|
||||
|
||||
מן הסתם משאלת הלב הנפוצה ביותר עכשיו בישראל היא שמסיבה זו או אחרת סמיר קונטר ימצא את מותו המצער. מי בעד ומי נגד? ואם כן, איך אמורים לעשות את זה? האם לירות בו כדור בראש עכשיו זה רע, אבל לשלוח צלף לירות בו מחרתיים/לפוצץ עצרת בכיכובו זה טוב? |
|
||||
|
||||
לא טוב כי זה לא יועיל אלא יזיק; קונטר גרם כבר את הנזק שלו מדוע לתת לו לגרום עוד נזק? הוא ביצע את הפיגוע כשהיה נער בן 16.5 ויוצא בן 45.5 . צריך להעביר קו על הרוצח הזה שישב אצלנו 29 שנים ולהמשיך הלאה.סיפוק רגשי נקמה לא הואילו אף פעם לאף אחד אלא שיבשו את שיקול הדעת. |
|
||||
|
||||
על מנת לאפשר את שחרורו בעיסקה הוא קיבל חנינה מהנשיא. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהטיעון ה''רציונלי'' כאן הוא שאם החיזבאללה היו מצפים לקבל את קונטר והיו מקבלים במקומו גופה, הם היו חושבים שישראל ''משוגעת'', או ''השתגעה מכעס כשגילתה שהחיילים מתים'' ומאז היו מתלהבים קצת פחות מארגון עסקאות החלפת גופות, או לפחות מנסים להשיג את השבויים שלהם חיים. |
|
||||
|
||||
שלא תבין אותי לא נכון: מדינת ישראל תימרנה את עצמה לעיסקה הזאת. אריאנה מלמד הביאה שילשום מאמר של רונן ברגמן שמספר את כל השתלשלות הטיפול באיתור מצבם של רגב וגולדווסר. היה ברור כמעט מהתחלה שהם מתים. היתה אמירה של מישהי מהמישפחות שלא יחליפו מחבלים תמורת גוויות. בקיצור, מדינת ישראל היתה צריכה כבר שנים להתייחס לרון ארד כאל חלל צה"ל ולפני כשנתיים גם לרגב וגולדווסר. היא -ממשלת ישראל- היתה צריכה להחזיר לחיזבללה את אלו שנתפסו במילחמה ואת דיירי בית הקברות של חללי האויב; הרי המילחמה הסתיימה. אני מאמין שבתנאים הללו היא גם היתה מקבלת את הגוויות של חיילינו. המו"מ על גופות הוא מעשי ידינו להתפאר. אין כאן שום קשר ל"משוגע מכעס". |
|
||||
|
||||
ואני מאמין שאם לווינגר היה נכנס לכנסת הוא היה מתמתן ומצטרף לסיעת מרצ. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל על המילה ''מאמין''. |
|
||||
|
||||
העיקרון של חילופי שבויים וגופות פשוט משום שהסתיימה המלחמה הוא שריר וקיים במדינות המערב. לא במלחמות ישראל ומדינות ערב. |
|
||||
|
||||
החיילים לא היו שבויי מלחמה וגופותיהם לא היו חללי אוייב. הם נחטפו במטרה מוצהרת לשמש כקלפי מיקוח להחזרת אסירים שמחזיקה ישראל. איזה סיבה יש לחיזבאללה להסתפק בהחזרת גופות ושבויים מהמלחמה שנפתחה בעקבות החטיפה? |
|
||||
|
||||
החיזבאללה הכריזו על מלחמה, לכן כל חייל אויב הוא מטרה לגיטימית להריגה או שביה, לכן החטופים היו שבויי מלחמה לכל דבר. במלחמת גרילה קטנה, ניצחונות ''מרהיבים'' (חטיפות, ליל הגילשונים) הם גולת הכותרת, לאסירים מעטים, אם בכלל, אין תחליף. |
|
||||
|
||||
לבנון הכריזה, ואפילו השתתפה סמלית ב 1948, מאז אנחנו במצב של הפסקת אש. |
|
||||
|
||||
א. חיזבאללה זה לא מדינה שיכולה להכריז על מלחמה. זה ארגון. ב. החיזבאללה ממש לא צריך את קונטאר. מה שהוא צריך זה להראות שיש לו את היכולת לכופף את ישראל. להחזיר גופות של חיילים תמורת אנשים שלא היו נמצאים בכלל בידי ישראל אם לא נחטפו אותן גופות, זה יוציא אותם די דבילים. |
|
||||
|
||||
החיזבאללה הכריזו על מלחמה? מתי? |
|
||||
|
||||
ברגע שנורה הכדור/פגז/רקטה הראשון , לכיוון שטח ישראל, או בנאום הראשון שבו דובר על "המטרה ירושלים". על ההבדל בין הכרזה לעשיה, האם איראן הכריזה על מצב מלחמה על ישראל? בכל אופן, אנחנו הענקנו את התואר מלחמה להרפתקאות הלבנוניות, מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת לבנון השניה. לבנון היא במצב מלחמה עם ישראל מ1948 והחיזבאללה רשאי לראות עצמו כמייצג את האינטרס הלבנוני. |
|
||||
|
||||
אה, אתה מתכוון להכרזה על *מצב* מלחמה. נו טוב, זה המצב הקבוע שישראל ושכנותיה מכריזות עליו בהתמדה, לא? |
|
||||
|
||||
לא ירדן ומצרים, ועל מה בעצם אנחנו מתדיינים? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי ''כל'' שכנותיה. ודנו בשאלה אם החיזבאללה הכריזו מלחמה על ישראל. חוצמזה, אתה נגד לופה ואני בעדו, רק שתדע. |
|
||||
|
||||
לבנון הכריזה מלחמה על ישראל, החיז' הם כוח צבאי לבנוני הפועל ב/מלבנון, ממש בעד? |
|
||||
|
||||
מתי הכריזה לבנון מלחמה על ישראל? |
|
||||
|
||||
1948, מאז אנחנו במצב של הפסקת אש. |
|
||||
|
||||
אה, כן. עם כמה הפסקות קצרות... |
|
||||
|
||||
לי נראה שמשאלת הלב הנפוצה היא דווקא שכשידידנו נסראללה ישא בערב את נאום הנצחון שלו יכנס פתאום דרך החלון איזה טיל ''הלפייר'' קטן וימחק קצת את החיוך מדושן העונג מפרצופו. לגבי קונטאר, פגיעה בו תהיה בעלת השלכות בעייתיות מאד על כל עסקה עתידית - מה שמקנה לו מידה של חסינות. |
|
||||
|
||||
למה לא ליצור השלכות בעיתיות לכל עסקה עתידית, באמת? אם אי-אפשר לסמוך עלינו בעסקאות כאלה, ממילא אין טעם לצבור נכסים לקראתן. זה כמו "לא מדברים עם טרוריסטים", רק עם יותר תוקף ופירוטכניקה. |
|
||||
|
||||
זה לא עובד בדיוק ככה. הם יודעים היטב שיש וימשיך להיות טעם לצבור נכסים לקראתן. הם רק יצטרכו לוודא שאנחנו לא עושים להם עוד תרגילים. איך הם יכולים לעשות את זה? למשל, על ידי צבירת יותר נכסים ושחרורם ההדרגתי תוך שמירה על מצב שבו יהיה להם לאורך זמן משהו שאנחנו רוצים. אפשר לחשוב על עוד שיטות ובטחונות (אם המתווך הוא גרמני, למשל, הם יכולים לדרוש מממשלת גרמניה ערובה לשלומם של המוחזרים להם כך שאם נפעל נסתבך מבחינה מדינית - ואולי הם כבר עשו את זה). אם, כפי שהציע כאן מישהו, אנחנו מרעילים את מי שאנחנו מחזירים להם אז גם להם יש דרך לעשות את זה. בעסקאות מהסוג הזה אתה צריך לעמוד במלה שלך ולא לשחק משחקים; כל דרך פעולה אחרת היא הימור על העתיד. |
|
||||
|
||||
יותר רע לא יכול להיות מהבחינה הזו. האמת, ההתנהלות של חיזבאללה בעסקה הזו די מגרדת את הגבולות של ''לשחק משחקים''. בייחוד בהפרחת השמועות בבוקר על זה שאחד החטופים חי, בלי להגיד מי מהם, כדי ששתי המשפחות יקוו. אני לא רואה הרבה תמיכה ציבורית בעסקאות עם חיזבאללה בעתיד, לא משנה באילו תנאים. |
|
||||
|
||||
הו, אתה בחור אופטימי! 1. אין גבול לרוע. מכל בחינה. 2. מי שלא למד לקח מעסקת הגופות+סוחר סמים הקודמת, לא ילמד לקח מהעסקה הנוכחית. בדיוק כמו שגויסה תמיכה ציבורית בפעמיים הקודמות, כן תגויס שוב. להשתמע בחטיפה הבאה. |
|
||||
|
||||
העסקה הקודמת היתה במחיר גבוה, ואולי גם היתה רעיון גרוע. אבל היה בה אלמנט של ''טוב, נו, עשינו מה שהיינו חייבים''. היא לא מילאה אותי בהרגשת קבס כזו. נראה לי שזה לא רק אני. |
|
||||
|
||||
אינני מצליח למצוא הבדל בין העסקאות (פרט לסוחר הסמים העצמאי והחי). תוכל לפרט? |
|
||||
|
||||
לא יודעת לגבי עדי, אבל ההבדל בעיניי הוא שבעסקה הנוכחית הממשלה, לכאורה לפחות, לא ידעה בוודאות מה היא מקבלת. |
|
||||
|
||||
יפה אמרת: לכאורה. כל המשחק האוילי הזה נועד לטשטש את העובדה המבחילה שפולחן גויות הוא אבן יסוד בתרבות שלנו. מה שכן, אם כבר עוסקים בהחזרת העצמות "לקבר ישראל" הייתי מציע עיסקה לאסד: עצמותיו של אלי כהן תמורת אהוד אולמרט. |
|
||||
|
||||
אסד יגיד שהואיל ואנחנו כל כך רוצים להפטר מאולמרט, הוא לא יסכים לקבל אותו בלי כמה אסירים פלשתינים עם דם על הידיים. |
|
||||
|
||||
אפשר להתפשר על העניין הזה ולשפוך קצת דם על הידיים של אולמרט במעמד החילופין (סתאאאם, נעבוד עליהם, זה יהיה קטשופ). |
|
||||
|
||||
אולמרט לא עובר, לפי הגדרת "מיהו פלשתיני" ליהודים. אבא שלו עלה לארץ ב-1933 (אלא אם אמא שלו עלתה לארץ לפני 1917). אם אולמרט היה ערבי, הוא היה צריך לעמוד בקריטריונים מקלים יותר, כמובן. |
|
||||
|
||||
מעניין. בדיוק שאלה אותי חברה מה יקרה אם בחטיפה הבאה ידרשו את אולמרט בתמורה לחטופים - חיים או מתים. כשהבינה שהעסקה נשמעת לי מצוינת היא התייאשה סופית מהגיוני המעוות... |
|
||||
|
||||
אומנם בפעם שעברה השלושה הוכרזו כחללים עוד לפני העסקה (כמו שכמעט קרה כעת), אך גם אז המפחות סירבו לקבל את ההכרעה, הקמפיין שלהן נמשך, וההתייחסות התקשורתית תלתה תקוות בנס. אז כעתה, לא האויב לא דיווח על מצבן. |
|
||||
|
||||
זה לא שהמשפחות סירבו לקבל את ההכרעה - הן פשוט רצו לפחות את הגופות. |
|
||||
|
||||
הבדל אחד זה סוחר הסמים העצמאי והחי, אכן. ההבדל השני, כמו שאמרה האלמונית, זה המשחק חיים/מתים. הראשון היה דיל מקאברי ואופורטוניסטי, השני דיל מקאברי ומרושע. |
|
||||
|
||||
בעיסקה הקודמת לא היה עניין שכבר דיברו על גופות, ופתאום כל כלי התקשורת חזרו לדבר על "החזרת הבנים". כל פעם שראיתי את הכותרות ב-Ynet התמלאתי עצבים, עוד לפני שהעסקה בוצעה. |
|
||||
|
||||
אם יהיה חייל חי בידי החיזבאללה תהיה גם תמיכה בעסקה איתו. בכל אחת מהעסקאות שבוצעו המחליטים הבטיחו לעצמם, ולפעמים גם לציבור, שבפעם הבאה זה יהיה אחרת; הסבירו שצריך באמת לשנות את הכללים, אבל לא על גבו של החייל *הזה* שעכשיו כלוא ומייחל לשחרורו. גם בפעם הבאה הם יבטיחו את זה. |
|
||||
|
||||
השם נחשון וקסמן מזכיר למישהו משהו? |
|
||||
|
||||
אכן, כן. זה מזכיר לי שפעם היה לנו מודיעין. |
|
||||
|
||||
לפעמים אני משתעשע (ולא שהנושא משעשע, אבל ככה זה) במחשבה שאולי לא כל כך נורא שאנחנו יוצרים אצלם כזה תמריץ לחטיפות. אני מניח שלפחות רוב הזמן - במיוחד אם מסתכלים על זירת עזה - הברירה אינה ניסיונות חטיפה של חיילינו לעומת שקט, אלא ניסיונות חטיפה של חיילינו לעומת פעולות התקפיות אחרות (בפרט, ניסיונות להרג של חיילינו ואזרחינו). חטיפות של חיילים חיים, קל לנחש, הן מבצע מסובך לאין ערוך. ואכן, יש תקופות של דיווחים תכופים על ניסיונות חטיפה מצד החמאס שהסתיימו בלוחמי חמאס הרוגים ומעט מאוד נזק לכוחותינו. כלומר, גורלם הנורא של גלעד שליט ומשפחתו הציל ומציל מגורל נורא המון משפחות אחרות, שבניהם נשארים בחים בגלל שהחמאס משחית את כוחותיו על ניסיונות חטיפה, במקום להרוג וללכת. |
|
||||
|
||||
הצרה היא שאנחנו כבר לא יוצרים תמריץ לחטיפות, אלא תמריץ לגניבת גופות (ולמיטב הבנתי, זו בדיוק הייתה הטקטיקה של החיזבאללה ב-2006, ואולי אפילו כבר ב-2000: לפוצץ את רכב הסיור בצורה כזו שלא סביר שמישהו יישאר בחיים אבל יהיה קל מאוד לגשת אליו ולגנוב את הגופות). |
|
||||
|
||||
וואלה. מקובל שחטיפה היא אירוע חמור בהרבה מאחרים בגלל ההשלכות האסטרטגיות, כבילת ידי הצבא והממשלה, ושינוי מאזן הכוחות. אבל אם מסתכלים מפרספקטיבה לאורך כמה שנים, אז ''ההשלכות האסטרטגיות'' הן בד''כ שחרור מוקדם של כמה פושטקים שתפסנו שנה וחצי לפני-כן, ''כבילת ידי הצבא והממשלה'' מסתכמת בלא הרבה יותר מהזדמנות להופיע כבד סבר פנים ולב בתקשורת ולדבר על החלטות כואבות ועל ערכים יהודיים, ו''שינוי מאזן הכוחות'' הוא בעצם הפסקת אש לא-פורמלית למשך כמה חודשים טובים ורגועים בזמן ששני הצדדים מתים מפחד שמה איזו פעולה צבאית או פיגוע יסכלו את העסקה ויוציאו אותם טמבלים. קניתי. |
|
||||
|
||||
מעניין אם זה אפשרי מבחינה טכנולוגית להחדיר לגופו של קונטאר GPS קטן על-מנת שנוכל לאתר את מקומו כאשר הוא ילך לבקר את נסראללה. |
|
||||
|
||||
לאילו מקומות אתם מגיעים? זה שנסראללה צריך להתחבא בבונקר, אינו פועל לטובתנו. |
|
||||
|
||||
(נוּכל = מדינת ישראל) האמת, אני בכלל לא בטוח שחיסולו של נסראללה, או קונטאר יביא לנו איזשהו הישג, מלבד הישג לאגו של מקבלי ההחלטות. |
|
||||
|
||||
זה מוסיף להילה שלו. גם בן לאדן זוכה לפופולאריות בגלל שהוא נרדף ומצליח לשרוד. כך היה גם עם צ'ה גוארה בשעתו (מה שמראה שגם אם שני הראשונים ייהרגו בסופו של דבר, שמם הטוב לא ימות עימם). |
|
||||
|
||||
נסראללה וקונטאר חתיכים פחות מצ'ה גווארה. |
|
||||
|
||||
ערביות עושות פחות סקס מדרום אמריקאיות. |
|
||||
|
||||
אבל בן לאדן, לעומת זאת, הוא גבר-גבר. |
|
||||
|
||||
רק אם אתה אוהב את הטיפוס המזוקן. |
|
||||
|
||||
כן, זה אפשרי. וכן, זה מהלך הגיוני. |
|
||||
|
||||
אתה רואה יותר מדי "24". |
|
||||
|
||||
מאיר דגן ויובל דיסקין - ראשי המוסד והשב''כ בהתאמה, במיוחד דגן - כנראה דאגו להבטיח שסמיר קונטאר יסיים את חייו מחוץ לכלא, אבל בייסורים קשים. סרטן העצמות. הטכניקה הוזכרה בספר של יז'י קושינסקי (עוד לשעבר במוסד ובחיים) ''תא הטייס''. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לפרט לגבי "הטכניקה"? |
|
||||
|
||||
לא קראתי את הספר, אבל לא חסרים חומרים שחשיפה למנות קטנות מהם לאורך זמן מה יכולה להביא לתוצאות כאלה - חומרים רדיואקטיביים או רעלנים שונים. הטריק הוא איך להסתיר את זה. |
|
||||
|
||||
אצל קושינסקי זו חשיפה לקרינת רדאר של מטוס קרב. |
|
||||
|
||||
אפשר היה לתת לו לשתות מי ברז. |
|
||||
|
||||
אני עושה את זה בקביעות. אני בקבוצת סיכון? |
|
||||
|
||||
נדמה שהעונש המקובל לקטינים בישראל על רצח הוא פחות מ-30 שנים ואני גם לא רואה במה קונטאר שונה מאלפי הרוצחים הטרוריסטים שישראל שיחררה בעסקאות קודמות. אני רואה סוג של עליונות מוסרית בכך שאנחנו מקבלים בחזרה גופות של חיילים שנפלו בזמן ששמרו על הגבול בלי לפגוע באף אחד בעוד הם מקבלים אדם בזוי שרוצץ גולגולת של ילדה בת 4. אפילו אם הוא לא נענש מספיק, הרי שהחזרתו היא עונש ללבנון (גם אם מעבר לגבול לא רואים את זה כך). |
|
||||
|
||||
אלוהים, לא חשבתי שאשמע את הדברים האלו כאן. האחריות המוסרית של הממשלה היא קודם כל לדאוג לאזרחיה. לכן, לא יתכן שפעולה שתפגע באזרחיה כמעט בודאות יכולה לבטא איזושהי עליונות מוסרית. זו בסה"כ הדרך בה אנו מעודדים את עצמנו לנוכח הריפיון המבזה אותו אני מגלים. ואין לי בעיה ספציפית עם שחרור קונטאר. אם הממשלה או מערכת המשפט הגיעו למסקנה שעדיף לנו לשחרר אותו, כי אין מקום בכלא, כי הוא ישב מספיק, כי אנחנו חושבים שהוא יכול להיות מנהיג מתון בלבנון וזה עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלנו - זה בסדר גמור. אבל עובדה שזה לא קרה. עובדה שעד שלא חטפו לנו שני חיילים, סירבו לתת לנו אינדיקציה כלשהי ודרשו לשחרר אדם שסירבנו לשחרר לפני 4 שנים ודרשו את שחרורו, לא שחררנו. אם מטרת מלחמת לבנון השנייה היתה שיקום ההרתעה הישראלית ושבירת המאזן שהיה בינינו לבין החיזבאללה עד אז, אזי העיסקה הזו מייתרת את המלחמה ההיא, על כל חלליה, לחלוטין. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שהשארת קונטאר בכלא בעסקה הקודמת ושחרורו עכשיו זה רק מוכיח שאנחנו מבינים רק כוח. כאלה אנחנו. מלחמת לבנון השניה הבהירה ללבנון, לחיזבאללה ולשאר שכנינו שחטיפות הן עניין יקר ואולי לא כדאי להשתמש בהן. היעד הזה הושג וההרתעה גברה ולדעתי העסקה האחרונה לא פגעה בהרתעה. הרפיון הוא בראש ובראשונה של הציבור הרחב שקורא להחזיר את הבנים בכל מחיר. מה שמותר להורה או לבת זוג עגונה הפך להיות הטון המוביל בתקשורת ובדעת הקהל וכניעת הממשלה ללחץ הציבורי היא מחוייבת המציאות במדינה כמו שלנו. |
|
||||
|
||||
"הרפיון הוא של הציבור הרחב" - בנושא הזה אני חושבת כמו האלמונית שכתבה היום את תגובה 484601 |
|
||||
|
||||
ממשלת ישראל יצאה למלחמת לבנון השנייה בציפיות גבוהות בהרבה מהתוצאות בסופה, תוך הפגנת שחצנות וביטחון עצמי שלא היו דומות לה בתולדותינו בתחילות עימותים. נסראלה אמר פעם שלו ידע איך תגיב ישראל הוא לא היה חוטף את החיילים, זה היה גילוי לב נדיר וקצת מפתיע, אבל בצד שלנו אפילו גילוי לב כזה לא היה. למרות שהדברים לא נאמרו, זה כמעט ברור מאליו שלו ידעה ממשלת ישראל איך תצא מהמלחמה הזאת, היא לא הייתה מעלה על דעתה לפתוח בה. אולי אתה לא חושב כך, אבל אני בטוח שנסראלה בטוח בכך. לכן, אם יתעורר אצלו אינטרס לחטוף חיילים הוא לא יהסס לעשות זאת. נהפוך הוא. המסקנות ממלחמת לבנון השניה רק ידרבנו אותו לעשות זאת, כי הוא יודע שישראל לעולם לא תחזור על מהלך כזה אם כי זה לא אומר שהיא לא תבחר לעשות איזו שטות אחרת. אבל בפרוש לא מהלך כזה. לכן, לדעתי, תיאורית חיזוק ההרתעה שאתה מנסה לשכנע בה, לא מחזיקה מיים. |
|
||||
|
||||
כפי שכבר כתבתי לפני קצת פחות משנתיים, ניהול המלחמה היה גרוע, בעיקר בצד הצבאי. לגבי התוצאות, אני לא מסכים איתך. אני מאמין שאם תהיה חטיפה נוספת או פיגוע גדול מלבנון, ישראל תגיב והפעם באופן יותר מקצועי ונכון מהפעם הקודמת. אני הסקתי מסקנה נוספת מהמלחמה ההיא ואני מאמין שגם גדולים ממני הסיקו אותה: למרות שישראל לא הצליחה להפסיק את ירי הטילים עליה, המחיר בשורה התחתונה (נפגעים בגוף ובנפש ונזק לרכוש ולכלכלה) היה נסבל והציבור עמד בו. החשש מירי כזה לא ימנע מישראל להגיב אם וכאשר יהיה צורך. אני בפרוש מאמין שנאסראללה לא יחזור על הטעות שלו פעם נוספת. |
|
||||
|
||||
זאת הערכה מאד אופטימית בעיני. התוצאות הפוליטיות של המלחמה האחרונה הן שמעמדו של נאסראללה התחזק מאד בעוד ממשלת אולמרט התנודדה על כרעי דו"ח ועדת וינוגרד, וזאת למרות שהנזק היחסי לישראל וללבנון היה לטובת ישראל. הציבור הישראלי תמך ביציאה למלחמה באופן גורף (ואני מתנצל בפני שתי האלמוניות באיילך שהתנגדו למלחמה מיומה הראשון, עם כל הרצון הטוב שלי אתן עדיין מעוגלות לאפס) וזאת עמדת פתיחה שככל הנראה לא תחזור על עצמה בעתיד הנראה לעין. אם אני נאסראללה, ואם יש לי סיבה טובה לפרובוקציה וגם ארבעים אלף טילים במחסנים, יש סיכוי סביר שאלך על זה. ישוחררו חוות שבעא! |
|
||||
|
||||
נראה לי שבעניין היותה של מלחמת לבנון השנייה גורם הרתעתי כפי שאתה חושב, או גורם הפוך, כפי שאני חושב נישאר חלוקים. בכל זאת רציתי להביע את דעתי לגבי כמה נקודות בדבריך בעניין זה. כתבת בתשובה לעומרי גולדשטיין ש"לא ידענו איך לצאת". אני התייחסתי לנקודה זו במאמר "החלום הכחול ושברו", כשהגבתי על דבריו של דוד עברי שאמר שצריך היה לסיים את המערכה אחרי חמישה ימים. התכנית כפי שגובשה ע"י הדרג העליון בצבא (שהיה כחול) הייתה בדיוק זו. אבל הלקח מהמלחמה היה שהדבר הזה פשוט לא אפשרי. התקופה הארוכה שבה ספג העורף טילים, והצבא הגביר בהדרגה את הגיחות האוויריות, ואחר כך הוסיף כוחות קרקע, ולבסוף איים ואף החל במבצע קרקעי גדול, הייתה מעין תקופת "בישול" שהייתה חייבת לעבור. "לא ידענו איך לצאת" ועדיין אין אנו יודעים, ואיש גם לא יודע. פשוט אי אפשר לסיים מערכה כזאת אלא אם כן הולכים באופן ישיר ללא תירוצים על פגיעה בתשתיות אזרחיות, ובאזרחים עצמם. לעניין זה, אני יודע שאתה בעד פגיעה קשה בתשתיות של מדינת לבנון לצורך יצירת הרתעה. אבל הגישה שלך אינה הגישה שבה פעלנו בלבנון, ואני מעריך שגם לא נאמץ אותה בעתיד. זה נכון, שמה שהביא בסופו של דבר להפסקת האש הוא ההרס הרב שנגרם בלבנון, וגם ה"גורם המדיני הבכיר" קרי ראש הממשלה טרח לספר לנו זאת לפני ימים מספר, אבל ההרס הזה בעצם לא היה המטרה במערכה עצמה כפי שתוכננה, אלא תוצאת לוואי, וכ"צודקים" ניסינו ככל האפשר למנוע אותו, ואף עסקנו בתירוצים ובהתנצלויות כשהדברים הוצגו בתקשורת העולמית. מעניין שאצל המעטים שחושבים שהמלחמה הזאת הביאה הישגים קיימת הסתירה הזאת (זה לא כולל אותך, משום שאתה בעד פגיעה בתשתיות אזרחיות, אבל אתה חריג שאינו מייצג קבוצה משמעותית) . מצד אחד הם אומרים ש"נצחנו" משום שעכשיו הלבנונים יודעים שלחימה כזאת גורמת הרס, והם לא יעזו וכו', ומצד שני הם אומרים ש*אסור לגרום הרס מסוג זה*, וצריך לפגוע רק במטרות צבאיות. אני לא מאמין שמדיניות הססנית שאינה חד משמעית בנקודה הזאת, יכולה להביא תועלת. ועניין אחרון הוא עניין "ניהול המלחמה" הכושל. אני לא מייחס חשיבות לנקודה הזאת. זה מזכיר לי את הטענות כלפי אהוד ברק שלא "ניהל את השלום" היטב ובגלל זה לא הגיע השלום ותחתיו פרצה האינתיפאדה. אי אפשר להרגיל את הסוס להתקיים ללא מזון לא בשיטה כזאת ולא בשיטה אחרת, וה"ניהול" לא יעזור כאן. תקלות היו תמיד בכל המלחמות, וכשאין מסגרת כללית ומטרה אליה שואפים, שום ניהול לא יביא לתוצאה טובה. |
|
||||
|
||||
אני חייב לציין שבפרספקטיבה של שנתיים אני חושב שדוד עיברי צדק. הכחולים צדקו. הכבוד שלנו החל מראש הממשלה ומטה, לא נתנו לנו להתקרב למחשבה שהרבה מלחמות לא מנצחים. אני זוכר ששמעתי רמזים מהרמטכ"ל שהמילחמה הולכת להגמר בסוף השבוע הראשון. במשך חמישה ימים כתשנו אחד את השני. חמישה ימי טילים היו ניסבלים בשבילנו; 5 ימי הפצצות היו מאד קשים לחיזבללה. הראשים הקרים של חלוץ ועברי חשבו נכון. הראשים האחרים לא יכלו לקבל שלא שברנו את גבו של חיזבללה.היינו יכולים להגיע לאותה הפסקת אש גם אחרי חמישה ימים. אם הכל היה נפסק אחרי חמישה ימים, לא היינו חיים בתחושה של תבוסה. נתנו את המכה וזהו- הפסקנו על פי בחירה ושיקולים שלנו. על פי מרבית קציני צה"ל, עמיר פרץ, אהוד אולמרט וחבריהם, היה צריך להכנס בחיזבללה עד שיכנע וירד על ארבע. אין לנו היכולת לשבור את החיזבללה ולכן כל ניצחון הוא נצחון בנקודות: אחרי חמישה ימים זה היה נצחון בנקודות. |
|
||||
|
||||
בעצם כתבת את הדברים ב תגובה 484666 ועד כמה שזכור לי עניתי לך אתמול, אך משום מה איני רואה את תשובתי, והיא כנראה לא נקלטה. אתמול כתבתי בקצרה שלו היינו מפסיקים באופן חד צדדי את תקיפות חיל האוויר, באין נסיונות הפרעה, ובתנאים אידאליים, נסראלה היה משגר אלינו את כל מלאי עשרות אלפי הטילים שברשותו וגם טילים נוספים שהיו עוברים מסוריה תוך כדי ההרעשה באין מפריע, והיה גורם אצלנו לנזקים אדירים ברכוש ובנפש עשרות מונים ממה שספגנו בפועל, וגם בתקופת זמן ארוכה יותר. לא אתה היית מחליט איזה "עונש" אנו ראויים לקבל על השמדת הטילים ארוכי הטווח שלו, אלא הוא, ואין לי כל ספק שההחלטה שלו הייתה לגמרי שונה מהציפיות שלך ממנו. למה, לדעתך, הוא היה נותן לנו "עונש" קטן כשבידיו הייתה היכולת (שאנו לפי עצתך היינו מספקים לו), לתת לנו עונש גדול ? סיימתי בכך שבעניין זה ההערכות שלנו לגבי צורת הפעולה של נסראלה שונות לגמרי. כשראיתי הבוקר שוב את אותו רעיון, חשבתי לעצמי שתשובתי מאתמול הייתה מתונה, וחסרה את הבעת התמיהה האדירה ושאט הנפש שדבריך עוררו אצלי. הרעיון לתת לשונאנו להפגיז אותנו כרצונם ללא נסיון איזה שהוא להגן על עצמנו, הוא רעיון כל כך מוזר, שאני מתפלא שאתה מעלה אותו. מה שאתה מציע הוא לנהוג בדיוק כפי שנהגו היהודים במלחמת העולם השנייה. השוני הוא שהם עשו זאת מחוסר ברירה, ואתה מציע לעשות זאת בגלל האמונה שהטבח ייפסק בזמן סביר . . . הרעיון הזה ממש מזעזע. קשה לי אפילו לבחור מילים כדי להביע את ההלם והזעזוע שהם יוצרים אצלי. |
|
||||
|
||||
הסצנריו שאתה מצייר הוא סצנריו שלך. אפשר היה להגיע עם נסרללה להסכמה שאנחנו נפסיק להפציץ והוא יפסיק לירות קטיושות. אולי היינו מתחילים להתקוטט מי ירה את היריה האחרונה. בקשר לזעזוע שהרעיון מיוצר אצלך: אני מציע שתתחיל להזדעזע ממעשים ולא מרעיונות. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי שכוונתך היא להפסקת אש חד צדדית וצפיה לכך שנסראלה יפסיק אף הוא. זה מה שגרם לי זעזוע. אבל אם אתה אומר שמדובר בהפסקת אש מוסכמת בעקבות שיחות או משהו כזה זה משהו אחר. המשהו האחר הזה איני מאמין שהיה אפשרי. נסראלה לא היה מסכים לשום הסדר כזה שהיה מעמיד אותו בעצם כמפסיד: הוא איבד את כל כוח הטילים הארוכים שלו, ולנו הוא כמעט לא גרם שום נזק. כך אתה מכיר אותו ? אני חושב שכולנו למדנו להכיר אותו אחרת בשנות הכרותינו הלא מעטות, ולכן מדובר בדיבורים ריקים בלתי מעשיים. |
|
||||
|
||||
היו הצעות להפסקת אש. החכמה היתה שכל צד יסתפק בפחות מניצחון. אחד הדברים המדהימים בהיסטוריה היא עובדת חזרתה על עצמה. מילחמת העולם הראשונה נמשכה 10 שנים כי אף צד לא היה מוכן להסתפק בפחות מניצחון. מילחמת ויאטנם, קוריאה, לבנון -למעשה רוב המילחמות. ברוב טיפשותינו תרמנו במהלך 26 השנים האחרונות, תרומה חשובה להיותה של לבנון מה שהיא עם כוח דומיננטי בשם חיזבללה. עדיין איננו מוכנים לקבל מצב בו אנחנו מכבדים את מה שהתרחש במדינה השכנה ומבינים שניסיונות ההשפעה הברוטליים שלנו רק מרעים את המצב. אז יופי! נסרללה יושב בבונקר. |
|
||||
|
||||
מלחמת העולם הראשונה נמשכה 5 שנים. מלחמת וייטנאם היא דוגמה גרועה כי בה נלחמה מדינה (דרום קוריאה) על קיומה, והפסידה, ונעלמה. |
|
||||
|
||||
דרום קוריאה? דרום וייטנאם. |
|
||||
|
||||
א. מלחמת העולם הראשונה נמשכה מ-1914 עד 1918 . ב. התיאור של דרום ויאטנם כמדינה שמגינה על עצמה, כבר מזמן אף אדם רציני, כולל מקנמרה, יודע שזו היתה תעמולה גרידה. שים לב מה כתוב ב-WORLD FACTBOOK של ה-CIA .אתה יכול להיות בטוח שאם הדברים היו כפי שאתה חושב, ה-CIA לא היה כותב כפי שכתב. The conquest of Vietnam by France began in 1858 and was completed by 1884. It became part of French Indochina in 1887. Vietnam declared independence after World War II, but France continued to rule until its 1954 defeat by Communist forces under Ho Chi MINH. Under the Geneva Accords of 1954, Vietnam was divided into the Communist North and anti-Communist South. US economic and military aid to South Vietnam grew through the 1960s in an attempt to bolster the government, but US armed forces were withdrawn following a cease-fire agreement in 1973.
|
|
||||
|
||||
1914, 1915, 1916, 1917, 1918... נראה לי כמו חמש שנים. לא ממש ברור לי למה הציטוט שלך סותר משהו ממה שכתבתי. אגב, עד כמה שאני זוכר גם אחרי שארה"ב ברחה משם, דרום וייטנאם עוד ניסתה להילחם בצפון משום מה (וכמובן, קרעו אותה). |
|
||||
|
||||
אתה סופר רק את הקווים, תספור גם את הנקודות ותגלה שזה 15 שנה |
|
||||
|
||||
יותר קרוב ל4 שנים, המלחמה התחילה בתחילת אוגוסט 1914 והסתיימה (עם כניעת גרמניה 1) ב11 בנובמבר 1918 כלומר, לכל היותר 4 שנים ו4 חודשים. 1 שאר מדינות המרכז ורוסיה סיימו את חלקן במלחמה עוד קודם. |
|
||||
|
||||
כן, נו, לקחתי מרווח בטחון. |
|
||||
|
||||
לא יודע אילו הצעות היו ומי הציע. איני מאמין שנסראלה הציע הפסקת אש מיד לאחר שכוח הטילים אורכי הטווח שלו הושמד, ועדיין לא גרם כמעט נזק מטיליו. זה פשוט לא היה יכול להיות, ולו היה, היינו קופצים על זה כי זאת הייתה ההנחה השגויה של הפיקוד הבכיר אצלנו. עם ההנחה הזאת הם יצאו למבצע, ומהר מאד התברר להם שההנחה הזאת שגויה. זה נכון שנאומו המוזר של ראש הממשלה עם יציאתנו למבצע לפיו אנו הולכים לפרק את החיזבאלה ולשחרר את השבויים יצר ציפיות בלתי סבירות, והרחיק את האפשרות להגיע לפתרון כזה, אבל לא זאת הייתה הבעיה העיקרית, לדעתי. |
|
||||
|
||||
כדאי שתדע. ראש ממשלת לבנון התחנן להפסקת אש, ושר החוץ האיראני ביטא עמדה דומה. |
|
||||
|
||||
לא זכורה לי התבטאות כזאת מצידו של השר האיראני (אבל בגילי הזכרון שלי הוא לא משהו להסתמך עליו). ראש ממשלת לבנון, לעומת זאת, לא היה צד בעימות. |
|
||||
|
||||
יגעתי מאוד ומצאתי. לא להאמין. מה-17 ליולי. "שר החוץ של איראן, מנוצ'הר מותקי, קרא היום להפסקת אש זמנית (הודנה) בלבנון, שבעקבותיה תהיה עסקה להחלפת שבויים, כדי להביא לסיום המשבר הנוכחי. מותקי אמר את הדברים במהלך ביקורו בדמשק. "אנחנו מאמינים שצריך לחשוב על דרך הוגנת ומתקבלת כדי לפתור את המשבר", אמר מותקי. לדבריו, "הנסיבות הקיימות אינן מתאימות לאינטרסים של היישות הציונית". |
|
||||
|
||||
סניורה התחנן להפסקת אש, הוא ממש בכה. וכשיצאנו מלבנון, נסראללה הכריז על "נצחון אלוהי!". |
|
||||
|
||||
בפעם האחרונה שבדקתי, ראש ממשלת לבנון ונסראללה אינם אותו אדם. כמדומני, גם צבא לבנון לא היה ממש חלק מהלחימה. |
|
||||
|
||||
הפלישות הישראליות ללבנון לא החלו ב-82, אלא לכל המאוחר ב-78, במבצע ליטני. והתרומה החשובה ביותר שתרמנו להיותה של לבנון מה שהיא היתה ב-48 עם גירוש עשרות רבות של אלפי פלסטינים לשם. |
|
||||
|
||||
מסכים . הדגשתי את שנת 82 כי נעשה נסיון של אריק שרון לעצב מחדש את לבנון והבעיה הפלסטינאית: לחסל את אש"ף בלבנון במטרה שיעבור לירדן וירדן תהפוך למדינה פלסטינאית. בלבנון היה אמור להיכון שלטון בראשות הנוצרים כתוצאה מהחלשת הגוש המוסלמי הסוני שנשען על הפלסטינאים. מה היתה התוצאה כולנו יודעים: הרוב השיעי כבש את המקום שמגיע לו; מבחינה קונסטיטוציונית הם עדיין שום דבר, אבל הם העוצמה הצבאית המשמעותית- בעזרתנו האדיבה. |
|
||||
|
||||
אין כזה דבר אצלם ''פחות מניצחון''. נסראללה מכריז ''נצחון'' על כל דבר. |
|
||||
|
||||
בלי קשר לשאלה האם נכון היה להפסיק את ההפגזות האוויריות ב-17 ביולי, כפי שתוכנן בהתחלה וכשפי שרצו הכחולים, אני חושב שמה שאתה מתאר מאוד לא סביר. אם ישראל היתה מפסיקה את ההפצצות (שכן היו חסרות תקדים ביחס לכל מה שהכרנו עד אז בזירה הלבנונית, לפחות מול החיזבאללה) חיזבאללה היה מפסיק גם כן כמעט בוודאות. האם זה היה מספיק על מנת לספק את האפקט הרתעתי שהיינו מעוניינים בו? אני לא בטוח. אבל תרחישים דמיונים הם לא הדרך לתקוף את האפשרות הזו. כל הנתונים מראים שחיזבאללה לא רצה להכנס למלחמה. נסראללה האמין שרה"מ שנתפס כחלש, שר ביטחון לא מנוסה ורמטכ"ל שלא מאמין במלחמות כוללות לא יגיבו באופן בוטה מדי לחטיפה, במיוחד בזמן שכוחות צה"ל עסוקים בעזה במבצע גשמי קיץ בעקבות חטיפת גלעד שליט. בדומה מאוד לחטיפה בהר-דב מעט זמן אחרי שהחלה האינתיפאדה השנייה. גם הראיון המפורסם שהעניק נסראללה לטלוויזיה הלבונינת מאשש את הנקודה הזו. |
|
||||
|
||||
ביצוע התכנית שהכין צה"ל הסתיים באמת לאחר חמישה ימים כשחיל האוויר השמיד את היעדים שאסף. כל מה שקרה אחר כך היה נסיונות להפסיק את ירי הטילים של נסראלה, כי לא היו עוד יעדים שהוכנו מראש לתקיפה. ההפך ממה שאתה אומר בודאי נכון: לו חיזבאלה היה מפסיק את ההרעשה גם לא היה צורך לנסות לשבש את השיגורים וממילא המלחמה הייתה נפסקת. היו כמה דעות שאמרו שבשלב זה היה אפשר להגיע להפסקת אש מוסכמת. אני לא מאמין בכך, אבל זה איך שהוא נשמע סביר. אבל מה שאתה אומר זה מה שחשבתי שאציק אמר בתחילה, ואחר כך הוא תיקן אותי - להפסיק את פעילות חיל האוויר שנסתה למנוע שיגורים ולהאמין שגם הם יפסקו. זו בדיוק הגישה הנוראה שכל כך קוממה אותי בחילופי הדברים עם איציק. באמת אפשר להפסיק כל פעילות כשהיישובים שלך מורעשים, לתת לתושבים הנחיות להיכנס למקלטים ולחכות ? ונסראלה הרחום מיד היה מפסיק את ההרעשה גם אם לא נגרם לו שום נזק מקיומה ? פשוט נורא לחשוב כך. אני חוזר על מה שאמרתי לאיציק: לו הפסקנו את האש חד צדדית וחכינו כל מלאי הטילים של חיזבאלה היה נופל על ראשנו, והנזק בנפש וברכוש היה עשרות מונים ממה שהיה בפועל. ברור שדבר כזה לא היה יכול להימשך ובשלב מסויים, היינו חוזרים ומפעילים את חיל האוויר, ובסופו של דבר הסצנריו של מלחמת לבנון השנייה היה מתקיים, אם אחור קטן ומסתיים כפי שהסתיים. |
|
||||
|
||||
כמובן, לא מדובר בהפסקה מיידית של פעולות צה"ל (שגם היא, ככל הנראה, היתה גוררת עימה המשך קצר מאוד של הפצצות מצד החיזבאללה. לבטח פחות מ-4000 טילים כפי שנורו עד סוף המלחמה), אלא על הפסקת אש מתואמת ברמה כזו או אחרת. אני מאמין שלא היה צורך לתאם אותה ממש, אלא רק להודיע לחיזבאללה "אנחנו מפסיקים לירות מחר, אם אתם תמשיכו להכות אותנו בשוטים, אנחנו נכ אתכם בעקרבים". אתה בעצם טוען שעל אף שהחיזבאללה לא היה מעוניין במלחמה מלכתחילה, הוא היה ממשיך בהפגזות גם אחרי שהסכנה של תקיפה צה"לית היתה חולפת, רק כי יש להם עוד טילים במלאי. אם כך, מה מפריע להם לירות כרגע את הטילים במלאי? זה לא שהחל מה-17 ביולי הראנו להם שאנחנו כן מסוגלים לעצור את ירי הטילים. ההיפך הוא הנכון - הוכחנו שאנחנו לא מסוגלים. |
|
||||
|
||||
נסראלה צריך להראות ניצחון. זו בעצם כל מהותו, ואין לו יעדים אחרים. כשהוא מוכה כך שכל מלאי הטילים לטווח ארוך שלו מושמד, הוא חייב להראות שהאויב הוכה לא פחות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שההנחות שלך הם אלה שהיו היכן שהוא גם בתוך ראשם של אלה שהחליטו לצאת למערכה הזאת. הם הניחו שנסראלה יפחד, בגלל היכולת שלנו להזיק ללבנון, לשגר טילים והמבצע יוכל להסתיים בהצלחה. אבל הוכח שהוא לא חשש. נקודת המבחן הייתה עצם מוכנותו להמר. מרגע שהתחיל, רק הוא היה זה שיקבע מתי יסיים, ובאין נסיונות להפריע לו, היה יכול להיווצר מצב מאד לא נעים. בסופו של דבר הושגה הפסקת אש, לדעתי וגם לדעת רבים, רק בגלל הנזק הגדול (שהיה במוצהר וגם למעשה תוצאה בלתי ישירה של התקיפות) על התשתית האזרחית, שיצרה לחץ גדול על נסראלה, ויש לכך הוכחות רבות. אפשר היה להשיג גם הפסקת אש מהירה, אבל זאת רק ע''י פגיעה ישירה בתשתית לבנונית ובאזרחים הלבנונים, תוך ליווי בהצהרות שכך זה יימשך כל עוד יימשכו תקיפות הטילים כנגד האוכלוסיה האזרחית שלנו. אבל בגלל לחץ אמריקאי ובמיוחד בגלל האווירה בתוך הציבור שלנו, שבו יש רק אדם אחד (אני) שתומך בדרך זו, הדבר הזה לא היה אפשרי. |
|
||||
|
||||
תגובה 484631 |
|
||||
|
||||
אני חושב שאני מכיר את דעותיו של איזי בעניין זה. יש בכל זאת יש הבדל בינו וביני. וההבדל הוא בזה שהוא בכל זאת לא מדבר על פגיעה באוכלוסיה אלא מדבר על פגיעה בתשתיות, וזה פחות חד משמעי ממה שאני אומר, ויכול ליצור בעיות שלנו עם עצמנו אם ננסה לממש. ומה שעונה יותר על הערתך (אני מבין שהתכוונת: אתה לא יחיד), הוא שגם הוא מאד חריג אצלנו. |
|
||||
|
||||
משמעות השימוש בפצצות לא חכמות היא פגיעה בהמוני אזרחים. אני משער שאיזי לא הציע להטיל אותן על שטחי טרשים בהרי השוף. לגופו של עניין אתה צודק: העמדה הזאת חריגה בשדה המרעה האיילי. הייתי מוסיף "וטוב שכך" אבל זה היה גורר אותי לויכוח פוליטי ממנו אני רוצה להמנע. לעומת זאת אם איזה פילוסוף ירצה להתייחס להיבט הפילוסופי-מוסרי של דיני מלחמה זה יכול להיות מעניין למדי. קדימה, אסא, למה אתה מחכה? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |