|
||||
|
||||
במקרה שבו אתה, חבר וזר על רפסודה, זו לא תהיה ''החלטה דמוקרטית'' לאכול את הזר, כי הזר הרי לא יבחר להכנע לה. אתם כנראה תכריעו אותו, אבל זה לא יהיה שונה בכלל מאם הייתם שניכם על רפסודה עם שלושת-אלפים מבוגרים משותקים מהצוואר ומטה, ובוחרים לאכול אותם. |
|
||||
|
||||
למה לא? החלטת רוב בהתאם לחוקי המדינה היא החלטה דמוקרטית. ראשית נשנה את חוקי המדינה כך שישאפשרו קניבליזם (צורה קיצונית של סוציאליזם אשר הורחבה מרכוש לאברי-גוף). הדוגמא הקיצונית שנתת קבילה בתנאי שאותם 3000 משותקים הצביעו למפלגת הקניבליזם. |
|
||||
|
||||
אני מדמיין את ההצבעה הדמוקרטית: מי שבעד לאכול משותקים, ירים את ידו. יופי, מי נגד? נהדר! ברוב של 2 מול 0 ו3000 נמנעים, הוחלט לאכול משותקים. בתאבון. |
|
||||
|
||||
הבחור השלישי ברפסודה מעולם לא התחייב לקבל עליו את הכרעת הרוב. הוא לא בגדר בוגד או משתמט, באותה צורה שאם אתה וחבר תיגשו לאדם בודד ברחוב ותגידו לו שהחלטתם שהארנק שלו יעבור לרשותכם, בהצבעה של שתיים נגד אחד, זו לא ''החלטה דמוקרטית''. |
|
||||
|
||||
הבנתי, וזאת בניגוד לשאר הדמוקרטיות בהן *כל* אדם קיבל מרצונו את הכרעת הרוב. אתה רציני? |
|
||||
|
||||
הדמוקרטיה הייצוגית התחילה בגלל העלייה במספר האוכלוסין. כשמדובר בשלושה - זו עדיין יכולה וצריכה להיות דמוקרטיה ישירה. |
|
||||
|
||||
מצא N מינימלי עבורו הדמוקרטיה אינה "צריכה ויכולה" להיות דמוקרטיה ישירה. ומה זה רלוונטי בכלל? האם בדמוקרטיה ישירה נדרשת הסכמה של בדיוק 100% מן הבוחרים? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
סיבה מספר 1. |
|
||||
|
||||
החלטה דמוקרטית מתקבלת בין אלו שקיבלו עליהם את התהליך הדמוקרטי. אנשים אחרים, גם אם ההחלטה משפיעה עליהם, אינם שותפים להחלטה. |
|
||||
|
||||
בעיקרון, פרטים החיים בחברות דמוקרטיות קיבלו על עצמם מרצונם את החובה לציית להכרעת הרוב. כמובן, ברמה התיאורטית. זה מספיק על מנת להפריך את הדוגמא, בכל אופן. |
|
||||
|
||||
זה לא נכון ברמה התיאורטית. תיאוריה שטוענת כי מעצם קיומך הנך מסכים למשהו אינה נכונה אלא שרירותית. |
|
||||
|
||||
שלושה ספנים מני בריסטול העיר גם יחד הפליגו מים הצפוני. ועד לצאתם - צלע שור וצנים וקל מלוח נתנו באני. והם ג'ק רב-כרס וג'ים אלוף-שתי ובילי הקט, מצעירי הצי. ויהי כבואם עד אל קו המשוה נותר להם רק פלג-קטנית-ימני. אמר ג'ק רב כרס לג'ים אלוף-שתי: "רעב אנוכי, הציקתני בטני". סח ג'ים אלוף-שתי: "מה נאכל, אדוני? אני את אתה, או אתה את אני?" ענה ג'ק רב-כרס לג'ים אלוף שתי: "לא זה מעדן לשנך ולשיני" "הנה בילי קט, עוד צעיר הוא ורך, וטוב לאכלה הוא מינך ומיני"... |
|
||||
|
||||
והקרדיט ל...? (אגב, מי ששמע את ההרצאות אליהן הפניתי ב-תגובה 548284 יודע שסיטואציה דומה התרחשה באמת) |
|
||||
|
||||
לויליאם תקרי שחיבר, ולאלתרמן, שתרגם. ולהוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ"ב, שהוציאה. והנה המקור: |
|
||||
|
||||
בלדה אנגלית בתרגום אלתרמן. וזו הזדמנות להזכיר את מקום 88 בשירי הרוק. |
|
||||
|
||||
ולמי שיבקר במוזיאון הלובר, כדאי להתעכב ליד מספר וריאציות לנושא: הספינה "מדוזה", מומלץ לאכול משהו לפני הכניסה. ולמי שיכול למצוא, "רפסודה בלב ים" של ז'ול וורן. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |