|
||||
|
||||
את לא יכול*ה* להבין. |
|
||||
|
||||
טוב, לשם כך פניתי אליך - או שאתה מסביר ל*צרכן" בלבד, ולא ל*צרכנית*? |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה עניין גנטי. (אבל עזבי, אני נסחף להומור של קהל מאוד מסוים. אם זה מסקרן אותך תציצי בבלייזר - את אישתי זה מרגיז - היא למדה לעת זיקנה ''לימודי מגדר''). |
|
||||
|
||||
מה לומדים בלימודי מגדר? זה לא מפריע להנות אחר כך משי של פרחים? |
|
||||
|
||||
ממה שהצלחתי להבין, לומדים שם שכל הגברים חארות. שגם אם הם מביאים פרחים זה בגלל שהם רוצים משהו. שהנשים צריכות לכבוש את העולם ושבכלל לא צריך גברים כי את הפונקציה האחרונה שהייתה להם, הטכנולוגיה מאפשרת לנשים לעשות בעצמן. |
|
||||
|
||||
זה הרושם הכללי שלי מהטלוויזיה. אפשר פירוט מעמיק יותר ממישהו שמכיר את זה מהמציאות? |
|
||||
|
||||
אישתי למדה את כל זה בבית וככה חסכנו כסף |
|
||||
|
||||
זוג יעיל. אתה בטוח שאתה נשוי לאישה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אל תתני לו להטעות גם אותי - מה כן לומדים שם? |
|
||||
|
||||
קטע מייעוץ מומחים בנושא: "...אני אישית התקנתי את Wife 1 ועצתי לך כי תקרא בחוברת ההפעלה של התוכנה Wife 1 את הפרק הדן בתקלות חברתיות וכלליות (Social & General Faults – SGF), שם תראה כי בהפעלה נכונה וזהירה, זוהי תוכנה יציבה בדרך-כלל, המגיבה נכון לפקודות וכן עמידה למדי בפני קריסות... אחד הפתרונות היעילים הוא שימוש בפקודה I AM SORRY.EXE\:, אותה יש להפעיל מיד בעת זיהוי השגיאה, או כאשר המערכת נתקעת. אל תנסה לעשות Reboot , היות וזה לא יועיל והתוכנה לא תחזור לתפקד". |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון שלך טועה ומטעה. |
|
||||
|
||||
מהמשפט היחיד שלך אפשר להבין שאת לא מסתייגת משני המשפטים הראשונים שלי, אבל אי אפשר להבין מה ההסתייגות שלך מהמשפט האחרון שלי. |
|
||||
|
||||
אני מסתייגת כמובן מכל התיאור שלך, שכולו טועה ומטעה (או הבאה צינית לידי הקצנה של טענות שנאמרו באמת). אלא שיש לי הסתייגות אישית מהמשפט האחרון, שקשור איכשהו לביוגרפיה שלי (לגבי "בכלל לא צריך גברים וגו"'). תמיד היה צריך גברים ותמיד נצטרך גברים, גם אם נדמה שכבר יש דרכים אחרות להפריה, עדיין אנחנו צריכות גברים. או כמו שאמרתי לחברה ותיקה "גם הם בני אדם" :-P . |
|
||||
|
||||
''תמיד היה צריך גברים ותמיד נצטרך גברים'' - נמקי. |
|
||||
|
||||
מישהו צריך להוציא את הזבל. |
|
||||
|
||||
כדי שנזכור למה אנחנו שונאות אותם? |
|
||||
|
||||
האייל זקוק לתפוסה מלאה (ולא רק 30%). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי למה "עדיין אנחנו צריכות גברים". כן, כל התאור שלי נכתב בציניות מוקצנת. אבל באמת המקוצע הזה "לימודי מגדר", שלפעמים נקרא "לימודי נשים", נראה לי מוזר. למה אין "לימודי גברים"? מהטקסטים שראיתי אצל אישתי (לא כולם, אבל חלק משמעותי) נראה לי שכל התחום הזה הוא החדרה של פוליטיקה לאקדמיה. ופמיניסטיות לוחמניות, שצריכות לכתוב אולי מצע מפלגתי, כותבות מאמרים "אקדמיים" מאוד מגמתיים. השלב המתבקש הבא הוא שיפתחו באוניברסיטה חוג ל"לימודי קדימה" או "לימודי הליכוד" כשאת התכנים יכתבו האידיאולגים של המפלגות הללו, ומי שיצעק יותר חזק "אף שעל" או "שלום עכשיו" יזכה בציונים יותר גבוהים. |
|
||||
|
||||
הבנת נכון. הטענה הבסיסית היא שמאז ומתמיד הפוליטיקה נכחה באקדמיה, אם כי באופן חבוי יותר (אך לא חלש יותר). אלא שהייתה זו פוליטיקה גברית/אשכנזית/ציונית/הטרוסקסואלית/דכאנית שיש לקעקע. |
|
||||
|
||||
מה יש פה להבין? מה אתה רוצה שאסביר? יש או היו פמיניסטיות ספורות שטוענות שנשים יכולות, או שכדאי להן, לחיות ללא גברים בסביבה, או שתומכות בנוכחות מינימלית בלבד של גברים במרחב המחיה הנשי. ההכרזה "אנחנו לא צריכות" היא התרסה מעט ילדותית ששייכת לימיו הראשונים והמיליטנטיים של הפמיניזם. בינתיים עברו הרבה מים ואני חושבת שרבים פקחו עיניים והבינו ששני המינים צריכים לחיות יחד בצורה סבירה (מה זה "סבירה"? שאלה טובה). היום, אני לא חושבת שיש הוגה פמיניסטית רצינית שמדברת כך. אם נשמע טון כזה, הוא בא לא מתוך חוסר הזדקקות לגברים כפרטנרים או כנוכחים דומיננטיים בעולם הנשי, אלא מתוך רצון לחקירה פנימית שלעתים אינה מתאפשרת בנוכחות המין השני (שאין חולק על כך ששנים רבות היה המין המדכא). כך לפחות *אני* חושבת שירגישו נשים הטרוסקסואליות שלא חוו טראומה קשה מגברים, נאמר. גברים שטוענים שכל הפמיניסטיות (=מהסוג הזה) לסביות או שונאות גברים, מחמיצים את הנקודה הזו של חקר פנימי. האם תאמר על גברים שחלק מזהותם הוא התכנסות לצפייה במשחק כדורגל, שהם "לא צריכים נשים"? פוליטיקה היא רק פן אחד של ההגות הפמיניסטית. למרות ש"האישי הוא הפוליטי", בלימודי האשה מעורבים גם תחומים כמו סוציולוגיה, ביולוגיה, ספרות, אמנות, פסיכולוגיה, בלשנות ועוד. אבל נכון, יש לזה פן פוליטי חזק, ואפשר להתחקות על שורשי החוג הספציפי הזה ואחרים, ב"הידלדלותה של הרוח באמריקה". |
|
||||
|
||||
כפי שכבר נאמר כאן, האקדמיה תמיד הייתה מלאת פוליטיקה, רק שהפוליטיקה השלטת, כמו האידיאולוגיה השלטת, היא שקופה - אנשים כל כך גדלים לתוכה, שלא רואים אותה כבר. רואים רק כל פוליטיקה ''אחרת''. |
|
||||
|
||||
אני מגיב כאן גם לברקת ולאלמוני/ת הקודם/ת. זה שבאקדמיה תמיד הייתה פוליטיקה, זה ברור. בכל מקום שיש אנשים יש פוליטיקה. זה שהפוליטיקה הזו נשלטה בידי גברים, לבנים, בורגנים ומדכאים - גם זה נראה לי נכון (לפחות עד לפני כ-30 שנה). זה שצריך לקעקע את הדיכוי ולפתוח את השורות - גם זה נראה לי נכון. אבל זה שכדי לפתוח את השורות צריך חוגים אקדמיים שעניינם טיפוח אידיאולוגי או קידום מגזרי, נראה לי ירידת מדרגה. החוג במכללה שבו אישתי למדה לאחרונה נוהל על ידי לסביות מוצהרות שכשהן מדברות על "העצמת נשים" זה נשמע כמו "נשות כל העולם התאחדו". לפני שיקפצו עלי, אין לי דבר נגד לסביות או הומואים או דו-מיניים ואחרים, ובטח לא נגד נשים. אני רק חושב שאין צורך לעשות מזה מקצוע. |
|
||||
|
||||
אם מותר לשאול, באיזו מכללה מדובר? (ואם אתה מוצא שמוטב לא לומר שם - תן רמזים, מיקום גיאוגרפי או כדומה) |
|
||||
|
||||
אני מעדיף שלא. |
|
||||
|
||||
עניינם של חוגי המגדר בד"כ - לפחות באוניברסיטאות - איננו טיפול אידיאולוגי או קידום מגזרי: זה רק ערך מוסף. העניין העיקרי הוא בחשיפתה של אותה אידיאולוגיה "שקופה" השולטת בחיינו עדיין, באופן שאפשר יהיה לראותה ולברור מתוכה מהן האקסיומות שמתאימות לכל אדם באשר הוא אדם/אישה, ואלה מהן נקבעו רק משום נוחותן לגברים - על אף שהן מכבידות/מעיקות על/משתקות נשים. |
|
||||
|
||||
===>"העניין העיקרי הוא בחשיפתה של אותה אידיאולוגיה "שקופה" השולטת בחיינו עדיין" זה נשמע לי כמו טענה פוליטית - "שולטים בנו", "עובדים עלינו" - ולא אקדמית. אם זה העניין העיקרי של חוגי המגדר, אז הם חוגים פוליטיים - לא אקדמיים. כמו שכבר הסכמתי, יש תופעות סוציולוגיות-היסטוריות של שליטת גברים-לבנים-בורגנים באקדמיה. ראוי שיהיו שם יותר אחרים. ואכן, נדמה לי, שבסגל הפקולטות למדעי הרוח (ואולי גם החברה) יש רוב לנשים מהשמאל (כלכלי ומדיני). מכל מקום, את התופעה הסוציו-היסטורית המעניינת והחשובה הזאת אפשר לחקור בחוגים לסוציולוגיה, היסטוריה סיפרות ופילוסופיה. בחוגים הללו, מניפסטים בסגנון "נשות כל העולם התאחדנה" יהיו אחד מנושאי המחקר ולא "כלי מחקר". אני רק אומר שנראה לי שחוג שבו מניפסט פוליטי כזה הוא הנחת היסוד וכלי המחקר, לא מתאים להיקרא אקדמי. |
|
||||
|
||||
אבל הפוליטיקה ה''גברית'' היא גם האקדמיה הגברית. הטענה אינה ''יש יותר מדי גברים באקדמיה'' אלא ''האקדמיה נבנתה מתוך חשיבה 'גברית' על חשבון אחרות''. בחוג לא חוקרים ''איך הגיעו גברים למשרות מפתח באוניברסיטה'' אלא ''איך התפתחה חשיבה גברית-לבנה-בורגנית באופן היסטורי ודחקה חשיבות אחרות''. חלק גדול מהטקסטים הם פו''מ ומתוך כך גם כתובים אחרת או מנסים לתהות על קנקנה של חשיבה אחרת, לא ליניארית ולא מדעית-קלאסית טהורה (למשל חשיבה מעגלית, אסוציאטיבית וכולי). |
|
||||
|
||||
נשמע כמו בולשיט. אדאג לעדכן דיעה זאת במידה ויום אחד החשיבה המעגלית, האסוציאטיבית או המה-לא תביא לתוצאות. שמרי איתי על קשר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא אני הצעתי לחשוב בצורה לא-רציונלית, ואני לא יודע מה קיווה להשיג מי שהציע. |
|
||||
|
||||
ציפייה לתוצאות גם היא תולדה של חשיבה גברית! |
|
||||
|
||||
זה בדיוק סוג הטיעונים שאני קורא להם "לא אקדמיים". אני לא חושב שיש חשיבה גברית וחשיבה נשית (זו, אגב, טענה אנטי פמיניסטית בעיני). יש חשיבה רציונאלית (גם לא ליניארית) וחשיבה לא רציונאלית, אבל עם כל הבדיחות מהמילואים, אני חושב שגם נשים יכולות לחשוב רציונאלית וגם גברים יכולים לא לחשוב רציונאלית. כשמייחסים סוג מסוים של חשיבה למגזר מסוים, זו טענה פוליטית. אפשר וצריך לתהות על קנקנה של חשיבה כזאת או אחרת אבל למה לתייג אותה מראש כ"נשית" או "לא גברית"? הרי איש לא טוען (ברצינות) שנשים הן לא רציונאליות באופן מהותי. והעניין שהכי מפריע לי (אולי בגלל המוח הגברי?) זה באילו כלים נחקור חשיבה אחרת "לא מדעית-קלאסית". אם נחקור חשיבה כזו בכלים מדעיים - אז אין בעיה, עושים זאת בחוגים לפסיכולוגיה ואפילו מתמטיקה. אבל אם את רוצה חוג שבו לא תוהים באופן רציונאלי על קנקנה של חשיבה לא-רציונאלית, אלא חושבים שם באופן לא רציונאלי, אז מקומו של חוג כזה הוא לא באקדמיה אלא בחוג ויפסנה, בהרצאות של אמנון יצחק, או בכנס גיבוש מפלגתי, ארועים שבהם את חווה וחשה יותר מאשר חושבת. אמנון יצחק הוא לגיטימי, אבל כשיביאו אותו ללמד יהדות בחוג לתיאלולוגיה, זה יהיה פוליטיזציה גסה של האקדמיה. |
|
||||
|
||||
לא לגמרי ברור לי למה ברקת מתכוונת כשהיא אומרת "חשיבה לא רציונלית", אבל לפחות בקורסים המגדריים שאני מכירה המתודה לא שונה מהמתודה בקורסים אחרים של מדע המדינה. התוכן שונה - לא הכלי. כלומר, אם מדברים על תקופת הקמת המדינה הסוגיה היא לא "קווים לדמותו של הצבר הגאה" אלא בחינת אותה הדמות ובמקביל, בחינת השאלה איך ומדוע לא נבנתה דמות נשית מקבילה. מדוע זה פחות אקדמי או פחות רציונלי? |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על המתודה אלא על הטקסטים המנותחים. אבל את צודקת שחקר דפוסי החשיבה הוא רק אלמנט אחד כאן. |
|
||||
|
||||
השאלה ''איך ומדוע לא נבנתה דמות נשית מקבילה'' חשובה ומרתקת. אני חושב שבאקדמיה צריך לחקור אותה בכלים שחוקרים תופעות חברתיות אחרות, ובמערכת הפוליטית צריך לעבוד על שינוי התופעה, כמו שמנסים לשנות תופעות חברתיות אחרות. אני רק מוחה על העירבוב. |
|
||||
|
||||
נו כן, אנחנו מדברים במונחים שונים אבל מתכוונים לאותה חלוקה. היא מתויגת "גברית" ו"נשית" (במרכאות) בגלל שלל סיבות היסטוריות, ממיתוסים קדומים דרך התיאוריות של יונג. ואתה שוב מפספס את העניין - באקדמיה אוכלים כל היום גזר ומדברים על הגזריות, ולא שמים לב בכלל לבטטה ולאלמנט הבטטיות. יום אחד קמות הבטטות ומתלוננות על ההתעלמות ארוכת השנים מהן. האם הפתרון הוא להקים אקדמיה נפרדת שתציג את מהות הבטטיות? אולי, אבל הן רוצות להיכנס לאקדמיית הגזרים, להכניס אליה אלמנטים של בטטיות ולהראות שלא רק גזריות יש בעולם. דווקא מפני שהגזריות הפכה לשם נרדף לחשיבה אקדמית. אבל תסלח לי כי מחכה לי אבטיח קר. |
|
||||
|
||||
==>"יום אחד קמות הבטטות ומתלוננות על ההתעלמות ארוכת השנים מהן." על זה אני מדבר. אם הן "קמות ומתלוננות" שיקימו מפלגה. אני הייתי רוצה שיפסיקו להתלונן באקדמיה. אלא שילמדו ויחקרו בה. ===>"האם הפתרון הוא להקים אקדמיה נפרדת שתציג את מהות הבטטיות?" נו, אז להקים חוג נפרד זה כאילו להיות בפנים ולהרגיש בחוץ, או להפך. אם הן רוצות ללמוד את מהות הבטטיות לא צריך אקדמיה נפרדת ולא חוג נפרד - כבר יש חוג לבוטניקה. אם הן רוצות להתלונן לא צריך לעשות את זה כאילו שזה לימוד. |
|
||||
|
||||
אלא שהן טוענות טענה נגזרת, שהגזריות של האקדמיה הופכת אותה לבלתי מתאימה, ושיש לאזן את האקדמיה בעזרת הכנסת יותר ''מהות בטטית'' אליה (לא רק בטטות אינדיבידואליות, אלא גם דפוסי חשיבה בטטיים). הן בעצם משנות מבפנים את מה שמעוות לדעתן, אלא שאתה שולח אותן לשנות מבחוץ או להקים להן אקדמיה נפרדת. |
|
||||
|
||||
כל הדיבורים על החשיבה הבטטית היא בינתיים באוויר. עוד לא סופקה לנו דוגמה לחשיבה בטטית, מלבד ''מה שאיננו חשיבה גזרית''. |
|
||||
|
||||
ברור. היא שמורה בקופסא סגורה וכל מי שמביט בה מת מייד. (האמת לא רחוקה כל כך מהבדיחה..). משהו על כך מפי פמיניסטית אדוקה הרבה יותר ממני: http://www.notes.co.il/carmi/502.asp |
|
||||
|
||||
אויש, באמת, זה מה יש? "פמיניסטית אדוקה יותר ממך", שמנתחת ספר שמנתח ספרות? "ייצוג נשי", "ייצוג גברי", "סלקציה תימטית"? מה זה משנה ולמי? אולי יש חמישה אנשים (נשים) שהיו מוכנים לריב על העניינים האלה ואולי אפילו ללכת עליהם מכות, אבל את מי מלבדם זה מעניין ולאיזה צורך ממשי? מה הקשר של כל זה עם העולם האמיתי שם בחוץ, עם המסילות שעוד צריך להניח, המערכות לחיזוי מוקדם של רעידות אדמה שעוד צריך להמציא והתרופות שעוד צריך לשכלל? זה נשמע לא כאילו שיש קופסה סגורה שעלולים למות מלהסתכל בה, אלא כאילו שמסתירים את העובדה המבישה שאין שום קופסה בכלל. אין לכן בסטוק איזה משהו עם יותר "בשר"? לא היתה איזו טענה שהועלתה, ונדמה לי שאפילו כאן דנו בה, שאם המתמטיקה לא היתה מונופול גברי - היו הנשים מפתחות מתמטיקה אחרת, יותר ידידותית למשתמש, או יותר טובה להנדסה, או לארכיטקטורה או משהו? או שאם הפיזיקה לא היתה מונופול גברי, אז הניוטונית שהיתה חוטפת את התפוח הבדוי ההוא בראש לא היתה מתחילה עם כל הגרביטציה המשעממת והמיותרת ההיא, אלא היתה גורמת להתפתחותה של פיזיקה אחרת, מרתקת, מועילה, טובה ואנושית יותר? |
|
||||
|
||||
לקחת את הבדיחה עם הקופסא ממש ברצינות, דודה, תירגעי ושתי כוס מים. אני ממש לא מחזיקה בעמדות הללו, אותן ניסיתי להסביר לצורך הדיון בלבד (באין פמיניסטית פו''מ ייצוגית באייל, אני נאלצת לאבק שוב את מגירות הידע הישנות שלי). |
|
||||
|
||||
אני לא דודה שלך ואין בינינו שום קרבה משפחתית. במקרה, קרה כך שמן הצד של המשפחה שלי, לא אהיה דודה לעולם, וזה קשור בסיפור מאוד עצוב. אני לא רוצה לומר בפירוש שאת יצור אנטיפטי, אבל אולי אם היית בנאדם עם טיפ-טיפת רגישות, לא היית קוראת ''דודה'' לאנשים שאת לא מכירה, גם לא בתור כינוי כללי מסוג ''מותק'' או ''אחי'', או מה שזה לא אמור להיות, הטפשות ההמונית והמגעילה הזאת. |
|
||||
|
||||
באות ד' מותר להשתמש? |
|
||||
|
||||
רצוי לקצר קצת את הקצה השמאלי של הקו האופקי(*). (*) אני מתנצל בפני הקוראים צרי האופק על שהזכרתי את הנושא הכאוב הזה. |
|
||||
|
||||
תני כבוד לאלמונית; הזהרי מלחזור על מילת הד' בשנית. |
|
||||
|
||||
נו באמת. התגובה שלה בכלל הצריכה תגובה ריקה (''תגובת עוזי''). אתם מוזמנים לקחת מעתה אחריות על כל תת-תסביך, הלם לוקאלי ורגישות ספטית של כל אלמוני ואלמוני אל מול מלים שגורות אלה או אחרות, רק עשו טובה ופטרו אותי מעונשה של זו. |
|
||||
|
||||
לי די ברור שהתגובה (צריכה) להיות בדיחה. איזה מן אלמוני יכול לצפות ברצינות שיתחשבו בסיפור חייו העצוב כשמנסחים תגובה בנושא שונה לגמרי, בלי לדעת מי הוא? |
|
||||
|
||||
בלי קשר לכמה היה בדיחה וכמה היה ברצינות, היה בתגובה מסר מסויים, ומי שהיתה אמורה לקלוט אותו היא לא עד כדי כך חסרת הבנה ונראה לי שקלטה אותו למרות כל ענני העשן בליווי תזמורת החליליות (לא כולם מכירים את ההיסטוריה האיילית לכל פרטיה ודקדוקיה). |
|
||||
|
||||
מה ההיסטוריה? |
|
||||
|
||||
מה, אפילו הסטוריה לא לימדו אותך בבית ספר? |
|
||||
|
||||
תתפלא. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חשבתי שפמיניזם זו דרך נוספת להביט במציאות כדי לשפר את מצב האדם ולא עניין של דוגמות ותחרות מי אדוק יותר. |
|
||||
|
||||
גם אתה? ואומרים של*פמיניסטיות* אין חוש הומור. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי את הבדיחה או לא (לא), אם זו היתה באמת בדיחה או לא (לדעתי לא כ''כ), עדין אני שומר את הזכות לענות בשאלה רצינית. חבל שרמזת (''גם אתה'') לאיזה מימד אישי. |
|
||||
|
||||
אם ברצינות, הסיבה שקישרתי לפוסט של נעמה כרמי היא, שלדעתי היא מייצגת לא רעה של הדיסציפלינה הנדונה. אמרתי ''אדוקה יותר ממני'' כדי להזכיר שהדברים לא מייצגים אותי ואת דעותיי (וכן, היא יותר מיליטנטית ויותר ''דקדקנית'' ממני בנושאי פמיניזם. עבורי זה מאבק שחלקו ברור מאליו ולחלקו כבר אין לי כוח). |
|
||||
|
||||
הטקסט הזה באמת מזכיר חלק מהטקסטים שראיתי אצל אישתי. אני לא יודע אם זו "כתיבה נשית". לטעמי (האישי!) זו כתיבה גרועה. כי אחרי שתיים שלוש פסקאות אני מקבל את התחושה שאין סיכוי שאבין מה שכתוב שם. אבל חשוב להבחין, לפעמים אני מנסה לקרוא משהו על, נגיד, תורת הקוונטים ואני לא מבין. אלא ששם זו תחושה שחסר לי חומר. אם הייתי יודע כמה דברים נוספים - שאני יכול להצביע עליהם - הייתי מבין יותר. לעומת זאת, כשאני קורא טקסט כמו זה שבלינק נדמה לי שהוא מיועד לכך שלא אבין או שאם חמישה אנשים יקראו אותו הם יצאו, כל אחד, עם מסר אחר. אולי משהו דומה לשירה, שמטרתה ליצור תחושה מסוימת ולא לספק תובנה מסויימת. אני לא מוסמך לטעון שטקסטים שאני לא יכול להבין, לא צריכים להילמד באקדמיה. פעם ניסיתי לקרוא את הגל וברחתי אחרי כמה עמודים. אני רק יכול לומר ש*לדעתי*, אם טקסט נועד מלכתחילה לא להיות בהיר - וזה הרושם שלי מהטקסט הזה - אז הוא לא "אקדמי". |
|
||||
|
||||
צודק בפסקה השנייה שלך ובמיוחד בסיומה. לא מבינה מדוע דווקא הרצון להיות מובן הוא קריטריון אקדמי (עזוב את הגל, על ויטגנשטיין שמעת?). |
|
||||
|
||||
ויטגנשטיין המוקדם הוא יחסית ברור, קצת אובססבי וכותב שפת אדם כאילו מדובר באסמבלר, אבל קריא. יותר מזה, ויטגנשטיין מנסה להיות ברור, אם הוא נכשל בזה הוא מתנצל ומקווה שאחרים יצליחו טוב ממנו (ע''ע הקדמה לטרקטטוס). |
|
||||
|
||||
מה זה, הומור נשי? אם תפקידה של האקדמיה הוא לא לחקור ולהבהיר דברים, אז אני חוזר בי מכל הפתיל הזה, עכשיו אני נזכר שלא מזמן אכלתי ב"האקדמיה לחומוס". http://www.hummus-academy.co.il/ לא מבהירים שם שום דבר, אבל החומוס אחלה. אז לך תדע. על ויטגנשטיין שמעתי -אשכנזי, לא? מה הוא אמר? |
|
||||
|
||||
עזוב את השרלטנים האלה - תראה מה זה בוגר אקדמיה עם חשיבה מעשית: http://www.juk.co.il/ |
|
||||
|
||||
ממתי בהירות היא קריטריון (לטעמך, קריטריון בלעדי) לשיפוט? |
|
||||
|
||||
לשיפוט של מה? בהירות בכתיבה היא קריטריון לכישרון כתיבה. מי שלא יכול לכתוב ברור (כשהוא רוצה) לא כל כך מוכשר בתחום הזה. מי שלא *רוצה* לכתוב ברור, לא רוצה להבהיר דברים ולטעמי לא עושה מה שאיש אקדמיה צריך לעשות. |
|
||||
|
||||
מלת המפתח כאן היא ''לטעמי''. בין הצרפתים, למשל, יש זרם שלם שאינו מעונין בבהירות. |
|
||||
|
||||
כדי שאוכל להמנע ממנו בעתיד - מה שמו? |
|
||||
|
||||
אתה כבר תדע כשתיתקל בהם (אבל בכ"ז - דקונסטרוקציה [ויקיפדיה] ). |
|
||||
|
||||
עוד פעם אוכלי הצפרדעים האלה. איזה עניינים של טעם אפשר ללמוד מהם? אבל האם זה כל מה שנשאר לנו ב"לימודי מגדר" - זרם שאינו מעוניין בבהירות? אני כבר הסתבכתי עם אישתי, כשהיצצתי בספרים שלה וראיתי מאמרים מהסוג שברקת קישרה כאן. אמרתי לה שאולי היא תקבל מזה תואר, אבל לא יובהר לה שום דבר חדש, וממילא היא לא תלמד שום דבר חדש ולכן היא לא תדע שום דבר חדש... ולפיכך מקומה (בעיני העולם) - ליד הכיור במטבח - לא ישתנה מה"לימוד" הזה. לי אישית אין שום התנגדות לעיסוק בדברים שאינם מבהירים דבר. אני רק לא מבין (באמת!) למה אנשים מתעקשים לקרוא לזה "לימוד" כשהכוונה המוצהרת היא "לא לימוד". ולמה מתעקשים לעשות את הפעילות הזאת דווקא במוסד *ללימודים גבוהים* אם ברור מראש שבתום הפעילות לא יצאו מלומדים יותר. ולמה מתעקשים להעניק בסוף הפעילות הזאת תואר של "השכלה גבוהה" אם הפעילות איננה משכילה אותך. מה, כל זה כאילו?! באקדמיה לחומס מעניקים לך תעודת "שבע" בתום הארוחה. זה נראה לי תואר הרבה יותר אמיתי. |
|
||||
|
||||
הדיון הזה קצת מטריד אותי, והבנתי למה - נקודת המוצא היא שמדובר בלא יותר מאשר אוננות-אלק-אינטלקטואלית שלא משפיעה על העולם החיצון. אני לא מסכימה עם הגישה הזו, אולי כי חווית לימודי-המגדר* שלי הייתה שונה. אם למשל את חוקרת פסיקה פלילית ומגלה ששופטים מנתחים בצורה שונה עבירות מין כשהקורבן היא אשה או כשהוא גבר, או אם את מגלה ששופטים פוסקים פיצויים נזקיים שונים אם מדובר בניזוק או בניזוקה, זה דבר שבהחלט משפיע על המציאות הממשית מחוץ לכתלי האקדמיה, בדיוק כפי שמחקרים פסיכולוגים על זיהוי פרצופים יכולים להשפיע על המשפט.** *בקורסים שאמנם לא היו "ניתוח מגדר טהור" אבל בהחלט היו בעלי מאפיינים כאלה. **למשל בכל הקשור למידת האמינות שנותנים למסדר זיהוי או לעדה שמצביעה על הנאשמת ואומרת שהיא זו שגנבה למיצי את הקוטג'. |
|
||||
|
||||
רק לחיזוק - זכורתני שבמסגרת קורס בהיסטוריה התבהקשנו להשוות בין שתי מערכות חוקים מימי הביניים (המגנא כרטא וחוקי הצלבנים). אף אחד חוץ ממני (שהייתי שומעת חופשית בקורס ההוא) לא התייחס כלל להבדלים העצומים בין החוקים מבחינת היחס לנשים המשתמע מהם. אין לי ספק שלו היה שם מישהו מלימודי מגדר, הוא יכול היה לעשות עבודת דוקטורט רק על ההשוואה הזאת, מה שהיה ודאי מוסיף גם להבנה היסטורית של התקופה (ואולי גם של תקופות אחרות) - וגם אולי להסתכל בעיניים אחרות על החוקים של ימינו. |
|
||||
|
||||
למה צריך להיות שם מישהו מלימודי המגדר? כל מה שצריך הוא שיהיה שם מישהו שהזוית המגדרית מעניינת אותו מספיק. למיטב הבנתי את הפתיל הזה, אף אחד לא מתנגד למחקר כזה, כפי שאף אחד לא מתנגד למחקר על היחס ההיסטורי לעבדות או לשירה או לענישה גופנית או לספורט. |
|
||||
|
||||
את כל אלה ניתן - וצריך לענ''ד - לחקור במסגרת החוג למשפטים, לא החוג למגדר. |
|
||||
|
||||
לעניות דעתי ניתן וצריך לחקור את *הכל* במסגרת החוג לפיזיקה. |
|
||||
|
||||
לענ''ד הכל צריך היה להישאר מלכתחילה במסגרת לימודי הפילוסופיה. |
|
||||
|
||||
על פי ההגדרה הזאת צריך לבטל את החוגים למזרח תיכון ולימודי ארץ ישראל. להעבירם לחוגים להיסטוריה, גיאוגרפיה וספרות. |
|
||||
|
||||
לי נראה שהדיון התפצל לשני מסלולים. האחד בשאלה "האם ההפרדה לחוג מגדר היא פוליטית ולא אקדמית?", השני, שהתעורר לאחרונה עם הצרפתים עוסק בשאלה התכנית "מה לומדים שם בכלל?" הדוגמה שהבאת היא מהמסלול הראשון. גילית ששופטים מנתחים בצורה שונה נשים וגברים. מישהו אחר גילה שהם מנתחים בצורה שונה עניים ועשירים, או משכילים וחסרי השכלה, או בעלי עבר פלילי ועבר נקי. כל אלו הן תגליות חשבות, אבל השאלה למה לא לגלות אותן בחוג למשפטים, או פסיכולוגיה או קרימינולוגיה או סוציולוגיה. הטענה (שלי) היא שההפרדה של התגלית שלך - לגבי הנשים - לחוג מיוחד, היא פוליטית. היא נובעת מהעובדה שלנשים כקבוצה יש כוח פוליטי (יותר מלעניים, או חסרי ההשכלה למשל) ולא משיקולים אקדמיים "טהורים". ובהפרדה משיקולים פוליטיים יש פגם אינהרנטי - כי עכשיו יש חוג שתפקידו למצוא רק הבדלים כאלו, אפילו כשהם לא נמצאים, אחרת הוא יאבד את זכות הקיום שלו. בדוגמאות שלך, את לא מדברת על "חשיבה נשית" ולא מאפיינת חשיבה נשית ככזו שאיננה מעוניינת בבהירות. אילו עשית זאת, הייתי מצדיק את ההפרדה לחוג מיוחד - כי בכל האחרים מעוניינים בבהירות - אבל הייתי שואל למה החוג הזה צריך להיות באקדמיה. |
|
||||
|
||||
סוגיית ההבדלים השיפוטיים, אם ישנם, בין אנשים מקטגוריה אחת לאנשים מקטגוריה אחרת, צריכה כבר להיחקר במסגרת החוג לארכיאולוגיה - דובר בה כבר מזמן, והרבה (לא שזה פתר למישהו איזושהי בעיה). מבחן בוזגלו [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
סוגיית ההבדלים השיפוטיים, אם ישנם, בין אנשים מקטגוריה אחת לאנשים מקטגוריה אחרת, צריכה כבר להיחקר במסגרת החוג לארכיאולוגיה :-] - דובר בה כבר מזמן, והרבה (לא שזה פתר למישהו איזושהי בעיה). מבחן בוזגלו [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
(אה, גם הפעם הראשונה מופיעה על המסך. הוספתי סמייל כי פתאום חששתי שמא מישהו ייקח את העניין הארכיאולוגי ברצינות ויתחיל פתיל ארוך עם שאלות ותשובות על הסיווגים המקצועיים) |
|
||||
|
||||
"...ההפרדה של התגלית שלך - לגבי הנשים - לחוג מיוחד, היא פוליטית. היא נובעת מהעובדה שלנשים כקבוצה יש כוח פוליטי". כמעט כל חוג באוניברסיטה התפתח כתוצאה מהפעלת כח פוליטי מסוים - לובי חזק של בעלי עניין, שערכו הרצאות וכנסים לקהל המתעניינים, גייסו כספים ועוד כהנה וכהנה. חוץ מזה - אתה ויתר המתנגדים לחוג למגדר - האם אתם מתנגדים גם למדעי המח (מה פתאום מח דווקא? רפואה לא טוב?), להסטוריה של הרעיונות (לא מספיק הסטוריה?), להסטוריה ופילוסופיה של המדע (מה רע בחוג לפילוסופיה?), ללימודי תרבות (נו, זה בכלל חסר משמעות) וכיו"ב? |
|
||||
|
||||
גם החוג לפסיכולוגיה הוא לא מונוליטי כמו שאתה מנסה להציג אותו. יש דיסציפלינות שונות ועכש''י לפעמים אתה יכול למצוא שיש ביניהן קינאה, תחרותיות, איבה, עימותים. לפעמים אפילו אנשים מתחום אחד שוללים בכלל את הנחיצות והתרומה של תחום אחר (אם אתה זוכר את הוויכוח ביהייביוריזם-מנטליזם וכיוב'). כך שהתאור שלך נשמע קצת פשטני. בכלל, סביר שהמגמה עוברת עם שנים תהליך של אבולוציה פרקינסונית במבנה ובביורוקרטיה שלה. (אני מניח שהמצב דומה בתחומים אחרים). |
|
||||
|
||||
אולי אני מחמיץ את כוונתך. אבל ממה שהבנתי... מי אמר מונוליטי? בתוך הפסיכולוגיה יש (כנראה, אני לא מכיר) דיסציפלינות שונות ואין סיבה שאחת מהן לא תעסוק בממצאים שהעפרונית גילתה. להפך, אם החוג לפסיכולוגיה הוא "גברי" והטענות של העפרונית נדחות בו על הסף בגלל השליטה הגברית, אז אני אטען נגדו שהוא מנוהל פוליטית ולא משיקולים אקדמיים "טהורים". זה שיש בכל החוגים פוליטיקה, קנאה, תחרותיות, איבה ועימותים, זה ברור ומצער. בכל ארגון יש את זה. אני הסתובבתי ביחידות מחשב של בנקים ומצאתי אנשים שתומכים בטכנולוגיה א' או ב', לא אחת משיקולים לא ענייניים, אלא בגלל קנאה ותחרות או אינטרסים אישיים. אז אני לא מתפלא שיש כאלו באקדמיה. אבל, לא שמעתי על בנק שהקים מראש ובמוצהר מחלקה ל"תיכנות נשי" או מחלקת תפעול ספרדית. אם היה כזה, הייתי אומר שזה לא בנק אלא ארגון פוליטי (גזעני וסקסיסטי) במסווה של בנק. אם כבר "מונוליטי", אז זו תלונתי נגד החוג למגדר, שבו טענותיה של העפרונית נידונות אבל טענות סותרות נדחות על הסף, משיקולים פוליטיים ולפי הגדרת החוג. |
|
||||
|
||||
אבל אם היחס של שופטים ושופטות לקורבנות אונס דומים ליחס של מראיינים ומראיינות בתקשורת למרואיינות לעומת מרואיינים, ודומים ליחס של מעבידות ומעבידים לעובדות לעומת עובדים, אולי כן יש מקום לבחון את זה בחוג מגדרי - כדי ללמוד על היחס לנשים גם בתחום המשפטים וגם בתחום התקשורת וגם בתחום עולם העסקים. ידע זה הרי דבר נצבר - אם תנסה לבחון את שאלת היחס לקורבנות תקיפה נשים לעומת קורבנות תקיפה גברים במסגרת החוג למשפטים, תהיה ''שבוי'' במסגרת הידע המשפטי. יותר מדי ידע על גישות מחקר מגדריות שונות יהיה חסר לך כדי שתוכל לנתח את הסוגיה הזו במלואה. לא תוכל לנתח את השאלה הזו ללא הכרות עם הדיסציפלינה המגדרית בדיוק כפי שלא תוכל לעשות זאת ללא הכרות עם הדיסציפלינה המשפטית. |
|
||||
|
||||
זה הטיעון הכי טוב ששמעתי עד עכשיו לטובת החוג למגדר. בהחלט יש מקום לבחון (כל מיני) דברים בעיניים בין-תחומיות. שמעתי על מסלול בין-תחומי לדמוקרטיה, למשל. נדמה לי שיש מסלולי לימוד של משפטים ופסיכולוגיה או כלכלה ומחשבים. בטח עשו כבר מחקר משולב של פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה שבו חקרו שמפנזים כדי לההבין יותר את התנהגות האדם. אז אם יקום צוות בין-תחומי לחקור את ההיבט הנשי המשותף לכל התחומים, אני חושב שזה יהיה ראוי, ואפילו אם יפתחו מסלול לימוד בין-תחומי כזה, אני לא אתלונן. התלונה שלי על פוליטיזציה, היא שהחוג למגדר הוא "מונחה מטרה". כלומר, יש *תוצאות* של מחקרים שאינן מתאימות לו. אם את תגישי הצעה לתזה, שהשערת המחקר היא, נגיד, שאין יותר אפליית נשים בבתי המשפט, ההצעה שלך לא מעניינת את החוג למגדר. זו תוצאה שגם אם היא אמיתית, לא רוצים לדעת שם. מאידך, בחוג למשפטים (או במסלול הבין-תחומי) היא לפחות תישקל. |
|
||||
|
||||
"התלונה שלי על פוליטיזציה, היא שהחוג למגדר הוא "מונחה מטרה". כלומר, יש *תוצאות* של מחקרים שאינן מתאימות לו". מאיפה לקחת את זה, ומדוע אתה מדבר על דברים שאינך יודע? |
|
||||
|
||||
===> "מאיפה לקחת את זה" מהמחברות של אישתי כשלמדה בחוג למגדר. ===>"ומדוע אתה מדבר על דברים שאינך יודע?" כי יש מעט מאוד דברים שאני יודע עליהם משהו, וכשאני מדבר עליהם אני גובה תשלום. כאן אני מדבר חינם. שנית, כי אני מקווה שיעבור פה איזה אלמוני (או פלמוני, לומשנה) שיודע משהו על הדברים האלו וישפר את מצבי. |
|
||||
|
||||
תגיד, כמה היא קיבלה בסוף? סתם מסקרנות :-) (עם תמיכה כזו מבית אני הייתי מסיימת עם ממוצע 55). |
|
||||
|
||||
אישתי היא כנראה יותר ''גברית''. היא עברה את זה בשלום גם בלי תמיכה. |
|
||||
|
||||
יש עוד חוגים ואפילו מכובדים, שיש תחומים שאינם מתאימים לו ולכן לא עוסקים בהם או כפי שאמרת לגבי התוצאות. החוג לכלכלה למשל. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, וטענתי היא בדיוקשלחוגים האלה המסביר לא יקרא ''מונחי מטרה'' או ''פוליטיים''. |
|
||||
|
||||
אני לא אקרא לחוג לכלכלה "מונחה מטרה" אפילו אם נכונה הטענה העובדתית (ששמעתי) שכל המרצים שם מאמינים בתורת מילטון פרידמן ולא מאמינים בתורת קרל מרקס. אם הטענה הזו נכונה (כנראה שכן), אז יש כמה אפשרויות: 1. התורה של מרקס טיפשית ולא משכנעת אף אחד שלמד כלכלה בימינו. 2. המרצים לכלכלה צרי אופקים ולא מוכנים לבדוק שוב רעיונות ישנים 3. המרצים לכלכלה משוחדים על ידי המאפיה, שיש לה אינטרס לדבוק בתורת פרידמן. אבל אם, לעומת זאת, דיקן החוג לכלכלה יכריז שחברי המפלגה הקומוניסית לא יכולים להתקבל לחוג, או שמטרת החוג היא להוכיח את התיאוריה של פרידמן, אז אני אומר שהחוג לכלכלה הוא "מונחה מטרה". |
|
||||
|
||||
איך הצלחת להכניס כל כך הרבה דברים מופרכים בכל כך מעט שורות. |
|
||||
|
||||
מה מופרך שם? |
|
||||
|
||||
1. החוג לכלכלה "מונחה מטרה' ==> (התורה של מרקס טיפשית) או (המרצים לכלכלה צרי אופקים) או (המרצים לכלכלה משוחדים) 2. האנלוגיה אל החוג למגדר, כאילו מדובר במקום בו סטודנטים עם דעות מסוימות לא יכולים להתקבל לחוג או שמטרת החוג להוכיח תאוריה אחת ויחידה ולא לבחון או לדון באלטרנטיבות. |
|
||||
|
||||
את 1. אני לא טענתי. |
|
||||
|
||||
אתה לא טענת שהחוג לכלכלה מונחה מטרה. אתה כן טענת ש*אם* הוא מונחה מטרה אז אחת מהאפשרויות הממוספרות הן בהכרח נכונות. לא? |
|
||||
|
||||
לא. אני טענתי שאם כל המרצים שם מאמינים באותו הדבר אז יש כמה *אפשרויות* (ויש עוד שאותן לא מצאתי לנכון לפרט, בקונטקסט של הדיון הזה). ועוד אמרתי שאפילו אם המרצים שם מאמינים באותו הדבר לא הייתי אומר שהחוג לכלכלה "מונחה מטרה". ולכן *גם אם* כל המרצות בחוג למגדר מאמינות באותו הדבר, לא אקרא לחוג שלהן "מונחה מטרה". אבל, אם החוג לכלכלה היה מוגדר כחוג ל"חשיבה ניאו-ליבראלית" אז כן הייתי קורא לו "מונחה מטרה". אלא שהוא לא מוגדר כך - אפילו *אם* נכונה הטענה שכולם שם חושבים כך - ולכן אני לא קורא לו ככה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |