|
||||
|
||||
בשיא הכנות: אתה צודק (ועל אחת כמה וכמה בליל שבועות). לפעמים צריך לראות בעיניים את הנשים עם הכיפות כדי להבין עד כמה זה פסול. אני בטוח שאני לא חוזר לשם יותר. |
|
||||
|
||||
מדוע דווקא מראה הנשים עם הכיפות אומר לך שזה פסול? |
|
||||
|
||||
כיוון שזה מבטא התרסה ובכך ממצה את אחד המאפיינים הבולטים של הרפורמה שראיתי באותו לילה. אגב, הזכרת לי: שאלתי את אחת הבנות שם, מדוע לרגל חג השבועות היא מסתפקת דווקא בכיפה סרוגה ולא חובשת שטריימל. |
|
||||
|
||||
וביהדות האורתודוקסית אין התרסה? מה היא ענתה? |
|
||||
|
||||
היא לא הבינה את ההומור. |
|
||||
|
||||
ביהדות האורתודוקסית יש התרסה כלפי מי וכלפי מה? |
|
||||
|
||||
כלפי כל הלא-אורתודוכסים. |
|
||||
|
||||
היסטורית, האורתודוקסים לא מנהלים מרי נגד החילונים והרפורמים ושאר ירקות, ולו משום שהם היו קודם וכל האחרים הם בגדר מורדי יהדות. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על מרי, אלא על התרסה. מה שמודגם במשפטך האחרון. |
|
||||
|
||||
זכות הנימוק למילון ספיר - הַתְרָסָה [יב] [ש"ע; נ'; הַתרָסַת-, הַתרָסות, הַתרָסות-, הַתרָסָתו (שם הפעולה של מַתריס)] <תרס> מחאה, התנגדוּת, מֶרי ספק אם האורתודוקסים חוטאים בכך. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל מה לעשות? כזאת אני. כשאני אומרת "שיעור" לא תמיד אני מתכוונת גם ל"אחוז". כשאני אומרת "אחוז", לא תמיד אני מתכוונת גם ל"תפוס". כשאני אומרת "תופס", לא תמיד אני מתכוונת לכדור, וכשאני אומרת "כדור" לא תמיד אני מתכוונת לתרופה. |
|
||||
|
||||
אין כמוך. |
|
||||
|
||||
נכון, את חיה בסרט של עצמך ונורא קשה לך להשתחרר מדעות קדומות. |
|
||||
|
||||
בדיוק. |
|
||||
|
||||
האורתודוקסים מוכרים לכולנו "לוקשים קרים" : הם היו כאן קודם . ועל כגון דא נהוג כיום במקומותינו לצטט מן ה"אינגליזי" - "סאו ואוט " . הרי ברור לכולנו שגם באורתודוקסיה התחוללו ומתחוללים שינויים . אלא, מה ? יותר מצחיק לאורתודוקסי לצחוק על הרפורמית שלובשת כיפה מאשר לרפורמי לצחוק על האורתודוקסית שנשענת בגניבה על מתג חשמלי שאי אפשר שלא לפתוח אותו - וכדי לעשות כך "משנים". ולמה , הראשון יותר נגיש? למה,כובע ....ולדעתי?הגיע הזמן להתבגר ואיש באמונתו יחיה! |
|
||||
|
||||
אתה טועה. האורתודוקסיה היא המצאה מודרנית של תחילת המאה ה-19. החת"ם סופר ("חדש אסור מהתורה") נחשב לאחד ממייסדיה. האורתודוקסיה היא תוצר של תהליכי החילון והמודרניזציה (וגם, בין השאר, תנועת הרפורמה). |
|
||||
|
||||
המושג 'אורתודוכסיה' הוא מושג מודרני, אבל נראה לי שהאלמוני התכוון לשמירת תורה ומצוות שככלל קדמה לכל תנועות השיחרור ביהדות. אתה יכול לראות בחילון התפתחות טבעית ובאורתודוכסיה ריאקציה, אבל זה עדיין משחק סמנטי לתאר מצבים עם מאפיינים שקולים: תורה ומצוות נוסח השולחן ערוך, לעומת כל יהדות אחרת. אגב, המקור לדבריך הוא במקרה הספר 'החדש אסור מן התורה' של משה סמט? |
|
||||
|
||||
ריאקציה זו לא סמנטיקה. מדובר בתהליכי החמרה, סייגים, הרמת החומות ועוד. מכיוון שהחילון והמודרניזציה הגיעו באיחור ובצורה שונה לארצות האיסלאם, התפתחה שם דת שונה, ומכאן השונות בין דתיות מזרחית ודתיות אשכנזית. יעקב כ"ץ ערך את ההבחנה בין חברה מסורתית ובין חברה אורתודוכסית. הראשונה ממשיכה מסורת ישנה כמו במקרה של יהודי ארצות האיסלאם בעוד זו האחרונה היא חברה המגיבה למודרנה ואינה המשך ישיר של הדתיות שקדמה לה, כמו במקרה של יהודי אשכנז. המקור שלי הוא כל החוקרים שעסקו בזה. בראש ובראשונה יעקב כץ, וגם מנחם פרידמן, צ'ארלס ליבמן, שלמה דשן, משה שוקד ועוד. וגם משה סמט. למה אתה שואל? יש לך בעיה ספציפית איתו? |
|
||||
|
||||
ישנן גישות שונות בהיסטוריוגרפיה היהודית וסמט הוא אכן ממייצגיה של הגישה שרואה באורתודוכסיה תגובה ישירה למודרנה. זו לא הגישה היחידה. חוץ מזה ישנן פנים רבות לאורתודוכסיה. למה להזכיר דווקא את החת"ם סופר? בגלל המטבע "חדש אסור מן התורה"? מה עם הרש"ר הירש? מה עם רבי עקיבא אייגר? מה עם גדולי ליטא? אגב, לדעתי היתה גם היתה אורתודוכסיה מזרחית שבאה לעולם כריאקציה למסיון הציוני במזרח: חכם באשי למשל, והרב אלפאנדרי הספרדי. אני לא מקבל שמות של "כל החוקרים" במסגרת argumentum ad verecundiam. מעניין מה שכתבת משמו של יעקב כ"ץ. נראה לי שזה מחייב ביקור בספריה. |
|
||||
|
||||
בוודאי שיש ניואנסים. חוקרים רבים דיברו על דתיות מחודשת ויחסי הגומלין בינה ובין תהליכי החילון, בעוד מחקרים אחרים הדגישו את האלמנט המאבקי והמרדני של האורתודוכסיה והאולטרה אורתודוכסיה במודרנה. ויש פרדיגמה יחסית חדשה המדברת על רב-מודרניות, אייזנשטדט לדוגמא (עיבוד מחודש לתיאוריה הפוסט-מסורתית). האורתודוקסיה החלה במרכז אירופה, עברה למזרחה ונחתה בישראל. כאן בישראל היא פגשה דתיות מסורתית שלא עברה תהליכי אורתודוקסיה אלא רק בשוליים. הומצאה קטגוריה חדשה, בין הבינאריות האשכנזית - מסורתיות (ומסורתיות-דתית). יהודים מאמינים שלא מקיימים את כל הפרקטיקה הדתית (וחלקם מקיימים, רק לא בנוסח המחמיר). למה דווקא חת"ם סופר? בגלל הפעילות האקטיביות שלו בשדה האורתודוכסיה. כתבתי, שהוא היה אחד מהמייסדים. לא טענתי שהאורתודוכסיה רשומה על שמו בטאבו. לגבי יעקב כ"ץ, אתה מוזמן להתחיל כאן: Katz, Jacob, 1986. “Orthodoxy in Historical Perspective,” Studies in Contemporary Jewry 2: 3-17.
|
|
||||
|
||||
הגדרת נכון את כוונת דבריי. האורתודוקסיה בהתגלמותה העכשווית היא היחידה בין היהדויות המקיימת תרי"ג מצוות כהלכה (שולחן ערוך ונושאי כליו). וככזו, לאו דווקא כאבחנה סוציולוגית (המתפרנסת מיומרותיה של עצמה על "לא עוול בכפה"), היא לא מתריסה נגד איש, אלא שאר היהדויות, אם בכלל יש בהן קמצוץ מהיהדות האותנטית/ההיסטורית, מתריסות נגדה והיא נמצאת במגננה מפניהם. המגננה מתבטאת באמצעות החמרות והגבהת חומות ההתערות בחברה המערבית והישראלית החילונית. לסוציולוגים למיניהם, שכבודם במקומו מונח ויש על מדפי ספרייתי הביתית כבוד למחקריהם (כבוד הממומן מכספי הפרטי), ייקח עוד איזה דור או שניים עד שהאסימון הזה ירד איפשהו על עיניים מחקריות עירניות יותר למציאות ולא שבויות בדעות קדומות ובהנחות מוקדמות (וממילא מוטעות מחקרית אובייקטיבית) מראש כפי שהמצב כיום. וכבר ניהלתי כאן בעבר עם מיסטר שרעבי דיונים בנושא וכעת הוא בטח ינחש נכון מיהו האלמוני הלזה ומי ילד לו את אלה... |
|
||||
|
||||
אורי, לא צריך להיות מיסטר שרעבי בשביל לנחש נכון מי אתה. |
|
||||
|
||||
לך ולאורי פז יש אי הבנה מסויימת -הנובעת מהשקפת עולם- של דבריו של לייבוביץ. לייבוביץ אינו טוען שהרפורמים זרים ליהדות. לייבוביץ טוען שהדת שלהם היא סוג של חילוניות כי היא מתרכזת באדם ולא באלוהים. לייבוביץ אינו טוען שחילוניות אינה יהדות; הוא רק טוען שהיא איננה דת. האם לייבוביץ טען שהצדוקים לא היו דתיים? האם טען שהאיסיים לא היו דתיים? לכן השימוש במילה "יהדות" כנרדפת לדת איננה נכונה, מטעה והרבה פעמים מתנשאת ופוגעת. הוא מגדיר מאד מדוייק כדרכו מהי דת ומשייך את הרפורמים, קונסרווטיבים וגם אותי כחילוני, כלא חיים על פי מצוות הדת היהודית שהן תמציתה של הדתיות היהודית-"עבודת האלוהים"-אלא כמייצגי היהדות החילונית. היות שהוא היה הומניסט דתי, הוא לא ביטל את החילוניים-ראה דבריו על הרפורמים. נדמה לי שלמרות שדבריך נאמרו במתינות, הם היוו דברי ביטול וזלזול ברפורמים כזרים ליהדות-יהודים רעים לכל הפחות. גם את החרדלים הוא לא ראה בעיין יפה במיוחד; נדמה לי שאפילו כינה אותם עובדי אלילים. איך זה? |
|
||||
|
||||
נראה לי שאורי ד. חולק את דעתו של לייבוביץ' על החרדלים. ונרשמה לך לדעתי נפקדות ארוכה באייל. אני מקווה שהבאת פתק מהרופא או משהו. |
|
||||
|
||||
עשיתי טיול שורשים עם אחי ואימי באוקראינה. |
|
||||
|
||||
וואו. באמת? גם הוריי מאוקראינה. איפה הייתם? |
|
||||
|
||||
לבוב, איוונו פרנקובסק (סטניסלבוב), הליץ' ובקרפטים. |
|
||||
|
||||
כבר כתבתי פה בעבר שלייבוביץ' אינו מהווה עבורי סמכות תורנית. לא ציטטתי את לייבוביץ' על הרפורמים. השתמשתי בדבריו על *הנצרות* כדי לנסח פאראפראזה. בכל מקרה לא נתווכח מי התוקפן ומי הקורבן במקרה ההוא. לא נגיע להבנה בצורה הזו. לייבוביץ' מצוטט כמי שאמר שלהיות יהודי פירושו לשמור תורה ומצוות. זה אינו ציטוט מדויק, אבל אלו היו דבריו פחות או יותר. זכיתי להכיר יהודי שהיה אמון על משנתו וממנו למדתי עליו. אני לא מחזיק ספרים של לייבוביץ' - חבל על המקום בארון הספרים. בנוגע ללאומיים - חרדים לאומיים ודתיים לאומיים, כבר כתבתי על כך בעבר במסגרת ויכוח: אין לי שום מכנה משותף עמם. בעינהם אני גוי דובר עברית ובעיניי הם הכת שהכי קרובה ליהדות. |
|
||||
|
||||
תוסיף לאחר היהודי את המילה ''דתי'' או מאמין ואז הציטוט יהיה תואם את דעותיו של לייבוביץ. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי. אמרתי שאני לא מחזיק בספריו של לייבוביץ', לא אמרתי שאני לא זוכר טוב. עיין בספר 'יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל', ירושלים ותל אביב שוקן, 1979, עמ' 72. |
|
||||
|
||||
אין לי את הספר אבל אעיין בו בהקדם. האם לייבוביץ טוען שאני אינני יהודי? |
|
||||
|
||||
לייבוביץ טוען שם שיהדות מתבטאת בשמירת תורה ומצוות. אני את עמדתי שלי אימצתי מהרב ד"ר (לפיסיקה) מיכאל אברהם. עמדתי היא שהיהדות היא דת, לא תרבות ולא לאום. בארץ ישראל ישנם שני עמים: העם היהודי והעם הישראלי. האחד חי בגלות תחת השלטון הציוני, השני עצמאי. הרב אליעזר מנחם מן שך אמר פעם, שהמדינה לא תתקיים לנצח כי לא לעולם חוסן, ויש לשמור על הרוח באמצעות התורה שהיא בוודאי נצחית (זה לא ציטוט מדויק). אני הקטן, להבדיל, אינני יודע מי ישרוד יותר. ימים יגידו. למען האמת לא כל כך אכפת לי. |
|
||||
|
||||
על פי ההגדרות שלך, מתי נוסדה היהדות? |
|
||||
|
||||
1) היהדות כ*דת* נוסדה במעמד הר סיני. לצורך העניין אין זה משנה אם מעמד הר סיני היה או לא היה, מה שמשנה הוא שמעמד הר סיני הוא הנקודה המכוננת של היהדות בזיכרון הקולקטיווי של מאמיניה. 2)למי שאינו מאמין (כמוני), ישנן לדעתי שתי תשובות בדבר: א) היהדות נוסדה עם הקנוניזציה של כ"ד כתבי הקודש בתקופת בית שני (עד אמצע המאה השניה לספה"נ לערך) ב) היהדות נוסדה מאוחר יותר, עם התבססות הנצחון הפרושי שהתבטא בחתימת התלמוד הבבלי והפיכתו לקאנון בשנת 500 לספה"נ. |
|
||||
|
||||
2)א) עד אמצע המאה השניה *לפני* ספירת הנוצרים, כמובן. |
|
||||
|
||||
2 הוא הרלוונטי מבחינתי. הלאה: מדוע הנוצרים אינם יהודים? |
|
||||
|
||||
משום שהם לא מאמינים שהאבות (אברהם יצחק ויעקב) קיימו את כל התורה כולה. משום שהם לא מאמינים שהתורה ניתנה מגילות מגילות ובני ישראל השתעשעו בהן בעת השיעבוד במצרים, עוד לפני מעמד הר סיני. משום שהם לא מאמינים בראשונים כמלאכים. משום שהם לא מאמינים ששלמה המלך תיקן על נטילת ידיים. משום שהם לא רואים בתלמוד קאנון מקודש (להיפך, הם גזרו על שריפתו בכמה מקומות באירופה) יש להם קאנון משלהם, קודקס משלהם ודוֹגמה משלהם. הנצרות רואה את עצמה כ'ישראל על-פי הרוח' (κατα πνέυμα) אל מול היהדות, שהיא בעיניה 'ישראל על-פי הבשר'(κατα σαρκα). ההבדלים בין היהדות לנצרות הם כה גדולים שאני אתקשה מאד לתמצת אותם באחת. שמע, אני מבין למה אתה חותר. לי יש את דעתי שלי ולך את שלך. אין לי חשק יותר להתווכח. |
|
||||
|
||||
לא רוצה, לא צריך. |
|
||||
|
||||
אז אולי העם היהודי יעניק אמנסיפציה לעם הישראלי? |
|
||||
|
||||
מעודי לא שמעתי שישראלי מבקש רשות ממישהו על משהו. בכל אופן, כשתופרד הדת מהמדינה תהיה לכולם הזכות הפורמלית לעשות הישר בעינהם. זה בידכם, לא? אני מקווה שעד אז אני אספיק לברוח מפה. |
|
||||
|
||||
''אתה חולם על מקום אחר יבשה מרוחקת שם תמצא שקט בחורות צהובות שיער מיסתורין של אירופה פה מעבר לרובע'' וגו' |
|
||||
|
||||
מסתבר שהרב ד"ר דני טרופר חושב כמוני. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |