בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 09/04/07 11:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נו באמת. וכשהילד מבקש/דורש עוד עוגת שוקולד? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לדאוג מראש שהוא לא יידע על קיומה של האופציה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בשעות שהילד ער, לי אסור לאכול עוגת שוקולד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שמותר. אתה רק צריך לעטוף אותה בתרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני, פופאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סתם לא יפה, מנקר עיניים. הפתרון: צא עם הילד לטיול בעגלה ואכול את השוקולד מעל ראשו כשהוא לא רואה. ________________ ברקת, אופה עוגות עם אבקת חרובים אבל זוללת עם הילד גלידת שמנת יענו-מזינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמרתי רע? אה, כן. זה לא ממש רע (יש מזונות הרבה יותר גרועים), זה סתם הרבה פחות טוב מדברים אחרים שאפשר לאכול במקום זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו מה (אנחנו מדברים על הזן הלא מתוק, נכון)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כמו עוגיות/עוגות/קרקרים אורגניים תוצרת בית (קמח מלא, סוכר חום, ביצים אורגניות, שמן זית וכולי). בחורף האחרון פשוט הגעתי למסקנה שלאמא שעובדת מהבית ומגדלת את בנה בבית, כלומר לאחת כמוני, לא נשארו תירוצים להזדקק לכל כך הרבה חטיפים תעשייתיים קנויים. הוא אוכל גם פתי בר (והיום קניתי לו "שלווה"), אבל זהו בערך. השאר - אוכל ביתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל כך הרבה חטיפים קנויים"? כולה ציריוס. אפשר לחשוב. נראה אותך אופה ציריוס וקורנפלקס בבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה כל העניין - *יש* אצלנו צ'יריוס, ו*אין* "כל כך הרבה חטיפים קנויים". אין במבה/שוש, ביסלי, דוריטוס, תפוצ'יפס, צ'יקס, תפוחים אפויים מטוגנים, עוגת הבית של אסם, עוגיות של עבאדי, פרינגלס, צ'יטוס, סוכריות על מקל, טופי, מרשמלו ועוד כל מיני דברים שילדים אוכלים כאילו כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר. הבעיה היא ימי הולדת. כבר נתקלתי בתופעה שכשהילדה יודעת שהיא הולכת ליומולדת היא לא אוכלת *כלום* כל היום, ומתפטמת ברעלנים ללא השגחה הורית נאותה. חינוך שמינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן זו מכה שלא כתובה בתורה. למזלי בגילו הוא עדיין לא יודע שהוא הולך ליומולדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבה זה יותר בריא מארס נחשים, אבל הרבה פחות טבעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל איך היא בהשוואה ל"עוגות ביתיות מקמח מלא"? גם הן לא מועילות במיוחד. את יודעת בדיוק מהם כל הרכיבים שבעוגה? האם מובטח לך שאין שם רכיבים מסרטנים? האם התהליכים שאותם היא עוברת לא פוגעיםבערכה התזונתי? מפתיע אותי שמתייחסים לתהליך המסורתי הכנת הלחם כמשהו "טבעי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך השגות על מזון מעובד, גם אתה צודק (אבל זה לא אומר שאפשר לאכול במבה בכייף, כי ממילא "מי יודע מה יש בקמח מלא אורגני שעבר אפייה..."). האם אתה raw vegetarian? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדרך אגב, את יודעת שאין נזק רפואי בגידולים משובטים (ביניהם תירס)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ''מהונדסים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ומה את אומרת? חוצמזה, ראיתי פעם כתבה על חטיף בוטנים מעושר כלשהו, שקיבל שבחים כמצרך תזונה במשלוחים לאיזורי רעב באפריקה. מצד אחד, בהיותו חטיף דק וארוז, הוא היה אידאלי לתובלה. מצד שני, השיפור הבריאותי בילדים קטנים שאכלו אותו היה ניכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני אומרת על מה? בישראל ממילא לא משווקים תירס מהונדס או את מוצריו, על פי הידוע לי, כך שזה לא רלוונטי לבחירות הצרכניות/תזונתיות שלי. חטיף בוטנים בטח יותר טוב מכלום, אם אתה חי בתנאי רעב ובצורת. אבל מה קשורים פה פתרונות חירום לרעב באפריקה?1 נדמה לי שדיברתי על המטבח שלי. 1 אומנם על פי נשיונל ג'יאוגרפיק האחרון, יש קשר מדכא למדי בין הרעב באפריקה לבין התזונה העודפת בעולם המערבי, לפחות בנושא הדגים ופירות הים: http://www7.nationalgeographic.com/ngm/0704/sights_n... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. הושפעתי מהכתבה המתלהמת שצירפת למעלה, ושתי הטענות שנגזרו ממנה: 1. אנחנו צריכים להצטרף להיסטריה האירופית נגד יבולים מהונדסים. 2. הסיבה היחידה לייצור מוצרי מזון מועשרים הוא שיווק ורצון לרמות את הצרכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צירפתי כתבה? איפה? מתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה מתכוון ל תגובה 439052 . לא אני כתבתי אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראת שוב את התגובה שלך ויש בה משהו מוזר - אין פה ''מצד שני''. שני ההיגדים בשני המשפטים האחרונים שלך מצדדים באותה דעה (בזכות החטיף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש ב"מצד אחד X מצד שני Y" כאן לא בא להצביע על ניגודים אלא אספקטים שונים. מצד אחד תובלה. מצד שני ערך תזונתי נחוץ. גם זה מותר בחוקי הדיקדוק העברי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" בהיותו חטיף דק וארוז, הוא היה אידאלי לתובלה" - זה יותר אנגלית מאשר עברית, אבל לא משנה :-P | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלית עלי. המשפט באמת עלה באנגלית וספג זעזועים בתרגום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני? טבעוני? חס וכרפס. התייחסתי למה שכתבת בתגובה 439327. בפרט: כתבת שם שאצלך את מכינה: עוגיות/עוגות/קרקרים אורגניים תוצרת בית (קמח מלא, סוכר חום, ביצים אורגניות, שמן זית וכולי) וזאת להבדיל מחטיפים תעשייתיים קנויים. אנחנו יודעים היטב שחטיפים תעשייתיים הם זבל. אולם כמה הם זבל ביחס לאוכל שמכינים בבית? נראה כי גם אצלך יש כשל דומה של "נוסיף עוד קצת בריאות למרכיבים המקוריים ולכן וזה ייצא בהכרח יותר בריא". באותה מידה שמפריעים לי קמפיינים שיווקיים של יצרני החטיפים, מפריע לי גם הקמפיין השיווקי החדש של ארגון מגדלי הירקות ("ירקות בחמישה צבעים"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הערה לגבי האורגני: זה היה סתם לקישוט. גם אוכל ביתי לא אורגני בעליל, עדיף על חטיפים תעשייתיים קנויים). לשאלתך: בעוגות ובעוגיות שאני מכינה אין שומנים מוקשים. אני שולטת על כמות הסוכר ומפחיתה כרצוני (או מחליפה בדבש/סילאן). אם מדובר בעוגה בחושה ללא הקצפה, אני יכולה להפחית או להעלים את הביצים (מחליפים בבננה מעוכה). בעוגה הכושית אני יכולה להפחית מהקקאו לטובת אבקת חרובים (מודה, זה לא להיט האבקה הזאת). או להתאים אישית את הכיבוד לאורחים שיבואו (עוגיות בלי ביצים לזו שיש לה תינוקת בת פחות משנה, מיץ תפוזים במתכון במקום חלב כשבאים שומרי כשרות וכדומה). בקצרה, אני גם יודעת מה יש שם, גם בטוחה שיש שם רק דברים טובים וטריים וגם יכולה להחליט כמה "בריא" אני רוצה את זה היום. לגבי ארגון מגדלי הירקות - מה זה קשור אלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שולטת על כמות הסוכר, כשאת מחליפה בדבש/סילאן? בדבש וסילאן אין סוכרים? מה יש בהם, אספרטיים? קראת פעם מה מכילה צנצנת ריבה ("ללא צבעי מאכל, ללא חומר משמר1")? מכיל 55% סוכר 45% פרי2. מה זה מבצע? תוספת 10% חינם? לא. חלק מהסוכר מגיע מהפרי, ועדיין, מדובר בסוכר. כך גם בדבש ובסילאן. ___ 1 שום דבר אישי :-) 2 המספרים משתנים מריבה לריבה. העיקרון לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה כשמגיבים לפני שמתעוררים... בריבה יש 45% פרי ו*65%* סוכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי שאני *או* מפחיתה *או* מחליפה. אני יכולה להחליט שאשים בעוגה רק מחצית מכמות הסוכר, ו"אפצה" בפירות טריים ויבשים או קוקוס או כל תחליף אחר. בסילאן יש סוכרים (אני מדברת על סילאן ללא תוספת סוכר "חיצונית"), אבל יש בו לפחות ערך תזונתי שמתבטא בוויטמינים, מינרלים, ברזל ועוד. כנ"ל בדבש. יש גם ממתיקים טבעיים וחסרי סוכר כמו סטיביה, אבל לזה לא הגעתי (וגם לא טעמתי מעולם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעתך, בדבש אין ערך תזונתי מעבר לסוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שגם לפני זה היה ברור לי שדווקא *לך* זה לא מתאים. גם תגובה 439461 לא הפתיעה אותי יותר מדי, אבל אני מניח שיש מי שהפתיל הזה האיר את עיניו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה מה הבעיה. לא כתבתי שאני מקפידה על מטבח דיאטטי או דיאבטי - אלא שאני מנסה להפוך אותו ליותר בריא ומזין (ו"מזין" כאן מתקשר לצרכים התזונתיים של פעוט, שצריך למשל הרבה שומנים מסוג מסוים והמון ברזל בתפריט שלו, ולא עם אלה של אדם בגיל העמידה שהרופא ציווה עליו להאט את הקצב). במסגרת זו, הסילאן שלי גובר בקלות על הסוכר הלבן שבעוגה התעשייתית הארוזה, וגם טעים יותר, ולכן אני מעדיפה אותו. יש חפיפה חלקית ומבלבלת בין המושגים השונים: בריא, אורגני, טבעי, טרי, מזין, משמין, דל שומן... צלחת פסטה ברוטב עגבניות יכולה להיות דלת שומן ואורגנית אבל לא טרייה (כלומר תעשייתית), ויכולה להיות טבעית וטרייה אבל משמינה בטירוף, וכולי וכולי, עם כל מיני קומבינציות אפשריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון1. הבעיה מוגדרת היטב בפתיח של הפיסקה השניה שלך: "יש חפיפה חלקית ומבלבלת". __ 1 מעניין עד כמה יכול להתארך פתיל המכיל ויכוח בין שני אנשים שמסכימים ביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, הכל יסודו באי הבנה. או כמו שאמרה לי חברה יקרה: "אני ממש לא בקטע של אוכל בריא. רק לפעמים, כשאני קונה דיאט". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת לא הבנתי את כוונתך, האם העוגה הביתית כפי שתיארת אותה תורמת לתצרוכת הברזל של פעוט? איזה מרכיב בה עשיר בברזל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סילאן (תמרים). פירות יבשים כמו משמשים ותאנים, וכן אגוזים טחונים וכדומה. טחינה גולמית, אם מדובר בעוגיות טחינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ו"מזין" כאן מתקשר לצרכים התזונתיים של פעוט, שצריך למשל הרבה שומנים מסוג מסוים...". למה הכוונה? האם כוונתך היא שפעוטות בכלל זקוקים להרבה שומנים מסוג מסויים, ואם כן - מאיזה סוג וכמה זה הרבה? וסליחה על החיטוט, ואבין אם לא תעני - אבל האם הדברים הם לא כלליים אלא מדובר על הפעוט הפרטי שלך, בהוראת רופא? (ומה גיל הפעוט, אם מותר לשאול, ושוב סליחה). הסיבה לשאלות ולחטטנות שלי היא שכבר שמעתי וקראתי כל מיני המלצות לגבי תזונת תינוקות ופעוטות, אבל לא זכור לי משהו ביחס ל"הרבה שומנים מסוג מסויים", ואיכשהו, עצם הרעיון הוא מוזר לי. אולי זה בגלל המילה "הרבה", שאני לא יכולה לקשר אותה עם שום דבר שמוכר לי בהקשר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרבה שומנים מסוג מסוים" - הכוונה בסך הכל שעל השומנים שהם צריכים *לא* נמנים מרגרינה ושמנים צמחיים מוקשים, ו*כן* נמנים מזונות שמנים מזינים מאבוקדו ועד טחינה ואגוזים. וכן, כנראה שהם צריכים הרבה מאלה. אני עצלנית ועוד לא שתיתי את הקפה השני, אז חיפשתי רק בעברית. כאן1 תמצאי תימוכין לטענה: "אסור להגביל את צריכת השומן במשך השנתיים הראשונות לחיים מחשש להפחתה בצריכת האנרגיה וצריכתן של חומצות שומן חיוניות, ופגיעה בגדילה וההתפתחות. "הכמות המיטבית של שומן בתזונה תלויה בשלבי ההתפתחות של התינוק ובדרישות האנרגטיות שלו. צרכי האנרגיה ורכיבי התזונה השונים גבוהים במיוחד בשנתיים הראשונות לחיים. הגבלת רמות השומן בדיאטה עלולה לגרום להפחתה של צריכת השומן וחומצות השומן החיוניות, ולכן אינה מומלצת. לא קיימות הוכחות כי הגבלת צריכת השומן בקרב ילדים מפחיתה את התחלואה מאוחר יותר, או מספקת יתרונות כאלו ואחרים בשנות הילדות". לא מקור מדעי2 אבל נכתב בידי תזונאית, גם אם סטנדרטית: "שומנים: בעלי חשיבות מיוחדת בגיל הרך, כיוון שהם מהווים כ-60% ממשקל המוח וקשורים לכל פעילויותיו וחוויותיו. מבין השמנים שתי משפחות של חומצות שומן חיוניות דרושות למוח בכמויות גדולות, אך בדרך כלל חסרות בתזונה המערבית. מדובר בחומצות שומן מסוג אומגה 6, שנמצאות בשמנים צמחיים (סויה, תירס, חמניות וחריע) ובפיצוחים, ובחומצות שומן מסוג אומגה 3, שמצויות באצות, בדגי ים צפוניים, בעלים ירוקים, בזרעי פשתן, ורק מעט בקנולה ובשמן סויה. "הוכח שחומצות השומן האלה תורמות לפעילות העצבים (ברשתית העין, למשל) ולתפקודי המוח. הן תורמות לגמישותן של דפנות תאי העצב ולהגדלת יעילות העברת הגירוי, לגמישות כלי הדם, לזרימת הדם ולמטבוליזם של המוח, ויש להן השפעה על התפקודים הרגשיים והקוגניטיביים. "עקב הצורך המוגבר בשומנים להתפתחות המוח ילדים זקוקים לאספקה גבוהה יחסית של שומן. בחלב אם, למשל, כ-50% מהקלוריות היומיות מקורן בשומן. אחרי גיל שנתיים ניתן להפחית את כמות השומן ל-30%, שהיא כבר הכמות המומלצת למבוגרים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אותי זה מצחיק ששם המשפחה של הפרופ' המרואיינת בכתבה על מזון מעובד הוא נסטלה? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בבית יש די הרבה ''חטיפים קנויים'' והילדים שלי בקושי נוגעים בהם. מצד שני, כל פעם שבא לבקר אותנו ילד שאין לו ''חטיפים קנויים'' בבית הוא ישר מתנפל על כל מה שיש בסביבה. אם מסכמים את כמות ''החטיפים הקנויים'' שצורכים הילדים שלי, היא נמוכה בהרבה מהכמות אותה צורך ילד כזה בביקור יחיד. איך שהוא, בשורה התחתונה, נראה לי שההחלטה שלנו (לקנות לילדים ''חטיפים קנויים'') יותר נכונה מכל הכיוונים, גם בריאותית הם לא אוכלים הרבה (בגלל שהם יודעים שתמיד יש עוד, וזה הרי לא באמת כל כך טעים), גם חברתית הם לא צריכים לפלטר חברים, וגם יש לנו פחות מלחמות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן הילד מבקש לפגוע בעצמו, ואתה לא נותן לו (או כן). (זו הייתה שאלה רצינית?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איך אתה מחליט אם ההנאה מהעוגה שווה את הנזק הבריאותי?" (עבור הילד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אני לא רואה כאן סימטריה; במקרה של העוגה, השאלה היא האם למנוע מהילד נזק או לאפשר לו ליהנות (כי זה מה שהוא רוצה). במקרה של המילה (בהקשר ה*נוכחי* של הדיון), השאלה היא אם לגרום לילד נזק, או לאפשר לנו "ליהנות" (כלומר, להימנע מפגיעה ברגשות ההורים). לכן שאלת ה"איך אתה מחליט" לא רלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שרוב אלו שמלים את בניהם שלא מתוך מצווה, עושים זאת כי הם חושבים גם על טובת הילד ומאמינים שזה ימנע ממנו סבל. הם משקללים את הסבל הנגרם מהמילה לעומת הסבל שיגרם בלעדיה ומחליטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, בחלק הזה של הדיון (שהחל בהודעה של יהונתן) אני מדבר רק על השיקול של טובת ההורים, לא זה של טובת הילד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שכבר ביקשת לעצור את הדיון, אני רוצה שוב למחות נגד זה שאתה מציג את ההימנעות מפגיעה ברגשות ההורים כמשהו שאנחנו עושים למען עצמנו ("נהנים"). זו בהחלט טענה סבירה, אבל היא סימטרית לפגיעה בילד: גם עליה אני יכול לומר שאתה נמנע מלפגוע בילד כדי שאתה תרגיש יותר טוב. אז לא, אני מעדיף לתאר את המצב במונחים נאו-פולניים: או שהתינוק נפגע או שההורים נפגעים, ואתה בכל מקרה כאן כדי לסבול... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה, לכן המרכאות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |