|
||||
|
||||
כנראה שמתי המעט שמרגישים פגועים טראומתית הולכים ישירות לבכות על מר גורלם על כתפה של היא. האינטואיציה שלי מבקשת לשאול: מכל מחפשי טיפולים ומשתתפים בקבוצות תמיכה, מה היחס המספרי בין נשים וגברים? |
|
||||
|
||||
כללית, האמת, אין לי מושג. אבל לאחרונה סיפרו לי שבקבוצת תמיכה לחולים במחלה מסוימת, התוקפת הרבה יותר נשים מגברים, יותר ממחצית המשתתפים הם גברים דווקא. לא יודעת אם זה אומר משהו. |
|
||||
|
||||
אולי הם מלווים את הנשים שלהם? |
|
||||
|
||||
לא לא, מדובר בגברים חולים. |
|
||||
|
||||
לנשים יש יותר מקומות לקבל בהם תמיכה, מחוץ לקבוצות. |
|
||||
|
||||
שמעתי שזה יותר מקובל אצלן לדבר עם החברות על הבעיות. |
|
||||
|
||||
גם אני הייתי מצטרף לקבוצת תמיכה אם היו מגלים שאני חולה בסרטן השד... (וטיפה יותר ברצינות - מזכיר לי את "מועדון קרב", שם הגיבור מצטרף לקבוצות תמיכה כסוג של פעילות חברתית. נשמע לי כמו מקום לא רע לפגוש נשים, בקבוצת תמיכה של משהו לא יותר מדי נורא (המממ... "קבוצת תמיכה לנימפומניות" :) ). אגב, באותו ספר/סרט, אותו גיבור הולך גם לקבוצת תמיכה בנפגעי סרטן האשכים, ושם הוא פוגש את מי שתהפוך להיות החברה שלו. שזה גם קשור לדיון. הרבה זמן לא ראיתי את הסרט... המממ...) |
|
||||
|
||||
היזהר כשאתה אומר "לא יותר מדי נורא" - היה פעם סרט (בערוץ 8, אלא מה) על נשים שסובלות מאוד מתסמונת לא מוסברת של עוררות מינית תמידית. "תמידית" זה אומר גם תסכול תמידי - רוב הנשים הללו עסקו כל היום בפעילויות כמו שאיבת אבק והליכה ספורטיבית, בלי לשבת רגע, כדי לא להתמסר לאוננות אובססיבית. למותר לציין שחיי המשפחה שלהן לא היו מזהירים (הבעלים כבר מזמן לא חשבו שזה כייף). |
|
||||
|
||||
לא הצעתי להתחתן איתן, את יודעת. רק לבלות כמה ימים עד שימאס. ולשמור את מספר הטלפון שלהן. כדאי שאני אפסיק לכתוב לפני שאשתי תעבור פה. |
|
||||
|
||||
לפי מה שהראו שם, שעה-שעתיים של בילוי יספיקו לך בהחלט, ואתה לא תשמור את הטלפון :-) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תמידית-תמידית, או "תמידית"-תמידית? זה מזכין לי שבאחד מספרי Ringworld של לארי ניבן, נראה לי שבשני, הדמות הראשית נופלת להתמכרות של התקופה - אלקטרודה (מילה אחרת?) שמחוברת היישר למרכז העונג במוח. קשה לי לדמיין מישהו יוצא מזה, מבחירה. אבל שם העונג תמידי-תמידי, וחזק כפי רצונך, אז כנראה שאין מה להשוות. עדיין, אני סקרן - יש לפחות ירידה בהנאה שעוזרת לנשים ההן להפסיק עם זה אחרי, נגיד, כמה שעות, או שזה ממש קרוב למצב כזה, שאם הן לא מפסיקות עכשיו, סביר שהן גם לא תפסקנה עוד שעתיים, או לפחות עד שתרדמנה? |
|
||||
|
||||
לא קראתי לארי ניבן מאז האנתולוגיות של אסימוב בגיל 12 בערך. תמידית, זה אומר שהן במצב של גירוי תמידי, שיכול להתפרק גם עשרות פעמים ביום. מן הסתם אחרי כל התפרקות (חלופה טכנית למילה אורגזמה, שבטח כבר איבדה את משמעותה עבורן) חלה ירידת מתח מסוימת, אבל אחרי זמן קצר מאוד הגירוי מתחיל שוב. הן פשוט נאבקות כל הזמן בגירוי הזה, שאי אפשר לשכך אותו. אחת הנשים מצאה מפלט כאמור בעבודות בית בלתי פוסקות, בעיקר שאיבת אבק, שהסיחו את דעתה. השנייה, נוצרייה אדוקה מאיזו קהילה שמרנית (מסכנה, איזה דיסוננס) נלקחה שוב ושוב לכומר שיוציא ממנה את ה-evil. כל מיני כאלה. מדובר בנשים ספורות בכל אמריקה ובעוד כמה בודדות בעולם, ורק לאחרונה הן שמעו זו על קיומה של זו (היו לתסמונת ראשי תיבות אבל שכחתי אותם) |
|
||||
|
||||
כן. הנה מצאתי את הר"ת: PSAS. |
|
||||
|
||||
וגם סיפורים מהחיים: http://www.sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?file=/c/a/... |
|
||||
|
||||
"המחלות המוזרות ביותר הצגת מחלות נדירות ומשונות הגורמות סבל רב ללוקים בהן. והיום בתכנית, "תסמונת הגירוי המתמיד", תסמונת נדירה שפוגעת בנשים בכל הגילאים וגורמת להן התעוררות מינית תמידית." הערב (3/9/06) ערוץ 8, 21:30 (תודה לtve) |
|
||||
|
||||
זה שם הסדרה? נשמע כמו פריק שואו לכל דבר. התוכנית היתה דווקא סולידית ולא צהובה מדי. |
|
||||
|
||||
דיברתי על מחלה קשה מאוד, וכרונית. בכל מקרה, נפסיק לדון בה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |