 |
אני, לצערי, מאז התיכון לא למדתי אומנות או שירה אז אני לא בטוח. אבל אני חושב שמבדילים בין יצירת האומנות (שיר, ציור וכו'), שהיא מושא החקירה בחוגי האומנות, ובין ניתוח היצירה ופרשנותה - שהיא עבודה אקדמית. דליה רביקוביץ, למשל, לא עסקה בעבודה אקדמית אלא באומנות ולכן אני לא מצפה ממנה לבהירות. אבל כשמישהו, בחוג לסיפרות, מנתח את השיר שלה, הוא לא עוסק באומנות אלא בחקירת האומנות, וממנו אני כן מצפה לבהירות.
זה לא אומר שאם שתי אקדמאיות מפרשות שיר של רביקוביץ' חייב לצאת להן אותו הדבר - זה לא מתמטיקה. אבל זה כן אומר שאם שני סטודנטים קוראים את אחת הפרשנויות, אז הם צריכים להבין את אותו הדבר. ומהטקסטים שאני ראיתי - שנכתבים על ידי "דוקטוריות" ולא "משוררות" - נראה לי שכל אחד יבין משהו אחר, או שאף אחד לא יבין כלום.
לי נראה - וזו בפירוש ספקולציה - שהכתיבה הלא בהירה הזאת מכוונת ליצור מעין מועדון אליטיסטי (לאו דווקא של נשים) עם שפה סודית שמי שלא מבין אותה לא יכול להתקבל למועדון. אבל השפה הזאת כל כך סודית שאי אפשר ללמוד אותה, כך שגם חברי המועדון עצמם לא מבינים אותה, והם רק מתנהגים *כאילו* הם מבינים האחד את השני. לדוגמה, אנחנו עברנו לגור בניו-יורק כשהבן שלי היה בן 3 ולא דיבר מילה אנגלית. בחודשים הראשונים, כשהיה משחק עם הילדים בפארק, הוא היה עושה רעשים *כאילו* באנגלית. הוא לא הבין מה הילדים אומרים והם כמובן לא הבינו את הג'יבריש שהוא מקשקש. אבל זה לא הפריע להם לשחק - הוא התקבל למועדון.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש