראשי שב''כ, כולל מי שהיה כזה בזמן ביצוע הפשע-לכאורה, טענו שלא ביצעה (אבל אף אחד מהם לא הטריח עצמו לבית המשפט כדי לומר את זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הר-שפי נפלה קורבן להיסטריה של המערכת עקב רשלנותה המטומטמת (של המערכת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
. זו לא היתה טעות, זה היה זדון נפשע ונמשך. אם זו טעות מדוע לא מגיע התיקון והפיצוי, מדוע לא מגיעה ההודאה של הפושעים? אין טעות אצל שמאלנים, אצלם הכל זדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, הרעיון מתחדד: 2. אין לשדר תוכן אנטי-דמוקרטי מפי הברוז. אני חושב שחשוב לראות את פי החרגול מתנוענע- שזו הדרך היחידה בה ניתן לזהות רוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל.לא הבנתי. אם נראה לך שהאחרים הבינו את דבריך אז לא כדאי לטרוח. אחרת אולי כדאי שתפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. אולי כתבתי את זה קודם, אבל לדעתי לא היה לשיקולים "חופשיים" הרבה מקום בהחלטה לא לשדר. סביר שאנשי הרשת חששו מעניינים משפטיים שנזקם יעלה על התועלת שבשידור הראיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו עניינים משפטיים יכלו להתעורר עם שידור הראיונות? זה שהם קיימו ראיון ללא רשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"סביר שאנשי הרשת חששו..." זה סוג הטענות שאני לא מתלהב מהן. בלי לדעת שום דבר נוסף אני חושב שסביר באותה מידה שהם לא חששו מעניינים משפטיים. לי אין מושג. ובכל מקרה, אני שמח שהראיון לא שודר. אם הוא לא שודר בגלל המחאה והלחץ הציבורי - אני שמח יותר. אם הוא לא שודר בגלל חשש משפטי/חוקי כלשהו - אני עדיין שמח, אבל פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה זה שונה מראיונות עם מחבלים ערבים הנערכים כמעט מידי יום בתשקורת? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |