|
||||
|
||||
הגישה שלך לילדים דומה מאד לגישה של דורפל1, שניכם מתיחסים לילדים כמו למבוגרים קטנים. ילדים הם ילדים, ולא מבוגרים קטנים, והמעבר שלהם מתינוקות, לבגרות הוא תהליך ארוך והדרגתי. ילד בן ארבע הוא אמנם בן אדם שצריך להתחשב ברצונותיו, אבל מצד שני, הוא לא תמיד מבין, או יכול להבין, את הכל. ילד מלוכלך לא תמיד ישמח להתנקות, ולא תמיד ההסברים על חידקים ישכנעו אותו. לפעמים צריך להכריח את ה"בן אדם הקטן" לעשות דברים בניגוד לרצונו, בגלל שאנחנו לפעמים כן יודעים מה טוב בשבילו, בגלל שאנחנו מבוגרים, אחריים, ומבינים את ההשלכות של דברים אותם ילד לא תמיד יכול לקלוט. 1 ז"א את מנסה לגדל "חתול", והוא מנסה לגדל "כלב", אבל הבסיס עדיין זהה. |
|
||||
|
||||
אני לא מתייחסת לילדים כאל מבוגרים קטנים, אלא כאל בני אדם. בני אדם שזקוקים עדיין לעזרה, סיוע, תמיכה, הכוונה, וכולי וכולי. ברוב המקרים ההורים יצטרכו *לגרום* לילד לעשות פעולה רצויה. אני פשוט חושבת שהמקרים שבהם באמת צריך *להכריח* הם מועטים מאוד, ויש להגיע אליהם רק אחרי שניסינו לגרום לפעולה בדרכים אחרות (וגם אז לשקול עלות מול תועלת). |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין "להכריח" לבין "לגרום לפעולה בדרכים אחרות"? |
|
||||
|
||||
לגבי ילד שלא רוצה להיכנס לאמבט, "להכריח" פירושו לדחוף ילד צורח ובועט לתוך האמבט ולהשאיר אותו שם X דקות עד שנחליט שהרחצה הסתיימה. "לגרום לפעולה בדרכים אחרות" פירושו מציאת דרכים אחרות שאינן כרוכות בהפעלת כוח פיזי. למשל משחק "בריכה" כמו שהצעתי ב תגובה 389056 , למשל להסכים על רחצה במטלית (בשיטה האירופית), רחצה משותפת עם אמא, טקס רחיצה של בובה שבמסגרתו גם הילד מתרחץ, וכולי. אקדים תרופה למכה: לא תמיד יש כוח וסבלנות לזה, לא תמיד יש זמן לזה, לא תמיד בלהט הסיטואציה חושבים על כל האפשרויות, וכמובן שיש דברים שאי אפשר להתפשר עליהם (למשל בנושאי בטיחות). אבל אני מאמינה שמשתלם לנסות לפחות. הרווח שלי הוא האמון והרגיעה שאני רואה על פני הילד שלא רוצה להתרחץ, כשאני אומרת לו "טוב, אז אתה לא צריך להיכנס לאמבטיה". הוא סמוך ובטוח שלא אגרור אותו לשם בכוח או בעורמה (ומצד שני, כיוון שנוטרל מאבק הכוחות, הוא גם לא בורח, צוחק, עושה פרצופים ומשתולל כמו אותו "פרצוף קקי" מהסיוט של דורפל). ברוח זו הוא גם נוטה לשתף פעולה ולקבל את ההצעות החלופיות שלי, כך שבכל זאת הוא נכנס למיטה נקי. |
|
||||
|
||||
ודאי ששוה לנסות, אני משוכנע שאפילו דורפל יסכים איתך. אני חושב שהוא גם יסכים איתך שכדאי להיות עשיר ובריא על פני להיות עני וחולה. |
|
||||
|
||||
תתפלא אבל לא כולם יסכימו - יש הרבה הורים שתופסים (תיאורטית, לא רק פרקטית) את ההורות כמאבק כוח. |
|
||||
|
||||
גם ההורים שתופסים את ההורות כמאבק כח, לא ימהרו לזרוק ילד צורח ובועט לאמבטיה. יש הבדל בין הרמה התיאורתית לרמה המעשית, וברמה המעשית, מדובר בילד שלך, ואתה לא רוצה לראות אותו צורח ובועט. |
|
||||
|
||||
בפעם האלף - גם מבחינתי הגזר הוא ברירת המחדל, חוץ מבטיפול באלימות. בשעת כעס, המקל ימנע ממנו להכות אחרים הרבה יותר טוב מהגזר, ואלימות היא לא תחום שבו אני מוכן שהחינוך שלי יצליח רק ב-98% מהזמן. שהילד לא ירצה להתרחץ, או יקרא לי "פרצוף קקי", זה לא יגרום לי אפילו לחשוב על להכות אותו. |
|
||||
|
||||
אז מה כן יגרום לך? נגיעה בשקע החשמל? זו הבעיה? |
|
||||
|
||||
מי כתב את תגובה 389028? |
|
||||
|
||||
אם אני אומר לו שהעונש שלו הוא להשאר ישוב על איזה כסא1 בזמן ששאר הילדים שלי עושים משהו אחר תחת השגחתי הנחוצה (אתה יודע, הסיבה הזאת שאני לא יכול לשבת לידו ולהכריח אותו להשאר ישוב למשך חצי שעה באמצעים פחות אלימים), והוא קם ממנו, אני אפליק לו, כנראה. זה שהוא קרא לי "פרצוף קקי" היה חלק משחזור של אירוע (בערך) כזה שראיתי ב"ילד בין זמננו". הפליק איננו בגלל "פרצוף קקי". ----- 1 זו סתם דוגמה. לא אמרתי שאני אעשה את זה, או שלא אעשה את זה, וגם לא אמרתי באילו נסיבות אעשה, או לא אעשה, את זה. |
|
||||
|
||||
אז אם כבר, למה לא לתת מראש עונש שאי אפשר להמרות אותו? |
|
||||
|
||||
זה הרעיון הטוב ביותר. אטפשר להכות את התינוק ברגע צאתו מן הרחם, ואז הוא לעולם יותר לא יעז להמרות את פי הוריו. או לא יוכל. |
|
||||
|
||||
אני חושש שכבר עושים את זה, לא? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |