|
||||
|
||||
אין שום דבר נאו בהשקפת העולם שלי, הכל מבוסס על עקרונות כלכליים קלאסיים. לא ברור לי איך זה קשור למלחמה הכושלת בפשע (גוף ממשלתי לכל דבר) ולמלחמה האבודה בסמים (אני תומך בליגליזציה מלאה של כל סוגי הסמים). במערכת כלכלית אתה מקבל את מה שאתה מודד, אם תמדוד השגים תקבל הישגים (רמז - זה מה שאני רוצה), אם תמדוד שביעות רצון הורים תקבל הורים מרוצים. המערכת תמצא דרך לתחמן את ההורים שיהיו מרוצים. יספרו להם על ההשגים של בית הספר, על כמה הילד שלהם מוכשר ואיך הם מטפחים אותו, איזה השג אדיר זה מבחינתם להביא אותו לשלוש יחידות מתמטיקה, שזה מאוד קשה ורוב התלמידים בארץ לא עוברים את זה, במיוחד עם ילד רגיש והומאני כמו הילד שלהם. יתנו לו מאה בציור ומחול (ממוצע בקורס - 99, סטיית תקן אחד) ויום ארוך על חשבונם + אופציה לסופ"ש כשההורים בחו"ל. |
|
||||
|
||||
אני פעם הייתי נאיבי כמוך. אם רק נקבע א, ב, ג הכל יסתדר. כולם יעמדו בשורה ויבצעו כי אמרנו להם. מטרותיהם הם מטרותינו, הם הבינו בדיוק מה נדרש מהם והם יפעלו על פי הנאמר להם למרות שזה נוגד את האינטרסים שלהם. בכח נזיז גייסות ונפתור את כל בעיות העולם. אבל תעצור רגע ותחשוב כיצד אתה הולך להזיז גייסות? מי ילך איתך? מי הם האנשים שיכפו על מי בתי ספר שההורים לא מרוצים מהם? זה לא ילך כי מדובר על מאות אלפי אנשים בעלי אינטרסים שונים ומגוונים שרוצים כל מיני דברים ולאו דווקא מה שאתה רוצה. זה שכותב את המבחן האובייקטיבי באמת רוצה לדעת איזה בי"ס מוצלח? הוא באמת מסכים איתך על ההגדרה מה זה בי"ס מוצלח? המורה באמת רוצה לעשות בי"ס מוצלח? אין לו שום עניין לדאוג לעבודה שלו? התלמיד תמיד יכתוב את כל האמת ורק את האמת? זה שקובע את הקריטריונים אין לו שום נגיעות ורצון שאחוז גדול של הכסף ילך לבתי"ס שמלמדים אנגלית בתור שפה זרה ראשונה ולא יידיש או ארמית? בחייך. תתבגר! ____________________ נקודה שנייה היא הזלזול בהורים. היחס הזה להורים אינו נכון. רוב ההורים יודעים לשקול נכון את הצורך בחברה, את הצורך בלימודים, את הצורך בחינוך ואת הההצלחה בכך. לעומת זאת, אדם במשרד החינוך המתיימר לטעון שהוא יודע עבור ילד שהוא כלל אינו מכיר מה התמהיל הנכון בחינוכו, איננו אלא שרלטן. |
|
||||
|
||||
"התלמיד תמיד יכתוב את כל האמת ורק את האמת?" - על חוק המספרים הגדולים שמעת? "איננו אלא שרלטן" - אני מעדיף מילה אחרת לאנשים שמשטים ראשית כל בעצמם. |
|
||||
|
||||
הדוגמא המפורסמת של פיינמן היא של סקר על אורכו של האף של הקיסר אותו איש לא ראה. כשיש סיבה להטייה תהיה הטייה. אתה יכול להשתמש במילה אחרת. אדם הנושא במשרה בכירה בו יש לו כוח לקלקל צריך להבין את מה שהוא עושה ולא לקלקל. מדובר על ילדים, על בני אדם על יצורים אנושיים. אי אפשר להתייחס אליהם כאל סטטיסטיקות כדי שלא לסגור בית ספר. |
|
||||
|
||||
הטייה זו בעיה שאפשר, לפעמים, להתמודד איתה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |