בתשובה לשלומית לוי, 28/09/01 20:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את שוב ושוב חוזרת על הרעיונות שלך, מבלי לבססם. מה רע בעירום? מה עושה אותו לגס ולמשפיל? האם החתול השכונתי שלי משפיל את עצמו, כשהוא הולך ברחוב בעירום מלא? האם הציפורים, המתעופפות להן בפרהסיה בעירום מלא, הן גסות? עירום הוא המצב הטבעי. אני, לפחות, לא נולדתי עם חליפת טוקסידו. בניגוד לגישתך, אני מצר על העובדה שנולדתי לתרבות, הרואה בעירום כמשהו רע, ובכך גם נידונתי להרגיש, עיתים, מבוכה בנוכחות עירום נשי. אינני חושב כי מדובר במצב בריא במיוחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ה"רע" בעירום הוא שהוא יוצא מתח מיני; ללא קשר לתרבות אליה נולדת, כשאתה רואה עירום נשי הגוף שלך מגיב בצורה מסוימת (אולי), והתגובה הזו אינה משהו שרוב האנשים מסוגלים לתפקד איתו בצורה תקינה (לנהוג, לעבוד, ללמוד), שוב, לא בגלל החינוך, אלא בגלל הביולוגיה. בנוסף, אני רואה עירום וחושפנות יתרה כ"הוצאת עיניים" שאינה במקום. האם ראוי להקים מלון הילטון בתוך מחנה פליטים ברפיח? האם ראוי שעובד בבית תמחוי לחסרי בית יבוא לעבודה בחליפת מעצבים? על אותו משקל, קיום יחסי מין אינו בדיוק נחלת הכלל, ואינו בר השגה עבור כולם, בלשון המעטה, ולכן אני לא חושב שראוי לנפנף במיניות לכל עבר. מובן שיבואו מספר מתמטיקאיות חסרות רגשות ורגישות (בניגוד לרוב המתמטיקאיות) ויאמרו, "מה אכפת לי מכולם, שיסבלו!". לגיטימי. אני לא מעוניין בכל קשר שהוא עם בנות כאלו, אך מנגד אני גם לא מעוניין להכניס אותן לכלא. גם הטיעון הנפוץ של "למה לי להתבייש בגופי?" אינו רלוונטי כאן - הבושה היא אצל הצד השני, לא אצלכן. אולי עירום הוא אכן המצב הטבעי; תסכים איתי שהאנשים הטבעיים ביותר בעולם הם אנשי המערות הפרה-היסטוריים. האם ברצונך לחקות את כל מנהגיהם? אתה לא רואה שום יתרון בחלק מהמנהגים הלא-טבעיים שהאדם סיגל לעצמו במשך השנים? לסיום, בשורה הראשונה כתבתי "רע" במרכאות, כדי לציין שאני לא מסכים עם דעתך, כאילו התרבות שלנו רואה בעירום משהו שלילי. העירום עצמו הוא חיובי מאוד, אין ספק, בדיוק כמו חשבון בנק תפוח ומכונית מנהלים, אך עדיין רצוי ויפה לנהוג בהם בטאקט; כמו שאין חולצות מודפסות עם המשפט "אני עשיר ואתה לא, איזה כיף לי", כי אף אחד לא ילבש אותן, כן רוב האנשים סבורים שעירום בפומבי מקביל לאמירה, "יש לי ציצים יפים ואתה לעולם לא תיגע בהם. החיים קשים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבב המוסרתנות הזה מראה על כותבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כל הזמן עונה ככה, שמת לב? עוד יתחילו לחשוב שאין לך מה לומר. אין סיכוי להתייחסות עניינית, אדון גבב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפלת עמוק מאוד במלכודת הצרכנות וההחפצה של הגוף אם בעיניך העירום הוא דבר חיובי "בדיוק כמו חשבון בנק תפוח ומכונית מנהלים". דבר ראשון - זו טענה דתית במהותה. לעירום אין ערך מוסרי כזה או אחר. עירום הוא מצב קיום אנושי טבעי בסיסי, לא חיובי ולא שלילי. פשוט ישנו. הדבקת תוויות ערכיות למצב כזה היא היא ההמרה שלו משיח חילוני, מדעי, אנושי לשיח דתי, "ערכי", מחמיר ומעניש. חשבון בנק תפוח ומכונית מנהלים הם חפצים. מוצרים תלויי ממון. ניתן להשיג בתמורה לתשלום, והם משווקים לך תוך שימוש במטאפורות שונות ובשיטות מכירה ושכנוע מגוונות. הגוף האנושי הוא המכנה המשותף הנמוך ביותר (שוב, "נמוך" במובן המתמטי/ביולוגי, לא ערכי) בין כל בני האדם. לי יש גוף עירום מתחת לבגדים, לך יש, לה יש, לכל אחד ואחת מאיתנו. ובכלל, מי קבע שזה דבר חיובי שיהיו לך חשבון בנק תפוח ומכונית מנהלים? אולי עדיף שתהיה לך מכונית רגילה, בתמורה לכך ששכנך יוכל לאכול ארוחה משביעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נפלתי ולא עמוק, ולמעשה אני לא מבין את הודעתך כל כך, במיוחד את הפסקה האחרונה. נו, כן, עדיף מכונית רגילה; עכשיו תסביר לי את הקשר לנושא העירום. את האנלוגיה לחשבון הבנק ומכונית המנהלים לקחת קצת קשה, לדעתי; לא התכוונתי להשוות בין השלושה ("לחברה שלי יש גוף כמו של יונדאי לנטרה!") אלא לתת דוגמאות לדברים שבהם לא יפה לנפנף. אני יודע שכל אחד יכול, כעקרון, להשיג כסף רב ומכונית, אך עובדה היא שלא כולם מצליחים, נכון? לא דיברתי על שאיפה להשיג "גוף אנושי", ואתה לא צריך להסביר לי שלי יש ולך יש ולה יש, אלא דיברתי על השאיפה (או הדחף) לקיים יחסי מין, המתעוררת כתוצאה מצפייה בעירום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, לעיל ניתן קישור לאתר "וויריזם", שלמעשה מכיל הרבה תמונות אקסהיביציוניסטיות. העובדה המצערת משהו, מבחינת הגולש החרמן, לפחות, היא שהרבה מאוד מהנשים המוצגות שם רחוקות מלהיות מרגשות (טוב, עבורי, לפחות) מבחינה מינית, ויש שיאמרו אף שהן לא ניחנו באסטתיות כלשהי. ובכל זאת - הן שם. למה? אתה מניח שעירום נשי הוא בהכרח עירום של נשים יפות. זה, כמובן, לא נכון. זה אולי נכון בסרטי פורנו, אבל זה לא נכון אצל סתם בחורות אקסהיביציוניסטיות, וזה לא נכון אצל סתם בחורות נודיסטיות (וכנ"ל אצל גברים). לכן, העירום הזה אינו בהכרח במטרה "לנפנף". אולי כאן נעוצה השגיאה הבסיסית שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש כזה דבר, אנשים שניחנו או לא ניחנו באסתטיות. בסופו של דבר כולם מתחתנים, כידוע, אז סימן שכולם נראים אסתטיים, לפחות בעיני מישהו אחד. שנית, לא האשמתי את המתהלכים בעירום ברצון זדוני ומכוון "לנפנף", ובטח שלא אמרתי שזוהי מטרתם. הנפנוף הוא בעיני המתבונן; כוונת העירומים יכולה להיות תמימה, ואני מאמין להם, אך הנפנוף, הגירוי המרגיז של המתבוננים, עדיין מתרחש. מובן שהעירומים בכלל לא יגדירו את זה כ"נפנוף". נו, אז מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ערום שאינו אסתטי (רופא/ה-חולה, סניטר/ית-מטופל/ת למשל, אפשר להביא דוגמאות נוספות)יוצר מתח מיני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי. אולי. אני מתאר לעצמי שרופא צעיר וחביב שיזכה לראות מטופלת צעירה ועוד יותר חביבה, אכן יגורה מינית. כנראה שרופא בעל 30 שנות נסיון יגורה קצת פחות, אם בכלל, כי הוא הרגיל את עצמו שלא להתגרות. כמו כן, כנראה שרופא לא יגורה מינית אם הוא נדרש לבצע מעשים בלתי אסתטיים בעליל, כמו להשתיל לב, בגוף ערום. אז מה הנקודה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה עוד בדרך, ראשית אנחנו מבררים כל מיני דברים. האם לדעתך, בחופי סקנדינביה או גרמניה, משם מדווח לנו "כתבנו באשכנז", בהם העירום מקובל ונחשב "טבעי" (לא לחינם מעדיפים הנודיסטים להקרא "נטוריסטים" מלשון טבע) מתהלכים הגברים בזקפה גאה עד לב השמים? הנקודה שאני מכוון אליה היא שהמתח המיני הוא תלוי קונטקסט, ובקונטקסטים מסויימים הוא אינו מתקיים. דוגמא? הזכירו כאן את מחנות ההשמדה במלחה"ע השנייה. אני מעיז לנחש שלו עמדת בעירום, קופא מקור בקבוצה מעורבת של גברים ונשים כשמולכם כמה חיילי אס-אס עם כלבים הגירוי המיני לא היה ממש בראש מעייניך, אם בכלל. אפשר לפתח בקלות דוגמאות נוספות. לכן, אני חולק על דעתך כי העירום "יוצא[ר] מתח מיני; ללא קשר לתרבות אליה נולדת". אפשר להעביר את הדיון לסוגיית גוף-נפש (עקב ההקשר הביולוגי שאתה מביא בהמשך אותה פסקה)אבל איני חפץ ללכת למחוזות אלו כעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה איתך ומעבר לכך, עולים דברייך כמעט בקנה אחד עם חוסר הלגיטימיות של הטענה החרדית כנגד שירות בנות בתפקידים קרביים. פקידה נאה, מבושמת ומטופחת, בחצאית צבאית (בד"כ מקוצרת) וסנדלים החושפים אצבעות רגליים משוחות בלק היא לגיטימית בעוד שמאגיסטית מיוזעת עם M16 ובוץ על הנעליים הגבוהות היא לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור, אבל רק רציתי לציין שלק, בעיקר על ציפורני אצבעות הרגליים, זה בין הדברים הכי turn-off שאני מכיר. אבל בואו לא נכנס להפרעות הנפשיות הקטנות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, אני מסכים איתך. זה, ועגילים בגודל של צלחות לווין. או עגילים בכלל. ותכשיטים ואיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור (וממש לא חשוב), אבל רק רציתי לציין שלק על צפורני הידיים זה בין הדברים שאני לא יכולה בלעדיהם. ציפורני הידיים (שלי) נראות לי מוזרות בלי לק, כאילו משהו חסר שם, אז הן תמיד עם לק (חוץ מרגעי המעבר בין לק אחד למישנהו). אבל לק על ציפורני הרגליים? איכס. הרעיון תמיד נראה לי דוחה למדי, לא יודעת למה. אבל בואו לא נכנס להפרעות הנפשיות הקטנות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מממ... מאגיסטיות מיוזעות בבוץ, נשמע לי אחל'ה רעיון לאתר פורנו ייחודי, אפילו שכבר חשבו על זה קודם, יש בטלוויזיה מופעים של נשים מתאבקות בבוץ ובטח אנשים לא מסתכלים על זה רק מסיבות ספורטיביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שהמאגיסטיות, לא לובשות ביקיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בביקורי האחרון בגרמניה, בעיר פרנקפורט אשר על הנהר מיין, ראיתי באחד הפארקים גויה צעירה וחטובה המשתזפת על הדשא תוך הקפדה על אחידות גוון העור בכל פלג גופה העליון ר"ל. מאחר וברומא נהוג להתנהג כרומאי כבשתי את הדחף לגשת ולשאול אותה ?Wie viel Uhr ist es כמקובל במקומותינו (מה גם שזוגתי שתחייה היתה איתי) והמשכתי בדרכי. בכל אופן, לגבי שאר ה"רומאים" שהשתזפו, רצו, ישנו, קראו ואכלו בפארק, עשה רושם שהמשתזפת הנ"ל היא חלק מהנוף ולו היתה לובשת שמלה עד העקבים, חולצה עם שרוולים ארוכים ופאה או כיסוי ראש אחר היתה מושכת הרבה יותר תשומת לב. בפרוש נראה שהיחס לעירום (נשי/גברי) הוא אך ורק תלוי הקשר. כפי שלרופא נשים זה נראה טבעי לראות אישה עירומה פסוקת רגליים כך ל"רומאי" נראה טבעי לראות "רומאית" משתזפת ללא חלק עליון על הדשא באמצע העיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה כמו לומר שאכילה היא תלוית קונטקסט, ולפעמים אינה מתקיימת. לו היית עומד בעירום, קופא מקור עם חיילי אס-אס וכלבים, לא היית חושב על אוכל, נכון? מה שהראית הוא שישנם מצבים ביולוגיים-נפשיים (קור, מצוקה, פחד) העשויים לדחוק את היצר המיני; כמו כן, ניתן "להתרגל" אל היצר ולמנוע, או להפחית, את תופעותיו מרקיעות השמיים; אך לא ממש הראית לי שמדובר במשהו תלוי קונטקסט, ובוודאי שלא הראית שלא מדובר במשהו ביולוגי גרידא (לא הבנתי כל כך אם ניסית). אני אשמח אם תסביר שוב, או תיתן דוגמאות אחרות להשפעתה של התרבות על קיומו או העדרו של המתח המיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאתי דוגמא: הנטוריזם למשל. בקונטקסט המסויים (חוף הים, פארק וכו') העירום נחשב למקובל. עם זאת, אותם אנשים לא יופיעו בעירום לישיבות הנהלה או סתם לעבודה. רוצה דוגמאות נוספות? יובל רבינוביץ מתאר חברות אפריקאיות מסויימות:http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=695&rep=37... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה של חזי היא יותר מורכבת ונוגעת יותר ל''ראוי'' - חבל להגרר לויכוח קטנוני על מקורות הגירוי המיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא. הקפדתי שלא להתייחס לחלק השני של התגובה המקורית (החלק שמתחיל ב"אולי עירום הוא אכן המצב הטבעי"). מה גם שלדעתי במישור ה"מצוי" הדוגמא הסקנדינבית היא דווקא קלף מנצח מבחינתי. אבל אם כבר גלשנו לזה, המבנה הלוגי-סמנטי (לא סינטקטי! סינטקטית זה נכון!) "X מנהג פרימיטיבי/נאצי, פרימיטיבי/נאצי זה לא טוב לכן X זה לא טוב" כבר שחוק עד עפר, וראוי להיפטר ממנו. כנ"ל גם "X הוא טבעי, טבעי זה טוב, לכן X הוא טוב" שמופיע בתגובה של מר כליל נאורי ושלה הגיב חזי. כל מקרה יש לבחון לגופו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אבל לעצם העניין זאת טענה מעניינת: בעולם המודרני אנחנו נוטים לראות את המצב "הטבעי" כטוב, ואת כל מי שחושב אחרת כפוריטן. האם יש מקום לחשיבה אחרת? הטענה של חזי מורכבת יותר, במובן זה שהיא מוכנה לקחת בחשבון רגשות של אנשים אחרים. ותרשה לי להעלות טענה נוספת, מצוטטת מתוך ספר של ג'ון לה-קארה: "אני מאמין גדול בצביעות. זוהי הקרבה הגדולה ביותר להגינות ויושר שאותה אנו מצליחים להשיג. זוהי הצהרה על מה שאנו צריכים להיות. כמו הדת, כמו האמנות, כמו המשפט, כמו הנישואין. לשרת את המראית החיצונית של הדברים זו הגרועה בשיטות, אך היא טובה מהאחרות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל אני חושד בכל מי שאומר שאני צודק 8^) ולעניין. איני חושב שאנחנו, בעולם המתקרא "מודרני" נוטים לראות דווקא את המצב ה"טבעי" כ"טוב" (שמת לב כמה מרכאות?). אנו נוהגים לנקות את מגורינו (בסתירה למצב הטבעי), חלקנו בכלל טכנופילים. העניין הוא שאנו משתמשים חליפות בטיעונים הנ"ל (שניהם - "טבעי זה טוב" ו"טבעי(פרימיטיבי) זה רע"), בדרך כלל ללא עיקביות. הרשה לי לשלוח שוב עקיצה לכיוון הדתות המונותאיסטיות שמתמחות בחוסר עקביות זה. ואשר לציטוט. ההגדרה המופיעה בו היא כללית מדי לטעמי. הוא כולל בכפיפה אחת אמירה על החברה האנושית וביקורת חמורה עליה. אני משאיר לך לבחור עמדת פתיחה אם ברצונך לדון בו. אגב, לקוח מ"המתופפת הקטנה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגדרה שלי הייתה רחבה מדי. אבל בנוגע להתנהגות מינית ורגשית אנו כן נוטים לזהות את ה"טבעי" כ"טוב". ואת מי שלא מקבל את ההגדרות האלה כפוריטן ומיושן. נדמה לי שבמידה רבה ניתן לראות כאן את ההשפעה ההיסטורית של פרויד, ואותו כתגובה לתקופה הויקטוריאנית. כשאני מתבונן באורח גס בהיסטוריה המערבית הייתי רוצה להציע, בזהירות הדרושה, את האפשרות שיש סוג של "מטוטלת היסטורית" ביחס של האנושות לרעיונות ולקבלת דפוסי התנהגות, ששומרת על מרכז כובד מסוים שדרוש להמשך קיומה של התרבות. את הטענה על האמונה בצביעות כדרך חיים אני רואה כעמדה מוסרית. אחת הבעיות המטרידות אותי היא הניגוד בין ההכרה השכלית והחברתית שלי בצורך לעשות את המעשה המוסרי לבין הרצון ה"רגשי" שלי לא לעשות את המעשה. והשאלה המתבקשת היא האם זה נכון לכפות על כל ההוויה שלי (שמורכבת מאוד) את המסקנות השכל (שמהווה רק חלק ממנה). והאם זה לא התכחשות לחלקים מעצמי? אין לי עדיין פתרון, אבל העמדה שלה-קארה מציג מעניינת במובן זה שהוא מקבל את קיומה של הדואליות הנמשכת בין ההתנהגות החיצונית לבין "אני אמיתי" שלא בא לידי ביטוי ולפי גיבורו – אין זה מין הראוי שתבוא לידי ביטוי. הספר הוא "עיר קטנה בגרמניה", אחד הספרים הטובים שלו, בניגוד ל"מתופפת הקטנה" שנמנה על הסוג השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי הייתה לטעון שוב בפני גברת לוי, שאין דבר שהוא פסול אינהרנטית במצב העירום. בכך, כמובן, נפלתי במלכודת הידועה של ההבדל בין עולם היש ועולם הרצוי, ועל כך אני מצר. צריך הייתי להבהיר שמדובר בדבר תלוי-תרבות, ולשאול את גברת לוי מדוע היא רואה בעירום דבר פסול. תגובתו של חזי בנושא הייתה לא רלוונטית, ומלאת ניפנופי-ידיים, ולכן תגובתי אליה נוסחה באופן לאקוני, בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על חוסר הרלוונטיות לא נתווכח (איך דיונים באייל היו מגיעים ל-500 תגובות אם כל תגובה לא רלוונטית היתה מתקבלת ב"ברוגז" שנתת לי?), אבל אפשר דוגמא לנפנוף ידיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה; אתה צודק בכוונתי ובדיון שרציתי להעלות. למרות זאת, לזכות כל המגיבים פה אומר שהויכוח על מקורות הגירוי אינו כל כך קטנוני לדעתי, ולאחר קריאת כל התגובות אני רואה שהגזמתי בדבקותי בנושא הספציפי הזה. אז אוקיי; המיניות היא תלוית תרבות ובאפריקה כולם הולכים ערומים ואין מתח מיני. אני עדיין מרוצה מהמצב כאן, בו עירום בפומבי אינו מקובל; כנראה שאם הייתי נולד באפריקה זה לא היה משנה לי כל כך, אבל תהליכים כאלו (של הפיכת עירום בפומבי למשהו שגרתי) אורכים עשרות שנים, ואני לא חושב שהמתח ואי הנוחות שיווצרו בינתיים שווים את זה. נכון שטלי וחברותיה יכלו להשתזף בחופשיות על הדשא ההולנדי, אך למעשה אף אחד לא ערך באותה עת סקר רחוב ושאל את העוברים ושבים (הלא ישראליים...) אם התופעה הזו נחמדה להם. השלווה בה הם מקבלים את זה מראה שהם רגועים ופתוחים, לא שהם לא מגורים ואדישים. בכל אופן, יהיה מעניין לדעת האם כל מי שהגיב כאן תומך נחרצות בעירום בפומבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "תומך"? אני חושב שהדבר ההגיוני ביותר הוא שערום יהיה דבר מקובל ונורמלי, ולא יהפוך לדבר מגרה באופן אוטומטי. אני לא חושב שניתן לבצע את זה בעתיד הנראה לעין בישראל. מעבר כזה ידרוש הרבה "קורבנות אדם" בדמות נשים שיסכימו להחשף (תרתי משמע) ובכך להפוך אנשים סביבן לאדישים יותר ויותר לערום נשי. וכשחושבים על זה - גם גברים שיסכימו. אני, למשל, לא רואה את עצמי נרתם למאבק באופן אקטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האדם הוא כל-כולו ''ביולוגי גרידא'', כדבריך. אבל מיניות האדם היא עניין מפותח שרובו ככולו תלוי תרבות. יש אנשים ששיחת טלפון למספר הנכון (פלוס דרושות) יכולה לעשות להם את זה, למרות שהוויברציות היחידות הן גלי-קול והדיאפרגמה היחידה היא זו שבפומית הטלפון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו לא השיחה עצמה והפומית ש"עושות להם את זה", אלא הקונוטציות והמחשבות שהן מעוררות במוחם! מעולם לא אמרתי שהדרך היחידה להיות מעורר מינית היא שבריטני ספירס תבוא ותשב עליך; למחשבות ולדמיון בהחלט יש חלק בזה (סליחה בריטני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחד מבתי החולים הגדולים בארץ מתמחה רופא נשים יפה תואר, צעיר, פנוי וסטרייט. *כל* הנשים שעוברות תחת ידיו, כל בנות משפחותיהן וכל חברותיהן מנסות להתקרב אליו ו/או להכיר לו בחורה זו או אחרת. חלקן מנסות להתקרב ללא כסות לגופן(הלא הוא רופא נשים). הוא מצידו, מגיע בוקר בוקר לביקור רופאים מדיף ניחוחות בושם יוקרתי, לבוש היטב ומגולח ואותם פלירטים ממנו והלאה. מכאן שלא צריך ותק של 30 שנה כדי לא להיכנע לבהמיות, ומאידך גיסא ניתן להתבונן במקרים של רפואת נפש (אינני זוכרת את שמו של אותו פסיכולוג שהואשם באונס מטופלות) ששם סביר להניח שלא היה מעורב עירום ועדיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש הסברת איך הד"ר הנכבד "לא נכנע לבהמיות". את יודעת מה הוא עושה בשרותים? בביתו? את יודעת על מה הוא חושב וחולם? דיברתי על כן-יגורה או לא-יגורה, ולא על פלירטים, חברויות והצעות נישואין. לדעתי יש סיכוי גדול שהוא דווקא כן מגורה. בהמה שכמותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה אוסר על פנטזיות חזי? על חלומות? אני תוהה אם נלקחת מעידן "שם הורד" או שמא "האסיר". I am not a number! I am a free man!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוט הנכון הוא "I am not an elephant" והוא לקוח מהסרט איש הפיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר פופק הנכבד, הגברת יולי ציטטה באופן נכון ומדוייק. המדובר בגיבור סדרת 'האסיר', הלוא מספר 6 המפורסם. בידידות א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני, יעקב פופק הקטן מבית שמש, אגיע למעמד, שאנשים נכבדים כמו אלכסנדר מאן יתייחסו לדברי ואף יכנו אותי ידיד. אימי, לא הייתה בין החיים הייתה ודאי מתגאה בי עד מאוד. באיחולי חג סוכות שמח לבביים, יעקב פופק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכס, זכרון אסוציאטיבי תלוי ברכישה ראשונית של בסיס כלשהו, ולכן הוא תלוי גיל. יעקב, האסיר היתה אחת מסדרות המופת הטלויזיונית ששודרה לפני כשלושים שנה ואני ממליץ לך לנסות למצוא אותה בוידאו או DVD |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומשודרת כיום באופן קבוע בערוץ Yes+ בלווין, בימים משתנים (אך ברצועת זמנים קבועה). מומלץ בחום! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני רוצה לספר לך גם משהו מנסיוני. לפני כמה חודשים חטפתי שפעת ממש קשה והייתי מוכרח ללכת לרופא בסניף למרות שאני שונא את הקטע של קופת חולים. שלחו אותי לרופא תורן שהיה רופאה. רופאה? איזה רופאה, כוסית מארץ הכוסיות. גבוהה, דקה כזאת, חזה לא גדול אבל מגרה, היה לה חלוק רופאים, אבל פתוח, והיא לבשה ג'ינס רגילים, משופשפים, אבל הדוקים, והרגליים שלה ארוכות כמו של דוגמנית, והיא בחולצת בטן ירוקה שמתרוממת כשהיא מתקרבת אלי עם הסטטוסקופ. היו לה משקפיים, אבל הם היו רק מסגרת שמדגישה את העיניים המטריפות שלה ולי נעמד הזין בטרוף. ממש לא נעים. אני בטוח שהיא רואה איך הזין מותח את המכנסיים כמו אוהל ומפחד להביט לשם לראות מה שהיא בטח רואה. מרוב חרמנות אני מתחיל לרעוד על הכסא כשהיא בודקת אותי כשהחולצה שלי מורמת מהגב, תנשום עמוק וכל זה. ממול יש את המיטה הזאת מעץ, שבודקים עליה, ואני כזה רוטט מתשוקה ומדמיין איך אני משכיב אותה שם ותוקע לה אותו מקדימה מאחורה בפה. זה מתחיל להיות סיוט כי אני מתחיל לפחד שאני לא אצליח להתאפק ואתנפל עליה. אני מחזיק את הכסא בכוח, מהמחלה בכלל שכחתי באותו רגע. גם ברחוב רואים הרבה בחורות מדליקות, וכמו כל אחד אני נדלק לרגע, אבל תכף שוכח. אבל עם הרופאה הכוסית זה היה משהו אחר. כי יש קרבה פיזית בין רופא לחולה. ממש מזל שהקטע הזה נגמר בשלום. אבל הוא בעצם לא נגמר כי אני לא מפסיק לפנטז עליה. מה אני אגיד לך, אני לא יודע מה עושה הרופא שסיפרת עליו לנשים שאצלו, ומה בדיוק הן מרגישות כשהוא מטפל בהן. אולי הוא לא הולך עם חלוק פתוח, ועל נשים אי אפשר לראות אם הן מתחרמנות או לא. אבל לדעתי מישהו צריך להשגיח על ההופעה של רופאות כוסיות כי אם אני אתקע עוד פעם עם אחת כזו בחדר אני כבר לא בטוח שאני אצליח להשתלט על עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה באיזה תרבות נולדת אליה? האם לדעתך אנשי מערות, לפני שגילו את פלאי הפרוות, הלכו עם זרג זקור בכל עת שראו נקבה? קשה לי להאמין. אבל למה להרחיק? לך לחוף נודיסטים, ותראה שם נשים ערומות, ולצידם גברים ערומים, וכולם מתנהלים בניחותא, בלי שום גירוי מיני מיותר. פלא! אגב, כל הטיעון לגבי זה שקיום יחסי מין אינו בדיוק נחלת הכלל, אף כי אני נוטה להזדהות איתו, לעיתים, לצערי, אינו רלוונטי. גם בן או בת-זוג אינם נחלת הכלל, מה שלא אומר שאנחנו אוסרים על זוגות להתנשק ברחוב1. 1 וחבל שכך! (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לא ביקשתי לאסור הליכה בעירום ברחוב, אלא ציינתי שאלו שבעד מימוש הדבר הזה לוקים בחוסר התחשבות וגורמים לפרובוקציה, מכוונת יותר או מכוונת פחות. שנית, "בן זוג" הוא כותרת למצב מתמשך (אצלי - שבוע בממוצע), שהתמורה שלו היא בין השאר רומנטיקה, אהבה, ידידות, הדדיות (אני כבר מסיים, תחזיק מעמד) ותמיכה; כמעט כולם רוצים את זה, במידה זו או אחרת, אך נדירים הם האנשים שיראו זוג מתנשק ברחוב, יאבדו את שליטתם ויצעקו, "לעזאזל, תנו לי עכשיו אהבה או שיהיה פה בלגאן!". יצר מיני, לעומת זאת, הוא משהו חד ורגעי, והפרובוקציה כאן גדולה בהרבה. (מובן שהגבול שלי בין פרובוקציה גדולה לקטנה הוא שרירותי (כמו בניסויים בבע"ח) ואין טעם לדון בו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהירות! חשיפה אישית שאינה מקובלת באייל לפניך. מזה שנים רבות אני ידוע בנטיותי ההתאבדותיות, כאשר הסיבה העיקרית לכך לאורך כל השנים הייתה הקושי שלי ליצור קשר עם בנות המין השני. נטיות התאבדותיות כאלו, מן הסתם, מלוות בדכאון מתמשך וכמעט כרוני, שעדיין עושה אצלי קאמבקים אחת לכמה זמן. התאבדות, לדעתי האישית והבלתי מקצועית, אינה אלא אלימות שאינה מוצאת את דרכה כלפי אחרים, ולכן היא מופנית כלפי האדם עצמו. במקרה שלי, נוצר מעגל קסמים קטן - מכיוון שהייתי בעל הערכה עצמית נמוכה, הרי שהנחתי מראש שכל ניסיון שלי להפעיל אלימות כלפי זרים יסתיים בכאב רב בעיקר עבורי, מה שרק הפנה את האלימות הזאת כלפי עצמי, החזיר אותי למחשבות התאבדותיות, וחיזק את הדימוי העצמי הנמוך שלי. בשלב כלשהו, האלימות שלי הפסיקה להיות מכוונת אלי לזמן קצר, וכוונה כלפי חוץ. מטרת השנאה שלי, באותה תקופה, הייתה זוגות שראיתי ברחוב. רציתי לחבוט בהם עד זוב דם. שנאתי אותם שנאה תהומית, והשתדלתי להמנע מלראות זוגות שכאלו. כשחוג המכרים שלי ארגן מפגשים חברתיים בהם ידעתי שיהיו זוגות, נמנעתי מלהגיע, וככלל, ניתקתי את עצמי ממרבית העולם. השלב הזה הגיע לסופו, ולאחרונה חוויתי עוד רילפס לשלב ההתאבדותי. כרגע אני בסדר, אם תהיתם. אגב, האלימות הזאת, בד"כ, מצאה את פורקנה על הנייר, ולא בשום צורה אחרת. אז מה שניסיתי להגיד הוא שהחוסר באהבה, לפחות במקרה אחד שאני מכיר, כן יכול לגרום למעשי אלימות, או לרגשות אלימים. דווקא מין, לדעתי, הוא הרבה פחות מסוכן, משום שהרבה יותר קל לפרוק אותו בעצמך או בתשלום. אהבה, כפי שאמרו הביטלס, אי אפשר לקנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לטענותיך על תחושת בידוד רומנטי אתמול פגשתי אותך בערב של הבמה החדשה עם חתיכה יפיפיה על זרועך . אם יש מישהו שיש לו על מה להתלונן זה רק אני ! הגעתי לערב ההקראות של הבמה החדשה בתקווה למצוא אנשים ונשים בגילאי השלושים. לתדהמתי התברר שהאולם היה מלא עד אפס מקום בהמוני בני עשרה. דותן ואני נאלצנו לפלס את דרכנו בין ההמונים באלימות פיזית ממש או שהיינו נמעכים למוות. מי היה שמאמין שכל כך הרבה בני עשרה מתעניינים בספרות ושירה , אולי עוד יש תקווה לנוער? בדרך נס הצלחתי למצוא בין המוני בני התשחורת מישהי קצת מבוגרת יותר שאפילו נראתה נאה ואינטליגנטית דוקטורנטית לנוירולוגיה כפי שהתברר . שיחתנו המעניינת נקטעה בידי ההזמנה שלי על ידי בועז רימר לבמה. לרוע המזל לאחר מופע האימים שנתתי מעל הבמה , תיאור מפורט של מגוון תקיפות מיניות שבוצעו על שבויים בידי סוהרות יפיפיות וסדיסטיות במלחמת העולם השניה , כפי שתוארו בספרי הסטלאגים תוך הצגה לקהל של התמונות הרלבנטיות , תצוגה שהתקבלה בעניין רב. לרוע המזל לא הכל העריכו את העניין האינטלקטואלי שבפרנזנטציה הדוקטורנטית העדיפה לעזוב את האולם תוך השמעת משפט המחץ כלפי " חפש אותי באינטרנט!". נו ואתה עוד מתלונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי ממליץ לך להעזר בספרי ''כיצד להתחיל עם בחורות ולהשאר בחיים'' אך כל עותקיו נעלמו בצורה מסתורית מחנויות בספרים. אתה יותר ממוזמן לחפש ציטוטים נבחרים ממנו בדף האחורי של הבמה החדשה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |