|
||||
|
||||
ובמה מתבטא הגינון דנן? |
|
||||
|
||||
מלחמה במגוננים אחרים שלהם יש צאצאים אחרים, בעיקר. אבל גם פיתוח מדעי, תכנון לטווח ארוך, וכיו''ב. תחשבי על סופר-גיבורים קלאסיים -- הכי טוב סופרמן -- שיש לו צאצאים ומחוייב רק להם. חוץ מזה שאין להם לא גלימה, לא זהות בדויה, ולא דחף מיני וגונדות. המולידים עצמם לא ממש תבוניים (פחות מאיתנו, נאמר, ובטח שבטח פחות ממגוננים). |
|
||||
|
||||
נלחמים במגוננים אחרים? והם עוד נחשבים לטובים? הם לא יכולים להתבגר ולדבר, במקום להילחם? |
|
||||
|
||||
הם יכולים, וגם עושים את זה, אם האינטרסים שלהם תואמים (למשל: סדרת "עולם הטבעת"). אבל אם השאלה היא, למשל, מי שולט בשטח מסוים עבור צאצאיו, אז המשחק הוא ממילא סכום אפס, ועדיף לבצע כבר לבצע ג'נוסייד פרה-אמפטיבי וזהו. ניבן לא מעביר שיפוט ערכי על דמויותיו בכלל; מגוננים הם סופר-גיבורים וסופר-נבלים בעת ובעונה אחת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |