|
||||
|
||||
בבריטניה מוצע חוק האוסר שחיטה כשרה. אם החוק יתקבל, האם הוא יהפוך את בריטניה לפחות דמוקרטית? אם אתה מגדיר דמוקרטיה בצורה מהותית כנראה שכן, כי הוא שולל חירויות ו"כופה מערכת ערכים על ציבור שאינו חי לפיהם", כפי שכתב מאן דהוא בתגובה 475585, ואולי גם אתה תסכים איתו. אם אתה מגדיר דמוקרטיה בצורה פורמלית (או פרוצדורלית. זה אותו הדבר?) - אין לי מושג. לא הצלחתי להבין מה ההגדרה לדמוקרטיה. אם אתה בוחן דמוקרטיה לפי יכולת האזרח להשפיע על חוקיה - נראה שבריטניה תישאר דמוקרטיה גם אם יתקבל חוק השחיטה, וגם אם מוסד המלוכה יוותר על כנו, פשוט כי המלכה בבריטניה היא יותר דמות ייצוגית משליטה. על איראן אני יודע עוד פחות מעל בריטניה. לפי איראן [ויקיפדיה] הנשיא הנבחר הוא לא באמת השליט אלא ה"מנהיג העליון" (זה האייתולה?). לכן אפילו "פורמלית" זו כנראה לא דמוקרטיה, והיא ודאי לא עומדת במבחן השפעת האזרח על השלטון. |
|
||||
|
||||
אולי תתחיל בלהסביר לי למה איראן יותר דמוקרטית מבריטניה (גם בבריטניה הנשיא הנבחר הוא לא השליט, בכלל אין שם נשיא, ובטח שלא נשיא נבחר, יש שם ראש ממשלה, שהוא בכלל מינוי של המלכה1). מה זה "יכולת של האזרח להשפיע על חוקי המדינה"? האם אתה מדבר על אזרח מסויים (למשל, האזרח הישראלי שנמנע ממנו להציג, ועוד מעט למכור לחם בפסח, או האזרחית האיראנית שנמנע ממנה ללכת בבגדים נורמלים), או על רוב האזרחים? אתה חושב שבאיראן רוב האזרחים מתנגדים לחוקים הקיימים? ואם לא, אז איראן היא דמוקרטיה? 1 שבמקרה ממנה תמיד את מי שעומד בראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט אחרי הבחירות. |
|
||||
|
||||
לא יודע למה איראן דמוקרטית יותר מבריטניה. נדמה לי שכתבתי שבריטניה דמוקרטית יותר, אבל אני מעדיף לא להיות נחרץ לגבי העבר. גם הישראלי וגם האיראנית. אם חשוב לך להמשיך למכור חמץ בחנות שלך אתה יכול: 1. לצפצף על החוק ולקוות שלא יתפסו אותך. 2. לצפצף על החוק ולספוג את הקנס במקרה שתיתפס. 3. להתאחד עם מוכרי חמץ נוספים ולהפגין עם כיכר לחם ענקית מול הכנסת. 4. להתאחד עם הנ"ל ואחרים ולשלוח עצומה עצומה לחברי כנסת נבחרים ולאיים שלא ייבחרו שנית אם לא יעצרו את הזוועה. 5. להיבחר לכנסת בראשות המפלגה הגדולה ולקבוע אילו חוקים שבא לך (פחות או יותר). 6. לשלוח מכתב מנומס לכמה חברי כנסת ידידותיים למשתמש ולבקש מהם לשנות את החוק. לכל אזרח יש הזדמנויות לשנות חוקים. לפעמים זה קשה, לפעמים זה לוקח זמן, אבל האפשרות קיימת, ובדרך כלל גם לא מעבר להישג ידו של אזרח ממוצע. לא יודע מה האיראנית יכולה לעשות, או כל אזרח איראני אחר המתנגד לחוקים הקיימים או לשיטת השלטון בכלל. כאמור לעיל - אני לא יודע הרבה על איראן. |
|
||||
|
||||
כן, אתה צודק. התבלבלתי. התכוונתי לבקש שתסביר לי למה בריטניה דמוקרטית יותר מאיראן. אפשר בכל זאת לקבל תשובה? אתה אומר (אם אני מבין נכון, מה שלא בטוח. היה לי הרבה יותר קל להבין אותך אם היית עונה לשאלות שלי) שמדינה X דמוקרטית יותר ממדינה Y אם במדינה X האזרח יכול להשפיע על חוקי המדינה ביותר קלות. תקן אותי אם אני טועה. זאת אמירה שלא כל כך מובנית לי, ולכן שאלתי שאלת המשך, האם אתה מתכוון לרוב האזרחים, או לאזרח ספציפי. גם לשאלה הזאת הייתי שמח לקבל תשובה. עכשיו, אם אני מבין נכון (מה שבכלל לא בטוח) אתה מנסה להסביר לי איך יכול האזרח הספציפי בישראל ובאיראן לשנות את החוק. 1. + 2. אם אתה מצפצף על החוק אתה לא משנה את החוק, לכן לא ברור לי מה זה עושה פה. 3. התאחדתי אם עוד 5,000 אנשים שרוצים למכור חמץ (או ללכת בלי רעלה). הבעיה שלנו היא שיש 5,000,000 אנשים שלא רוצים שנמכור חמץ (או שנלך עם רעלה), וגם הם התאחדו והפגינו. לפי דעתך, איזה הפגנה תשפיע יותר? 4. גם שלחנו עצומה עצומה (הכפל מכוון? בכל מקרה, זה יפה) לחברי כנסת נבחרים. איימנו עליהם שהם לא יבחרו שנית. רק אחד ענה לנו, והסביר בשעשוע שאם כולנו נצביע לו וכל מי שמתנגד לנו לא יצביע לו הוא יצטרך לחפש עבודה חדשה. 5. טוב, הצענו את המועמדות שלנו לכנסת, הוצאנו ים בכסף, ובסוף לא עברנו את אחוז החסימה. לא התקדמנו, נכון? 6. שלחנו מכתב מאד מנומס לחברי הכנסת הידודיתיים ביותר שיש, וקיבלנו בחזרה הסבר מנומס וידידותי שמסביר לנו את אותו הדבר שהסבירו לנו לפני שני סעיפים. בקיצור, לאזרח ספציפי אין אפשרות לשנות את החוק. אני לא חושב שיש מדינה שזה לא ככה, ואני לא בטוח שזה רע כל כך, הרי לא הייתי רוצה לחיות במדינה בה אזרח שרוצה לרצוח יכול לשנות את החוק ככה שרצח יהיה חוקי... מה שקיים, בישראל, בבריטניה, באיראן, בארה"ב, בסוריה ובסין זה האפשרות של הרוב לשנות את החוק. אז מה הופך, לדעתך, את חלקן לדמוקרטיות וחלקן ללא דמוקרטיות? על תגיד לי שוב שאתה לא מכיר את איראן, הרי לא לקח לך הרבה זמן להגדיר אותה כלא דמוקרטית, ז"א שיש משהו שאתה כן יודע על איראן שהופך אותה ללא דמוקרטית. |
|
||||
|
||||
כי בבריטניה, כך אני מתרשם, אזרח יכול להשפיע על פעולות מדינתו יותר משיכול אזרח איראני להשפיע. איך אני מחשב את זה? אני לא, זו התרשמות חסרת בסיס. דוגמא בכל זאת - אזרח בריטי יכול לפרסם מודעה בעיתון נגד חוק שחורה לו. כמה זה יעלה? נגיד - 100 יורו. האם זה יועיל? אולי. אזרח איראני יכול לפרסם מודעה בעיתון, ואולי זה יהיה זול יותר, אבל הוא עלול לשלם בחירותו, שלמות גופו, ואולי גם בחייו. האם זה יועיל? לא. (איך אני יודע? אני לא. התרשמויות כלליות בלבד). גם אזרח מסויים וגם ציבור אזרחים. ככל שיש יותר ההשפעה שלהם גוברת. למעשה, בכל צורת שלטון אזרח יכול להשפיע על החוק, הוא רק צריך למצוא דרך לפנות אל מי שקובע את החוקים. בשלטון לא דמוקרטי (וברוב המקרים, גם בדמוקרטיה) הצלחתו תלויה בשרירות ליבו או טוב ליבו של מי שפנה אליו. בדמוקרטיה יש למחוקק אינטרס מסויים להקשיב לפניות, כדי שה'לקוחות המרוצים' יבחרו בו שנית. 1+2. נכון - החוק לא משתנה, אבל הוא הופך ל'אות מתה'. אופיר פינס, כשהיה שר הפנים, כבר טען שחוק החמץ 'אינו אכיף'. גם איסור העבודה בשבת במצב דומה. 3 + 4 + 6. נכון, לפעמים לא מצליחים לשנות חוק. אם התמיכה בו גדולה מההתנגדות הוא יישאר. 5. לא. באסה. לשינוי זה עבד, לקדנציה אחת. וגם לגמלאים. לאזרח ספציפי אין אפשרות לשנות את החוק בעצמו, יש לו אפשרות (מוגבלת) להשפיע על החוק. אם זה חוק זניח שאיש לא הבחין בו, יספיק מכתב שיצליח להגיע לחבר הכנסת הנכבד, שיתן לאחד מעוזריו לנסח בדקה הצעת חוק מתאימה, וארבעת נוכחי המליאה יצביעו בעד בלי לשים לב. אם זה חוק שנתון במחלוקת ציבורית, צריך לגייס יותר מתנגדים מהתומכים, ומי שיתחיל במהלך יהיה אזרח מסויים או כמה. באיראן יש מועצה מעל הנשיא הנבחר, שהיא קובעת את מדיניות השלטון. המועצה הזו לא נבחרת, וגם אם ציבור גדול ידרוש לשנות את החוק הוא לא ישתנה. אם הציבור יהיה גדול מאוד, והמועצה תחשוש מהפיכה, אז החוק עשוי להשתנות, או שהמועצה תשלח את הצבא לדכא את ההתקוממות. סין, סין, מה אני יודע על סין? לפי הרפובליקה העממית של סין [ויקיפדיה] אין בה בחירות ויש מפלגה יחידה ש'מפקחת'. אז כנראה אין שם דמוקרטיה. בסוריה אין בחירות, יש משאל עם ובו ניתן לבחור אם להמשיך את כהונת הנשיא הנוכחי או לא. האם זה יכול להיחשב כבחירות חופשיות? (האם ההצבעה במשאל חופשית?) אני נוטה לחשוב שלא. |
|
||||
|
||||
"אזרח בריטי יכול לפרסם מודעה בעיתון נגד חוק שחורה לו. כמה זה יעלה? נגיד - 100 יורו. האם זה יועיל? אולי. אזרח איראני יכול לפרסם מודעה בעיתון, ואולי זה יהיה זול יותר, אבל הוא עלול לשלם בחירותו, שלמות גופו, ואולי גם בחייו. האם זה יועיל? לא." בו נפריד בין שתי שאלות שונות: א. האם זה יועיל? כמה חוקים בבריטניה שונו בעקבות מודעה בעיתון? כמה באיראן? אני מתקשה להאמין שהמספרים שונים זה מזה (או מאפס). בשביל שחוק ישתנה, בבריטניה או באיראן צריך שהגוף המחוקק ירצה בו. אלף מודעות בעיתון לא יעזרו לאזרח אם אין לו תמיכה בגוף המחוקק. ב. מה יקרה לאזרח אם ההצעה שלו לא תמצא חן בעיני השלטונות. כאן באמת יש הבדל. אבל זאת בדיוק הנקודה. ההבדל הוא הבדל מהותי: בבריטניה יש חופש דיבור, באיראן אין. אם מחר יעבירו חוק בבריטניה שיאסור על אזרחים להביע את דעתם, אני אגיד שהדמוקרטיה בבריטניה נפגעה (בגלל שזכויות האדם בה נפגעו), מי שמגדיר דמוקרטיה בצורה הפרורמלית יטען שהדמוקרטיה לא נפגעה. "ככל שיש יותר ההשפעה שלהם גוברת." נו, זה קיים גם באיראן, אם מחר 99% מהאיראנים ירצו להעיף את משטר האייטולות, משטר האייטולות יעוף. גם בדיקטטורה יש הרבה פעמים למחוקק אינטרס לרצות את הרוב (וההיסטוריה מלאה במחוקקים שמצאו את מותם בעקבות התעלמות מהאינטרס הזה). 1+2. החוק הופך לאות מתה רק בתנאים מאד מסויימים, שבדרך כלל לא תלויים באזרח שרוצה לשנות את החוק. 3+4+6. אז אתה לא מדבר על "אזרח", אלא על רוב האזרחים. לא? 5. שינוי לא היתה אזרח ספציפי, אלא הרבה מאד אזרחים, גם הגמלאים (ותזכיר לי, כמה חוקים שתי המפלגות האלה שינו ביחד). מאד קשה עד בלתי אפשרי לדכא התקוממות של יותר מ-50% מהאוכלוסיה. המועצה באיראן מכירה את זה על בשרה. אין לה שום אינטרס במהפכה כזאת, גם אם נניח ויש לה את הכח לדכא אותה. "לפי הרפובליקה העממית של סין [ויקיפדיה] אין בה בחירות ויש מפלגה יחידה ש'מפקחת'. אז כנראה אין שם דמוקרטיה." קשה לי, כי אתה משנה את ההגדרות כל הזמן, לפי הנוחות שלך. פעם אחת אתה מדבר על היכולת של האזרח לשנות את החוק, פעם אחרת על היכולת של הרוב לשנות את החוק, פעם אחרת על האינטרס של החוקק לרצות את הרוב, פעם אחרת על חופש הדיבור, ועכשיו פתאום הכנסת את קיום הבחירות? "בסוריה אין בחירות, יש משאל עם" נו, באמת. "האם זה יכול להיחשב כבחירות חופשיות? (האם ההצבעה במשאל חופשית?) אני נוטה לחשוב שלא." יש לך נימוק? האם אין לנשיא אינטרס לרצות את ההמון? |
|
||||
|
||||
שוב דמוקרטיה פורמלית... אני לא תומך בדמוקרטיה פורמלית. ויותר מזה - אני גם לא יודע מה היא דמוקרטיה פורמלית כי אני לא יודע מה ההגדרה לדמוקרטיה, אני מכיר רק דוגמאות לדמוקרטיה. מה שניסיתי, בסוף תגובה 475793, זה למצוא מבחן, לא הגדרה, לחוק אנטי דמוקרטי (ובהכללה - למדינה לא דמוקרטית). חוק שפוגע ביכולת האזרח להשפיע על מדיניות השלטון הוא חוק אנטי דמוקרטי. חוק מרגיז, טפשי, לא-ליברלי ולא-הומני ולא-רציונלי (ואפילו לא-חוקי) שלא מונע ממתנגדיו לדרוש את שינויו (לא בהכרח בהצלחה) הוא חוק רע, אבל לא אנטי דמוקרטי. ולשאלותיך: א. האם מודעה בעיתון תועיל? המודעה לבד לא תשנה, אבל היו כבר כתבות שהעלו נושאים לדיון וגרמו לשינויים בחוק. הכתבות על הפליטים מאפריקה למשל, שהביאו להקמת משרד שיהיה אחראי על פליטים (ואולי רק החליטו להקים אותו ועוד לא הקימו? לא משנה לענייננו). האם זה לא היה קורה גם במדינה לא דמוקרטית? אולי כן, אבל במדינה דמוקרטית יש לשלטון אינטרס לענות על רצון הציבור, אינטרס שאינו קיים במדינה דקטטורית. אני מבדיל בין משהו שהציבור רוצה, למשהו שהציבור עשוי להתקומם בגללו. אם באיראן הרוב יעדיפו שאשה לא תהיה חייבת ללבוש רעלה (ואני לא בטוח שהן חייבות באיראן), אבל לא יאיימו להתקומם בגלל החוק הזה, הוא לא ישתנה. ב. אז תתווכח עם תומכי הדמוקרטיה הפורמלית. חופש המידע הוא תנאי לדמוקרטיה, כי אנשים לא יכולים להחליט נכון (או בכלל) כשמסתירים מהם מידע. הם גם לא יעזו להתנגד לשלטון כשהבעת התנגדות גוררת עונש חמור, לכן גם חופש הדעות חשוב. אם 99% מהאירנים יעדיפו ששלטון האייטולות יעוף, אבל ישמרו את דעתם לעצמם ולא יצאו להפיכה חוזרת, הוא יקרוס רק עוד זמן רב. במשטר דמוקרטי לא צריך רוב של 99%, ולא צריך לפתוח במלחמת אזרחים, ולא צריך להמתין לקריסה כלכלית או פקיעת עצבי הנשיא האמריקאי. לדקטטור יש אינטרס לרצות את הרוב. בדמוקרטיה יכולה להספיק דרישה של מיעוט שהרוב לא מתנגד לה. (אבל נכון שגם בדקטטורה דרישה של מיעוט עשויה להתקבל, אם הדקטטור לא מתנגד לה.) 1+2 נכון. 3+4+6 לא, אני מדבר אזרח יחיד, או לפחות קבוצה קטנה של אזרחים. הם לא יצליחו להעביר חוק אם הרוב מתנגד, אבל הם יצליחו אם הרוב תומך ביוזמתם או לפחות לא מתנגד. 5. שינוי והגמלאים לא היו רוב אלא מיעוט גדול, והן דוגמאות יפות לאנשים עם שאיפות המצליחים להתמנות לקבוצת המחוקקים ללא הפיכה צבאית וללא קניית לבו של המנהיג רב החסד. מה עשו בהזדמנות שקיבלו? לא יודע, אם זה חשוב אתה יכול לחפש באתר הכנסת או באתרי המפלגות. מיעוט לא יצליח אמנם לשנות חוק שהרוב תומך בו, אבל הוא יכול להעלות בעיות שהרוב אדישים להן, ולקבוע חוקים שיפתרו אותן. אין לי הגדרה לדמוקרטיה, יש לי דרישה כללית - שלאזרח תהיה יכולת להשפיע על מדיניות השלטון. קיום בחירות הוא תנאי לדרישה הזו, כי אם השלטון לא נבחר ע"י האזרחים הוא יכול להתעלם מרצונם (עד לגבול של התקוממות) בלי לחשוש לכסאו. נכון שזה לא תנאי יחיד, ואני לא בטוח אילו עוד תנאים הכרחיים לקיום דמוקרטיה, אבל לא נראה לי שחוק החמץ או חוק איסור שחיטה כשרה מבטלים את האופי הדמוקרטי של המדינה (מזה בעצם התחיל הדיון). משאל העם הסורי הוא כמו בחירות שרק מפלגה אחת מועמדת, אכן 'נו באמת'. את ההמון - כן. האם אני צריך לגייס את ההמון כדי להכניס תרופה לסל הבריאות? כדי לקבל אישור ליישוב חדש? כדי למנוע הרס שמורות טבע? ________________ נ.ב. אפשר לטעון שאתה (או לפחות מאן דהוא, אני לא בטוח שהסכמת איתו) תומכים בדמוקרטיה פורמלית, ומגדירים דמוקרטיה כמדינה שבה נשמרים ערכי החופש, הסובלנות, ההומניזם, זכויות הפרט, הרציונליזם, ושאר הערכים הנכללים ב'סט הספציפי של ערכים' שאליו התכוון מאן דהוא בתגובה 475813. ואני תומך בדמוקרטיה כשיטת משטר, שיטה שבה לאזרח יש 'מילה' לגבי מדיניות השלטון. אפשר לומר שזו 'מהות' הדמוקרטיה, למרות שאני לא אוהב את הביטוי, הוא מוציא את הדמוקרטיה ממקומה והופך אותה לערך בפני עצמו. |
|
||||
|
||||
________ רק שההפך הוא נכון - 'מהות' הדמוקרטיה היא לא שיטת המשטר, אלא מערכת הערכים ("החופש, הסובלנות, ההומניזם זכויות הפרט" וכיו"ב). בתוך מערכת הערכים הללו יש גם מקום חשוב, אך לא בלעדי, לכך שלאזרח תהיה 'מלה' לגבי מדיניות השלטון. זהו בסך הכל עוד ערך בסל הערכים (ולא החשוב מכולם, לדעתי. למרות שהוא במקום גבוה למדי). |
|
||||
|
||||
ה'מהות' הזו היא תוספת מקרית בעיני. רוב הדוברים בעד דמוקרטיה הם ליברלים, ולכן נדמה שדמוקרטיה=ליברליזם. אבל לליברל יש כמה ערכים ורעיונות בראש/לב/כיס/מצפון/המקום הקטן הזה שממנו שולפים רעיונות כשצריכים אותם. אחד מהם הוא הומניזם, אחר הוא שוויון, שלישי הוא חופש, ורעיון נוסף הוא דמוקרטיה. אני לא יודע איך התפתחה הדמוקרטיה המודרנית, ומה הרעיונות שקידמו אותה, אבל הדמוקרטיה שקיבלנו היא כלי. כלי שאפשר להשתמש בו לצרכים ליברליים כמו גם לצרכים אחרים (ניהול מדינה, למשל). את/ה מצפה שמדינה דמוקרטית תהיה ליברלית, כמו שאחרים מצפים שמדינה דתית תחייב נשים ללכת עם רעלות. לכן נראה לך מטריד שמדינה דמוקרטית תהיה פחות ליברלית מכפי הראוי, כמו שלאחרים יראה מפתיעה שמדינה כצרפת, ש'דתה' היא היעדר-דת, תחייב ילדות בבתי ספר ציבוריים להסיר את הרעלות. אבל גם המדינה הפחות ליברלית היא דמוקרטית, וגם צרפת היא מדינה דתית. |
|
||||
|
||||
כמו שסמיילי אומר - דמוקרטיה זו בסך הכל מלה. השאלה היא למה אנחנו שואפים. ל-''דמוקרטיה'' לפי המינוחים שלך מתאימות מדינות כמו רוסיה וכמו איראן. ל-''דמוקרטיה'' לפי המינוחים שלי ושל סמיילי מתאימות מדינות כמו דנמרק וארה''ב. כשאני אומר שאני רוצה מדינה ''דמוקרטית'' אני אומר שאני רוצה מדינה שדומה לארה''ב יותר מאשר לאיראן. כשאתה אומר שאתה רוצה מדינה ''דמוקרטית'' אתה אומר שאתה רוצה מדינה שדומה יותר לאיראן מאשר לארה''ב. זה הכל. |
|
||||
|
||||
נו טוב, אם זה הכל אז הכל ברור. _________ (התכוונתי להסתפק בשורה הראשונה, וכנראה עדיף ככה. אבל שיהיה:) גם 'מדינה' זו רק מילה. אתה יכול לטעון שבגלל שאתה שואף למדינה כמו דנמרק, ההגדרה הנכונה למילה 'מדינה' היא 'מקום נפלא כמו דנמרק'. נ.ב. לא אמרתי שאני רוצה מדינה דמוקרטית, או "דמוקרטית", ושאיפותי בחיים או בכלל כמעט לא הופיעו בדיון. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל אני לא משתמש במלה "מדינה" בצורה הזו (לו הייתי, אז איראן וישראל לא היו "מדינות", ומבחינתי הן כן מדינות). אני כן משתמש במלה "דמוקרטיה" בצורה הזו. אם אתה רוצה לדעת איך אני משתמש במילים, פשוט תשאל. אם השימוש נראה לך מוזר, תגיד ונדבר על זה. לא כל שימוש שלי במלה אומר שאני שואף אליה. לי המשפט האחרון נראה הגיוני, לך לא? נ.ב. אז מה ההגנה הגדולה והדיון הגדול בדמוקרטיות של החוקים? אם מבחינתך דמוקרטיה היא לא ערך שראוי לשאוף אליו, למה להלחם ולהגן על חוק החמץ כחוק דמוקרטי? פשוט תגיד "זה חוק ראוי, ולא אכפת לי אם הוא דמוקרטי או לא". |
|
||||
|
||||
אז מה ההבדל בין המילים 'מדינה' ו'דמוקרטיה'? למה אתה יכול להגדיר 'דמוקרטיה' לפי איך שאתה רוצה שדמוקרטיה תהיה, ולא יכול להגדיר 'מדינה' באותו אופן? אני שואל כבר פתיל שלם למה אנשים מתכוונים ב'דמוקרטיה', ובעיקר ב'חוק לא דמוקרטי'. (וגם אמרתי שהשימוש שלהם נראה לי מוזר, אתה מוזמן להצטרף לסמיילי ומאן דהוא ויתר האנשים שמדברים על זה). לי המשפט לא נראה הגיוני, כי הניסוח שלו רומז שיש מילים שהשימוש בהם אומר שאתה כן שואף אליהם. ולא ברור לי איך אפשר לשאוף למלה. (נראה לי ששאיפה היא למצב, ולא למלה המתארת אותו) נלחם? אני בקושי מתווכח. ואמרתי (אם תקרא את השרשור תוכל גם למצוא את התגובה) שאני מתנגד לחוק החמץ, אבל לא רואה איך הוא פוגע בדמוקרטיה. ה'שאיפה' שלי בדיון הזה, אם חייבת להיות כזו, היא להבין למה חוק כזה הוא אנטי דמוקרטי. |
|
||||
|
||||
אני יכול להגדיר מה שבא לי איך שבא לי. השאלה היא האם אנשים אחרים יבינו אותי והאם ההגדרות הללו יעילות לניהול חיים. אני מגדיר דמוקרטיה, כפי שנהוג (לדעתי) להגדיר דמוקרטיה, כמערכת מסוימת של ערכים. כשאני *מבקר* חוק שהוא לא *דמוקרטי* אני מבקר אותו כי אני מעריך ושואף לערכים הללו. אחרי שהסברתי (וגם סמיילי) למה אני מתכוון במלה "דמוקרטי" אני חושב שדי ברור למה חוק החמץ הוא לא דמוקרטי, כפי שאני מגדיר דמוקרטיה. אם אתה רוצה שבמקום דמוקרטיה אני אדבר על דמוקרטיה' אז אין לי שום בעיה, ואני אגיד שחוק החמץ הוא לא דמוקרטי' ואני דווקא רוצה לחיות בדמוקרטיה' ולכן חוקים כמו חוק החמץ מפריעים לי. אני לא רואה שום ערך בדמוקרטיה שהיא לא דמוקרטיה'. אם הייתי מבקר את ישראל כי היא לא מדינה מכיוון שהיא לא דמוקרטיה' אז ניתן היה לחקור אותי למה אני מגדיר "מדינה" רק כישות שהיא גם דמוקרטיה' (ואז לשאול האם לדוגמה גם איראן היא לא מדינה, ודנמרק היא לא מדינה). אבל אני לא, אז אני חושב שדי ברור שאני מגדיר מדינה בצורה אחת, ודמוקרטיה (או דמוקרטיה') בצורה שונה. אבל זה אני, ויש אנשים אחרים בעולם. |
|
||||
|
||||
'השאלה היא למה אנחנו שואפים' או 'השאלה היא האם אנשים אחרים יבינו אותי'? (או שהשאלה היתה 'מהי דמוקרטיה'? האם גם הדיון מוגדר איך שבא לך? הלוואי וידעתי מה בא לך ואז ידעתי על מה אני עונה) כתבת 'הדמוקרטיה זו בסך מילה, השאלה היא למה אנחנו שואפים'. אם זו היתה כל השאלה הדיון היה נסגר לפני שלושים תגובות בערך, כשהיה ברור שגם אני וגם מאן דהוא מתנגדים לחוק החמץ. אבל השאלה אחרת - 'האם בדמוקרטיה יש מקום לחוקים שכופים ערכים על אנשים שלא מסכימים איתם?', או בניסוח רחב יותר - 'מה היא דמוקרטיה?'. אז אתה יכול לענות 'דמוקרטיה היא מה שאני שואף אליו', וזו תהיה תשובה מוזרה קצת בעיני, אבל זה רק בגלל שאני לא מבין איך אפשר להגדיר משמעות לפי שאיפות. או שאתה יכול להגדיר דמוקרטיה כמערכת ערכים, ואז אני אשמח אם תראה לי מדינה דמוקרטית, כלומר - מדינה המקיימת את כל הערכים הדמוקרטים. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט חושב שהדיון הזה היה צריך להגמר לפני 30 תגובות. דמוקרטיה היא מערכת ערכים. זו לא הפעם הראשונה שאני כותב את זה. מכיוון שדמוקרטיה היא מערכת ערכים שאני תופס כחיוביים - הרי שאני שואף לחיות במדינה דמוקרטית (כלומר - במדינה ששומרת על כמה שיותר מערכים אלו). זהו הכיוון הנכון (קרי: דמוקרטיה מוגדרת כמערכת ערכים => אלו הם ערכים שאני מזדהה איתם וחושב שהם ראויים וטובים => אני שואף לדמוקרטיה ורואה בחתירה לדמוקרטיה ערך). אני לא חושב שהיה קשה להבין את זה, ולא מבין למה אתה צריך לשים לי מילים בפה כמו "דמוקרטיה היא מה שאני שואף אליו". "אני אשמח אם תראה לי מדינה דמוקרטית, כלומר - מדינה המקיימת את כל הערכים הדמוקרטים". למה? מדינה יכולה להקרא "דמוקרטית" בעיני גם אם היא מקיימת את רוב הערכים הדמוקרטיים, ויש גם היררכיה בתוך הערכים. אני חושב שמידת הדמוקרטיות של מדינה היא משתנה רציף, ולא בינארי. "האם בדמוקרטיה יש מקום לחוקים שכופים ערכים על אנשים שלא מסכימים איתם?". כן, רק כדאי להבין שחוקים כאלו עשויים להפחית ממידת הדמוקרטיות של המדינה. לדוגמה - "אסור לקיים יחסי מין הומוסקסואליים" זה חוק שכופה ערך (הטרוסקסואליות) על אנשים שלא מסכימים איתו. זה חוק שהיה במדינות דמוקרטיות, והוא הפך אותן (בזמן שהוא היה תקף) לפחות דמוקרטיות (בעיני לפחות). אתה לא מסכים? גם חוק החמץ לא הופך את ישראל ללא-דמוקרטית (בניגוד לשלילת זכויות אדם ואזרח מ-40% מהתושבים שכן הופכת את ישראל ללא-דמוקרטית), אבל הוא מפחית עוד קצת מהדמוקרטיות של המדינה. לכן הוא חוק לא-דמוקרטי. |
|
||||
|
||||
צר לי שהטרחתי אותך כה, ואני מוקיר אותך ומכיר לך תודה עד אין קץ על סבלנותך והסבריך מאירי העיניים. אך אם תרשה לי בכל זאת להמשיך עוד תגובה אחת (וכנראה לא האחרונה): אתה יכול לכתוב עוד פעמים רבות שדמוקרטיה היא מערכת ערכים, ואני יכול לכתוב עוד פעמים רבות שדמורטיה היא שיטת ממשל, זה לא ישכנע איש. השתדלתי לא להכניס מילים לפיך. כתבת בתגובה 476439 "דמוקרטיה זו בסך הכל מילה, השאלה היא למה אנחנו שואפים". מכאן, ומהקשר השרשור (העוסק, נדמה לי, בשאלה 'מה היא דמוקרטיה') אני מבין ש'דמוקרטיה היא מערכת הערכים שאני (כלומר - אתה) שואף אליה', או יותר מדוייק - אתה מגדיר דמוקרטיה כמערכת הערכים שנראים בעיניך נאורים וראויים. המשך תגובתך נובע מהטענה שדמוקרטיה היא מערכת ערכים. ולכן בעיניך חוקים הכופים ערכים הופכים מדינה לפחות דמוקרטית, בעוד שבעיני הם הופכים אותה לפחות ליברלית. טענת שההגדרה המקובלת לדמוקרטיה היא 'מערכת ערכים'. אם תסתכל כאן: http://en.wikiquote.org/wiki/Democracy תראה הגדרות והשקפות שונות ומשונות לגבי מהותה של הדמוקרטיה. (שני המפורסמים הם :'דמוקרטיה היא שיטת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו' של צ'רצ'יל, ו'שלטון העם, בשם העם, עבור העם' של לינקולן). אין שום סיבה שתסכים עם הציטוטים שם, אני מציין אותם כדי להראות שיש עוד דרכים 'מקובלות' להגדיר דמוקרטיה. כדי לקדם קצת את הדיון - האם תואיל לכתוב את הגדרתך לדמוקרטיה? (למשל - מאילו ערכים מורכבת הדמוקרטיה? מה ההיררכיה ביניהם?) |
|
||||
|
||||
כבר הסכמנו שדמוקרטיה' היא מערכת ערכים, לא? כשכתבתי "דמוקרטיה זו בסך הכל מילה, השאלה היא למה אנחנו שואפים" התכוונתי לכך שהויכוח על משמעות ההגדרה של המילה דמוקרטיה נראה לי הרבה פחות מעניין. ויכוח לקסיקוגרפי. בעוד שהויכוח על מערכת הערכים הראויה לנהל לפיה מדינה הוא המעניין יותר. "מכאן, ומהקשר השרשור (העוסק, נדמה לי, בשאלה 'מה היא דמוקרטיה') אני מבין ש'דמוקרטיה היא מערכת הערכים שאני (כלומר - אתה) שואף אליה', או יותר מדוייק - אתה מגדיר דמוקרטיה כמערכת הערכים שנראים בעיניך נאורים וראויים". אני באמת לא מבין אם אתה כותב מה שנדמה לי שאתה כותב. לכיוון יש כאן חשיבות מאוד גדולה. אני לא אספתי אוסף ערכים שאני חושב שהם חשובים ואז קראתי להם דמוקרטיה. אני מזהה את המילה דמוקרטיה עם אוסף ערכים מסוים, שלא אני קבעתי (אלא ההיסטוריה קבעה). בין ערכים אלו יש ערכים שחשובים לי מאוד וערכים שפחות חשובים לי. יש גם ערכים שמאוד חשובים לי ושבכלל לא נכנסים לשם. אחרי שמערכת הערכים הללו נארזה בעטיפה וכונתה "דמוקרטיה" החלטתי שיש ערך באימוצם. כלומר - אני לא "מגדיר דמוקרטיה כמערכת הערכים שנראים" בעיני. ההגדרה לדמוקרטיה קיימת, ובמקרה הפרטי שלי היא משתלבת עם הרבה (אבל לא כל) הערכים שנראים ראויים בעיני. "בעיניך חוקים הכופים ערכים הופכים מדינה לפחות דמוקרטית". לא כתבתי דבר כזה. כתבתי שחוקים כאלו *עשויים* להפוך מדינה לפחות דמוקרטית (לפי הפרשנות שלי, כמובן). זה תלוי בחוקים עצמם. ויקיפדיה הוא אתר מגוחך, ואין לי שום כוונה להתייחס אליו. רק כדאי לציין ש-"דמוקרטיה היא שיטת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו" זו לא הגדרה אלא תיאור ושכשלינקולן אמר "שלטון העם, בשם העם, עבור העם" הוא לא התכוון להגדיר דמוקרטיה (ולמען האמת המילה "דמוקרטיה" בכלל לא מופיעה בנאום הזה). דווקא אם קוראים את הנאום המופתי של לינקולן רואים שהוא קשר מאוד בין שיטת השלטון הראויה לבין חירויות ("a new nation, conceived in Liberty, and dedicated to the proposition that all men are created equal"). כלומר - דמוקרטיה היא יותר מסתם "בחירות", לדעתו של לינקולן. והוא אפילו יצא למלחמה על זה. |
|
||||
|
||||
לא. הסכמנו שאתה סובר שדמוקרטיה (או דמוקרטיה', או איך שתרצה לכתוב את זה) היא מערכת ערכים. יש ויכוחים אפילו עוד יותר מעניינים, אני מעדיף לסיים ויכוח אחד בשרשור. יש מערכת ערכים על פיה ראוי לנהל מדינה, ויש דמוקרטיה, שני המושגים עוסקים בניהול מדינה, אבל הם לא בהכרח זהים. הטענה שעלתה בתחילת השרשור היתה שחוק החמץ הוא אנטי דמוקרטי, ועם הטענה הזו התווכחתי. אפשר לטעון שהוא אנטי ליברלי, ושמדינה צריכה להיות ליברלית, ועם הטענה הזו אין לי ויכוח. אבל אני לא מסכים שדמוקרטיה חייבת להיות ליברלית, ואם לא היא אינה דמוקרטיה. אני שמח שההגדרה לדמוקרטיה קיימת. אתה מוכן לגלות לי אותה? ולפרט אילו ערכים כלולים במערכת הזו ולהסביר למה לקרוא למערכת הזו 'דמוקרטיה'? טוב, אז נתמקד בחוק החמץ - למה הוא הופך מדינה לפחות דמוקרטית? (אם אתה מסכים עם הטענה) ויקיפדיה היא אינדקס להרבה מקורות, חלק מהציטוטים שם מעניינים ומפורטים יותר. אבל אתה מוזמן להתעלם אם זה נראה לך מגוחך. (התיאור של צ'רצ'יל שונה למדי מהדמוקרטיה שאתה מתאר. לינקולן דיבר על ערכים שונים - שוויון, חירות, קידמה... ביניהם גם דמוקרטיה שבה השלטון מקבל את סמכותו מהעם.) |
|
||||
|
||||
אולי לא הבנת את ההערה שלי בהתחלה. דמוקרטיה' היא המילה שהמצאתי כדי לתאר את מערכת הערכים, כי אתה החלטת שדמוקרטיה צריכה להיות מצומצמת לכדי בחירות בלבד. זו היתה הערה משועשעת, לא יותר מזה. אבל הויכוח הזה מעייף אותי. כבר כתבתי למה לדעתי חוק החמץ לא דמוקרטי, ואני חושב שלפי התפיסה שלי את משמעות המונח דמוקרטיה זה די ברור. אתה לא חייב לקבל את המשמעות שאני מעניק למילה דמוקרטיה, ואתה יכול להחליט שמבחינתך המילה ''דמוקרטיה'' מתארת כל שיטת שלטון שיש בה בחירות (וכך לדוגמה גם שיטת השלטון בזימבבואה), אבל אני לא רואה טעם בלהסביר את המשמעות בעיני עוד פעם. את העמדה שלי לגבי מהי דמוקרטיה הצגתי מספיק פעמים. |
|
||||
|
||||
שכשאתה כופה מערכת ערכים ראויים בעיניך למשל: זכות הדיבור- (קריקטורות של אונס קבוצתי של חזירים בנביא מוחמד נזרקות למסגד כיפת הסלע ולמסגד בעל בק). אדם הוא אדון לגופו - (נסיון להציל מתאבד יחייב את המציל בתשלום פיצוי על פגיעה בזכויות קורבנו). קדושת החיים - (משפחה שמסרבת לתרום את אברי בנה, המדינה לוקחת את הגופה ועושה עימה כרצונה). שוויון- (לכל מי שקיבל 40 במיבחן יוסיפו פקטור של 60 נקודות שישווה אותו למי שקיבל 100 ) החופש מדת- (השלם כאוות נפשך...) ערכים שאתה רואה כנאורים אחרים רואים בהם חוקים המגבילים את חייהם שלהם, את הזכויות שלהם, את החרות שלהם לחיים בכבוד, למה שאתה תחליט? למה שלא הציבור כולו (באמצעות נבחריו)? |
|
||||
|
||||
"למה שלא הציבור כולו (באמצעות נבחריו)?" אם אנחנו מבטלים את הסייגים על *מה* מותר להחליט, השאלה היותר מעניינת מהשאלה ששאלת (ושאתה צריך לענות עליה) היא למה שכן הציבור כולו (באמצעות נבחריו) יחליט? מדוע עלינו להעדיף את החלטות הרוב על החלטות המיעוט? מהן ההנחות הסמויות שלך על בני אדם שמהן אתה גורר את החוק בו דעתם של עשרים אנשים עדיפה על דעתם של עשרה? *היום*, *בחברה המערבית*, הערכים ההומניים ומושגים כמו "חופש הפרט" או "זכויות המיעוט" הם אינטרינזיים לשיטה הדמוקרטית (ככה, דמוקרטיה, בלי תג). חובת ההוכחה היא על אלו שמנסים לבטל את ההיסטוריה של התפתחות המשטר בעולם המערבי ולהפוך את המילה "דמוקרטיה" ללא יותר מתאור שיטה פורמלית (החלטת הרוב) להגעה להחלטות. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהעדיפות לרוב נשענת על שתי רגליים1: חוק המספרים הגדולים ומקסום שביעות הרצון. הראשון אמור לחסום כל מיני החלטות מטופשות באופן חריג, והשני לגרום לפחות אנשים להיות ממורמרים לגבי ההחלטות המתקבלות. _____________ 1- אולי נכון יותר לכתוב: על שני כרעי תרנגולת. |
|
||||
|
||||
אפשר באמצעות ההנמקות (התועלתניות) הנ''ל לנמק גם את ה''תוספות'' שקימות בדמוקרטיה המהותית (כפי שכינו אותה למעלה). ההגבלות על יכולת ההחלטה של הרוב גם אמורות לחסום כל מיני החלטות מטופשות באופן חריג (של הרוב) וגם לגרום לפחות אנשים להיות ממורמרים לגבי ההחלטות המתקבלות ע''י הרוב. |
|
||||
|
||||
את החלק הראשון אני מבין, אבל את השני לא, אלא אם כן אתה משקלל את מספר הלא מרוצים עפ"י רמת אי שביעות הרצון שלהם, מה שלא קל לעשות (נדמה לי שהתשובה יוצאת 42). (אבל אין לי שום התנגדות ל"תוספות" שקימות בדמוקרטיה המערבית) |
|
||||
|
||||
בדיוק. עפ"י רמת אי שביעות הרצון. 60% לא לגמרי מרוצים (משום שהגבילו אותם בחקיקה מאוד מסוימת) זה לפעמים פחות אי שביעות רצון מהמקרה בו החקיקה לא מוגבלת וה-40% מאוד לא מרוצים (משום שפגעו באופן מאוד מהותי בזכויות המיעוט). אי שביעות רצון זה לא משתנה בינארי. אין ספק שקשה למדוד את רמת אי שביעות הרצון וזו בדיוק הסיבה שההגבלות על הרוב הן רק במקרים הקיצוניים של הפגיעה במיעוט. במקרים אלה המדידה כבר לא צריכה להיות מדויקת וניתן להבחין ברות הפוטנציליות הגבוהות של אי שביעות הרצון. במילים אחרות: אם הטיעון שלנו שמצדיק את השימוש בהחלטות הרוב משתמש בטיעון התועלתני של יציבות שלטונית או מיקסום שביעות הרצון, אז ניתן להראות איך הגבלה (מסוימת) על יכולת החלטת הרוב גם יכולה להיות גורם מיצב או ממקסם שביעות רצון. |
|
||||
|
||||
נא לשים לב שמיעוטים מסויימים רגישים יותר ל''פגיעות'' מסויימות בהם (קריקטורות של מוחמד, מצעד גאווה בירושלים), באופן שאיננו לגיטימי להשקפתנו, ושבמקרה שלהם נסכים שנינו לזרוק את מקסום שביעות הרצון לעזאזל, פן נשועבד כולנו לאמוציונליות שלהם. |
|
||||
|
||||
אני לא מתלהב מנימוק מיקסום שביעות הרצון (או מיקסום האושר). מה שאמרתי היה משפט תנאי. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין. הרי מי שמגביל את יכולת ההחלטה של הרוב הוא הרוב עצמו. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה לא הבנת. מה לא ברור? לא הסברת מה אתה לא מבין. אתה רומז שהגבלת הרוב את עצמו (כביכול) איננה רציונלית? הרוב מבין שהרוב של היום (בסוגיה ספציפית) הוא לא הרוב של מחר (בסוגיה אחרת) ולכן מחליט להגביל (במידה מסוימת) את יכולת ההחלטה של רוב כלשהו. ה"רוב", כמושג, הוא לא ישות בעלת מרכיבים קבועים. |
|
||||
|
||||
איזה כלי משמש את הרוב של היום להגבלת הרוב של מחר? מה מונע מהרוב של מחר פשוט להתעלם מה"הגבלה" הזאת? (מה בכלל הופך הגבלה בלתי-אפשרית שכזאת ללגיטימית היא גם שאלה מעניינת לדעתי.) |
|
||||
|
||||
מקבעים את זה תודעתית תחת ''לא יפה'', כמו אי-כיבוד זכויות קשישים. |
|
||||
|
||||
1. נורמות שלטוניות. 2. חוקי יסוד. 3. חוקה (איפה שיש). 4. בתי משפט (אפילו המחוקק/הרוב כפוף לחוק הקיים). זה שאמרת שההגבלה בלתי אפשרית לא הופך אותה לכזאת (אבל זה עוזר לך לנסח תגובות עם שאלות רטוריות נוספות בתחפושת של שאלות שאתה כאילו באמת מעוניין לשמוע את התשובה עליהן). |
|
||||
|
||||
לא רק דברים שאני אומר לא הופכים מיידית למציאות. גם להגדיר חוק כבלתי ניתן לשינוי לא הופך אותו לכזה. ברגע שהרוב - מבחינת המספר והכוח - מעוניין לשנות חוק, מה *יכריח* (שלא כמו נורמות ודיו על דף נייר) אותו שלא לעשות זאת? הכוח הממשי היחידי שאני מזהה ברשימה שסיפקת הוא בתי המשפט, אבל אלו הם כלי ששלטון הרוב יצר, והוא יכול גם להחליף. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא הציע לך עולם ודאי או בטוח. אף אחד לא הגדיר חוקים כבלתי ניתנים לשינוי. השיטה המדוקרטית לא מבוססת על מנגנונים שיכולים להבטיח את המשך קיומה. למרות זאת, אתה בהחלט טועה כאשר אתה אומר שלשלושת הכלים הראשונים (נורמות, חוקי יסוד ו/או חוקה) אין כוח. אין להם כוח אבסולוטי, אבל יש להם כוח. כן, אפילו לנורמות שלטוניות (במקומות מסוימים בעולם יותר מאשר באחרים), שאין להן בסיס פורמלי באופי המשטר, יש כוח לעצב את המציאות הדמוקרטית. אין ספק שכאשר הרוב מזלזל בנורמות (או מתחיל להחזיק בנורמות לא דמוקרטיות), מזלזל בחוקה או בחוקי היסוד או מזלזל בשלטון החוק/בתי המשפט, אז לרוב יש את הכוח לעשות ככל העולה על רוחו ולפגוע באופי הדמוקרטי של המשטר. יש לכך אפילו דוגמאות מהדמוקרטיות הקיימות מסביב לעולם (וגם לא מעט דוגמאות מבית). אף אחד לא מתוכח עם העובדה הטריוויאלית הזו. |
|
||||
|
||||
נכנסתי אחרי שאמרת "לחסום כל מיני החלטות מטופשות באופן חריג (של הרוב)". עכשיו אני מבין שלא התכוונת לחסום לגמרי, אלא לעכב (תקן אותי?). תמיד מנסים לשנות חוקים מתוך אמונה שהחדש צודק וחכם יותר, וההגבלות המוטלות על שינויים תופסות באותה המידה גם אם החדש צודק וחכם יותר וגם אם הוא צודק וחכם פחות. אני לא חושב שיש תחליף, אפילו חלקי, לציבור אכפתי וחכם, ובפרט, שאף מאפיין של השלטון (מעבר להיותו מבוסס על הכרעת הרוב) - חוקה, חוקי יסוד ושאר אמצעים שדור אחד מנסה להצמיד בעזרתם את הדורות הבאים להשקפתו - הוא לא יעיל. |
|
||||
|
||||
אין לי מה להוסיף. |
|
||||
|
||||
פואטי. אם היו מוכיחים לך, הלשכה המרכזית לתצפיות ואפשרויות, בהיפנוזה נגיד, שכימות שתי אופציות בטווח של 10 שנים בנוגע לערביי ישראל: אם יתקיימו התנאים הבאים: -אחוז המועסקים הכללי יהיה קרוב יותר לזה היהודי וימצא בנסיקה מרשימה. -אחוז המועסקים בתחומים בתפקידים בכירים יקי"ל היהודי וימצא בטיפוס מתמיד. - כנ"ל אחוז לגבי השויון היחסי בין המינים בחברה הערביות-אבל זה לא מדיד אז עזוב- בסיבסוב טרמיקלי. אזי כמות הגורמים העוינים באוכלוסיה הזו יהיה מצומצם, והדגם של מדינתנו ניצל. או שתנאים אלו לא יתקימו, יהיו התקוממיות גדלות והולכות שמגיעות לשיא בסביבות השנה ה6-7 , הדגם שורף למחשב את הפיוזים בסביבות ה-9-10. והמחשב שמריצים בו את התקלה של המחשב פולט את הדוא"ל של דורפל, רשימה שמית של טובי בנינו, ותוכנית להקמת לשכה מרכזית לתכנות מערכות. לשכה שפעולותיה יסתימו תוך שנה מרגע זה (תביט בשעון שבפלאפון) ותפעל ע"פ המלצות דורפל שיוגשו תוך מעט פחות משלושה שבועות ויומיים. בתוך שבועיים מתקבלת או לא מתקבלת תשובה ראשונית מדורפל, תלוי בקוונט. יש איזה משהו בלי שימושים בחקיקה ובחקיקת אפליות מתקנות ובהתערבויות עיסקיות ופיננסיות של הממשל, שתוכל להציע? (אני שואל ללא נסיון מצידי להשפיע על כל החלטה שתחליט או לא תחליט ותשובות שינתנו או לא בשבועיים הבאים) |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך מבין את הקשר. אם השרשור דווקא כאן איננו מקרי, הסבר לי בבקשה. אני לא מאמין שמדינה במצב בטחוני כמו זה של ישראל יכולה להתנהל במתכונת ליברטריאנית (זה בתשובה גם לגלילי, והודעתו לגבי הצבא). אבל אני כן מאמין שזה הכיוון שיש לשאוף אליו. בנוגע לשאלתך - כמו שאתה כבר בוודאי מנחש, אני יכול להציע לפרסם את המחקר הזה ברבים, ושכל אזרח יסיק את המסקנות ויפעל בהתאם, מי יותר ומי פחות. אבל כמו שאני תומך במיסים למימון בתי משפט, וכמו שאני לא פוסל גיוס חובה כאשר המצב הבטחוני מצריך זאת, אני מן הסתם לא פוסל על הסף את האפשרות לבחור דרך פעולה לא אלימה לטיפול בבעיות בטחוניות, גם כשהדרך הזאת מצריכה כפייה שלטונית. |
|
||||
|
||||
חצי מקרי. וזה אומר שבדו"ח הנ"ל, מלבד ההמלצה (מוצלחת לדעתי) לפרסם מייד את התוצאות המתוצפתות ,את מפרטי המחשב ושורות התוכנה המדויקים ללא צנזורה ואת ההמלצות שלך. תפרסם גם כמות נכבדת של חוקים ממשליים של כללים דמויי אפליות מתקנות ורשתות ביטחון ותמריצים פיננסיים מוטים? או כמעט בכלל לא? לנוחותי, לא הפרדתי בין פתילים עכשיו, לוקח המון זמן להפריד פתילים ואני מבזבז אותו כרגע, ללא כונת פגיעה. |
|
||||
|
||||
קשה לי להבין אותך. תוכל בבקשה לנסח את ההודעה מחדש? |
|
||||
|
||||
סליחה, היה צריך להיות מתיצפתים במקום מתוצפתות ועוד מספר טעויות. בקיצור- לא ענית לשאלה האם במקרה ההיפוטתי האקוטי שהמצאתי, הרבה מההמלצות שלך יהיו *לחוקק* *חוקים* בסיגנון של אפליה מתקנת, או לא? ושוב סליחה על הפתיל והגדיל. |
|
||||
|
||||
"אבל כמו שאני תומך במיסים למימון בתי משפט, וכמו שאני לא פוסל גיוס חובה כאשר המצב הבטחוני מצריך זאת, אני מן הסתם לא פוסל על הסף את האפשרות לבחור דרך פעולה לא אלימה לטיפול בבעיות בטחוניות, גם כשהדרך הזאת מצריכה כפייה שלטונית." תגובה 476712 - כלומר, כן. אבל זה במצב היפותטי וחמור במיוחד (איום קיומי). |
|
||||
|
||||
למה בדיוק אתה מתכוון "במתכונת ליברטיאנית"? |
|
||||
|
||||
סט של חוקים, שעד כמה שאפשר1, לא מתערב בחייהם של אזרחים אלא אם הם עושים מעשה שפוגע באופן לא-לגיטימי באחר, כאשר לא-לגיטימי הוא מעשה של אלימות או הפרת התחייבות. --- 1 יוצא דופן זמני הוא גיוס חובה או פעולה אחרת בשל איום בטחוני. יוצא דופן קבוע הוא הצורך בבתי משפט שימומנו (גם2) על ידי מיסים כלליים. 2 מימון בתי המשפט על ידי קנסות למורשעים בעייתי, כי הוא נותן לשופטים אינטרס לא ראוי להרשיע. מצד שני, לא הגיוני שפושעים לא ישלמו גם על הפן הזה של פגיעתם בחברה (גזילת המשאבים הציבוריים), ולכן ראוי להטיל עליהם גם קנסות כאלו. |
|
||||
|
||||
הרוב של ההגבלה הוא לא הרוב של החלטה כזו או אחרת. הרוב מכיר בצורך בהגבלה משום שרוב הפרטים בו מהווים מיעוט לגבי נושאים חשובים להם. הרוב המקורי מורכב מחילוניים הפוחדים מפגיעה בחופש מדת (מיעוט מקומי בישובים רבים, מיעוט לעתיד לבוא), דתיים הפוחדים מפגיעה באורח החיים שלהם, הומואים, ערבים וכו'. כל זמן שישנו רוב שמאמין שישנם ערכים שהם מעל שלטון הרוב (שכאמור רוב חבריו אינם יכולים להבטיח את מקומם בצד המנצח), תהנה הגבלות על שלטון הרוב. בנושאים עקרוניים ממש, אנשים מוכנים לחרוג מהעמדה הזו (שהמשטר גורם לנו לחשוב שהיא קשורה לשלטון החוק), שם השיטה הזו לא תעבוד. אם מניעת הגירוש (התנתקות) למשל היה חשוב מספיק לרוב עם ישראל, לא היה גירוש, כי מליונים היו מונעים אותו בגופם. כנ''ל אם הגירוש היה של אוכלוסיה מספיק גדולה (אוכלוסיה ממש קטנה העסיקה הרבה מאוד צבא). שמאלני אחד אמר פעם את אותו הדבר לגבי טרנספר (אם כי לדעתי אף אחד לא יטרח לצאת מהבית בשביל למנוע את זה). |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהכרעת הרוב הוא ערך, אלא שהוא כלי. אני גם חושב, כנראה כמוך, שהיותם של רוב הפרטים מיעוט בנושאים מסויימים הם הסיבה שהכרעת הרוב היא כלי שימושי לבניית חברה ליברלית והוגנת. מה שאני לא חושב זה שהרוב של היום יכול לכפות משהו על הרוב של מחר דרך חקיקה. כשאני רואה מדינה כמו ארה''ב, שבה יש חוקה, ושהיא ליברלית, אני חושב שאין כאן קשר סיבתי. אותו הדבר היה קורה, לעניות דעתי, גם ללא החוקה, ואם יום אחד הרוב ישנה את דעתו, החוקה לא תשנה דבר. |
|
||||
|
||||
אין מקרים קונקרטיים בהם קיום החוקה בארה"ב הגביל את המחוקק בניגוד לדעת הרוב, ביטל חוקים קיימים או גרם לפירוש חוקים קיימים (בניגוד לכוונת המחוקק==רוב) שהגן על זכויות המיעוט? אפילו בישראל (חסרת החוקה) יש מקרים בהם בית דין גבוה ביטל (במידה זו או אחרת) החלטות רוב, על בסיס הנאמר במגילת העצמאות ו/או חוקי יסוד. כשאני רואה את מערכת החוק באופן כללי, ששומרת על הסדר החברתי, אני חושב שאין כאן קשר סיבתי. אנשים היו משלמים מיסים ונמנעים מלשדוד זקנות על דעת עצמם, החוק לא שינה דבר. להצהיר הצהרות ריקות זה משחק חביב. "אם יום אחד הרוב ישנה את דעתו, החוקה לא תשנה דבר." אם יום אחד המיעוט החמוש יחליט לעשות מעשה ולקחת את החוק לידים, החלטות הרוב לא ישנו דבר. אם יום אחד דיקטטור יבטל את סמכות הרוב, החלטות הרוב לא ישנו דבר. אם... מה הקסם הזה/חוק הטבע, שגורם להחלטות הרוב להיות בלתי הפיכות בעליל ולמנצחות כל מנגנון אפשרי אחר שניתן לעלות על הדעת? לא ברור אם אתה מדבר על הראוי או על המצוי. מילא היית אומר שזה לא מוסרי להגביל את החלטות הרוב. אבל הדעה המוזרה שלך היא שזה בלתי אפשרי. ממש מעשה קסם. |
|
||||
|
||||
ארה''ב היא דוגמא טובה. היום נעשים בה מעשים של פעולות באיזור הדמדומים של החוקה בריש גלי ולמעשה הם נעשו תמיד. כל מעריצי שיטת מינוי השופטים שם יכולים לראות איך שופטים הממונים על ידי המערכת הפוליטית מאפשרים למימשל כמעט כל דבר -גם ביטול ערך כל כך מרכזי כמו הבאס קורפוס. |
|
||||
|
||||
למה הכוונה במשפט האחרון? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כן, בסדר, אבל מתי ביטלו אותוו ובאיזה עניין? |
|
||||
|
||||
לא ביטלו. אידאליזם לפעמים גורם לנו להתקשות להבדיל בין מצב בו יש פגיעה מסוימת בערך, נורמה או חוק לבין היות הערך, הנורמה או החוק מבוטלים או חסרי ערך. להגיד שאין משמעות לחוקה האמריקנית בארה''ב ושהשלטון יכול להתעלם מהחוקה האמריקנית ככל העולה על רוחו זה לא סתם הגזמה. זה קשקוש. |
|
||||
|
||||
מה קורה לך, אתה לא רואה 24? |
|
||||
|
||||
כרגע הוא רואה רק 6:6. |
|
||||
|
||||
למה קשקוש? חטיפת אנשים לגואנטנמו (נחטפו גם מאירופה ) בגלל חשדות, החזקתם שנים בלי להעמיד לדין זה כלום? אגב, גם אנחנו לא רעים בכך. גם אצלנו מחזיקים שנים במעצרים מינהליים בלי להעמיד לדין. זה מאד נחמד לדבר על קשקושים עד שזה יגיע אליך. אין כאן פגיעה מסויימת בערך- יש כאן למעשה ביטולו של הערך. התפרסם בארה"ב אצל אמי גודמן סיפורו של פרופ' מפורסם מהרווארד שכתב נגד המלחמה בעיראק. פעם הגיע לשדה התעופה לטוס ופקידת החברה התנצלה ואמרה שהוא ברשימה השחורה של פעילי טרור. האש היה קולונל במרינס וכל הנוכחים בעניינו רצו לקבור את עצמם מרוב בושה. לאחר הדיינויות של מספר שעות עם מרכז ה-F.B.I. נתנו לו לטוס. זה איננו מעשה חריג בארה"ב של היום. לכל הדעות אין לזה שום קשר למילחמה בטרור. |
|
||||
|
||||
"החזקתם שנים בלי להעמיד לדין זה כלום?" אני לא אמרתי שזה לא כלום. זו המצאה שלך. |
|
||||
|
||||
ערך חסר ערך זה קצת יותר מדי בשביל השעה הזאת בבוקר. סליחה, קצת פחות מדי. |
|
||||
|
||||
פחות או יותר. אבל רק בערך. |
|
||||
|
||||
כידוע, הערך לא משנה. |
|
||||
|
||||
באופן כללי, במקרים של מצוקה בטחונית, מדינות נוטות לכבד פחות זכויות פרט. כליאת היפנים בארצות הברית [ויקיפדיה] כמובן, ניתן להבין את הדבר כשינוי במשקל שניתן לערך הביטחון מול ערך הפרטיות לדוגמה. |
|
||||
|
||||
אתה מניח שאנשים לא מממומרים מהחלטות שהם תמכו בהם?! אני חושב שההיסטוריה של ישראל בשנים האחרונות מראה שמציאות קצת שונה (למשל זה שהרוב ממורמר מהבחירה שלו, של הרוב, בנתניהו, ברק ואולמרט). |
|
||||
|
||||
אני לא מניח שום דבר כזה. 1. הבאתי את מה שזכור לי כהצדקת העקרון "אחרי רבים להטות" בלי להביע את דעתי לגביה. 2. אבל אני יכול להבטיח לך שאם זכות הבחירה היתה נשללת מאותם ממורמרים, המרמור שלהם היה גדול יותר. אפילו אלה שאינם טורחים להצביע היו ממורמרים על שלילת הזכות, כפי שאני ממורמר על חוק איסור העישון בבתי קפה למרות שאינני מעשן בבתי קפה. |
|
||||
|
||||
מישהו דיבר על שלילת זכות הבחירה? |
|
||||
|
||||
הערה נכונה. שלילת זכות הבחירה היא רק מנגנון אחד לקבלת החלטות עפ''י דעת מיעוט. לעצם העניין הנדון זה לא משנה הרבה. |
|
||||
|
||||
2. אני לא הייתי מבטיח את זה. תרבות המרמור התמידי בהחלט עלולה לגרום לאנשים להיות מרוצים בחברה פחות דמוקרטית ולצפות ל"אנשים חזקים שיעשו פה סדר". |
|
||||
|
||||
לא הבנתי איך הגעת מהשאלה "למה דמוקרטיה?" ("מדוע עלינו להעדיף את החלטות הרוב על החלטות המיעוט?") למסקנה שמי שחושבים שדמוקרטיה היא מילה שצריכה לתאר רק את עקרון החלטת הרוב - בלי קשר אם זה עקרון חכם וצודק או לא - חובת ההוכחה עליהם. |
|
||||
|
||||
משום שלשימוש במילים צריך להיות הקשר חברתי והיסטורי. אפשר להתרגז ולרקוע ברגלים עד מחר, אבל העובדה היא שהערכים הנוספים (זכויות המיעוט, למשל) הם כרגע, לאחר תהליכים והתפתחויות היסטוריות, בתרבות המערבית/דמוקרטית, חלק אינטגרלי במושג דמוקרטיה. אין דוגמא לדמוקרטיה בעולם בה אין התחשבות מהותית בערכים אלה ולכן "חובת ההוכחה" על אלה שמשתמשים במילה בצורה הלא מקובלת. הם אלה שמציעים מובן חדש למילה (גם אם הוא המובן העתיק שהשתנה במהלך השנים). כמובן שאם לא מקבלים זאת ורוצים להשתמש במילים והגדרות איך שמתחשק לנו (למשל ליחס למילה דמקורטיה את הפירוש המילולי/מקורי/צר מימי היוונים או להגיד במקום דמוקרטיה מהותית את המילה $%^&$%&^ עם שלושה תגים) אז אפשר לעשות זאת, אבל זה לא נראה לי מעניין. |
|
||||
|
||||
מה הנימוק, אם קיים, שבגללו לא היית מוכן, גם לו היינו חיים כרגע בקרבה של חברה דתית אדוקה שגם איננה סובלנית, להכיר בטיפשות כמשמעות אינהרנטית למושג האתאיזם, או לחילופין, בחוכמה כמשמעות איהרנטית למושג האתאיזם? אם לא קיים נימוק כזה, האם אני רשאי להסיק שאתה בעד שימוש במילים בהתאם למשמעויות הנלוות שדבקו בהן בגלל סטיותיה האחרונות של החברה, רק כאשר סטיות אלה מוצאות חן בעיניך? |
|
||||
|
||||
אתה רשאי להסיק מה שמתחשק לך. |
|
||||
|
||||
לא כיוונתי לטון פוגע, ואני עדיין מעוניין בתשובה. |
|
||||
|
||||
אז נסח את השאלות שלך בצורה סבירה. |
|
||||
|
||||
אוקיי: מה הנימוק, אם קיים, שבגללו לא היית מוכן, גם לו היינו חיים כרגע בקרבה של חברה דתית אדוקה שגם איננה סובלנית, להכיר בטיפשות כמשמעות אינהרנטית למושג האתאיזם, או לחילופין, בחוכמה כמשמעות איהרנטית למושג האתאיזם? תודה מראש. |
|
||||
|
||||
האנלוגיה בשאלה שלך גרועה ולכן אני לא חושב שזה מעניין לענות עליה. אני לא חי כרגע בקרבה של חברה דמוקרטית. אני חי בחברה דמוקרטית ומשתמש במשמעות המקובלת, בחברה זו, שיש למילה דמוקרטיה. |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך מבין את הבעיה. אם היינו חיים בחברה שבא למילה "אתאיזם" היתה משמעות אחרת (טפשות או חוכמה) או נוספת מן הסתם היינו משתמשים במילה אחרת לתאר את מה שאנחנו קוראים בחברה שלנו "אתאיסט". (כמו שאצלנו היא מתייחס לנקבה, ואצל דוברי אנגלית "HE" מתייחס לזכר, וראה זה פלא, בעברית יש "הוא" ובאנגלית יש "SHE" למילה החסרה ואף דובר אנגלית לא מרגיש מוזר בזה שהוא משתמש ב-HE) |
|
||||
|
||||
יש לך מילה אחרת מ"דמוקרטיה" ל"קבוצה המנוהלת על פי עקרון הכרעת הרוב [מבלי להכנס לשאר מאפייניה]"? |
|
||||
|
||||
אולי צמד מילים: "שלטון הרוב"? ויקיפדיה האנגלית אומרת שהמילה "majoritarian" אמורה לשרת אותך1, מצד שני, היא גם אומרת שלמלה הזאת יש פירוש אחר לגמרי2. בזמן שהם מתווכחים עם עצמם, אולי כדאי לשאול מתי יצא לך (מלבד בדיון הזה) להגיד: "קבוצה המנוהלת על פי עקרון הכרעת הרוב [מבלי להכנס לשאר מאפייניה]" ולחשוב: "הלוואי שהיו מוצאים מילה אחת שתגיד {קבוצה המנוהלת על פי עקרון הכרעת הרוב [מבלי להכנס לשאר מאפייניה]}, משום שנמאס לי כל הזמן להגיד {קבוצה המנוהלת על פי עקרון הכרעת הרוב [מבלי להכנס לשאר מאפייניה]} וזה היה חוסך לי כל כך הרבה זמן אם היתה מילה אחת במקום זה"? אישית, זאת לא מילה שחסרה לי בעברית כרגע. |
|
||||
|
||||
One of the definitions of democracy is simply majority rule.
http://wordnet.princeton.edu/perl/webwn?s=democracy S: (n) democracy (the political orientation of those who favor government by the people or by their elected representatives) S: (n) democracy, republic, commonwealth (a political system in which the supreme power lies in a body of citizens who can elect people to represent them) S: (n) majority rule, democracy (the doctrine that the numerical majority of an organized group can make decisions binding on the whole group) http://www.merriam-webster.com/dictionary/democracy 1 a: government by the people; especially : rule of the majority b: a government in which the supreme power is vested in the people and exercised by them directly or indirectly through a system of representation usually involving periodically held free elections 2: a political unit that has a democratic government |
|
||||
|
||||
אתה צוחק, או לא יודע אנגלית (לא שאני כזה מומחה, אבל בכל זאת, זה טקס ממש קצר)? א. אם יש למילה חמש הגדרות שונות, אז ממש אי אפשר לקרוא לזה "quite clear". אולי ambiguous זאת מילה יותר מתאימה. ב. המילון של מרים וובסטר לא אומר שאחת מההגדרות של דמוקרטיה זה שלטון הרוב, אלא שהמאפיין העיקרי של אחת מההגדרות הוא שלטון הרוב. ג. המילון השני, נותן את ההגדרה בסוגריים ומילים חלופיות מחוץ לסוגריים (למשל, מילה חלופית לישראל היא ציון, בחיי, זה מה שכתוב, וההגדרה שלה זה "הרפובליקה היהודית ..."1) ולכן הוא מגדיר דמוקרטיה כ"the doctrine that the numerical majority of an organized group can make decisions binding on the whole group" |
|
||||
|
||||
I think that the definitions speak for themselves, and that your comments are mainly a combination of pedantism 1 and rudeness. But please give me a chance to rephrase my comment, so it would be more strictly correct.
1. The princeton dictionary is quite clear: ONE of the definitions of democracy is identical to THE definition of majority rule. In fact, the words are synonyms. http://wordnet.princeton.edu/perl/webwn?s=majority+r... S: (n) majority rule, democracy (the doctrine that the numerical majority of an organized group can make decisions binding on the whole group) http://wordnet.princeton.edu/perl/webwn?s=democracy S: (n) majority rule, democracy (the doctrine that the numerical majority of an organized group can make decisions binding on the whole group) 2. Miriam webster is also quite clear: ONE of the definitions of democracy is simply "a government by the people", and in particular, it is used to denote a specific kind of "government by the people" which is "majority rule". Also, please note that the words "main characteristic" do not appear in any of the definitions, so , strictlly speaking, you cannot say that. --- 1 http://www.thefreedictionary.com/Pedant |
|
||||
|
||||
1. גם מילונים צריך לדעת לקרוא. לפי איך שאתה קורא את המילון של פרינסטון, אחת ההגדרות של ישראל10 היא ציון11 ואחת ההגדרות שהיא אוטופיה12 לכן כל מי שחי בישראל חי באוטופיה. ההגדרה של אש1 היא להבה2, מים3 זה שתן4, איש5 זה עולם6, טוב7 זה נשמע8 שהוא הולך9. כמובן שזאת שטות מוחלטת. ההגדרה מופיעה בסוגריים, מחוץ לסוגריים מופיעות מילים נרדפות (ואני מקווה שאתה יודע שמילים נרדפות אינן הגדרות, הבאתי כאן כמה דוגמאות מאותו מילון). העתקת את ההגדרה כבר שלוש פעמים, נסה לקרוא אותה. 2. גם מרים וובסטר לא אומר את מה שאתה טוען. שים לב למילה שמופיעה בהדגשה לפני המילים שאתה אוהב לצטט "rule of the majority". 3. והכי חשוב, אף אחד, לא אתה, לא דורפל, לא אסף ארצי, לא כותבי מרים וובסטר ולא אחד מיושבי פרינסטון, לא בעברית ולא באנגלית אף אחד לא יטען שאיראן והרשות הפלשתינית הן דמוקרטיות, בזמן שארה"ב ובריטניה לא. (ובבקשה, אם דילגת על המילים *בזמן ש*, בתגובה שלי, קרא אותם, שים לב למיקום שלהם, הבן למה הן שם, ורק אז הגב). זה למרות שבארה"ב שלט בוש בזמן שהרוב הצביע לגור, בבריטניה שולטת המלכה בלי שנבחרה אפילו פעם אחת, ובעזה שולט החמאס אחרי שנבחר ברוב קולות. 1 fire
2 flame 3 water 4 urine 5 man 6 world 7 good 8 sound 9 go 10 israel 11 zion 12 utopia |
|
||||
|
||||
What exactly is your problem? All I wanted to show is one dictionary definition. Other definitions are closer to your opinion.
I think you could have said: "yes the definition in the dictionary is X but..". Instead, you are telling me of the difference between definition and synonym, and that I do not know how to read. I think that you are actling like a shmock, and that is too bad.. Have a good weekend. |
|
||||
|
||||
זה קצת מוזר שדווקא זה שרץ למילון, על מנת "להוכיח" מהי ההגדרה ה"אמיתית" של מילה1, הוא זה שמכנה את בן שיחו פדנט2. 1 סמיילי הוא לא זה שדיבר על הגדרות אמיתיות או הגדרות מילוניות פורמליות אלא על השימוש הנפוץ והמקובל במילה. |
|
||||
|
||||
dude,
I said: the dictionary is quite clear: ONE of the definitions is X. Then I bring ALL the defintions. Smiley said: you don't know english. There are many definitions, you cannot say that the dictionary is clear. And then he starts to talk about the difference between definition and synonynm, in order to prove that I don't know english.. COME-ON. He earned the title "pedant". As for comments, you are saying things that I simply did not do. 1. I did not "ran" to the dictionary. 2. I did not try to "prove" anything, or to claim anything about the truness of the word. . 3. In my original message, I did not say anything about THE definition. In fact I specifically attached all the other definitions, which are closer to smiley's definition. Bottom line, the discussion is not about the dictionary and how to read it. Its about the common usage of the word "democracy". But words may have more than one usage. And this is the case for "democracy". One usage is what smiley says, and the other is "majority rule". Thank you, and sorry for bringing up a dictionary reference. I will remember not to do that again. |
|
||||
|
||||
למילים יש המון משמעויות *תלויות הקשר*. בהקשר של הפתיל (היות חוקים הפוגעים בזכויות הפרט חוקים דמוקרטים או אנטי דמוקרטים), הטענה שאחת הפרשנויות המילוניות למילה היא "שלטון הרוב" בלבד היא טענה לא מעניינת. אולי לא רצת למילון, אבל כן חשבת שציטוט ההגדרה הוא מעניין. סמיילי, בסגנונו המיוחד, ניסה להסביר לך שהבאת ההגדרה היא לא מעניינת ולא רלבנטית להקשר (את סמיילי לא מעניינת באמת רמת הידיעה שלך באנגלית). "Thank you, and sorry for bringing up a dictionary reference. I will remember not to do that again." לא לא זה בסדר. אני אפילו כוס מים לא קיבלתי.
|
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לשאול מהן עמדותי אל מול דוגמאות ספציפיות. הגחכה מופרכת של מה שאתה מאמין שהן העמדות שלי (ובלי אפילו לשאול אותי) לא עושה לאף אחד טוב. |
|
||||
|
||||
ברור שהיתה כאן הגחכה מופרכת של מה שאינני מאמינה שהם הדעות שלך. השורה האחרונה היא החשובה, שדמוקרטיה היא לא כפיית ערכים (בידי '' הנאורים'' ה''הומנים'' ה ''ליברלים'' ה''אליטה האנטלקטואלית'') יש דבר מהותי מאוד מאוד- שלנבחרים ודרכם לאזרחים שהם הם הריבון פה, יהיה מילה ושיקול דעת. לכן מגוחך בעיני שאהרון ברק טוען שבית המישפט שומר על איזון בין זכויות הפרט, בטחון וטובת המדינה. תוך שימוש בשיקול דעת מושכל. אין אחריות ללא סמכות, והאיזון מופר כאשר נלקחת הסמכות מידי זה שהסמכות היא שלו , ושיקול הדעת שלו הוא זה שצריך להכריע. אם עובד ציבור (שר הפנים, מפקד חטיבה בצה''ל, ראש הממשלה, חבר ועדת הכנסת...) איננו המחליט בעינינים שנתונים לאחריותו, וכל מדיניות שלא מוצאת חן בענייך או בעיניי מישהו אחר, גוררת הליכה לבכות אצל הגנננת או המחנך - בית המשפט. יואילו השופטים לצאת מהלשכות ולדאוג לבטחון אישי (במקום השוטרים והחיילים). לכסף ולשרותים (במקום עובדי משרד האוצר, המועצות המקומיות ועובדי הרווחה) וכן הלאה. או יואילו ויניחו למי שהציבור הפקיד בידיו על ידי בחירתו את קביעת המדיניות להיות אחראי לקביעת המדיניות וישומה. |
|
||||
|
||||
השתעשעתי ברעיון להגחיך במופרכות את העמדה שלך, אבל מישהו כבר עשה את זה לפני ב תגובה 476616 . |
|
||||
|
||||
אבל מה הדעה של סמיילי אני יודעת עוד לפני שאנשים טיפסו לו פה על העצבים וגרמו לו להאלם לשנתיים, אתה הרי יודע שאם אנשים לא מתנהגים כמו חלאות הוא מוכן לחזור ולהסביר את דעתו שוב ושוב על פני מאות תגובות. האלמוני החדש כמוני לא מזוהה, אבל ההנחה שלו שלא קראתי את תגובותיו או לא הבנתי אותם היא מוטעית. יש אנשים שחושבים שמי שלא מסכים איתם, בהכרח דעתו בלתי ראויה, רעה ומסוכנת. ואלה בדרך כלל אלה שמדברים על כפיית ערכים. (מגוחך ככל שזה ישמע לך, ההבדל בין אלה המאמינים בפונדמנטליזם ''ליברלי'' לבין אלו המאמינים בפונדמנטליזם דתי הוא הרבה יותר מצומצם ממה שנוטים לחשוב) , |
|
||||
|
||||
אם לא שמת לב, כל הדיון הזה התנהל על כך שדמוקרטיה היא הרבה יותר מסתם החלטת הרוב. דמוקרטיה היא מערכת ערכים שלמה. את מוזמנת לקרוא את כל אחת מההודעות הרבות שאני או סמיילי כתבנו כאן כדי להבין למה זה. התפיסה שלך היא מסוכנת ורעה מאוד לחברה. את כמובן לא היחידה האוחזת בה, נראה שגם מר ארצי נוקט בגישה דומה, ואני מאמין שעוד רבים. לא כולם חייבים לקבל את עמדתי לגבי מהי דמוקרטיה או איך מדינה צריכה להתנהל, אבל לפחות כדאי להבין אותה לפני שתוקפים אנשי קש. |
|
||||
|
||||
האם חובה לכלול את כל הערכים החיוביים תחת כותרת אחת כדי לתמוך בהם? |
|
||||
|
||||
לא. קיימות סיבות היסטוריות לאבולוציה של מושג הדמוקרטיה ולהכללה של ערכים חיוביים *מאוד מסוימים* בתוך אותו המושג. נימוסי שולחן הם גם ערך חיובי ובכל זאת הם לא נמצאים תחת הכותרת הנ"ל. |
|
||||
|
||||
וההסטוריה הזו מלמדת שההפרדה בין דמוקרטיה לליברליזם מסוכנת? (או שענית לשאלה אחרת?) |
|
||||
|
||||
עניתי על השאלה ב תגובה 476876 לא דיברתי על ליברליזם. היא לימדה את הצורך במערכת איזונים ובלמים כחלק אינטגרלי בשיטה הדמוקרטית. לא צריך להיות ליברל או ליברטן בשביל להבין שיש במערכת הדמוקרטית מספר מנגנונים מעבר ל"הרוב קובע". |
|
||||
|
||||
בלבלת אותי כל כך שאני לא יודע ממה להתחיל. אז סתם שאלות, בלי סדר: 1. האם דמוקרטיה היא מערכת ערכים או שיטת ממשל? לפי תגובה 476618 זו מערכת ערכים, הכוללת ליברליזם, ולפי התשובה שלך היא שיטת ממשל. 2. מה הם האיזונים והבלמים הדרושים? 3. אילו אסונות הסטוריים לימדו על הצורך באיזונים ובבלמים? 4. איך האיזונים והבלמים הנ"ל מקטינים את הסכנות? 5. (שאלה צדדית) האם, להערכתך, יש רוב התומך בחוק החמץ? אם אין - איך הוא שורד למרות התנגדות הרוב? 6. האם המנגנונים במערכת הדמוקרטית נובעים מהגדרת הדמוקרטיה, או בגלל שמדינה מכל סוג שהוא דורשת מנגנונים רבים? 7. האם האבולוציה של מושג הדמוקרטיה צירפה להגדרה גם ערכים שליליים? 8. האם הערכים החיוביים ה*מאוד מסויימים* נוצרו בעקבות הדמוקרטיה, או היו קיימים בעצמם (אולי גם לפני הדמוקרטיה) ואומצו ע"י מדינות דמוקרטיות בגלל שהיו ערכים חיוביים בפני עצמם? אני לא מנסה להתווכח או להתקטנן, אני אפילו לא בטוח אם אני מסכים איתך או לא. אני מנסה להבין מה אתה טוען. |
|
||||
|
||||
סלח לי מר אייל אלמוני אבל איך אתה יכול לכתוב: "את מוזמנת לקרוא את כל אחת מההודעות הרבות שאני או סמיילי כתבנו כאן כדי להבין למה זה". למה אתה מטיל עלינו את המאמץ לזהות בין האיילים האלמוניים דוקא אותך? אני מודה שהרבה פעמים אני מתבלבל. |
|
||||
|
||||
חופש מדת - ניתוחי שיחזור עורלה במימון המדינה. |
|
||||
|
||||
לדמוקרטיה יש הרבה הגדרות, חלקן מהותיות (ז", דמוקרטיה היא צורת שלטון בהן נשמרים ערכים כמו חירות, צדק, זכויות ...) וחלקן פורמליות (ז"א דמוקרטיה היא צורת שלטון בהן מתקיימים פורמליזם כמו בחירות, חוקה, שלטון הרוב...). אנשים שונים משתמשים בהגדרות שונות. כשמדובר על דמוקרטיה כשאיפה, אני לא מוצא טעם בלשאוף לפורמליזם. מה עוזרות לי בחירות וחוקה אם הם לא מגינות על החירות והזכויות שלי. אולי לאנשי מדעי המדינה יש סיבות לחלק את המדינות לפי קריטריונים פורמליים, אני לא מוצא עניין בחלוקה כזאת. "אבל לא נראה לי שחוק החמץ או חוק איסור שחיטה כשרה מבטלים את האופי הדמוקרטי של המדינה" מובן שזה עניין של הגדרה, ואם אתה לא מקבל את ההגדרה שלנו, אז ברור שלא תקבל את ההשלכות שלה. אבל בכל זאת, בגלל שאל הבנתי את ההגדרה שלך, אולי ננסה את זה אחרת. הנה רשימה של עשרה חוקים בלתי תלויים ודמיוניים לחלוטין (ולא דמוקרטים, לדעתי): 1. אסור לבעלי עור שחור לשבת בקדמת האוטובוס. 2. אדם הוא אשם עם הוא לא מצליח להוכיח את חפותו. 3. אסור לאזרחי המדינה לצאת מפתח בתיהם משעה 21:00 עד השעה 06:00 מידי יום. 4. כל תושבי המדינה צריכים ללכת על רגל אחת. 5. העונש על העלמת מס הוא מוות בעינויים. 6. כל מי שגבהו בעשירון התחתון פסול מלהצביע. 7. כל מי שמתגורר בקרית ביאליק פסול מלהבחר לכנסת. 8. הרכוש של כל מי ששם משפחתו מתחיל באות ו' עובר להיות רכושה של המדינה. 9. כל מי שלא תרם דם במהלך השנה האחרונה יקנס במאתיים שקל. 10. האזרח אברהם בן משה מבית שמש יאסר. נניח שכולם חוקקו על ידי הרוב, ונתנתמכים על ידי הרוב. איזה (אם יש) מהחוקים האלה לא דמוקרטים, לדעתך. למה? נראה לי שכולם עומדים יפה מאד במבחן שהגדרת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |