|
||||
|
||||
אותי בילדותי הכריחו לאכול שמנת כל יום, כי הרופא אמר שזה סלע קיומי, פחות או יותר. מאז אינני נוגעת בשמנת, למעט כשהיא שפוכה על תות שדה עם תוספות, אבל מאכלים עתירי שומן בהחלט מככבים אצלי יותר מכל דבר אחר.:) |
|
||||
|
||||
אחרי שנים של שמנת, קצפת וכל מיני עוגות מהודרות עם סירופים אלכוהוליים שהמצאתי במיוחד, למדתי מהילדים שלי את סוד הפשטות: תות שדה, כשהוא טוב - ורק כשהוא ממש טוב! - הוא הכי טוב בלי שום דבר. פשוט לשטוף תחת הברז, להכניס לפה וליהנות מרגעים שמיימיים. |
|
||||
|
||||
איפה את מוצאת היום תות שדה שהוא טוב? (שלא לדבר על ממש טוב) |
|
||||
|
||||
בדרך כלל אני לא מחסידי העניינים ה"אורגניים", אבל בתותים זה כדאי, הם באמת יותר טובים. חוץ מזה, אורגניים או לא - הם צריכים להיות קטנים, או ליתר דיוק בינוניים (הקטנים נרקבים מהר ויש סכנה שחלק מהם כבר רקובים וקשה לראות, כשהם ארוזים) - לא גדולים! הגדולים הם זנים שפותחו במיוחד ע"מ להיות יפים ומרשימים, חיצונית, ועמידים (לייצוא?), וההשבחה הגנטית הנ"ל גרמה לירידת אחוז הפחמימות, ובעברית - להפחתת המתיקות שלהם. בסך הכל אין לי, לצערי, נוסחת קנייה מנצחת, וזה במידה רבה עניין של מזל. ובסופו של דבר אחרי ביס ראשון של תותים, אפרסקים, אגסים, אני תמיד אומרת את מה שגם אתה בטח אומר - "למה זה לא אותו טעם כמו כשהיינו ילדים?" |
|
||||
|
||||
תותים אפרסקים ואגסים? זה מה שמציק לך? ואיפה הדובדבנים שהיו פעם! |
|
||||
|
||||
דובדבנים לא זכיתי לטעום בילדותי העשוקה אלא כשהם מסוכרים. בבגרותי טעמתי כמה פעמים, וכיון שטעמי היקי הוא פולני יתר על המידה אפילו יחסית לפולניות חסרות טעם - הם תמיד היו חמוצים לי מדי. כך שויתרתי על הנסיונות ועל הגבורות ועל התשועות, ועד עצם היום הזה המילה ''דובדבנים'' מעלה בי אוטומטית אסוציאציית עוגת קצפת ועליה דובדבני-קופסה מזוגגים ומבהיקים - אסוציאציה לא רעה בכלל, ואכן אני עדיין מכינה עוגות שכאלה, פה ושם. |
|
||||
|
||||
נסי שוב. יש דובדבנים בלי טיפת חמיצות. |
|
||||
|
||||
דווקא הדובדבנים שנכרים היום בם בדרך כלל כמעט לא חמוצים (ולרוב, חסרי טעם בכלל). דובדבנים מסוכר הם דובדבנים כמו שלמיץ פטל יש טעם של פטל. אף פעם לא הבנתי למה הפולנים לוקחים דבר כל כך טהור ויפה כמו דובדבן, והורסים אותו עם כל הריבות והסוכר שלהם. |
|
||||
|
||||
התותים האורגניים האחרונים שקניתי נרקבו כל כך מהר שלא הספקתי לברר אם הם טעימים או לא. רקבון זריז הוא גם מנת חלקם של המלפפונים האורגניים: יום אחד הם עוד חיוניים ומלבבים למראה, ולמחרת הם כבר זוחלים בעצמם מהסלסלה לפח. לעומת זאת הגיע השנה לסופר שלי זן חדש של אפרסקים לבנים: הם יפים, הם עמידים, הם זולים ויש להם טעם של דלורית. |
|
||||
|
||||
ככה זה, מחמלי , כשחיים עם חתול שלא אוהב תותים. אצלנו הם נעלמים עוד לפני שאני מספיקה להגיד "שטפת אותם?". ואשר למלפפונים, אלף פעם אמרתי לך: לא לקנות אורגניים! לא לקנות *שום דבר* אורגני (חוץ מתותים, פה ושם כשהמניות עולות, וזה הרי לא קורה הרבה בזמן האחרון)! לא רק המלפפונים זוחלים, יש שם כל מיני דברים אחרים שזוחלים והם יותר עמידים מהמלפפונים, ואתה עלול לפגוש אותם ואת הצאצאים המתוקים שלהם במטבח אחרי כמה ימים. |
|
||||
|
||||
מה עושים המלפפונים - אורגניים או לא - מחוץ למקרר? |
|
||||
|
||||
גם במקרר הם הרקיבו אחרי יומיים. |
|
||||
|
||||
הדרך לשמור על מלפפונים1 במצב אכיל למשך שבוע או יותר, היא אחת משתיים: או שימוש בכלי ייעודי (רצוי של "טאפרוור"), הכולל מעין רשת עליה מונחים המלפפונים. דרך פשוטה יותר (אם כי לא הרבה פחות יעילה) היא לאחסן את המלפפונים בשקית בה ניקנו, עטופים בנייר מגבת. את ניר המגבת יש להחליף בכל יום. המהדרין מכליאים בין השיטות, ומעל ערמת המלפפונים בכלי הייעודי (ומתחת למכסה) מניחים ניר מגבת. בכל מקרה, שקית או כלי ייעודי - לאחסן במקרר, ואם יש במקרר מגרת ירקות עם בקרת לחות - אז על הכי יבש. אבל בכלל, מה פתאום לשמור מלפפונים? מלפפון אוכלים כשהוא טרי. לא לחינם משמש המלפפון כינוי לזקן בפי הערבים. ___ 1 הכוונה למלפפוני אדמה (בלאדי בפי בני דודינו), לא לגוש הפלסטיק הירוק שאינו ראוי למאכל אדם כבר ברגע היקטפו. |
|
||||
|
||||
כן, ולשיר לו שיר ערש לפני השינה. להזכירך, מדובר במלפפון, לא בחית מחמד. |
|
||||
|
||||
תגובה 467409 שורה אחרונה לפני הערת הרגל. |
|
||||
|
||||
לא בכל יום אני עושה קניות. |
|
||||
|
||||
אז תגדל בגינה! אוף איתך! (צחוק צחוק, בעונה שעברה גידלתי מלפפונים בעציץ גדול ואפילו צמח שם משהו. היו קצת מימיים אבל לא נורא). |
|
||||
|
||||
אז תקנה מלפפונים חמוצים, נודניק! |
|
||||
|
||||
אם ברקת אומרת ''אוף איתך'' ואתה קורא לי נודניק, סימן שאני עושה משהו נכון. |
|
||||
|
||||
אם כבר מדברים על מלפפונים, מישהו מוכן להסביר לי למה הגויים עוטפים את המלפפונים שלהם בניילון? |
|
||||
|
||||
גם יהודים כשרים עושים זאת. מלפפונים (ושאר ירקות) עטופים בניילון במקרר נשמרים פי כמה יותר טוב מאשר בלעדיו. |
|
||||
|
||||
למה בסופרים בארץ הקודש מוכרים לא עטופים, בזמן שבאצות נוכריות מוכרים אותם עטופים? למה בארץ הקודש יש להם גודל של מלפפון, וארצות ניכר יש לכל מלפפון גודל של שלושה קישואים? |
|
||||
|
||||
מה מחיר קילו מלפפונים במקומות בהם נוהגים לעטוף אותם? |
|
||||
|
||||
זו לא שאלה נכונה. מלפפונים נוכריים עטופים שווים את משקלם בזהב. |
|
||||
|
||||
ממה שזכור לי (לא מהשנים האחרונות), בארצות אירופיות שבהן הם עטופים - המלפפונים הם מזנים ארוכים וגם עבים יותר 1, אבל בעיקר ארוכים יותר, והם נמכרים לפי יחידות ולא לפי משקל (זה תמיד יוצא יותר יקר, בכל המוצרים). מלפפון כזה שוהה בבית קוניו הרבה יותר זמן ממלפפון ישראלי, זאת בהתחשב לא רק בגדלו ולא רק בהרגלי התזונה של האירופים, אלא גם בכך שמשפחה אירופית היא קטנה יותר, בממוצע, ממשפחה ישראלית. חותכים חלק מהמלפפון לצריכה היומית ואז מקפלים את שולי הניילון כך שהוא מכסה את האזור החתוך ושומר על הטריות - לזמן ארוך יותר, כאמור, מאחיו הישראלי. 1 לפני שנים ארוכות נעשה נסיון שלא צלח, כנראה, לשווק את הללו גם בארץ ולהרגיל את הישראלים לצרוך אותם כשגרה. במערכון "טבריה תחתית", של הגששים, שבו היה אחד מהם (שייקה, נדמה לי) מנהל משא ומתן ארוך לסחיטת מלפפון משני חבריו ולבסוף היה מוציא מכיסו מלפפון ואוכל אותו להנאתו - שלף שייקה (?) פעם, במקום מלפפון ישראלי סטנדרטי, כמו בכל ערב - מלפפון מן הענקים-ענקים האלה והחל לנגוס בו ללא סוף, בארשת פנים רצינית - והפתיע בכך את שני הגששים האחרים והצליח לגרום להם לפרוץ, ביחד עם הקהל, בצחוק בלתי נשלט (תופעה די נדירה. השחקנים על הבמה יש להם, בד"כ, מעין "קודים" משלהם, והם צוחקים מעניינים שביניהם ולא ממה שמצחיק את הקהל, בייחוד כשמדובר בהצגה, או במופע בידורי, שרצים כבר זמן רב). |
|
||||
|
||||
אני כמעט בטוח שב"ספר הזהב" של הגששים נאמר בפירוש בתסריט "מוציא מכיסו מלפפון ענק" (אודה למי שיאשר או יפריך). אולי הם החליטו לאמץ את הקונץ באופן קבוע? |
|
||||
|
||||
כאן, נכון להיום, מוכרים מלפפון שלם ב-62 פני (שזה 5 שקל). אין לי שמץ של מושג מה המשקל של מלפפון כזה, בפעם הבאה שאהיה בסופר עם משקל אדווח. |
|
||||
|
||||
אולי ההסבר שתי תגובות למעלה מייתר את הנקודה שלי. בהנחה שהניילון מאריך את חיי הירק, חשבתי שהאריזה תהיה כדאית מעל מחיר מסויים. |
|
||||
|
||||
אולי זה מאריך את חיי המדף שלהם? |
|
||||
|
||||
מה, לדלורית יש טעם? לא בפעמיים-שלוש שכיבדו אותי בה. (דלורית זה הדבר הזה שנהפך לאטריות בזמן הבישול?) |
|
||||
|
||||
You got it!
|
|
||||
|
||||
כן. שמו השני של צמח זה: מוסיף-צבע-למרק מצוי1. 1 ברור שאין לו שם כזה כי מדובר במין מוכלא. |
|
||||
|
||||
לא יותר פשוט להוסיף למרק כמה טיפות של מיצוי בטה קרוטן? |
|
||||
|
||||
והסיבים התזונתיים מה? כלב? |
|
||||
|
||||
סיבים תזונתיים זה השערות האלה שנתקעות בין השניים אחרי שאוכלים מנגו? |
|
||||
|
||||
לא רק מנגו ולא רק בשיניים. יש אנשים רגישים שכשהם אוכלים קצת יותר מדי אפרסמונים, זה תופר להם טוב-טוב את המעיים וצריך לעשות להם ניתוח דחוף ולגרד משם בשפכטל את כל הפקק תנועה. ראיתי אשה שעברה שני ניתוחים כאלה ועכשיו היא על דיאטה דלת-אפרסמון לכל החיים. |
|
||||
|
||||
שניים? לא יכלה להתחיל לקלף אותם אחרי הניתוח הראשון? |
|
||||
|
||||
באמת לא ברור לי למה היא לא קילפה, אבל בכל אופן, אא''ט, באפרסמון יש אחוז גבוה מן הרגיל של סיבים בלתי מתעכלים גם בציפת הפרי ולא רק בקליפה. למעשה - באפרסמון בשל ורך גם רואים את זה. נדמה לי שההוראה היא שאנשים שכבר עברו ניתוחים מסוגים שונים במערכת העיכול אסורים בכלל באכילת הפרי הזה, ולכל השאר מומלץ לא יותר מאחד ליום. לאשה הזאת היתה (או עדיין יש) כנראה חולשה מיוחדת לאפרסמונים - מסוג אלה שרואים דוכן, עוצרים, קונים ואוכלים תוך כדי נסיעה ובלי חשבון. |
|
||||
|
||||
זה שלא רק מנגו אני יודע, אבל לא חשבתי לרדת לשם בפורום הנוכחי. |
|
||||
|
||||
ולהנות מרגעים ארציים נפלאים. |
|
||||
|
||||
אל תחשבי לרגע שאני היא זו ששופכת שמנת על משהו בכלל. התכוננתי רק שכשזה מה שמגישים לי אצל חברים, אני אוכלת... |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |