בתשובה להמסביר לצרכן, 18/03/07 11:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא במקרה כתבתי "לא יותר מחודש". פשוט הדוגמא שלך גרמה לי לחשוב על דברים כמו - למה בן אדם עובד בזה אם הוא לא יודע לכוון? או איך קרה שהוא פיספס את הרגליים ופגע במקרה בדיוק בראש? וכל מני חשדות היפותטיים כאלה. אם הוא הוכיח שהפושע באמת לא עצר, ושבאמת הוא כיוון לרגליים והייתה סיבה טובה שהוא פיספס, ושהפשע היה כזה שמצדיק התנהגות כזו (ורק אם הוא שוטר), לא הייתי גוזר ישיבה בכלא. תאונת עבודה בכל זאת נשמע לי קצת מוזר. זה לא שהם לא התכוונו לפגוע בפושע או לא ידעו שקיים סיכוי שזה יקרה. למען האמת אני פשוט חושש מהאפשרות של כל מיני שוטרים עם אצבע קלה על ההדק שיטענו שהם כיוונו לרגליים ואף אחד לא יוכל להפריך את זה. עקרונית, מה שאתה אומר הגיוני, עם הסייגים הנחוצים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שאנחנו מסכימים על יותר ממה שנראה היה במבט ראשון: לשוטר מותר לירות לרגליו של שודד שבורח עם שלל של מיליון דולר מהבנק. אם השוטר פגע בראשו של השודד, ולא הוכח מעל לכל ספק שהשוטר כיוון לראש, אז זו תאונת עבודה. אם הוכח שהשוטר כיוון לראש אז (לדעתי) יש להאשים אותו ברצח בכוונת תחילה ולהטיל עליו מאסר עולם (למה רק חודש?). כמובן, אתה צודק, שלא בכל מקרה אפשר להוכיח את כוונתו של השוטר. אני טוען שבנסיבות של שוד, כמתואר לעיל, אם אין אפשרות להוכיח כוונת תחילה, אז השוטר זכאי לגמרי - אחרת שוטרים לא יוכלו לבצע את עבודתם והשודדים יעשו כאוות נפשם. עכשיו, בוא נחליף את השוטר בפנסיונר שמסתובב בלילה עם רובה קרבין עתיק שקיבל במסגרת תפקידו כמתנדב למשמר האזרחי. אם הפנסיונר החביב רואה שודד, בכובע גרב שחור, יוצא בריצה מבנק פרוץ ... - האם לפנסיונר מותר לדרוש מהשודד לעצור? - אם השודד לא עוצר, האם מותר לפנסיונר לירות בקרבין אל רגלי השודד? ואם הוא מפספס (אחרי הכול זה קרבין), במה אתה מציע להאשים את הפנסיונר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "ואם הוא מפספס (אחרי הכול זה קרבין)"? קרבין הוא נשק מאוד מדויק. במלחמת העולם השניה הוא שימש (את הפנסיונר) כרובה הצלפים של צבא ארה"ב. דווקא העוזים, העוזונים והאקדחים המשמשים את מאבטחי החברות הפרטיות הם כלי נשק מאוד לא מדויקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מדוייק רק אם הוא 0) מאופס. 1) בידי צלף מאומן עם ראיה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל אם הוא לא, אז הבעיה אינה בכלי כי אם במשתמש. (כמו רוב בעיות המחשבים...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. גם עוזון הוא מדוייק אם המשתמש בו ידאג להצמיד אותו למטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא באמת מבין בנשק. אבל יש לי אוטו בן עשר שבקושי נוסע, אז חשבתי שרובה בן שישים בקושי פוגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן כמה אתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חישוב פשוט מעלה שאם יש לו אוטו בן עשר, הוא בטח לפחות בן 27 (גיל קבלת רשיון נהיגה ועוד עשר שנים מאז שהאוטו נולד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חישוב עקום. לי בגיל 25 היה אוטו בן 24. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אימצתי אוטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לומגלה. למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם אתה עדיין פוגע (או לפחות נוסע...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אני יותר קרוב לקרבין מאשר לאוטו. ובאמת יצא לי, אפילו באייל, לפגוע באנשים שלא כיוונתי אליהם. התיאוריה עובדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח לגבי מה צריכות להיות זכויותיהם של אזרחים שאינם שוטרים במקרים כאלה. לדעתי, אם נעזוב לרגע את המשמר האזרחי, התנהגות אזרחית טובה, במקרה שאתה לא יכול לעצור את הפושע בלי סיכון גבוה שהוא ימות, היא להזעיק משטרה. ולגבי החוק, אם האזרח כיוון לרגליים, אז זאת הריגה, לא? (ויש נסיבות מקלות) אחרת מה ההבדל בין הריגה לבין רצח? זאת ודאי לא תאונת עבודה, כי הוא לא עובד. וזה גם המצב הרצוי לדעתי - מי שאינו שוטר ולא יודע בודאות שהוא ייפגע ברגליים, עדיף שלא יירה. חובת ההוכחה היא נושא מאד בעייתי, כי למעשה כמעט אף פעם אי אפשר להוכיח ששוטר כיוון לרגליים או לא. אז אם תטיל את חובת ההוכחה על התביעה, תקבל מצב שבו שוטרים שמכוונים לראש לעולם לא ישבו בכלא. אם תטיל את חובת ההוכחה על ההגנה, תקבל מצב שבו שוטרים שמכוונים לרגליים אבל לא יכולים להוכיח ישבו בכלא. אני אישית מעדיף את השני, כאשר חובת ההוכחה היא "מעבר לספק סביר" או משהו כזה. אפשר גם לקבוע תקנות מחמירות של מצבים בהם מותר לירות, כך ש"תאונות עבודה" כאלה יהיו נדירות. אני מבין שאתה מתנגד לחוק דרומי, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשטח הדברים באמת מסובכים. לכן, כשנהרג בנאדם בית-משפט שוקל כל מקרה לגופו, כדי להבין את הנסיבות ולשקול מה היה סביר, מה הייתה הכוונה, מה אפשר להוכיח וכו'. כאן אנחנו יכולים לעסוק רק ברמת העקרון. ברמה הזו: אני מעדיף לחיות בחברה שבה אזרחים עושים כל מה שצריך כדי למנוע פשע שמתרחש לנגד עיניהם. אם המשטרה בסביבה אז "כל מה שצריך" זה לקרוא לה. אבל אם לא, אז לדעתי על אזרח הגון לפעול כאילו הוא שוטר הגון. (באותו אופן שהאזרח ההגון צריך לפעול כרופא ולהגיש עזרה לפצוע, למרות שזה לא המקצוע שלו ויש סיכוי שהוא יטעה ויזיק לפצוע). אני גם מעדיף לחיות בחברה שבה מותר לאדם לשמור על גופו ורכושו. כשאדם מחדיר לשון לפיה של אישה בלי רשות וכשאין במקום שוטר, זכותה (אפילו חובתה - אם היא יכולה) להכניס לו סטירה, לאסור אותו באזיקים ואז לקרוא לשוטר. אם המטריד מתנגד ומפעיל כוח - או אפילו רק מאיים בכוח - אני סבור שזכותה של הנתקפת להוציא אקדח ולירות לו ברגל. לא בשביל להרוג אותו אלא בשביל לעצור אותו - אבל כשמוציאים אקדח דברים מסוכנים יכולים לקרות. זה לא אומר שהחדרת לשון קטנה מצדיקה הרג. זה רק אומר שהחברה (החוק) מגינה פחות על מי שפשע, לא עצר ואיים, מאשר על מי שניסה לעצור אותו. ולדעתי חברה כזו היא טובה יותר. מכאן אתה יכול לגזור מה, לדעתי, יש להתיר לחוואי לעשות כאשר מישהו מחדיר רגל קטנה לחוותו באישון לילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהחוק מגן יותר על מי הקורבן ולא על התוקפן. אבל זה לא אומר שכל עבירה מצדיקה כל תגובה, וההשוואה בין הטרדה מינית לבין השגת(?) גבול, היא קצת דמגוגית. וחוץ מזה, אני לא בטוח לגבי מה *צריך להיות* בעיני העונש של אישה שיורה במישהו שהכניס לה לשון לפה. ודאי לא כמו העונש של מישהי שפשוט יורה בחף מפשע, או אפילו לא דומה, אבל לוא דווקא שום עונש. זה תלוי בפרטי המקרה. ומעבר לזה, גם מה שאולי צריך להיות חוקי לדעתי, הוא לא בהכרח ההתנהגות האידיאלית לדעתי (הרי החוק צריך לתת לאדם איזשהו מרחב פעולה). ושוב, אני לא חושב שבכל מקרה שהמשטרה לא בסביבה, אזרחות טובה תהיה להחליף אותה. הסיכויים והסיכונים כאן שונים מהגשת עזרה לפצוע. אבל אני כן מסכים שאדם שירה ברגל (או *באמת* ניסה לירות ברגל, ולא ירה מרחוק עד שהוא פוגע במשהו) של מישהו שהתכוון לגנוב ממנו, לאחר שהזהיר אותו והוא לא עצר, ודאי שלא צריך לשבת הרבה בכלא, אם בכלל. אני לא מסכים שזה הדבר הנכון לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה סיכום ממצה של הדיון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |