|
''עורך-דין ארליך טען לפנינו כי פעל כל העת בתום-לב, כי שילם את כל כספו וכל חסכונותיו לרכישת הבניין במקום וכי יהיה זה לא צודק אם לא תינתן לו הזדמנות בכל-זאת להוכיח את זכותו במקום. טענתו של עורך-דין ארליך נשמעה באוזנינו טענה כנה, שכן דברים היוצאים מן הלב טיבעם שהם נכנסים הם אל הלב. צר לנו אך לא נוכל להיות לו לעזר. אם אמנם מי שמכר לעורך-דין ארליך את הקרקע הציג את עצמו כבעל זכות בקרקע ולא עוד אלא שהוסיף וטען, בהטעייה, ולו מכללא, כי ניתן היתר לבנות במקום, חייב הוא עורך-דין ארליך למצוא סעד כנגד אותו מוכר שהטעה ותו. ואולם אין כל הצדק שבעולם להיעתר לעתירתו, שכן אם ניעתר לה - ניתן ידנו אף אנו למעשה ההטעייה שהיה.''
|
|