|
||||
|
||||
כן, הבעיה אכן בעיה. בספרו "החופש לבחור" תוקף מילטון פרידמן את ה- FDA בחריפות בגלל שיקולים מהסוג הזה, ונראה שהמקרה הידוע של התאלידומיד, מעבר לסבל הנורא שגרם לאלפי אנשים, גורם גם לנזק עקיף במשך עשרות שנים בגלל הפחד מחזרה על התסריט ההוא (אגב, התאלידומיד לא אושר לשימוש בארה"ב לא מתוך איזו הצטיינות של ה- FDA אלא בגלל רשלנות/עצלות של איזה פקיד. נדמה לי שגם זה מוזכר אצל פרידמן). אפילו בלי הגבלות המחוקק, מי היצרן שיסתכן בשיווק תרופה שגורמת נזק? זה הרי מתכון בטוח לפשיטת רגל בגלל הפיצויים הישירים והנזק התדמיתי. Primum non nocere (ראשית, אל תזיק) נשמע כרעיון מצויין, אבל גם לחוסר מעשה עלולות להיות תוצאות קשות. אין לי מושג איך אפשר לתקן את המצב הזה (האמת היא שיש לי, אבל זה רעיון מגעיל באמת: את התרופות יפתחו חברות קטנות בארצות העולם השלישי, והחוק המקומי יגן עליהן מפני תביעות. במלים אחרות: אנשי העולם השלישי יהיו שפני הניסוי. טוב, אמרתי מלכתחילה שהרעיון מגעיל). |
|
||||
|
||||
אתה בטח יודע שזה מה שקרה עם החיסון של סאלק בראשית שנות החמישים. הרבה ילדים בישראל חייבים את חייהם לניסיון הציני הזה... |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לחיסון של ד"ר יונה סאלק נגד מחלת הפוליו? האם תוכל להסביר למה הכוונת בדבריך "הרבה ילדים בישראל חייבים את חייהם לניסיון הציני הזה..."? |
|
||||
|
||||
מהזיכרון: כאשר נוסה התרכיב של סאלק בשנות החמישים, ישראל היתה עולם שלישי ולכן ביצעו כאן את הניסיונות בתרכיב שבארה"ב אסור היה לנסות. שנה או שנתיים קודם היתה כאן התפרצות של פוליו שהרגה ילדים רבים והשאירה לא מעט נכים. למזלנו התרכיב היה מוצלח יחסית וזה העמיד את ישראל בחזית הלחימה בפוליו ("שיתוק ילדים" קראו לזה בילדותי). כפי שהעיר כבר קודם שוטה הכפר הגלובלי גם להמנעות מסיכון יש מחיר. הבעיה היא שהדינמיקה היא של המנעות מלקיחת אחריות. אגב, לכל המתדיינים על שוק חופשי וקפיטליזם, אחד הפרדוקסים של תעשיית התרופות שככול שהמדינה יותר "מתקדמת" הרגולציה בתחום קשה וחזקה יותר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |