|
||||
|
||||
43. אריה אהרוני, אני מניח. אותו כרך עם "סטמפיניו" ו-"סנדר בלאנק". |
|
||||
|
||||
כנראה שאתה צודק. אגב, למה עניינה אותך זהות המתרגם? |
|
||||
|
||||
סקרנות, בעיקר. (אני לא חתול, אין לי מה לפחד). |
|
||||
|
||||
אז מתוך הסקרנות שלי אני נאלץ לשאול: מה היה מסקרן בזה? יש משהו מיוחד בספר הזה? יש בטח יותר מספר אחד ברשימה שזכה לריבוי תרגומים. |
|
||||
|
||||
זה היחיד ברשימה ש-(א) זכה לריבוי תרגומים, וגם (ב) אני מודע לכך שזכה לריבוי תרגומים, וגם (ג) נקרא גם על-ידי. בקיצור, אם היית קורא תרגום אחר, הייתי מתעניין באיכות (ביחס לתרגומו של אהרוני). |
|
||||
|
||||
תודה. בכל מקרה, מתוך זכרון לא טרי, אני אישית חושב שהתרגום היה קצת מסורבל ולא קשה לדמיין תרגום/עיבוד יותר אורגני. אם אני זוכר נכון, הכל היה נראה כמין שעטנז בין נאמנות למקור לבין תרגום עדכני, שלא הצליח להיות קולח. דווקא שולבו בגוף הטקסט מילים שפורשו רק בהערות, גישה שאני מחבב. הכל עם דיסקליימר ענק: אני זוכר רק feel ולא משפטים ספציפיים. |
|
||||
|
||||
העריכה בתרגומים של אהרוני היא מתחת לכל ביקורת, למרות שהתרגום עצמו מנסה (במידת האפשר) לשמור על ה''עסיסיות'' של היידיש, ומאוד מהנה מבחינה זו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |