בתשובה לezer, 11/11/01 2:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי בעיון את המאמרים שקישרת, ולא מצאתי הצדקה להגדרתך את ראשי האוניברסיטה כטיפשים. למותר לציין שהשכלתך המשוערת היא כאין וכאפס לעומת השכלתם, no offense. אתה שב ומעמת באופן מלאכותי בין העולם האקדמי לעולם החרדי. קיטוב מזויף זה קומם אותי כשבא מצד אגודות הסטודנטים, והוא חורה לי גם כעת. 300,000 איש שוקדים כיום על לימודים גבוהים לעומת רבבות ספורות, במקרה הטוב, בישיבות. גם מאסטרנטים רוצים להביא ילדים לעולם, גם דוקטורנטים צריכים לפרנס משפחה ולטפל בזאטוטים, ועם זאת הם מחויבים לשאת במשרות הוראה בנוסף ללימודיהם המפרכים כדי לזכות למלגה. בלימודיהם כמו גם בתעשיה תורמים אלה ישירות לביסוסה המדעי והכלכלי של המדינה. לעומת זאת ההשכלה הכללית הירודה בציבור החרדי משעבדת את בוגר הישיבה לחיים של דלות ועבודות דחק בלתי מכניסות. למה זה טוב לכל הרוחות? כנזכר בכתבה, התמ"ס שוקל "לממן עד 60% מעלות ההכשרה של עובדים חרדים במפעל ההיי-טק "ראשון טכנולוגיות"". מהלך נסיוני זה מנסה לענות על בעיית הדלפונות שציינתי לעיל, לא בדיוק התיאור האידילי האמור לשיטתך לשמש אלטרנטיבה ללימודים אקדמיים. אגב, עדיין לא התייחסת לטענתך הקודמת כי "רוב, אנשי האקדמיה, היום, מפרסמים, שיש למדע פתרונות להרבה צפונות החיים." וכן, עדיין לא השבת על השאלה שפתחה את הדיון בינינו - מדוע שיעור החרדים באקדמיה כ"כ נמוך? אחזור על שאלת ההמשך - אם גם לשיטתך אין מדובר במצב רצוי, מהם הגורמים בהם יש לטפל על-מנת להוציא את הציבור החרדי ממעגל העוני הכרוך בחוסר השכלתם הכללית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שההשקעה של המדינה באוניברסיטאות היא השקעה בעתיד. כל סטודנט נמצא באוניברסיטה לתקופה זמנית ויוצא למשק הישראלי ומרוויח ומשלם מס הכנסה ועוזר לפיתוח הכלכלה. לא חשוב איזה תחום הוא למד. אין לי התנגדות שהמדינה תגיד שגם השקעה בישיבות היא השקעה בעתיד, נניח שזה עתיד רוחני מסוג אחר. אבל כשמדברים על המספרים (וזה אפילו בולט עוד יותר כשבודקים אחוזים) מגלים שהמדינה מממנת ישיבות גבוהות ותלמידיה לטווח ארוך (למעשה בלתי מוגבל), ונותנת עוד הרבה מאוד הנחות והקלות מסביב, וזה לא מכניס כסף למדינה כלל, בעוד שלסטודנטים היא מממנת רק את הדברים מסביב (מחקר, פיתוח וכו') והם עצמם נדרשים לשלם את ההוצאות הישירות על תהליך הכשרתם. אני יכולה להציע את הניחוש שלי לשאלה למה יש כל כך מעט חרדים באקדמיה- האקדמיה מעוררת פתיחות ושאלות לסביבה. קשה מאוד להתמודד איתם. זה כמובן גם מטעמים סביבתיים (חוסר רצון להפתח לסביבה חופשית, לא הומוגנית, שיוויונית, עלות לימודים אקדמיים ועוד), אבל הדבר המאיים ביותר הוא האפשרות להטיל ספק בהכל. זוהי גישה שלא תעלה על הדעת לציבור חרדי, וגם לדתיים מסוימים היא קשה. בעיני זה היתרון הגדול של החיים בתקופה שלנו- היכולת הזאת לא לקחת שום דבר כמובן מאליו. (האם אני אצליח לפתוח כאן דיון פילוסופי??) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעט אנשים שאני מכיר שלמדו באוניברסיטאות בארץ עזבו את הארץ כמה שנים אחרי סיום התואר לטובת עבודה בחו"ל. שם הם מרויחים כסף ומשלמים מיסים לממשלות אחרות שלא השקיעו להכשרתם המקצועית. האם יש מקום לפי טענתך לשקול לדרוש מאותם אנשים שיחזירו את הכסף שהמדינה השקיעה בהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שלא כל מי שמשקיעים בו מחזיר את ההשקעה. לא כל עולה חדש שמקבל סל קליטה ישאר מספיק זמן בארץ, לא כל ילד שלמד כאן בבית ספר יסודי יעשה צבא, ולא כל סטודנט יחזיר את ההשקעה. אין כאן הסתכלות על הפרט. אי אפשר לחשב באופן מדויק שתקבל בדיוק כמה שאתה נותן- וגם לא נראה לי שזה מתאים לערכים שלנו. רק אם אתה עובד אתה תקבל כסף? רק אם אתה משלם מס הכנסה הילדים שלך יוכלו ללמוד בבית ספר? רק אם אתה משלם ארנונה יפתחו את השכונה שלך? אבל- הויכוח שלי הוא עם ההסתכלות על הכלל ולא ההסתכלות על הפרט. הסטודנטים ככלל, כציבור מחזירים את ההשקעה בהם. תלמידי הישיבות לא. תלמידי הישיבות הם רוב הציבור החרדי. (כמעט כל הגברים), הסטודנטים הם מיעוט יחסי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |