|
||||
|
||||
אתה רוצה שהרוב ילמד הנדסה ומדעים מדוייקים? ומי ינקה להם את המשרדים? או שאתה דואג לייצוג הלא שווה? ובמה זה שונה ממה שהיה באמריקה לפני ארבעים ושמונים שנה? חלק יחזרו, חלק גדול מאד לא, חלק לא מבוטל בכלל נולד שם. ויותר יחזרו ליפאן וקוריאה מאשר לסין ולוויאטנם, מה שישאיר אותם במדינות מערביות, ורק יגדיל את המערביות של אותן מדינות. |
|
||||
|
||||
אני (בתור מקיין/אובאמה) רוצה ששיעור הלומדים את המקצועות האלה יהיה דומה למה שהיה בעבר. אני רוצה שמערכת החינוך האמריקאית תוציא ציונים גבוהים במבחני קריאה ומתמטיקה בהשוואה עולמית. מי שינקה את המשרדים יהיה מי שאינו מוכשר למקצועות כאלה; אבל מי שמוכשר - אני מעדיף לראות אותו מייצר שבבים ותוכנות או מחפש כיצד להחזיר את תעשיית הרכב האמריקאית לרווחיות ולא יושב במשרד עורכי דין או בבנק. בתור מקיין (ובוודאי בתור אובאמה) אני גם מודאג מהיצוג הלא שווה, שישאיר את השחורים וההיספאנים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי. בתור מקיין/אובאמה מה שחשוב לי הוא לא להגדיל את המערביות של קוריאה אלא את התעסוקה בספרינגפילד, אילינויס או באומהה, נברסקה. |
|
||||
|
||||
כמה רחוק השיעור היום (כולל אסיאתים) ממה שהיה בעבר? ציונים גבוהים זה נושא אחר (גם עורכי דין וכלכלנים צריכים כאלה). אתה באמת חושב שמי שעובד בבנק לא תורם לכלכלה? אתה טוען שהייצוג היום הוא שווה פחות ממה שהיה לפני 50 שנה? מי שרוצה להיות מעצמה צריך לדאוג להשפעה שלו גם בסיאול, לא? |
|
||||
|
||||
כמה נתונים (מתוך http://books.nap.edu/openbook.php?record_id=12021&am...): During the past 2 decades, part of an era that has been described as science and engineering’s greatest period of accomplishment, the numbers of engineers, mathematicians, physical scientists, and geoscientists graduating with bachelor’s degrees in the United States have declined by 18%. The proportion of university students achieving bachelor’s degrees in these fields has declined by almost 40% during that time. אולי הנתונים האלה לא מדאיגים אותך, אבל הם צריכים להדאיג מאד מאד את אובאמה ומקיין.Almost twice as many bachelor’s degrees were awarded in physics the year before Sputnik, deemed a time of dangerous educational neglect, as last year. The number of engineering doctorates awarded by US universities to US citizens dropped by 23% in the past decade. In 2002, Asian countries as a whole awarded 636,000 first engineering degrees, European countries awarded 370,000, and North America awarded 122,000. The US share of the global output of doctorates in science and engineering declined from 52% in 1986 to 22% in 2003. The United States ranks 17th among developed nations in the proportion of college students receiving degrees in science or engineering, a fall from third place three decades ago. It ranks 26th in the proportion receiving undergraduate degrees in mathematics. The share of doctoral degrees awarded by US universities in science, engineering, technology, and mathematics to US citizens dropped from 65% in 1987 to 53% in 2005 (although the composition of this group was not uniform—for example, 84% of the degrees in psychology go to US citizens). מי שעובד בבנק תורם לכלכלה פחות ממי שמפתח ומייצר. יפן לא הפכה למעצמה בזכות ההשגים המעולים של הבנקאים שלה. ההתקדמות של הסינים, הקוריאנים, המלזים היא לא תולדה של בנקאות מופלאה. גם היצוג של ערביי ישראל בכל המערכות במדינה היום הוא הרבה יותר שווה ממה שהיה לפני חמישים שנה. זה לא אומר שראש ממשלת ישראל פטור מלדאוג לשוויון שלהם. הדרך בשני המקרים עוד ארוכה מאד. כן, הוא צריך. נכון, לימודים של קוריאניים בארה"ב זו גם דרך להשפיע בסיאול. אבל הבעיה של האמריקאים היא לא שהקוריאנים לומדים בארה"ב אלא שהאמריקאים לא טורחים לעשות את זה. |
|
||||
|
||||
הנתונים האלה מדאיגים, אבל אין סיבה להניח שהם לא ישתנו על ידי ביקוש והצע, בשילוב של מדיניות הגירה חכמה. 20 שנה זה לא מספיק זמן, מעניין לראות השוואה שלהם לנתונים מלפני מלחמת העולם. לפי ה-CIA התוצר הלאומי הגולמי בלוקסנבורג הוא יותר מ-80,000 דולר לנפש1, שזה יותר מכפול מיפאן, פינלנד, קוריאה או צרפת. מתי בפעם האחרונה נסעת במכונית לוקסנבורגית? דיברת בטלפון שפותח בלוקסנבורג? שיחקת במחשב בעזרת תוכנה לוקסנבורגית? בעצם, כשמסתכלים על רשימת ה-14 הגדולים (אלה שעומדים ביותר מחצי מלוקסנבורג, במקום ה-15 נמצאת שוויץ) לא רואים כמעט אף מעצמת פיתוח ורואים הרבה מדינות בנקאים (לוקסנבורג, הונג קונג, ברמודה, ג'רזי...) "...זה לא אומר שראש ממשלת ישראל פטור מלדאוג לשוויון שלהם..." בוודאי, אני מסכים איתך, אבל זה נושא אחר לגמרי, ולא שייך להקשר של האם המעצמה האמריקאית נמצאת בכיוון שלילי. (אם כבר, אז בהקשר הזה היא נמצאת בכיוון חיובי, לא? אולי לא מספיק לטעמך ולטעמי, אבל עדיין, אי אפשר לטעון שהכיוון הוא שלילי) "הבעיה של האמריקאים היא לא שהקוריאנים לומדים בארה"ב אלא שהאמריקאים לא טורחים לעשות את זה" אבל, חלק גדול מהקוריאנים נהפכים לאמריקאים לפני, תוך כדאי או אחרי הלימודים, מה שיוצר גם קוריאה מערבית וגם אמריקאים מלומדים. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח עד כמה השוואה לנתונים מהתקופה שלפני המלחמה היא רלבנטית. העולם היה שונה מאד אז. כן, יש שם הרבה מדינות בנקאים. מה גודל האוכלוסיה הממוצע במדינות האלה? מדינונת יכולה להתעשר משמירה על כספם של אחרים (בפרט כזה שחוקיותו במדינות המוצא מוטלת בספק). מדינה כמו יפן, קוריאה, צרפת או ארה"ב לא. יש ברשימה גם הרבה מדינות נפט, אבל זה לא אומר שמדינות שאין להן נפט יכולות לבנות על אותה שיטה. אגב, הונג קונג היא בהחלט גם מעצמה של כלכלת ייצור, וכמוה סינגפור. לא טענתי שבהקשר השוויון היא מצויה בכיוון שלילי; זו רק היתה נקודה צדדית שהזכרתי. הטענה המרכזית שלי היתה שהחברה האמריקאית נעה בכיוון של נסיגה מערכים של עבודה קשה ודחיית סיפוקים, והתוצאה של זה היא נסיגה שלה יחסית למדינות אחרות בעולם. אם הם נשארים אתה מקבל רק אמריקאים מלומדים; אם הם עוזבים אז רק קוריאה מערבית. אני לא רואה איך אתה מקבל את שניהם. לארה"ב עדיף בכל מקרה שישארו - הרווח עולה בהרבה על ההפסד באי-ההתמערבות של קוריאה. למרות זאת, לפי הנתונים שהבאתי, שיעור אזרחי-החוץ בין מקבלי הדוקטורטים הולך ועולה - ומי שבשלב קבלת הדוקטורט אינו אזרח הוא בעל סיכוי גבוה לחזור למדינת המוצא שלו. |
|
||||
|
||||
העולם משתנה כל יום, אבל צריך קצת פרופורציה כשמדברים על דברים כאלה. ארצות הברית הבעיה לאן שהגיעה בעזרת הרבה עבודה קשה ודחיית סיפוקים של הרבה מאד מהגרים. מה שרציתי להגיד על לוקסנבורג זה שכלכלנים (ועורכי דין, וחנוונים, ונהגי משאיות) הם חלק חשוב מאד בכלכלה, ואי אפשר לקיים כלכלה מצליחה בלי אנשי "לוגיסטיקה", ושאפילו מרקסיסטים קיצוניים לא מחזיקים בדעה שרק הפועלים והחקלאים (והמהנדסים) תורמים לכלכלה. ההצלחה של מדינות בנק מוכיחות שיש להם, לבנקים, ביקוש. העובדה שהרבה אנשים הולכים לעבוד בבנקאות מוכיחה שיש בבנקים צורך. אם אתה צודק, ויש יותר מידי כאלה, חכה 40 שנה, ותראה איך היחס מתקן את עצמו לבד. אני לא בטוח שהחברה האמריקאית נעה בכיוון של נסיגה מערכים של עבודה קשה ודחיית סיפוקים, אני חושב שאלה ערכים של מהגרים בדורות הראשונים, ושהחברה האמריקאית הילידית לא ממש החזיקה בהם. אולי יש נסיגה של מערכים של קבלת הגירה? "אם הם נשארים אתה מקבל רק אמריקאים מלומדים; אם הם עוזבים אז רק קוריאה מערבית" ואם חלק נשארים וחלק עוזבים? אז זכית בשני העולמות. "ומי שבשלב קבלת הדוקטורט אינו אזרח הוא בעל סיכוי גבוה לחזור למדינת המוצא שלו" אני לא משוכנע. |
|
||||
|
||||
אין ספק שספקי שירותים למיניהם (בנקאות, שרותים משפטיים, קמעונאות, תובלה) הם חיוניים לכלכלה. יותר מזה, במשק מודרני רוב המועסקים נותנים שירותים ולא עוסקים בייצור (כיוון שאת השירותים הרבה יותר קשה למכן). למרות זאת אני סבור שהמדענים והמהנדסים חשובים יותר. בית הספר לא יוכל לפעול ללא השרת, אבל אין טעם בפעולתו של השרת אם לא יהיו מורים - וההפך לא נכון. לכן המורים חשובים מהשרת. בדומה לכך, בנקים וחברות ביטוח הם חשובים כדי לשרת כלכלה ריאלית, עורכי דין נחוצים כדי לסגור חוזים ולהבטיח זכויות - אבל בסופו של דבר כלכלה צריכה לייצר כדי שלכל אלה יהיה קיום. כפי שמוזכר בדו"ח שקישרתי קודם, מדענים ומהנדסים הם בסה"כ ארבעה אחוז מהמועסקים בארה"ב, ואפילו הכפלה של מספרם לא תהפוך אותם לגורם משמעותי במיוחד בשוק העבודה. הסיבה לכך שהם חשובים היא שהם יוצרים ידע חדש - וידע הוא הבסיס לכל התקדמות כלכלית היום. אם בנקאי ממציא שיטה חדשה ומבריקה להערכת סיכונים שמעלה את רמת הדיוק של ההערכות האלה ולכן מקטינה את הסיכון העסקי אז גם הוא יוצר ידע וראוי לאותה הערכה; אבל התופעה הזו נדירה הרבה יותר בעולם הבנקאי - לעומת מדענים ומהנדסים, שעיקר התפקיד שלהם הוא למצוא שיטות חדשות לעשות דברים. דומני, אגב, שהטענה "העובדה שהרבה אנשים הולכים לעבוד בבנקאות מוכיחה שיש בבנקים צורך" קצת משונה. העובדה שיש קבצנים או ספרי כלבים או אפילו עבריינים מוכיחה שיש בהם צורך? לא, היא רק מוכיחה שיש מי שמוכן לתת להם כסף מסיבותיו שלו. אם היה עובר חוק שאוסר על פתיחת מספרות לכלבים הכלכלה לא היתה נפגעת בכהוא זה. בבנקים יש צורך כיוון ששרותי מימון הם בין התשתיות הבסיסיות לכלכלה מודרנית, אבל זה לא קשור לשאלה כמה עובדים יש בהם. בנק שיפעל באינטרנט יכול למלא אותו צורך בלי אף עובד. אולי לך יש זמן לחכות ארבעים שנה, לתפוס פרופורציות וכיו"ב אבל אני מעדיף שמי שמקבל החלטות על חינוך ילדי לא יגיד כאשר אני מזהה מגמה שלילית "בוא נחכה ארבעים שנה ונראה אם השוק בולם אותה". אני רוצה שהוא יבלום אותה. הערכים האלה מתקיימים אצל חלק מקבוצות המהגרים, ולא אצל חלק אחר (אפשר להביא דוגמאות קרובות ורחוקות). הם גם מתקיימים אצל חלק מהאוכלוסיות היושבות על אדמתן דורות רבים (נניח הסינים) ואצל חלק לא. החברה האמריקאית "הילידית" (אני מניח שאתה לא מתכוון שוב לג'רונימו ולשור היושב אלא לאנשים שיסדו את ארה"ב) החזיקה בהם - היא הביאה אותם מאירופה. אלה ערכים קלוויניסטיים קלאסיים וכבר דובר רבות על ההשפעה של הערכים האלה על עיצוב האתוס האמריקאי לאורך זמן. זכית - או הפסדת את שני העולמות. יכול להיות שבלי מספר מספיק גדול אתה לא מקבל השפעה משמעותית שם ולא כוח אדם בהקף משמעותי כאן. |
|
||||
|
||||
"בית הספר לא יוכל לפעול ללא השרת, אבל אין טעם בפעולתו של השרת אם לא יהיו מורים - וההפך לא נכון" לא כל כך הבנתי, איזה טעם יש בפעולתם של מורים אם הם לא יכולים לפעול? בוודאי שיש צורך בספרי כלבים, אחרת אף אחד לא היה משלם להם. "אולי לך יש זמן לחכות ארבעים שנה, לתפוס פרופורציות וכיו"ב אבל אני מעדיף שמי שמקבל החלטות על חינוך ילדי..." אנחנו צריכים להחליט על הקונטקסט של הדיון. אם אתה לובש את הכובע של היועץ לנשיא, ומנמק למה להמליץ לו להשקיע בחינוך למדעים מדוייקים, בהגירה של מדענים ומהנדסים, בשיוויון בין האוכלוסיות השונות או בעבודה קשה, אז אני איתך, אבל אם אתה לובש את הכובע של ההיסטוריון בן המאה ה-22 שמסביר לנו למה המעצמה האמריקאית איבדה את עוצמתה מול מתחרותיה (הסינית, רוסית ו/או ערבית) במהלך תחילת המאה ה-21, אז אני לא קונה את הנימוקים שלך. |
|
||||
|
||||
בית הספר קיים כדי שמורים ילמדו, לא כדי ששרתים ינקו. פעילותו של השרת נחוצה כדי לאפשר המשך תפקוד שוטף של המערכת, אבל את המטרה של המערכת ממלאים המורים. אם השרת לא יגיע יום אחד המורים יוכלו לקיים "שיעור שמש" בחוץ. זה לא אופטימלי אבל המטרה של ביה"ס תמומש. אם המורים לא מגיעים השרת יוכל להתרוצץ בין הכיתות, מחסן הציוד וחדרי השירותים כל היום וזה יהיה חסר משמעות. הפעילות שלו היא אמצעי לקידום המטרה; הפעילות שלהם היא המטרה. באותה מידה גם מנהל מחלקה בבית חולים חשוב יותר מהאיש שגובה את הכסף ביציאה מהחניון של בית החולים. גם הגובה נחוץ, אבל מנהל המחלקה נחוץ יותר. בוודאי שיש צורך בקבצנים, אחרת אף אחד לא היה משלם להם. אני ניסיתי לחבוש את הכובע של יועץ הנשיא. |
|
||||
|
||||
כי התוצר הלאומי הגולמי לנפש הוא נתון חשוב אך יש לו צדדים בעייתיים. אשאל אותך שאלה: פועל ייצור לעומת חולת סרטן שמקבלת כל שלושה שבועות תרופה בעלות של כ-35.000 ש"ח : מי תורם יותר לתל"ג? |
|
||||
|
||||
למה, רק אנשים עובדים תורמים לתל"ג? |
|
||||
|
||||
כן, כמובן, זה נובע ישירות מההגדה: "תוצר לאומי גולמי (תל"ג) הוא מונח המבטא את סך כל המוצרים (סחורות ושירותים) הסופיים המופקים בשנה נתונה במשק לאומי, בתוספת ההכנסות של גורמי ייצור מקומיים כתוצאה מפעילותם מחוץ לגבולות הארץ והחסרה של ההכנסות של גורמי ייצור חיצוניים העובדים באותו משק (כגון עובדים זרים)." (תוצר לאומי גולמי [ויקיפדיה]). יש מטרה מאחורי כל השאלות האלה? |
|
||||
|
||||
מה שאתה קונה בסופרמרקט נכנס לתל"ג? |
|
||||
|
||||
מה שמוכרים לי בסופרמרקט נכנס לתל''ג (יש כאן פואנטה). |
|
||||
|
||||
אם קנו אותה בארץ, אז המוכר שלה תרם לתל''ג. אם גם ייצרו אותה בארץ, אז הייצרן שלה תרם לתל''ג. אם גם פיתחו אותה בארץ, אז המפתח שלה תרם לתל''ג. כל אלה תרמו לתל''ג, ושים לב שכולם עבדו כשהם עשו את זה. מצד שני אם יבאו אותה, אז הייצרן שלה והיצואן תרמו לתל''ג של מדינה אחרת, והיבואן תרם לתל''ג שלנו. לעומת זאת, מי שקנה את התרופה לא תרם לתל''ג, בדיוק כמו שאני לא תורם לתל''ג כשאני קונה המכולת (המוכר תורם לתל''ג כשאני קונה במכולת). זה באמת נראה לי בסיסי ומובן מאליו, ולא ברור לי כאן איפה ה''צד הבעייתי'' של התל''ג, ומה בכלל אנחנו אמורים ללמוד מההשוואה בין פועל הייצור לחולת סרטן. הטריילר היה ארוך מספיק, אתה יכול לגלות. |
|
||||
|
||||
מצד שני, אם את התרופה פיתחו וייצרו בחו"ל, וחולת הסרטן נאלצת לקנותה בהון תועפות - בני משפחתה (הורים, בן זוג, אחים, ילדים) יאלצו לעבוד שעות / עבודות נוספות כדי לממן את התרופה - כך שגם כך התל"ג יגדל. לא? |
|
||||
|
||||
ומצד שלישי, אם הם יורידו את רמת החיים שלהם, וזה מה שעושים בדרך כלל במקרים כאלה, אז התל''ג ירד. |
|
||||
|
||||
קופת חולים כללית קנתה תרופה בשביל אישתי ב-35.000 ש"ח לשלושה שבועות. האם הדבר התבטא בחשבון הלאומי של התל"ג? |
|
||||
|
||||
משמע שמחלתה של אישתי תרמה לתל"ג הרבה כסף? |
|
||||
|
||||
(אני לא כלכלן, אבל עד כמה שאני מבין) מחלתה של אישתך1 התבטאה בהרבה כסף בתל"ג, ולא תרמה לה כלום. 1 מאד לא נח לי לדבר על מחלתה של אישתך, אפשר לעבור למחלה של אדם היפוטתי? |
|
||||
|
||||
מוכרחים להודות שיש משהו בסיסי מאוד נכון בשאלתו של איציק ש. התשובה הנכונה לשאלתו אני מניח היא שאם התרופה יוצרה בארץ אז כן ואם לא אז לא. תשובה זו רק מוכיחה את מה שהוא רצה לטעון: שהתל"ג הוא לא מדד כל כך טוב לעושרה (ובודאי לא לאושרה) של מדינה. יחד עם זאת, העובדה שיש התאמה די יפה בין טבלאות של תל"ג לנפש לבין יעדי הגירה ומשאת נפש מוכיחה אולי שאנו מוכנים לחיות די רע כל עוד אנו סבורים שאנו יכולים ועושים משהו לשיפור מצבנו האישי. |
|
||||
|
||||
יעדי הגירה ומשאת נפש אינם מדד העומד בפני עצמו. לחץ ההגירה העצום ממקסיקו לארה"ב לא היה קיים תמיד- למרות שארה"ב היתה מדינת הגירה רצויה להרבה אנשים. לחצי ההגירה רומזים על תהליכים שאירעו במקסיקו שהרסו את פרנסתם של המוני אנשים שמוכנים להסתכן בסכנת מוות כדי שיוכלו לשרוד -לא להתעשר- לשרוד. מדד הצמיחה במדינה כמו שלנו הוא לכאורה חיובי, אך שוב: הוא מדד מיצרפי ומסתיר את אלו שהצמיחה בוצעה על חשבונם ועל גופם. אינני מתכוון לסיפור של חולי סרטן שהוא במקרה הזה קוריוזי. אני מתכוון לאלו שעליהם עשו את החסכון. כל מי שלמד מבוא לכלכלה יודע שכדי שתהיה המראה של משק צריך להיות חסכון כלשהו. במקרה שלנו הפערים ההולכים וגדלים ודחיפתן של שכבות שלמות לעבר העוני- הוא החיסכון שעל גבו מתרחש חלק מהצמיחה. באנגליה של המהפכה התעשייתית, נושאי החסכון היו דרי עולמו של דיקנס. בארה"ב היו פועלים קשי יום, עובדי סדנאות היזע והמהגרים. עולם כמנהגו נוהג. |
|
||||
|
||||
אולי. אני חייב להודות שעוד לא הבנתי מה אמורה שאלתו של איציק להביע. תל''ג הוא הכלי הטוב ביותר שאני מכיר לבדיקת התוצר הלאומי הגולמי של מדינה, ועל זה היה הדיון עם תשע נשמות (בקיצור, השתמשתי בתל''ג של לוקסנבורג מול קוריאה להראות שבנקאים מייצרים תוצר גובה לא פחות ממהנדסים). ברור שהתוצר הגולמי לא מראה על עושרה של מדינה, ועל אחת כמה וכמה על איכות החיים במדינה. בשביל זה יש מדדים אחרים, הרבה יותר סובייקטיבים. |
|
||||
|
||||
אני נמצא במצב הלא נעים של הרב האומר לרבנית "גם את צודקת". יתכן ששאלתו של איציק ש. אינה ממש רלאבנטית לויכוח בפתיל העוסק באלו גורמים תורמים לתל"ג. יחד עם זאת אני חושב שמקובל באייל ל"משוך" פתיל לדיון בשאלה שאינה בדיוק בקו המרכזי של הפתיל. בכל אופן אני חושב שהשאלה שלו מעניינת בפני עצמה והתשובה לה אינה בדיוק מה שהוא מצפה. א. בעניין תרומת הבנקאים לתל"ג, מעניין אם אתה מכיר את הספר "הכלכלן הסמוי"/טים הרטפורד, שיש בו דעה מאוד קרובה למה שאתה טוען. מדובר במעין מדריך לכלכלת שוק חופשי למתחילים. הטענה שם היא שבמציאות של שו"ח, כלכלה גלובלית (קריא הסרת מסי מגן ומכסים, ומסחר בינלאומי חופשי) הם גורם מרכזי של רווחה כלכלית (במובן של אושר/עושר) כניגוד למה שקרוי "עידוד הייצור" (משק אוטרקי). הקשר לויכוח שלך עם תשע נשמות הוא שהרטפורד טוען שהמסחר (כהרחבה של בנקאות) מגדיל את סה"כ התל"ג לעומת תמיכה כוללנית בייצור מקומי המגדילה את קטע התל"ג לצריכה מקומית על חשבון קטע התל"ג לייצוא. אם אתה "מעודד ייצור מקומי" יוצא שכרך בהפסדך מכיוון שאתה משקיע בתחומים בהם יש לך חסרון יחסי על חשבון תחומים בהם יש לך יתרון יחסי. לאור ההיסטוריה האחרונה של כשלון טוטאלי של משקים אוטרקיים, אי אפשר לבטל ולזלזל בטענה הזו. ב. איציק ש. שואל האם התל"ג לנפש הוא אכן מדד ל"עושר העמים". תשובתך לשאלתו (OK , יש מדדים יותר סובייקטיביים המתאימים יותר לעניין זה) היא בבחינת נסיגה טקטית למקום המבטל את תוקפה של השאלה. אני מניח שיש מדדים כאלו, אבל השימוש בהם בתחום הכלכלה בטל בשישים. מה שמוכיח כנראה את חוסר הרלאבנטיות הכלכלית שלהם. ג. לעומת זאת מי שמביט בטבלת התל"ג לנפש (List of countries by GDP (nominal) per capita [Wikipedia]), מבחין מיד בתופעה המפתיעה שרשימה זו די תואמת את התדמית שיש לנו לגבי ה"אטרקטיביות" של המדינות השונות. האטרקטיביות הזו מתבטאת למשל במפת יעדי ההגירה המועדפים. נכון שאין גלי הגירה מספרד (מקום 25) ליפן (מקום 22), אבל אפשר בהחלט להגיד שעד מקום 27 אין אף מדינה שאפשר אפילו בדוחק לתארה כהפתעה. לדעתי אי אפשר לבטל את התואם הזה. אם מדד כלכלי כל כך אובייקטיבי מתאר בהצלחה כל כך גדולה את המדד הסובייקטיבי שאנו מחפשים (אושר/עושר העמים), צריך לכל הפחות לעיין באפשרות שיש קשר מהותי ביניהם. ד. עוד נקודה מעניינת הנוגעת ללוקסמבורג. נראה לי שיש בנתון הזה הטייה מסויימת לטובת מדינות(=משקים) קטנות (לוקסמבורג(1). קטר(3), איסלנד(4), איחוד האמירויות(16),סינגפור(21), ברוניי(24)). כל המדינות הללו הם במידה רבה נספחים טפילים של שכנות גדולות מהן ועצם קיומן נובע מאינטרסים משניים של שכנותיהן. לשם הבהרת כוונתי: לוקסמבורג היא במידה רבה תוצר של הצורך הצרפתי לחסום מלמעלה את ההוצאות הציבוריות שלה. אם המיסוי הצרפתי יעלה יותר מדי, תהיה זרימה של כסף צרפתי לחברות "לוקסמבורגיות" ולכן אפילו ממשלות סוציאליסטיות אינן יכולות להגדיל את ההוצאה הציבורית לרווחה ללא גבול. מעצם טבען המדינות הללו צריכות להיות קטנות מאוד ואקסלוסיביות. וההגנה על כך צריכה להיות בחקיקה ושיטור חיצוני שאינו יכול להסתמך על אילוצים כלכליים המקיימים את עצמם. לכן אני מניח שהנתון הכלכלי הזה קצת מרמה לפחות לגבי היציבות של המדינות הללו. |
|
||||
|
||||
הקשר בין התל"ג לאטרקטיביות המדינה כמדינה שמושכת הגירה הוא קשר נסיבתי. ההגירה בחלק לא קטן היא תגובה השרדותית לשבירת מסגרות במדינות העולם השלישי על ידי אותן מדינות ששם יש תל"ג גבוה. בקשר להזכרת היצוא והעדפתו: הבעיה המרכזית של מדינות מצוקה בעולם השלישי -למשל המאפיין של אמריקה הלאטינית ב-150 השנים האחרונות הוא הקפיטליזם הפריפריאלי שאיפיין אותן. קפיטליזם פריפריאלי -פירושו קפיטליזם שעובד ליצוא ולאוכלוסיה המקומית אין קשר רב להכנסות האדירות שהוא מספק. נתתי את האתר למעלה כדי לכוון לראיה קצת שונה של הכלכלה העולמית -כולל המדדים המיצרפיים המסורתיים. המאמרים נכתבים שם על ידי כלכלנים. |
|
||||
|
||||
אתה תוקף את עניין התל"ג בכל כך הרבה חזיתות שקשה לי להתמקד בתגובתי. אני מעדיף לבחור נקודה מסויימת ולדון בה לעומק מאשר להתפזר על תפיסת עולם שלמה. אנסה לענות על חלק מן הנקודות שהעלית א. "נתתי את האתר למעלה כדי לכוון לראיה קצת שונה של הכלכלה העולמית [...] המאמרים נכתבים שם על ידי כלכלנים" - יש שם רק כותרות ועדיין ע"פ האתר, אפשר לנחש שמדובר בכלכלנים המגיעים מנקודת מבט סוציולוגית-חברתית. ממארקס קשישא כבר למדנו שסוציולוגים ופילוסופים הם כלכלנים כושלים במיוחד. ב. "המדדים המיצרפיים המסורתיים", "הקשר בין התל"ג לאטרקטיביות המדינה כמדינה שמושכת הגירה הוא קשר נסיבתי" - נראה לי שיש כאן שלושה קטגוריות של מדדים. ישנם מדדים כלכליים גרידא המציגים מספרים שמעניינים כלכלנים. ישנם מדדים המדברים על גובה התדמית שיש למדינות השונות בעיני אזרחי כל המדיניות - האטרקטיביות (זה צריך להיות משהו כמו סקרים האוספים דעות סובייקטיביות של נדגמים). ולבסוף ישנם מדדים המאפיינים את איכותה האנושית/חברתית/שוויונית של מדינה לפי תקנים שמישהו קובע (נניח אורך החיים הממוצע). אני משער שאתה מכוון לסוג השלישי. זהו הסוג הבעייתי ביותר מפני שהוא עוסק לא במה אנשים רוצים מן המדינה שלהם אלא במה היה ראוי שירצו. מישהו כאן מכניס את התקנים שלו וקובע שאנשים ראוי שיעריכו יותר חיים ארוכים ופחות הכנסה לנפש גבוהה יותר. בכל מקרה אם יש לנו מדד מן הסוג הראשון אשר תואם באופן מפתיע מדד מן הסוג השני, האם לא ראוי שלכל הפחות נפקפק בהשערת הקשר הנסיבתי ביניהן? ג. "ההגירה בחלק לא קטן היא תגובה השרדותית ..." - זוהי לכל היותר חצי אמת והחצי הלא נכון. ההשרדות אומרת אולי משהו לגבי הארצות מהן באים המהגרים (וגם זה באופן די חלקי. מכסיקו אינה דוקא המדינה הענייה בתבל. לעומת זאת היא בין הצפופות שבהן). ההישרדות אומרת מעט מאוד לגבי המקומות אליהם שואפים אותם מהגרים להגיע. מובן מאליו שהם היו רוצים להגיע למקומות שהם סבורים שיבטיחו להם את החיים הטובים ביותר. ד. "קופת חולים כללית קנתה תרופה בשביל אישתי ב-35.000 ש"ח לשלושה שבועות. האם הדבר התבטא בחשבון הלאומי של התל"ג?" - זוהי שאלה טובה המעלה בעצם את השאלה עד כמה יכול התל"ג לייצג רווחה כלכלית (במובן החברתי הרחב יותר). האם לא דרוש לנו מדד מתוחכם יותר שיאפיין גם את צורת החלוקה של התל"ג? מצד שני אופן הצגת השאלה הוא הגרוע ביותר האפשרי. ה. גם האדם מן הרחוב יוכל לומר לך שקופ"ח לא קנתה לאישתך דבר. איני סבור שקופ"ח מכרה את אחד מסניפיה, קיצצה בשכר עובדיה או בנסיעות ההשתלמות לחו"ל של בכיריה כדי להמציא את 35000 השקלים. מי שקנה לאשתך את התרופה הם כלל אזרחי ישראל, כולל אתה עצמך ואשתך שבשנות עמל רבות, מממנים במס הבריאות שלהם גם את התרופות לאשתך וגם את משכורותיהם של עובדי הקופה. באופן ששאלת את השאלה בצעת קפיצה עצומה משאלת התל"ג אל הקצה השני של שאלת החלוקה. ו. כעת ברצוני לקפוץ לנקודה שלישית הנמצאת באמצע בין שתי הקצוות הנ"ל. בראיית עולם מרקסיסטית-פונדמנטליסטית זו כמובן קפיצה לתוך תהום מפרידה (מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו). אבל בראיה כלכלית קצת יותר מציאותית אנו מגיעים אל שאלת החלוקה. האם המדינה צריכה להעביר את 35000 השקלים לקופ"ח לרכישת תרופות או לתקציב האוניברסיטאות כדי שאחד מצאצאיך יוכל ללמוד אונקולוגיה? וכעת לסגירת המעגל: האם כאשר דנים בשאלות חלוקה מסוג זה לא ראוי שנתחשב במיוחד בנתון ה"אדיש" של התל"ג כדי שנוכל גם להגדיל את העוגה ולא רק לשפר את חלוקתה? |
|
||||
|
||||
למה הכוונה בנתון ה"אדיש"? ואיזה פתרונות ראויים לדעתך? |
|
||||
|
||||
אובייקטיבי (שלא כמו דעות ותדמיות של אנשים). אני כלכלן קטן מאוד, אבל במקרה זה דברתי על התפיסה הרגילה של השוק החופשי האומרת שצריך לתעדף את הוצאות הממשלה גם ע''פ הקריטריון של הגדלת התל''ג. זה אמור גם להגדיל את העוגה ולא רק להתעסק בלי סוף בשינוי אופן חלוקת העוגה. |
|
||||
|
||||
א.יש שם גם מאמר של שטיגליץ בין היתר. לא הייתי מצפה ממך להיות מרקסיסט אורטודוקסי, שלוקח דעות של אמצע והמחצית השניה של המאה ה-19 ומשליך אותן על ימינו. הביקורת שמבטא האתר הזה ממוקדת בשמו- כלכלה אוטיסטית.את הביקורת הזאת אתה יכול לראות גם אצל רובינשטיין -מהכלכלנים הבולטים בישראל-פרס ישראל לכלכלה. ב. התייחסתי לשיטחיות המובנית של מדדים מיצרפיים-כלליים כמו תל"ג. המדד הוא מדד אך צריך לדעת מה הכלליות והמיצרפיות שלו אינה יכולה להראות. אינני טוען שהוא איננו אינדיקטיבי לחלוטין. אתה מרחיק בהשערות למה אני מכוון ולמה לא. אני מכוון לדבר אחד: אם תפרק מדדים כלליים כאלה ותפלח אותם לקבוצות- תלמד הרבה דברים שהמדד הכללי מגהץ. זה כל מה שאמרתי. הנטיה שלנו ךשימוש כללי במדדים הללו בלי להבינם לעומק , היא הבעייתית. הבנה לעומק פירושה מה הם אינם מראים. ג. מקסיקו אינה המדינה העניה בתבל אבל גלי ההגירה לארה"ב נובעים מתהליכים כלכליים-חברתיים שכפו על קבוצות שלמות של חקלאים לנדוד או למות מרעב. לארה"ב היה משקל מכריע בתהליכים הללו. ד.אינני מבין את טענותיך.השאלה שלי לא באה להציג בעיה אישית שלי. השאלה באה להראות את המורכבות של המדד הזה והשימוש השיטחי שאנחנו עושים בו-בהרבה מיקרים גם שימוש דמגוגי. ה. תשובתי לד' מראה את חוסר הרלוונטיות של ה'. ו. לאת בדיוק אתה נסחף? לא עסקתי באף אחת מהשאלות שאתה מעלה. כל מה שעשיתי הוא להציג את האופי המגהץ של התל"ג. כדי לראות שהביקורת על הכלכלה איננה באה רק מכיוון של מרקסיסיטים-פונדמנטליסטים (למי בדיוק אתה מתכוון?) אני שולח לך את האתר של אריאל רובינשטיין. אתה יכול להמשיך ממנו לאן שאתה רוצה. |
|
||||
|
||||
ג. עד כמה שידוע לי התהליך הכלכלי-חברתי החדש היחיד בשנים האחרונות הוא הסכם EFTA (של קלינטון אני חושב) שמשמעותו היא שארה"ב וקנדה תומכים בכלכלת מקסיקו יותר מקודם (אבל אני ממש לא סמכות בעניין הזה). |
|
||||
|
||||
זה לגמרי דרך אגב, ברשותך - איפה מוצאים פירוש לראשי תיבות (באנגלית) באופן כללי? |
|
||||
|
||||
זה NAFTA ולא EFTA (שזה משהו אירופאי), ג'ורג בוש ולא קלינטון וחוץ מזה הכל בסדר. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל ביקשתי הפניה למילון של ראשי תיבות (לכן ה"באופן כללי"). :( |
|
||||
|
||||
אצל האח הגדול, כמובן. תן לגוגל את השאילתא "define:AFTA" ותמצא את מבוקשך. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל ניסיתי את הפטנט הזה - וראשי תיבות שיש להם גם פירוש כמלה לא נותנים את התוצאה המבוקשת. למשל, "CAPS". |
|
||||
|
||||
אולי תגובה 480916 תעזור. |
|
||||
|
||||
תודה, האמת היא שאני עדיין מחפשת מילון שהיה לי במועדפים במחשב הקודם, ויש בו לא רק פירושים לר''ת אלא גם סיווג שלהם לפי תחומי השימוש. אם את מכירה כזה, אשמח אם תפני אותי. |
|
||||
|
||||
עוד סליחה. רק עכשיו הבנתי את השאלה: |
|
||||
|
||||
נראה שכאן רשימת הבסיס מופיעה בצורה מרוכזת ונוחה יחסית. מיועד ללוקים בליסטופוביה (אולי המילה הזאת כבר קיימת, אבל מצידי המצאתי אותה כרגע): |
|
||||
|
||||
תודה, אבל באמת לא היה צורך בסליחה.:) |
|
||||
|
||||
הביטוי "תומכים בכלכלת מקסיקו" הוא ביטוי מעניין.התנהלות ארה"ב באמריקה הלטינית במהלך שנים רבות היא דוגמה מאלפת של "תמיכה".http://www.zcommunications.org/znet/viewArticle/1776... לנדמן אולי נתפס קצת מחפש קונספירציות למרות שלדעתי אם לא היתה התנגדות- המציאות היתה מדהימה כל קונספירטור. כדי לראות מבט מקיף יותר הרי מאמר מאותו אתר על אפריקה: המעניין באתר הזה איננו השימוש בו כמקור ידיעות יחיד אלא תוספת מבט. כל זה כדי לראות את ה"תמיכה האמריקאית". |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה שמושכים את הדיון לשאלות אחרות, אבל בדרך כלל כדאי להבהיר לאן מושכים את הדיון. א. קראתי (ואפילו נהנתי) חלק גדול מהכלכלן הסמוי. ג. קטאר, למשל, נראית לי מאד לא אטרקטיבית. בעיקר שאני זוכר את תגובה 465312 ד. (שכחת את הונג קונג) אני מניח שאתה יודע שאפשר להציג את זה הפוך, הרי פעם היו הרבה מאד נסיכויות קטנות, חלקן נבלעו למדינות גדולות, וחלקן נשארו עצמאיות. אז, אולי, ההפך הוא נכון, בשביל שנסיכות תשאר עצמאית היא צריכה להיות מספיק עשירה בשביל לא להבלע במדינה הגדולה? |
|
||||
|
||||
ג. יש כנראה מספיק אנשים שחולקים עליך בעניין קטאר - קטאר [ויקיפדיה] בסעיף דמוגרפיה. ד. בטבלה שבה הסתכלתי (GDP נומינלי לנפש) הונג קונג לא מדורגת (כנראה מפני שאינה מדינה עצמאית). ע"פ התל"ג שלה היא במקום 27 והיא גם לא כל כך קטנה ע"פ אוכלוסיה (בערך כמו ישראל). עושרה של מיני-מדינה רק יגביר את החשק של שכנות לבלוע אותה. היא צריכה להיות מספיק חזקה (מבחינת יכולת לגרום צרות) או לשמור באופן מתמיד על אינטרס של שכנותיה בקיומה או משהו באמצע (שוב כמו ישראל). |
|
||||
|
||||
ג. ''תוחלת החיים של תושבי קטאר הוא בממוצע...'' ''אצל הנקבות הוא אף גבוה יותר''. ניסוח מעניין. |
|
||||
|
||||
תגובה 362415 |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |