בתשובה למודאג, 16/05/00 15:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אף על פי שרק סיימתי להגיב על הערותיך הקודמות אני חיב להתייחס שוב לחוסר מציאות שאתה מקרין פה! השנקינאות היא בטח לא תופעה שנולדה בשנות השמונים ופי כמה וכמה בטח שלא נגמרה שם! היא עדיין קיימת וחיה! ואני חשבתי שעניין המזרח הוא תופעה חדשה של שנות התשעים והאזנה למוזיקת רוק בריטית ודיכאון ממצב העולם הכללי זה לא מה שאנחנו עושים היום!?!?!? תגיד מה שנת הלידה שלך?באמת מעניין אותי לדעת?!!?!?! בקשר לשאר תגובותיך בחלקם אני מסכים מיותר להגיב על הרוב הגבתי בתגובתי למעלה! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. היום, כל מי שהוא שמאלני, משכיל או מעודכן באפנות העולם מקבל מייד את התווית שנקינאי ע"י מי שהוא ימני,בור או שמרני. אבל זו תווית ריקה ממשמעות. רחוב שינקין לא מיצג היום כלום, הוא סתם רחוב אופנתי במרכז ת"א שמאכלס בעיקר סטודנטים להנדסה ומבקרים מהפריפריה. השינקינאם המקוריים היו קבוצה של צעירים שגילתה את הרחוב השקט והנחמד במרכז ת"א שהיה מאוכלס עד אז ברובו בזקנים, מכיוון שרובם היו קשורים בצורה זו או אחרת לתקשורת או אמנות נוצרה קליקה של בוהמיינים עם בתי הקפה שלהם וסגנון הלבוש האופייני (בגדים שחורים). רחוב שינקין הפך להיות מרכז בוהמיני דמוי האיסט ויליג' בניו יורק או הסוהו של לונדון. באמצע שנות השמונים יצא השיר "גרה בשנקין" שלגלג על הקבוצה הזו. הוא הביא לשיאו את גל החקינים שדבקו בסממנים החיצוניים (בגדים שחורים ודיכאון ממצב העולם) בשאיפה להיות ב"עניינים". התופעה דעכה לאיטה עם התבגרותה של הקבוצה המקורית ועזיבתם את הרחוב. לפני כחדשיים התפרסמה כתבה בעיתון העיר שניתחה את התופעה וראיינה כמה מהדמויות המקוריות בסצנה וכמה מתושבי הרחוב הנוכחיים, מאוד מעניין. 2. אני לא מכיר הרבה אנשים שהם בדיכאון ממצב העולם. רוב האנשים שאני מכיר בדיכאון מדברים הרבה יותר קרובים כמו שכר לימוד, מילואים וכו' 3. הרוק הבריטי (סמיתס , קיור ושות') די נעלם. חוץ מרדיוהד קשה לי לחשוב על להקת רוק בריטי משמעותית שפועלת כיום. 2. עניין המזרח הוא תופעה של שנות התשעים, דרום אמריקה הייתה מוקד משיכה למטילים עוד בשנות השמונים. אם כי אז היו פחות מטילים (אולי בגלל עניין מענק השחרור והפרס על עבודות מועדפות שהונהגו בתחילת שנות התשעים). 3. אני יליד 1972 אם זה משנה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.אני במקרה לא ימני,לא במקרה לא בור ולא שמרן המונח שנקינאי שהשתמשתי בו בא עקב תגובות קודמות שהגבתי על תגובותיו של חנן שהרבה להשתמש במונח זה אני הייתי מעדיף להגדירו כפרחות,ערסים או כל מונח אחר שתבחר... 2.מצב העולם הכללי בא לידי ביטוי גם במצב הארץ מלחמות רעב ועוד ואם אתה לא מכיר אנשים כאלה זה ממש לא אומר שזה לא קיים! 3.סוויד,אואזיז,פולפ אני יכול עוד להמשיך ולהזכירך קיור חוזרת ובגדול! 4.זאת הייתה בדיוק הנקודה שעניין המזרח בקיצוניותו בא לידי ביטוי בשנות ה-90 בדיוק כפי שציינתי! 5.שינה הרבה! לטובה אל תדאג! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חנן טען שפינג פונג הם נציגי השינקינאות בארץ. אתה מתקן את המינוח, וטוען שהם מיצגים את הפרחיות והארסיות של החברה הישראלית, בואו נהרוג אותם וזהו. קצת פרופורציות. הם לא מיצגים כלום. אפילו רשות השידור שבאופן רשמי מינתה אותם לייצג אותה מתנערת מהם. אז למה כל אחד ממנה אותם לשגריר המחנה שהוא לא סובל? 2. יכול להיות שיש עוד אנשים שאיכפת להם אבל הפוזה של "אני בדיכאון, איך אפשר להיות שמח כשיש רעבים באתיופיה?" די נעלמה וטוב שכך. 3. צודק, שכחתי את סוויד ופאלפ (וגם בלייר) לגבי אואזיס, אני לא רואה בה להקת רוק, לכל היותר פופ איכותי. לגבי הקיור, אם אין לכם שום דבר מעניין להגיד, עדיף שתשתקו. 4. אני לא זוכר באיזה הקשר העניין עלה אבל אתה צודק. הנסיעה למזרח נכנסה לאופנה בתחילת שנות התשעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוויד, פאלפ ובלר הן מה שנקרא "בריט-פופ". מה שלא הולף את זה לרע - אני מאוד אוהב את שתי האחרונות, לפחות. נכון שהתקליט האחרון של בלר ("13") הוא רוקיסטי, אבל זה רוק אמריקאי, לא בריטי. דווקא האירים (U2 והקראנבריז) והוולשים (קטטוניה) די מצליחים בתחום הרוק בימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.גם אם המינוח קשה הם מייצגים איזהשהוא זרם פה של אנשים שפשוט קשה להגדיר אבל בחלקם הם מייצגים את הישראליות בחלקה! 2.זה לא דווקא הפוזה הזאת אלא פוזה של "שלום ולא מלחמה",וכביכול מרד הנעורים! 3.וקיור אולי לא חידשו בהרבה אבל היו להם כמה להיטים טובים ב-10 שנים האחרונים ודווקא לא יצא לי לשמוע את אלבומם החדש במלואו ככה שקשה לי עדיין להגיב! אבל תגובה תבוא בהמשך... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |