בתשובה לראובן, 31/01/06 17:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה. ועכשיו ההבדלים: אוונס פוטר לאחר /שנים/ שבהן פרסם /המון/ קריקטורות נגד ישראל, בהן רבות שמשוות את ישראל לד.אפריקה או לגרמניה הנאצית. בסוף, לאחר אינספור תלונות של קוראים לעיתון על החד צדדיות החריפה שלו, הוא התבקש להימנע מנושא הסכסוך המזרח תיכוני. הוא סירב, ופוטר. לא על הקריקטורות שפרסם אלא על שסרב להפסיק להשתמש בעיתון כבמה לדעות כ"כ קיצוניות וחד צדדיות. ושוב: זו היתה בעייה חמורה ומתמשכת, לפני שזה הגיע לפיטורים. ישראל סופגת מזה שנים קריקטורות הרבה הרבה יותר חמורות מהקריקטורות הדניות הלחלוטין-לא-מעליבות על מוחמד. ובכל הזמן הזה ולגבי כל הקריקטורות האלה היהודים לא השתוללו, לא שרפו דגלים, ולא הפריחו איומים. ומול הקריקטוריסט האחד שפוטר יש עשרות שיושבים לבטח על כסאותיהם. איפה הסימטריה כאן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך אוהב לעשות תחרויות של מי יותר מסכן. אני גם לא חושב שהעניין הוא איזה קאריקטורות *באמת* מעליבות ואלו סתם מראות שלמוסלמים אין חוש הומור בגרוש. השאלה היא מי מחליט, ועל בסיס מה, מתי קריקטורות נעשות בטעם רע, ומתי יש כאן עיקרון של חופש דיבור. האם צריך לחכות למכתבים למערכת העיתון, או אולי לבקת"ב בחלון? בשורה התחתונה הקריקטוריסט הדני *לא* פוטר (עכש"י) ואילו הניו זילנדי *כן* פוטר. מהומות או לא מהומות, אם היית צריכה לבחור על פי התוצאה הזאת האם לצייר קריקטורות אנטי ישראליות או אנטי איסלמיות, נדמה לי שהיית הולכת על המודל הדני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בדניה לא מדובר בקר' אחד, אלא ב-12, שכל אחד מהם צייר קר' אחת. והם פרילאנסים, כך שקשה מעט לפטרם.. 2. שלא כמוך, אני חושבת שזו לא שאלה בינארית אלא שאלה של עקרונות /פלוס/ של דרגות על רצף (חומרת הבעיה, רוחב התופעה, אופי התגובה (ראה 3) ועוצמתה, ועוד דברים, שכרגע אפסח עליהם שכן זו תגובה על רגל אחת. (השניה בתיקון). הדרגה - חשובה. אנחנו לא חיים על פסגת הימליה של עקרונות, אלא במישור המציאות. ולכן השוואות כמו זו שעשית הן קלושות בעיניי, וניסיתי בתגובתי הקודמת להדגים לך למה. 3. אופי התגובה קריטי. יש הבדל עקרוני בין כתיבה למערכת העיתון, או פניה לבית משפט, למשל, לבית אלימות והפחדה. זה ההבדל שבין עולם החוק והסדר לבין עולם הכל-דאלים-גבר. ולכן מוסלמי שייעלב ויפנה לבית משפט - זה בסדר גמור. ויהודי שישתולל יכה ויאיים - זה לא בסדר. יש בטח עוד דברים שאפשר לומר, אבל לא אעשה זאת עכשיו. [ואני מתפלאה עליך ראובן, שצריך בכלל לפרט לך את הדברים הכל כך בסיסיים האלה, אם תסלח לי. אבל אין דבר, קורה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופי התגובה בהחלט מלמד משהו, אני מסכים, ואפשר להתברך בכך שיהודי ניו זילנד לא השתוללו ברחובות, אני גם לא אצדיק בשום אופן התנהגות אלימה, *אפילו* (צוחק , כן?) אם מדובר במוסלמים. אגב, עד כמה שהבנתי, באירופה לא היו מחאות אלימות כלל, רק בעזה שרפו את דגל דנמרק (זה נחשב אצלם מחאה שקטה, לא?), בסעודיה הרביצו לעובדי חברה דנית ובתימן איימו על אנשי הצלב האדום הדני. אבל דיר באלאק, הדנים פרסמו 12 קריקטורות של "איך מוחמד היה עשוי להראות". בואי נעזוב רגע את הביקורת הפוליטית והתרבותית ( המוצדקת, טוב?) שגלומה בקריקטורות הללו וניזכר לרגע שאחד ממצוות האיסלם זה האיסור להציג תמונה של הנביא. אני לא יודע כמה האיסור הזה חמור, אבל בהנחה שעורכי העיתון יודעים על האיסור הזה, מה בדיוק היתה מטרת התרגיל? קראתי שהקריקטורות פרסמו כתגובה למחאה של סופר ילדים על שהוא לא מצא מישהו שיסכים לאייר את ספרו ( שנכתב על מוחמד). כלומר, עורכי העיתון פירסמו ביודעין קריקטורות שעצם קיומם נחשב כחילול קודש. אגב, הציורים עצמם לא כל כך מחמיאים לנביא, לעיתים הוא מחזיק פיגיון, או חובש פצצה לראשו, באחד הוא סתם פלאח שמוליך חמור. לא צריך להיתמם במיוחד, העיתון קיווה לפרובוקציה ואכן זכה בה (אולי אפילו יותר משציפה). המחאה המוסלמית לא ידעה להבחין בין פרובוקציה של עיתון לבין כל הדנים באשר הם, והעיתון יצא "גבר" כאביר חופש הדיבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וראוי להזכיר, שבניגוד לדנמרק, ישראל מקפידה בכבודו של מוחמד. פרובוקציה מכוונת על חשבונו של הנביא יתברך עלולה לעלות לך בשנתיים בכלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם לדנים, כמו לנו, יש חוק נגד פגיעה ברגשות דת. אגב, נראה לי מעניין לנסות לתבוע את אתר "חופש" למשל על זה: http://www.hofesh.org.il/articles/god/kiss.html בשם אותו סעיף. מעניין אם מישהו פעם ירים את הכפפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה פגיעה בערכי הדת יש בקטע ההוא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה אותך אומר למוסלמים שלקיים את מצוות האסלם זה כמו לנשק ליחזקאל את התחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין לצייר ערבי עם פצצה על הראש ולהגיד שזה הנביא מוחמד, לבין לצייר ערבי עם פצצה על הראש ולהגיד שזה ברגותי ( נדמה לי שזאב פארקש המנוח נהג לצייר את עראפאת עם פצצות קטנות במקום עיניים). כמו כן, יש הבדל בין משל משעשע לבין (למשל) הדפסת השם המפורש בכותרת ראשית בעיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, זה פשוט מאמר שזכרתי משם. אז אני מזמין את מי שמעוניין לחפור בארכיון המאמרים של חופש ולנסות לדלות משם משהו שיכול להצדיק תביעה על סעיף ''פגיעה ברגשות דת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שיש שם גם כאלה, רק התפלתי לגבי הבחירה שלך. אגב, האם פגיעה בריגשות הדת באינטרנט נחשב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שבאינטרנט, באתר שבסיסו בישראל (הבעלים, מכניסי התכנים) כן. התחשק לי גם להתחכם לתהות על פגיעה ברגשות האינטרנט בדת, אבל החלטתי שיש כאן מספיק דיונים מטופשים לאחרונה ואני יכול לחסוך אחד. אז חסכתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אני לא בטוחה מפרסמי החומר הזה ייצאו אשמים. חופש הביטוי הפוליטי הוא המוגן ביותר (לעומת חופש ביטוי מסחרי, למשל). אבל מלבד זאת, אנחנו מדברים על תכנים שמפורסמים באתר מסויים, ולא במרחב הציבורי. יתרה מזאת, מדובר באתר שמגדיר את תכניו מאד במפורש. מי שחושש מפני פגיעה ברגשותיו, מוזמן בזאת שלא ייכנס לאתר. (בדומה, נניח, להבדל בין חומר שיכול לפגוע שמופיע במחזה לעומת חומר שיכול לפגוע שמופיע במהדורת החדשות או בטלוויזיה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למוסלמים אסור לצייר את מוחמד אבל זה לא אומר שגם לנוצרים אסור לצייר אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי על כך, האם ציור של מוחמד שנעשה על ידי כופר נחשב כפגיעה האיסלם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח, אבל אפשר לדרוש עליו כופר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראשית ו י''ד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לבוש חושפני זו פגיעה בערכי היהדות גם החילונים צריכים להתלבש צנוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש הבדל בסיפור הזה, לא? אם בעיתון היו עושים רטוש של רבין במדי אס אס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה בדיוק היתה מטרת התרגיל?" מטרת התרגיל היתה- להלחם על חופש הביטוי. אותו חופש ביטוי שהערבים נושאים לשווא את שמו כשהם מציגים בטלויזיה ובעיתונות שלהם את הדת היהודית כדת שדורשת שחיטת ילדים נוכרים כדי לאפות בדמם מצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד את זה למלקום אוונס. תראה, אין לי ספק שהעסק הוא כשר, רק שהוא קצת מסריח. אם עיתון יפרסם קריקטורה של אולמרט (או אריה אלדד) במדי אס אס, אני הראשון שאגן על זכות העיתון לפרסם ציורים בטעם רע. זה הרי סלע קיומינו. אבל לא אתפלא אם אנשים מסויימים יעלבו וידרשו התנצלות. מכות? מהומות? לא! אבאדאן לא! ואני לא מצדיק את זה, אני כן מצדיק את עצם המחאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו היתה קריקטורה בעיתון ניו-זילנדי, שזכתה בפרס, בה הוצג אריאל שרון כזולל תינוקות פלסטיניים לתיאבון. משום מה אני לא מוצא אותה עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באינדיפנדט הבריטי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תריסר הקריקטורות האלו לחלוטין חוסות תחת כנפי חופש הביטוי ואף תחת תחום הביקורת הלגיטימית; האסלם, מה לעשות, הוא אכן רצחני וברברי. העניין העקרוני כאן הוא לא "טעם רע" או "פגיעה ברגשות דתיים", אלא חוסר יכולת עקרונית ובסיסית של האסלם להתמודד עם כל ביקורת (לגיטימית או לא לגיטימית) המופנית כלפיו. וכבר היינו בסרט הזה: מתחילים עם דברי ביקורת בצורת סרט 1, נאומים, קריקטורות או מאמרים, ומסיימים עם צווחות וצרחות, מהומות, אלימות ואף מקרי רצח. תושביה המוסלמים של אירופה התרגלו להנות מזכויות האדם והאזרח המוענקות להם כלשאר תושביה של אירופה, אך עדיין לא למדו לכבד את זכויותיהם של אחרים. ומעבר לכך, הקריקטורות פורסמו בסוף ספטמבר, לפני ארבעה חודשים. למה רק עכשיו התחילה המהומה? כי ערב הסעודית לא מעוניית לקיים דיון על מה שקרה במכה לאחרונה - הכוונה לאנשים הרבים שנרמסו למוות - ולכן היא בוחרת להדחיק את הנושא ולשלהב יצרים דתיים. 1 זוכרים את תיאו ון-גוך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעים לי להגיד, אבל אם מר אואנס היקר היה מפרסם קריקטורה בסגנונו, אבל הפוכה, קרי, אנטי-ערבית, הוא לא היה מפוטר. הוא היה מת. ואני אגיד לך בדיוק איך זה פעל: עיתון הוא גוף מסחרי. מבול של מכתבים למערכת של מנויים שמאיימים בביטול המנוי. עוד מבול כזה. ועוד מבול כזה. דרישה לקריקטוריסט - תמתן קצת, או תפסיק להיות חד צדדי. סירוב הקריקטוריסט. פיטורין. אני יכולה להעיד שאותי עצמי צנזרו בעיתונות, והעורך הראשי היה אומר לי "תראי, אני הייתי מפרסם את זה, אבל אני כבר יודע איזה פקס אני אקבל מגברת שוסטר ביום ראשון על הבוקר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. איפה בתאורייך אירע המוות של הקריקטוריסט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים עיתונים ברחבי אירופה פרסמו את 12 הקר' מתוך הזדהות עם העיתון הדני שנאלץ להתנצל. ובעיתון הצרפתי פראנס-סוור פורסה קר' אחרת של מוחמד, יושב על ענן עם אלוהימי כל הדתות, שאחד מהם אומר לו: תפסיק להתלונן, כולנו כאן. ועל זה- תוך שעות!- פוטר העורך. נרגעת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הרבה יותר רגוע אחרי הלילה, תודה על הדאגה. את יכולה לתת לינק לקריקטורה החדשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל עד מחר זה בטח יובא באלפי בלוגים1. בינתיים אולי תתנחם בזה ציורים של מוחמד במהלך ההיסטוריה, חלקם יפהפיים, רבים מהם ציורים מוסלמיים, יש כמה מאיראן של ימינו(!) כך שהאיסור כנראה לא גורף מדי. אי שם באמצע יש אפיזודה מ"סאות'פארק", ולקראת הסוף- קריקטורות, ביניהן הציור ההוא של טאטינה סוסקין. 1 אשר בינתיים פתחו במסע "Buy Danish" כולל פירוט הסחורות הדניות שאפשר לקנות, עצות כמו "קנה עוגיות-חמאה דניות, וגם השאר את האוטו בבית יום בשבוע ולך לעבודה ברגל וכך תחסוך בנפט המגיע מארצות-ערב וגם תשרוף את הקלוריות של העוגיות..." :) אתה יכול גם לבצע את הצעדה הזאת כשאתה לבוש בטי שירט עדכני עליו כתוב "קנה דני" בכל שפה שתרצה, החולצה עולה 12 דולר כמדומני, אם כי אולי לא כולל משלוח.. שהעולם מטורף, כבר אמרנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציורים הללו מאירן באמת מדהימים. אני כל פעם מצטער מחדש שאין איזה מגיב מוסלמי באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאואיסט הוא תיאולוג של מטריאליזם דיאלקטי פר הגדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אומר. אבל מוסלמי הוא בטח לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעלים של פראנס סוור הוא צרפתי ממוצא מצרי. http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/4672642.stm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מצרי קופטי, אם להאמין לבלוגרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו לעומת זאת, "הארץ" יורד מן הפסים במאמר המערכת המגנה את פירסום הקריקטורות ואף מצדיק את המחאה הערבית. ככה זה כשהאהדה לתרבויות-לא-מערביות גוברת על ערכים הומניסטיים (למשל חופש הביטוי, חופש הדת), מהם אולי החלה אהדה זו. האם העיתון גם דוגל באיסור על הקרנה וצפייה ב"בריאן כוכב עליון"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד דוגמא, לא פחות מדהימה, בבלוג של בני ציפר: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?co... מה שיותר שווה לקרוא הוא את תגובתו של אחד, י. גורביץ לדבריו של ציפר, בתגובה 2 שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי גורביץ. מי היה מאמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוסף כזה של שטויות מקוממות כבר מזמן לא קראתי. האם מר ציפר ירד קלות מהפסים? ואגב, מעניין אותי אם ציפר היה ממש מושפע באיזה אופן מפנימיותו "הרכה כחמאה" של מחבל מתאבד שהיה מגיע לסביבתו, חלילה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאפשר לדבר על ירידתו של מר ציפר מהפסים, פשוט משום שאלו הפסים שלו. לפחות מן התקופה שקראתי אותו בהארץ, נראה לי שזה פחות או יותר מה שצריך לצפות ממנו. נראה לי שמבחינת היחס להומוסקסואליות אין הבדל נראה לעין בין האיסלם, הנצרות והיהדות. גם כאשר ישנן גישות ליברליות לנושא, בסופו של דבר את המילה האחרונה אומר האיסור המפורש בתורה ובקוראן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה, נכון שרוב המאמר שלו עוסק בעניין ההומוסקסואלי - בסופו של דבר, זה עיקר עניינו בחיים - אבל הוא כותב גם עוד כמה דברים. והכללותיו על האדם המודרני החד צדדי כביכול, ועל המוסלמים רבי הפנים ורכי הלב הנפלאים... נו באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר, "הארץ" התנגד בשצף־קצף להחלטת המועצה לביקורת סרטים ומחזות שאסרה להקרין את "הפיתוי האחרון של ישו" בארץ. העיתון הריע להחלטת בג"ץ להתיר את ההקרנה, ולזכותם של אומנים להציג יצירות מעליבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז מה? לא קראת את בני ציפר? "לאדם המודרני, המערבי, קשה לקבל את הדו-צדדיות הזאת, והיא מבלבלת אותו לגמרי. האדם המודרני מאמין שהאדם הוא אחד ובלתי ניתן לחלוקה ורואה התנהגות דו פרצופית כשקר וכצביעות." אם יש לך בעיה עם הדו פרצופיות של "הארץ", זה רק בגלל שאתה אדם מודרני, מערבי. תתבייש לך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מדוע לדעתך העיתון יורד מהפסים. המאמר הוא מאוזן ומתון למדי. הוא מגנה את האלימות של העולם המוסלמי ומבין את העיתון הדני שאפילו התנצל. הוא מפנה אצבע לצורך להפעיל את התאים האפורים ולהיות רגישים. הוא מציין שהציבור המוסלמי באירופה מסומן כנגוע בטרור ולכן חשוד ובעייתי. היות שהרוב המחלט של המוסלמים באירופה אינם כאלה- מובנת הרגישות שלהם. אנשים שבידם כוח רב- העיתונות- צריכים לקחת את הדברים בחשבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה טוב ויפה. אבל כשמיליוני פונדמטליסטים בארה"ב הפגינו נגד "הפיתוי האחרון", העיתון התייצב לצד האומנים ולא ביקש מהם להפעיל את התאים האפורים. כך היה גם כאשר אומנים פגעו ברגשות יהודים בפרשת מיצג־הדם בשבדיה, או בסרט הפלשתיני־במימון־גם־ישראלי החדש. רק כאשר הצד הנעלב הוא מוסלמי זועם ומאיים, המערכת רואה פתאום צדדים לכאן ולכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי את מה שכתבתי מתוך סימפטיה למוסלמים. מה שקורה בעולם הערבי אינו מעניין אותי. שיפגינו וישרפו כמה שהם רוצים. אני חושב שבמדינות המערב היו צריכות להחזיר את נציגיהן הביתה עד שהסורים והאחרים יואילו לתפקד כשלטון. אני מתכוון למוסלמים באירופה. זו אוכלוסיה שמרגישה דפוקה ומקופחת וצריך לשמור על כבודה. לא מתוך פחד אלא מתוך רגישות. אינני אומר שצריך להיות סובלני להתפרעויות ומעשי אלימות. צריכים להיות רגישים עם מה מותר ומה אסור; מה גורם לנזק. הפיתוי האחרון של ישו לא נגע לאוכלוסיות החלשות והרגישות ביותר. ותו הדבר לגבי היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לדעתך, פרט להרגשה הסובייקטיבית שלו, מזכה מישהו בתואר "חלש ורגיש"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש את התחושות הסובייקטיביות ויש מאפיינים יותר אובייקטיביים. האוכלוסיה המוסלמית זרה בתרבות האירופאית וגם נתפסת זרה. היא גם עניה יותר וחיה בתנאים שאינם תמיד תנאים "אירופאיים". למרות שהדת מופרדת מהמדינה, החברה באירופה היא נוצרית וכך גם התרבות שלה. בלי קשר לשאלה מדוע הם באו לאירופה ואם באו- היו צריכים לדעת שהם צריכים להסתגל וכו'.. נוסף לזה, הם נתפסים כטרוריסטים (מוסלמי=טרוריסט). צריך להזהר ולא לפרסם דברים שיתפרשו כלעג לאמונם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שלא צריך סתם כך להעליב אנשים. אבל במקרה של העיתון הדני זה לא היה "סתם כך". העיתון שמע על סופר שכתב ספר ילדים על חיי מוחמד, ואף אחד לא הסכים לאייר לו את הספר, מרוב חשש לחייהם. ולכן העיתון פנה לציירים שונים והזמין אותם פשוט לצייר את מוחמד כפי שהם מדמים אותו, ולאו דווקא באופן נלעג. ובאמת, רוב הציורים הם די מתונים. וכן- יש שניים שלושה שמעליבים, ברומזם לקשר בין איסלם ואלימות. אבל זה עלבון שהוא לגופו של כל הנושא, אם לוקחים בחשבון את הסיפור על ספר הילדים. אי אפשר להכיש שלאיסלם יש קשר, לא הכרחי אולי בעקרון, אבל קיים במציאות, לאלימות, לבריונות, להפחדה, ולטרור. כפי שמוכיחות גם התגובות לציוירם. למה לא להגיד את זה, כאשר זה כל הענין? ומה קרה לאחר הפרסום? הרועה הרוחני של האוכלוסיה החלשה והרגישה שלך, אימאם דני בשם אבו-לבן, נסע עם עוד מוסלמים דנים למשרח התיכון, ועימם ספרון שהכיל את 12 הקריקטורות שפורסמו ביילנדס-פוסטן, /ועוד/ שלוש קריקטורות, הרבה יותר מעליבות, שלא פורסמו בשום מקום! המשלחת הנ"ל הסתובבה בארצות ערב ושלהבה את הרוחות עם הספרון הזה, ובסופו של דבר זה הצליח להם. בימים האחרונים אבו-לבן עשה הצגה של קריאה בדנית למוסלמים להירגע, אבל בבד בבד הוא נצפה בתחנת טלויזיה ערבית, משבח את המהומות. מדובר בקבוצות קיצוניות שחיפשו להצית תבערה, והצליחו. וכל האשמה עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון לפרשת הקריקטורות: עשרה אנשים נהרגו אתמול בלוב בעת מהומות שפרצו בגלל שר איטלקי בשם קאלדרולי (ממפלגת הליגה הצפונית) שלבש טי-שירט ועליו הציורים הדנים. אין לכל האנשים האלה מה לעשות חוץ מלהתרגז בגלל כמה ציורים, שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע? אני למשל, אם היה לי כוח להתרגז, אולי הייתי מתעצבנת על הוידאוקליפ החמאסי הבא, שבו המחבל המתאבד מתאווה להרוות את צמאונו בדם יהודי, שהוא לדבריו הדם הטוב ביותר: להתחיל עכשיו לטפס לבוידם, כדי להוריד משם את יתדות-העץ המחודדים... אוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן משהו מוזר. מצד אחד, אכן הצביור המוסלמי באירופה נתפס כזר וגם עני יותר. מצד שני - רבים מן המוסלמים שם הם ערבים, והערבים נתפסים, עד כמה שהבנתי כעשירים ביותר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערבים הוא מושג רחב; האנשים שם יכולים להיות סורים, מרוקאים וכד'. הדימוי של ערבים עשירים הוא ממדינות המפרץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי היהודים? לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהודים הם אוכלוסיה לא חלשה ביותר/רגישה ביותר (אגב, כשהולכים ל"ביותר", גם המוסלמים לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, למה את מחפשת את הרגישות כל כך רחוק. מחמת הרגישות אני טורח להפוך את הכתיבה לאנגלית ולא כותב "עידן"; אני נזהר לא לפנות לערן בילינסקי "ערן" ואינני זוכר עוד רגישויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה מקפיד על אותיות בכל"ם מפאת רגישותו של השכ"ג! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא יכתוב "גוועלד", אני אשרוף את המועדון! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט סיבה מוצדקת. גם לכתוב געוואלד וגם עם שגיאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ראיתי נימה צינית בדבריך? ובנושא כה רגיש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר למלא ספר גדול ועצוב בתגובה לדבריך, אך אני עדיין "לרגע" ולכן אקצר ואשטח: המאמר אינו מאוזן ואינו מתון. הוא מגנה את האלימות כפי שערפאת גינה אותה - הוא מכריז על תמיכה בה והתנגדות לחופש הביטוי. הציבור המוסלמי מסומן בנגוע בטירור מאחר שהוא אכן כזה. הוכחה: מעולם לא יצאה הפגנה מקרב כל מיליוני המוסלמים החיים באירופה כבר כמה דורות, רבים מהם עשירים, מעורים ומשכילים, כנגד הפיגועים באירופה (חוץ מאחת בלונדון, נדמה לי, כאשר האדמה בערה תחת רגליהם לאחר הפיגועים שם), או בכל מקום בעולם מ.ש.ל. בכל מקרה, אין זו סיבה לאלימות. יתרה מזו, סיבת המהומות אינה הפגיעה בדת או בערבים, כפי שמאבק בישראל לחלוטין אינו נובע משלטונה בשטחים. מדובר באמתלות בלבד, של עשירים ומשכילים כאמור. הם לא המסכנים הגדולים בעולם, הם רק האלימים והשונאים שבהם. וכן הלאה... בוא לפחות נסיים במשהו להתחיל איתו את היום: אה, התבלבלתי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי שהמוסלמים ידאגו לילדות שלהן שעוברות מילה. אני לא יודע כמה מתוך 3 המליון שמצוינות בדו"ח הן מוסלמיות, אבל זה קורה במדינות מוסלמיות. אח"כ אטלי הם יפנו את המרץ לממסד הרבני-יהודי, באותו העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין בוסלמי שגר בלונדון לבין ילדה שנימולה בדרום סודן? אני נפעם מיכולת הקטגוריזציה המשוכללת כאן. אתה מתחיל מאיזו קריקטורה חסרת טעם שכמה מניפולטורים הצליחו לרתום לרגשות הקשים של מוסלמים בהרבה מקומות, ממשיך בתופעת מילת הבנות במדינות מפגרות בעולם השלישי ומגיע למימסד היהודי הרבני. נפלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכולת האנליטית שלך לוקה בחסר :) זאת לא קטגריזציה אלא אסוציאציה חופשית. (האמנם?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי. זה לגיטימי לדבר מהבטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי גם בלונדון כמה מוסלמים מצליחים (קרוב לודאי בצנעה, לא בגלוי) למול את בנותיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל מיני אנשים פרימיטיביים בעולם. יש בלונדון גם כל מיני גילויי עריות בכל מיני משפחות-לא בהכרח רק מוסלמיות. יש שתיינים, יש אלימים ומה לא? מה זה קשור לסיפור המתגלגל של הקריקטורה המסכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לך שאתה מתווכח איתי. אתה מתווכח עם הבנת הנקרא של מאמר המערכת של הארץ. רק בעיני דמיונך מאמר המערכת של הארץ קורא לאלימות. כמובן, מדוע לא להכניס לכאן את ערפאת? הוא עזר להרבה ישראלים הרבה שנים, מדוע שלא יעזור לך בטיעוני סרק? גם האפולוגטיקה ששואלת מדוע המוסלמים שהתבססו אינם מפגינים נגד הפיגועים? מדוע אני אינני מפגין כנגד אי השוויון בארץ? כמה בכלל הולכים להפגין? מדוע אינך מפגין נגד מאמר המערכת של עיתון הארץ? סלח לי. קרא מה שidan כותב על אזרחי ישראל הערבים ותבין איך חושבים הרבה אירופאים על המוסלמים שבקרבם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאני, אתה ויהודים רבים אחרים יזמו והפגינו לא פעם כנגד הפגיעה באחר, תוך האשמה מפורשת ונמשכת של אנשים בצד שלהם, תוך תחושת בושה גדולה וכנה, גם כאשר אותו אחר רוצה להשמידם. אצל ערבים (חופשיים, משכילים ועשירים) זה לא קרה, גם כאשר אותו אחר הושיט להם יד לשלום ואפילו כאשר האחר לא עשה להם דבר. ראה גם תגובה 238211 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לקישור הראשון, הBBC, בדווחם על ההפגנה בלונדון של המוסלמים המתונים שם1, בהשתתפות ההומניסט המפורסם קן ליווינגסטון, מכנה בזהירות את שנכתב בשלטים בה "strong messages". כמובן, הפגנת ה"מתונים" האיסלמיים והשמאל הבריטי, היא נגד מקורה האמיתי של הבעייה: "המערב האיסלמופובי". מעניין כמה מוסלמים אחרים, מוטנטים קיצונים אכולי שנאה עצמית, ניצבו שם ליד, בהפגנת יחיד דוממת, מבויישת, עם שלט הרואה דווקא במתקפה המוסלמית האלימה על חופש הביטוי את *כל* הבעייה. ("כל" - שהרי מדובר בקיצונים). ------------------------------------------------------------------------------------- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסעוד שדג'ארה מביע תמיכה בפיגועים בלונדון ("הקהילה המוסלמית נמצאת תחת התקפה, וזו הדרך של חלק מהחברים בה להגיב עליה"). מן הכתבה עולה כי ההצדקה להם (בדיעבד) היא חקיקה בריטית האוסרת האדרת פיגועי טירור, מה שלדבריו ימנע מן המוסלמים לדבר, וכן גם פסיקת 7 שנות מאסר על אימאם בריטי שקרא גם הוא לפיגועים במערב, שניהם מן השבועות האחרונים. מדוגמאות אלו (ואולי גם אחרות) המבטאות אפליה כנגד המוסלמים בבריטניה, מסיק הוא שהמגמה היא ביצוע רצח עם בקבוצה זו. שדג'ארה הוא ראש הוועדה המוסלמית לזכויות אדם בבריטניה ונחשב למנהיג מתון בקרב 1.6M המוסלמים שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" ראש עיריית לונדון, קן לווינגסטון, הושעה מתפקידו למשך חודש ימים, לאחר שהורשע היום (ו') בידי פאנל שופטים מיוחד בהתנהגות בלתי הולמת כשהשווה עיתונאי יהודי לשומר נאצי במחנה ריכוז." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |